הדולר ממשיך להתחזק: היציג נקבע על 3.899 למרות שבתחילת היום דווקא נחלש

בעולם הדולר נחלש, נסחר תמורת 95.30 יין לדולר, כשהאירו מתחזק ב-0.35% ונסחר תמורת 1.292 אירו לדולר
קובי ישעיהו |

המסחר בדולר נפתח היום בהיחלשות של המטבע האמריקני בארץ ובעולם על רקע הפרסומים בנוגע להוצאות הכספים האדירות של המימשל האמריקני וה'פד' לתמיכה בכלכלה. בהמשך היום התרחש שינוי מגמה, והדולר עבר להתחזק מול השקל.

הדולר היציג נקבע היום ברמה של 3.899 שקלים לדולר, התחזקות של 0.231%, האירו היציג נקבע על 5.0313, התחזקות של 0.086%, הליש"ט היציג נקבע על 6.0189, התחזקות של 1.262%.

הבוקר נחלש הדולר לרמה של 8.868 שקלים, אך לפני מספר שעות עבר הדולר להתחזקות, ובשעה זו נסחר בין הבנקים בעלייה של 0.77% לרמה של 3.919 שקלים.

כלכלני בנק לאומי אומרים בסקירה שפרסמו כי "הירידה המשמעותית בסביבת האינפלציה בעת האחרונה הביאה לעלייה בריבית הריאלית לטווח קצר במשק, הן זו המחושבת על בסיס הציפיות לאינפלציה משוק ההון (חישוב היוצר בעיות טכניות שונות) והן זו המבוססת על תחזיות לאינפלציה של חזאים פרטיים.

"ריבית זו, נעה בחודש נובמבר בין 2% ל-3%, רמה הקרובה לממוצע של השנים האחרונות (בהן צמח המשק בשיעור מהיר) ואינה מבטאת מדיניות מרחיבה בהתחשב במצב המשק. לפיכך, נראה כי גם לאחר הורדת הריבית הנוכחית, ניתן לצפות כי בנק ישראל ימשיך לנקוט במדיניות מוניטרית מרחיבה, בפרט על רקע מצב המשק הנוכחי".

טל עבדה מכלל פורקס מסר כי "הורדת הריבית בארץ, שלא הצליחה לחזק את הדולר מול השקל, נראית כאירוע רחוק וחולף. רמת 4 שקלים מסתמנת כהתנגדות חזקה, לא רק ברמה הפסיכולוגית." עוד אומר עבדה, כי "בתקופה האחרונה השקל נוהג להגיב באיחור וזה גם מה שקורה עכשיו. לפני יומיים שבר היורו רמת התנגדות משמעותית ומאז לא נסוג, השקל לא הגיב מול הדולר ועושה זאת היו בצורה של השלמת פערים חדה".

בעולם נחלש הדולר ב-0.29% לרמה של 95.30 יין לדולר והאירו מתחזק ב-0.35% ל-1.292 דולר. בוול סטריט לא יתקיים היום מסחר, עקב חג ההודיה.

אתמול סיימו המדדים המובילים בוול סטריט יום מסחר דליל יחסית בעליות שערים חדות וזאת כשהם מתגברים על נתוני מאקרו מאכזבים שהתפרסמו ואישרו שוב כי המיתון מעמיק. מדד הדאו ג'ונס עלה ב-2.9%, הנאסד"ק טיפס 4.6%, ומדד ה-S&P 500 עלה 3.5%.

בתוך כך, ההערכות כי הפדרל ריזרב יוריד את הריבית בחודש הבא ל-0.5% וימשיך בהורדה, ייתכן שעד לרמה אפסית, בתחילת 2009, החלישו את המטבע האמריקני.

אתמול התפרסמו בארה"ב מספר נתוני מאקרו כלכלה שליליים. הזמנות המוצרים ברי קיימא עבור אוקטובר ירדו מעבר לציפיות ב-6.2%. נתון הצריכה הפרטית התפרסם גם הוא, והציג ירידה של 1% ובכך פספס את צפי הכלכלנים לירידה של 0.7%.

מספר התביעות החדשות לדמי אבטלה ירד ב-14 אלף תביעות לרמה של 529 אלף תביעות, מתחת צפי הכלכלנים לרמה של 537 אלף תביעות חדשות. הממוצע החודשי של נתון זה עלה לשיא של 25 שנה והסתכם ב-518 אלף תביעות.

ההוצאות הפרטיות רשמו באוקטובר את הירידה הגדולה ביותר מאז ספטמבר 2001 - החודש בו נפלו התאומים, ירידה של 1%. מדד מנהלי הרכש (PMI) לאיזור שיקגו עבור נובמבר, והוא עומד על רמה של 33.8, בעוד שהיה צפוי לעמוד על 38.5 נקודות, עלייה לעומת 37.8 נקודות באוקטובר. בנוסף, פורסם נתון מכירות הבתים החדשים עבור אוקטובר, והציג ירידה של 5.3% לרמה של 433 אלף בתים - הגרועה ביותר מאז 1991. הנתון היה צפוי לעמוד על 450 אלף בתים, ירידה לעומת 464 אלף בתים בספטמבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: