הדולר ממשיך להתחזק: היציג נקבע על 3.899 למרות שבתחילת היום דווקא נחלש

בעולם הדולר נחלש, נסחר תמורת 95.30 יין לדולר, כשהאירו מתחזק ב-0.35% ונסחר תמורת 1.292 אירו לדולר
קובי ישעיהו |

המסחר בדולר נפתח היום בהיחלשות של המטבע האמריקני בארץ ובעולם על רקע הפרסומים בנוגע להוצאות הכספים האדירות של המימשל האמריקני וה'פד' לתמיכה בכלכלה. בהמשך היום התרחש שינוי מגמה, והדולר עבר להתחזק מול השקל.

הדולר היציג נקבע היום ברמה של 3.899 שקלים לדולר, התחזקות של 0.231%, האירו היציג נקבע על 5.0313, התחזקות של 0.086%, הליש"ט היציג נקבע על 6.0189, התחזקות של 1.262%.

הבוקר נחלש הדולר לרמה של 8.868 שקלים, אך לפני מספר שעות עבר הדולר להתחזקות, ובשעה זו נסחר בין הבנקים בעלייה של 0.77% לרמה של 3.919 שקלים.

כלכלני בנק לאומי אומרים בסקירה שפרסמו כי "הירידה המשמעותית בסביבת האינפלציה בעת האחרונה הביאה לעלייה בריבית הריאלית לטווח קצר במשק, הן זו המחושבת על בסיס הציפיות לאינפלציה משוק ההון (חישוב היוצר בעיות טכניות שונות) והן זו המבוססת על תחזיות לאינפלציה של חזאים פרטיים.

"ריבית זו, נעה בחודש נובמבר בין 2% ל-3%, רמה הקרובה לממוצע של השנים האחרונות (בהן צמח המשק בשיעור מהיר) ואינה מבטאת מדיניות מרחיבה בהתחשב במצב המשק. לפיכך, נראה כי גם לאחר הורדת הריבית הנוכחית, ניתן לצפות כי בנק ישראל ימשיך לנקוט במדיניות מוניטרית מרחיבה, בפרט על רקע מצב המשק הנוכחי".

טל עבדה מכלל פורקס מסר כי "הורדת הריבית בארץ, שלא הצליחה לחזק את הדולר מול השקל, נראית כאירוע רחוק וחולף. רמת 4 שקלים מסתמנת כהתנגדות חזקה, לא רק ברמה הפסיכולוגית." עוד אומר עבדה, כי "בתקופה האחרונה השקל נוהג להגיב באיחור וזה גם מה שקורה עכשיו. לפני יומיים שבר היורו רמת התנגדות משמעותית ומאז לא נסוג, השקל לא הגיב מול הדולר ועושה זאת היו בצורה של השלמת פערים חדה".

בעולם נחלש הדולר ב-0.29% לרמה של 95.30 יין לדולר והאירו מתחזק ב-0.35% ל-1.292 דולר. בוול סטריט לא יתקיים היום מסחר, עקב חג ההודיה.

אתמול סיימו המדדים המובילים בוול סטריט יום מסחר דליל יחסית בעליות שערים חדות וזאת כשהם מתגברים על נתוני מאקרו מאכזבים שהתפרסמו ואישרו שוב כי המיתון מעמיק. מדד הדאו ג'ונס עלה ב-2.9%, הנאסד"ק טיפס 4.6%, ומדד ה-S&P 500 עלה 3.5%.

בתוך כך, ההערכות כי הפדרל ריזרב יוריד את הריבית בחודש הבא ל-0.5% וימשיך בהורדה, ייתכן שעד לרמה אפסית, בתחילת 2009, החלישו את המטבע האמריקני.

אתמול התפרסמו בארה"ב מספר נתוני מאקרו כלכלה שליליים. הזמנות המוצרים ברי קיימא עבור אוקטובר ירדו מעבר לציפיות ב-6.2%. נתון הצריכה הפרטית התפרסם גם הוא, והציג ירידה של 1% ובכך פספס את צפי הכלכלנים לירידה של 0.7%.

מספר התביעות החדשות לדמי אבטלה ירד ב-14 אלף תביעות לרמה של 529 אלף תביעות, מתחת צפי הכלכלנים לרמה של 537 אלף תביעות חדשות. הממוצע החודשי של נתון זה עלה לשיא של 25 שנה והסתכם ב-518 אלף תביעות.

ההוצאות הפרטיות רשמו באוקטובר את הירידה הגדולה ביותר מאז ספטמבר 2001 - החודש בו נפלו התאומים, ירידה של 1%. מדד מנהלי הרכש (PMI) לאיזור שיקגו עבור נובמבר, והוא עומד על רמה של 33.8, בעוד שהיה צפוי לעמוד על 38.5 נקודות, עלייה לעומת 37.8 נקודות באוקטובר. בנוסף, פורסם נתון מכירות הבתים החדשים עבור אוקטובר, והציג ירידה של 5.3% לרמה של 433 אלף בתים - הגרועה ביותר מאז 1991. הנתון היה צפוי לעמוד על 450 אלף בתים, ירידה לעומת 464 אלף בתים בספטמבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עודד מקלר
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיון

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״

הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עודד מקלר IBI

הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.

21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.

יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.

אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?

כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.

בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.