יעקב ויינשטיין על התוכנית: "האוצר יכול להרוויח מהשקעה בשוק על רקע הפאניקה"
נמשך זרם התגובות של כלכלנים בכירים ומנהלים במשק לאחר פרסום תוכנית האוצר לתמיכה בשוק ההון ובכלכלה הריאלית אתמול.
יעקב ויינשטיין, מנהל השקעות ראשי של מגדל שוקי הון, אומר כי "התערבות האוצר בשוק האג"ח הקונצרני נראית לי לגיטימית לנוכח המצב. ממשלות ברחבי העולם מתערבות באופן בוטה בשוק על מנת לפתור את משבר הנזילות שמשפיע על כל אחד ואחר מאיתנו. כשל השוק באגרות החוב הקונצרניות בישראל הוא מובהק ולכן התערבות האוצר מוצדקת. התערבות זו, במצב הנוכחי, אף עשויה להתגלות ככלכלית שכן הסנטימנט השלילי שולט ולאו דווקא ההיגיון הכלכלי הרצוף".
ויינשטיין אומר כי להתערבות בשוק האג"ח הקונצרני מספר יתרונות: ראשית, ההשקעה צריכה להיות כלכלית ובמילים אחרות, הקרן עשויה לרשום רווחים על השקעותיה. בהיבט זה ישנה בעייתיות עם ההכרזה של האוצר לרכוש רק אג"ח של חברות שעיקר פעילותן בארץ ולא על פי פרמטר כלכלי.
שנית, הקמת קרן כזו תעורר אווירה של שינוי ועשויה לעורר מתרדמתו את שוק האג"ח הקונצרני. שלישית, במקרה של עליות שערים באפיק האג"ח הקונצרני החוסכים לטווח ארוך בביטוחי המנהלים, בקופות הגמל ובקרנות הפנסיה עשויים לחדול עם הפדיונות, פעולה חיונית להמשך פעילותו הכלכלית של השוק.
המשק הישראלי, אומר ויינשטיין, סובל כיום ממחנק נזילות וזאת על אף הורדת הריבית הבסיסית של בנק ישראל לרמת שפל היסטורית. יותר ויותר פרויקטים נתקלים בבעיית מימון, בעיה שנובעת בעיקרה משיתוקו של שוק האשראי החוץ בנקאי. הפירמות התרגלו בשנים האחרונות לגייס אשראי בשוק ההון וכעת צינור חמצן חשוב זה נסתם לחלוטין.
"בצד השני של המתרס, הבנקים מהדקים את החגורה ומקשים התנאים שבהם מתקבלים אשראים. תוכנית האוצר, תוכנית ההאצה, שהוצעה בשבוע שעבר מעדנת את ההשפעות השליליות של המשבר העולמי על כלכלת ישראל אך אין בה בכדי לשנות את הסנטימנט השלילי לא בשוק ולא בכלכלה. התוכנית אולי מציעה קצת פעילות כלכלית, קצת מקומות עבודה אך אין בה מספיק בשר בכדי לשנות את ירידות השערים ובייחוד אין בה בכדי לפתור את כשל השוק באגרות החוב הקונצרניות.
"התוכנית שהוצעה אתמול, לעומת זאת, טובה יותר והכיוון שלה נכון יותר אם כי עדיין לוקה בחסר. תוכנית האוצר מתחלקת לשני עיקרים: ראשית, הערבויות לאשראי אותה מציגה הממשלה לבנקים בהיקף של 6 מיליארד שקל מיותרת ואינה נחוצה. מצב הבנקים בישראל אינו דומה למצב הבנקים בעולם והם אינם זקוקים לערבויות שהוצגו להם.
"השאלה היא האם הבנק מגביל מתן אשראי בגלל בעיית הלימות הון, ולא בשל חשש מיכולת הפירעון של האשראי. להערכתנו, נכון להיום, אין בעיית הלימות הון בבנקים הישראלים שמונעת מתן אשראי, ולכן חלק זה בתוכנית עשוי להיות כלל לא רלוונטי למצב המשק. במילים אחרות, הבנקים נמנעים מלהעניק אשראי בשל רמות הסיכון ולא בשל מחסור בכסף.
ה"בעיה היא בשוק האג"ח הקונצרני והחלק השני של תוכנית האוצר להתערבות בשוק ההון בהיקף של כ-5 מיליארד שקל ובשותפות עם הגופים המוסדיים שחוסכים את כספי הציבור לטווח הארוך מטפל בבעיה זו. חלק זה של התוכנית נראה נכון והכיוון חיובי אך ככל הנראה, היקף ההתערבות נמוך מדי".
עוד אומר ויינשטיין כי "חשוב להבין, הבעיה העיקרית כרגע היא הפאניקה של ציבור החוסכים לטווח ארוך והפדיונות שגדלים מיום ליום המעיקים על השוק ומביאים לירידות מחירים מתמשכות. יש לזכור, על השוק שולט הסנטימנט השלילי ופעולה נחושה מצד הממשל עשויה לשנותו. התוכנית שהוצגה אתמול בהחלט מסמנת את הכיוון הנכון להתערבות אם כי כפי שאמרתי היקפה עשוי להיות נמוך מדי".
"די היה בהכרזה על הקמתה בכדי לשנות את המגמה השלילית בטוח הקצר. אם כי, אין הבטחה שהיקף ההתערבות המתוכנן אכן יביא לשינוי סנטימנט ארוך הטווח. אנא זכרו כשהדולר נחלש לרמה של 3.24 שקלים בנק ישראל התערב בשוק המט"ח והתחיל לרכוש דולרים. אך רק עם היקפים גדולים יותר הוא הצליח להשפיע על המגמה. נראה שפתרון זה, עם שינויים מתאימים, יכול להיות מוכל גם על שוק אגרות החוב הקונצרניות.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
יאיר נתניהו (רשתות)"אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
יאיר נתניהו יקבל משרה נחשקת בעלות שכר של 80 אלף שקל, צוות ולשכה. יאיר לפיד ימנה מקורבים לתפקידים בכירים - בושה; ולמה על זה הציבור לא יסלח
כנראה שחלק גדול מהעם מתייחס בסלחנות או באדישות כשנתניהו מקבל סיגרים מחבר. חלק גדול מהעם גם מעריך שמשפטי נתניהו הם כלום ושום דבר. מבלי להיכנס לשאלה אם יש צדק בדברים או לא, מה שברור הוא שעשרות רבות של מיליוני שקלים הושקעו מצד הפרקליטות במשפטים, וכשלוקחים את הזמן והמשאבים של כל המערכות שהיו מעורבות, כולל משטרה, בתי המשפט, מקבלים עלות של מאות מיליוני שקלים.
אז מה? - צדק צריך להיעשות גם אם עולה הרבה כסף. אין מחיר לצדק. הבעיה שלא בטוח שזה מה שחושב העם ואם בסוף התהליך הארוך והמייגע הזה נתניהו ייצא עם "מכה קלה", כמה סעיפי אווירה, אז אמון הציבור בפרקליטות ובמערכת המשפט יירד עוד יותר מהשפל שהוא נמצא בו היום. לא בטוח איך המשפטים האלה יסתיימו אבל מה שבטוח שהם כבר משאירים תחושה חמוצה. העם יזכור איך הפרקליטות התעקשה להכניס את נתניהו לדיון שעתיים אחרי שנחת מפסגה היסטורית בוושינגטון, או שהשופטים היו צריכים להיחשף לפרטים מסווגים הקשורים למערכה הבטחונית כדי שיואילו לשחרר את ראש הממשלה לאשר את התקיפות.
המעמד של בית המשפט והיוקרה שלו נפגעה אבל להבדיל משופטים ועורכי דין שמעמדם הציבורי ייפגע, הפוליטקאים לא יפגעו - אף אחד לא מצפה שהם יהיו הוגנים וישרים. לא נעים לומר, אבל, קבלת מתנות, שיחות עם עיתונאים, שיחות עם בעלי עיתון כדי להשפיע על סיקור, אלו לא דברים שפוליטיקאים לא עושים. העם סולח על זה, כל עוד זה לא על חשבונו, כל עוד לא פוגעים ומזלזלים בכבודו. אם מנצלים ו"גונבים" אותו, אז הוא זוכר את זה בקלפי.
בסוף, כולם אנשים והכל אישי. מנסים לסדר עכשיו עבודה מכובדת ליאיר נתניהו בעלות שכר של 70-80 אלף שקל בחודש. זה היה אמור להיות בהסתדרות הציונית או בקק"ל. אלו ג'ובים עשירים בלי שליטה עם ייעוד-מטרה טובה, אבל עם שחיתות פוליטית גדולה. אלו גופים שמספקים ג'ובים למקורבים רבים, כולל בני משפחה. סכומי עתק שאמורים לשמש לטובת הציבור נגנבים בדרך הזו. אבל לא נראה שמישהו עשה זאת בצורה בוטה כמו הפעם.
- יאיר נתניהו ישלם לניר חפץ 75 אלף שקל
- "פרסם לשון הרע בכוונה לפגוע": יאיר נתניהו ישלם 160 אלף לדנה כשדי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה לא עניין של ימין ושמאל, זה עניין בסיסי יותר - כבוד. בלי טיפת כבוד עצמית, בלי טיפת כבוד כלפי המשפחה שלו ובלי טיפת כבוד כלפי הציבור, ניסה יאיר נתניהו להיות בתפקיד מכובד ולקבל שכר בעלות של 70-80 אלף שקל.
