יעקב ויינשטיין על התוכנית: "האוצר יכול להרוויח מהשקעה בשוק על רקע הפאניקה"
נמשך זרם התגובות של כלכלנים בכירים ומנהלים במשק לאחר פרסום תוכנית האוצר לתמיכה בשוק ההון ובכלכלה הריאלית אתמול.
יעקב ויינשטיין, מנהל השקעות ראשי של מגדל שוקי הון, אומר כי "התערבות האוצר בשוק האג"ח הקונצרני נראית לי לגיטימית לנוכח המצב. ממשלות ברחבי העולם מתערבות באופן בוטה בשוק על מנת לפתור את משבר הנזילות שמשפיע על כל אחד ואחר מאיתנו. כשל השוק באגרות החוב הקונצרניות בישראל הוא מובהק ולכן התערבות האוצר מוצדקת. התערבות זו, במצב הנוכחי, אף עשויה להתגלות ככלכלית שכן הסנטימנט השלילי שולט ולאו דווקא ההיגיון הכלכלי הרצוף".
ויינשטיין אומר כי להתערבות בשוק האג"ח הקונצרני מספר יתרונות: ראשית, ההשקעה צריכה להיות כלכלית ובמילים אחרות, הקרן עשויה לרשום רווחים על השקעותיה. בהיבט זה ישנה בעייתיות עם ההכרזה של האוצר לרכוש רק אג"ח של חברות שעיקר פעילותן בארץ ולא על פי פרמטר כלכלי.
שנית, הקמת קרן כזו תעורר אווירה של שינוי ועשויה לעורר מתרדמתו את שוק האג"ח הקונצרני. שלישית, במקרה של עליות שערים באפיק האג"ח הקונצרני החוסכים לטווח ארוך בביטוחי המנהלים, בקופות הגמל ובקרנות הפנסיה עשויים לחדול עם הפדיונות, פעולה חיונית להמשך פעילותו הכלכלית של השוק.
המשק הישראלי, אומר ויינשטיין, סובל כיום ממחנק נזילות וזאת על אף הורדת הריבית הבסיסית של בנק ישראל לרמת שפל היסטורית. יותר ויותר פרויקטים נתקלים בבעיית מימון, בעיה שנובעת בעיקרה משיתוקו של שוק האשראי החוץ בנקאי. הפירמות התרגלו בשנים האחרונות לגייס אשראי בשוק ההון וכעת צינור חמצן חשוב זה נסתם לחלוטין.
"בצד השני של המתרס, הבנקים מהדקים את החגורה ומקשים התנאים שבהם מתקבלים אשראים. תוכנית האוצר, תוכנית ההאצה, שהוצעה בשבוע שעבר מעדנת את ההשפעות השליליות של המשבר העולמי על כלכלת ישראל אך אין בה בכדי לשנות את הסנטימנט השלילי לא בשוק ולא בכלכלה. התוכנית אולי מציעה קצת פעילות כלכלית, קצת מקומות עבודה אך אין בה מספיק בשר בכדי לשנות את ירידות השערים ובייחוד אין בה בכדי לפתור את כשל השוק באגרות החוב הקונצרניות.
"התוכנית שהוצעה אתמול, לעומת זאת, טובה יותר והכיוון שלה נכון יותר אם כי עדיין לוקה בחסר. תוכנית האוצר מתחלקת לשני עיקרים: ראשית, הערבויות לאשראי אותה מציגה הממשלה לבנקים בהיקף של 6 מיליארד שקל מיותרת ואינה נחוצה. מצב הבנקים בישראל אינו דומה למצב הבנקים בעולם והם אינם זקוקים לערבויות שהוצגו להם.
"השאלה היא האם הבנק מגביל מתן אשראי בגלל בעיית הלימות הון, ולא בשל חשש מיכולת הפירעון של האשראי. להערכתנו, נכון להיום, אין בעיית הלימות הון בבנקים הישראלים שמונעת מתן אשראי, ולכן חלק זה בתוכנית עשוי להיות כלל לא רלוונטי למצב המשק. במילים אחרות, הבנקים נמנעים מלהעניק אשראי בשל רמות הסיכון ולא בשל מחסור בכסף.
ה"בעיה היא בשוק האג"ח הקונצרני והחלק השני של תוכנית האוצר להתערבות בשוק ההון בהיקף של כ-5 מיליארד שקל ובשותפות עם הגופים המוסדיים שחוסכים את כספי הציבור לטווח הארוך מטפל בבעיה זו. חלק זה של התוכנית נראה נכון והכיוון חיובי אך ככל הנראה, היקף ההתערבות נמוך מדי".
עוד אומר ויינשטיין כי "חשוב להבין, הבעיה העיקרית כרגע היא הפאניקה של ציבור החוסכים לטווח ארוך והפדיונות שגדלים מיום ליום המעיקים על השוק ומביאים לירידות מחירים מתמשכות. יש לזכור, על השוק שולט הסנטימנט השלילי ופעולה נחושה מצד הממשל עשויה לשנותו. התוכנית שהוצגה אתמול בהחלט מסמנת את הכיוון הנכון להתערבות אם כי כפי שאמרתי היקפה עשוי להיות נמוך מדי".
"די היה בהכרזה על הקמתה בכדי לשנות את המגמה השלילית בטוח הקצר. אם כי, אין הבטחה שהיקף ההתערבות המתוכנן אכן יביא לשינוי סנטימנט ארוך הטווח. אנא זכרו כשהדולר נחלש לרמה של 3.24 שקלים בנק ישראל התערב בשוק המט"ח והתחיל לרכוש דולרים. אך רק עם היקפים גדולים יותר הוא הצליח להשפיע על המגמה. נראה שפתרון זה, עם שינויים מתאימים, יכול להיות מוכל גם על שוק אגרות החוב הקונצרניות.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
