יעקב ויינשטיין על התוכנית: "האוצר יכול להרוויח מהשקעה בשוק על רקע הפאניקה"
נמשך זרם התגובות של כלכלנים בכירים ומנהלים במשק לאחר פרסום תוכנית האוצר לתמיכה בשוק ההון ובכלכלה הריאלית אתמול.
יעקב ויינשטיין, מנהל השקעות ראשי של מגדל שוקי הון, אומר כי "התערבות האוצר בשוק האג"ח הקונצרני נראית לי לגיטימית לנוכח המצב. ממשלות ברחבי העולם מתערבות באופן בוטה בשוק על מנת לפתור את משבר הנזילות שמשפיע על כל אחד ואחר מאיתנו. כשל השוק באגרות החוב הקונצרניות בישראל הוא מובהק ולכן התערבות האוצר מוצדקת. התערבות זו, במצב הנוכחי, אף עשויה להתגלות ככלכלית שכן הסנטימנט השלילי שולט ולאו דווקא ההיגיון הכלכלי הרצוף".
ויינשטיין אומר כי להתערבות בשוק האג"ח הקונצרני מספר יתרונות: ראשית, ההשקעה צריכה להיות כלכלית ובמילים אחרות, הקרן עשויה לרשום רווחים על השקעותיה. בהיבט זה ישנה בעייתיות עם ההכרזה של האוצר לרכוש רק אג"ח של חברות שעיקר פעילותן בארץ ולא על פי פרמטר כלכלי.
שנית, הקמת קרן כזו תעורר אווירה של שינוי ועשויה לעורר מתרדמתו את שוק האג"ח הקונצרני. שלישית, במקרה של עליות שערים באפיק האג"ח הקונצרני החוסכים לטווח ארוך בביטוחי המנהלים, בקופות הגמל ובקרנות הפנסיה עשויים לחדול עם הפדיונות, פעולה חיונית להמשך פעילותו הכלכלית של השוק.
המשק הישראלי, אומר ויינשטיין, סובל כיום ממחנק נזילות וזאת על אף הורדת הריבית הבסיסית של בנק ישראל לרמת שפל היסטורית. יותר ויותר פרויקטים נתקלים בבעיית מימון, בעיה שנובעת בעיקרה משיתוקו של שוק האשראי החוץ בנקאי. הפירמות התרגלו בשנים האחרונות לגייס אשראי בשוק ההון וכעת צינור חמצן חשוב זה נסתם לחלוטין.
"בצד השני של המתרס, הבנקים מהדקים את החגורה ומקשים התנאים שבהם מתקבלים אשראים. תוכנית האוצר, תוכנית ההאצה, שהוצעה בשבוע שעבר מעדנת את ההשפעות השליליות של המשבר העולמי על כלכלת ישראל אך אין בה בכדי לשנות את הסנטימנט השלילי לא בשוק ולא בכלכלה. התוכנית אולי מציעה קצת פעילות כלכלית, קצת מקומות עבודה אך אין בה מספיק בשר בכדי לשנות את ירידות השערים ובייחוד אין בה בכדי לפתור את כשל השוק באגרות החוב הקונצרניות.
"התוכנית שהוצעה אתמול, לעומת זאת, טובה יותר והכיוון שלה נכון יותר אם כי עדיין לוקה בחסר. תוכנית האוצר מתחלקת לשני עיקרים: ראשית, הערבויות לאשראי אותה מציגה הממשלה לבנקים בהיקף של 6 מיליארד שקל מיותרת ואינה נחוצה. מצב הבנקים בישראל אינו דומה למצב הבנקים בעולם והם אינם זקוקים לערבויות שהוצגו להם.
"השאלה היא האם הבנק מגביל מתן אשראי בגלל בעיית הלימות הון, ולא בשל חשש מיכולת הפירעון של האשראי. להערכתנו, נכון להיום, אין בעיית הלימות הון בבנקים הישראלים שמונעת מתן אשראי, ולכן חלק זה בתוכנית עשוי להיות כלל לא רלוונטי למצב המשק. במילים אחרות, הבנקים נמנעים מלהעניק אשראי בשל רמות הסיכון ולא בשל מחסור בכסף.
ה"בעיה היא בשוק האג"ח הקונצרני והחלק השני של תוכנית האוצר להתערבות בשוק ההון בהיקף של כ-5 מיליארד שקל ובשותפות עם הגופים המוסדיים שחוסכים את כספי הציבור לטווח הארוך מטפל בבעיה זו. חלק זה של התוכנית נראה נכון והכיוון חיובי אך ככל הנראה, היקף ההתערבות נמוך מדי".
עוד אומר ויינשטיין כי "חשוב להבין, הבעיה העיקרית כרגע היא הפאניקה של ציבור החוסכים לטווח ארוך והפדיונות שגדלים מיום ליום המעיקים על השוק ומביאים לירידות מחירים מתמשכות. יש לזכור, על השוק שולט הסנטימנט השלילי ופעולה נחושה מצד הממשל עשויה לשנותו. התוכנית שהוצגה אתמול בהחלט מסמנת את הכיוון הנכון להתערבות אם כי כפי שאמרתי היקפה עשוי להיות נמוך מדי".
"די היה בהכרזה על הקמתה בכדי לשנות את המגמה השלילית בטוח הקצר. אם כי, אין הבטחה שהיקף ההתערבות המתוכנן אכן יביא לשינוי סנטימנט ארוך הטווח. אנא זכרו כשהדולר נחלש לרמה של 3.24 שקלים בנק ישראל התערב בשוק המט"ח והתחיל לרכוש דולרים. אך רק עם היקפים גדולים יותר הוא הצליח להשפיע על המגמה. נראה שפתרון זה, עם שינויים מתאימים, יכול להיות מוכל גם על שוק אגרות החוב הקונצרניות.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףלאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.
פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה.
פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.
עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.
הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.
היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.
