נקטע רצף העליות בת"א: מכתשים אגן צללה 12.3%, קבוצת דלק זינקה 7.3%
המדדים המובילים בבורסה בתל אביב סגרו את יום המסחר בירידות שערים, זאת לאחר שנסחרו לאורך מרבית שעות המסחר במגמה שלילית. בפתיחה המסחר דווקא נרשמו עליות של עד 1%, זאת לאור האווירה החיובית מסגירת המסחר בוול סטריט ומהעליות החדות שנרשמו באסיה. עם זאת, פתיחה שלילית באירופה וצפי לפתיחה שלילית בארה"ב הכבידו על המדדים שמיהרו לעבור לירידות.
עונת הדוחות העבירה היום הילוך ומספר חברות גדולות דיווחו ומניותיהן נסחרו בהתאם. לראיה, מניית מכתשים אגן סגרה בצניחה של 12.3% לאחר שהחברה פרסמה הבוקר את תוצאותיה לרבעון השלישי.
יש לציין כי הירידות היום קטעו רצף של 5 ימי מסחר חיוביים, בהם השלים המעו"ף מהלך עליות של 11.74% מרמת שפל של 708 נקודות.
ברקע למסחר בימי המסחר האחרונים עמדו כמובן הבחירות לנשיאות בארה"ב, שם רשמו אמש המדדים את העליות החדות ביותר ליום בחירות מאז ומעולם. עם זאת, אנליסטים באירופה ציינו כי העובדה שגם הסנאט ובית הנבחרים נשלטים על ידי המפלגה הדמוקרטית אינה מבשרת בהכרח טובות לכלכלה האמריקנית.
מדד המעו"ף סגר בירידה של 0.87% לרמה של 782 נקודות. מדד ת"א-75 סגר בירידה של 2.5% לרמה של 459 נקודות. מדד הבנקים הסתפק בירידה של 0.13% ואילו מדד הנדלן נחתך ב-5.12%.
בשוק האג"ח הקונצרני דווקא נרשמו עליות. מדד התל-בונד 40 רשם עלייה של 4.9% ומדד התל בונד 20 רשם עליה של 2.46%.
מניות במרכז
מניות מכתשים אגן סגרו בירידות שערים חדות בהמשך לפרסום הדוחות הבוקר ודברי מנכ"ל החברה. החברה אומנם עקפה את התחזיות אל דבריו של אבהרם ביגר, מנכ"ל ויו"ר החברה, הטרידו את המשקיעים. ל
חברה נוספת מבית אידיבי פיתוח של נוחי דנקנר דיווחה היום על תוצאות חיוביות. שופרסל שהשיקה השנה את רשת הסופרים "יש" רשמה עלייה של 12.9% בהכנסות הרבעון השלישי של 2008 ועל זינוק בשיעור של 146% ברווח. ההכנסות ממגזר הקמעונאות וממגזר הנדל"ן המניב, הסתכמו ברבעון השלישי ב-2.892 מיליארד שקל, גידול של 12.9%, בהשוואה ל-2.561 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה הרווח הנקי עלה ל-59 מיליון שקל מ-24 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
מניית פרטנר סגרה היום בירידות שערים. החברה דיווחה היום על תוצאות הרבעון השלישי. בשורה העליונה רשמה החברה גידול מתון של 2.2% בהכנסות לרמה של 1.63 מיליארד שקל. הרווח התפעולי גדל ב-20.5% לרמה של 469 מיליון שקל ואילו גידול של 38.4% נרשם ברווח הנקי ברבעון ל-296 מיליון שקל.
מניות גזית גלוב רשמו ירידות שערים, ברקע לתוצאות חברת הבת אקוויטי 1 שדיווחה על ירידה קלה בהכנסות ועל הפסד נקי 21 מיליון דולר.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
