נקטע רצף העליות בת"א: מכתשים אגן צללה 12.3%, קבוצת דלק זינקה 7.3%

המעו"ף סגר בירידה של 0.87%. כיל רשמה ירידה של 1.1% במחזור הגבוה בבורסה. מדד הנדלן צנח כ-5% והוביל את הירידות
אריאל אטיאס |

המדדים המובילים בבורסה בתל אביב סגרו את יום המסחר בירידות שערים, זאת לאחר שנסחרו לאורך מרבית שעות המסחר במגמה שלילית. בפתיחה המסחר דווקא נרשמו עליות של עד 1%, זאת לאור האווירה החיובית מסגירת המסחר בוול סטריט ומהעליות החדות שנרשמו באסיה. עם זאת, פתיחה שלילית באירופה וצפי לפתיחה שלילית בארה"ב הכבידו על המדדים שמיהרו לעבור לירידות.

עונת הדוחות העבירה היום הילוך ומספר חברות גדולות דיווחו ומניותיהן נסחרו בהתאם. לראיה, מניית מכתשים אגן סגרה בצניחה של 12.3% לאחר שהחברה פרסמה הבוקר את תוצאותיה לרבעון השלישי.

יש לציין כי הירידות היום קטעו רצף של 5 ימי מסחר חיוביים, בהם השלים המעו"ף מהלך עליות של 11.74% מרמת שפל של 708 נקודות.

ברקע למסחר בימי המסחר האחרונים עמדו כמובן הבחירות לנשיאות בארה"ב, שם רשמו אמש המדדים את העליות החדות ביותר ליום בחירות מאז ומעולם. עם זאת, אנליסטים באירופה ציינו כי העובדה שגם הסנאט ובית הנבחרים נשלטים על ידי המפלגה הדמוקרטית אינה מבשרת בהכרח טובות לכלכלה האמריקנית.

מדד המעו"ף סגר בירידה של 0.87% לרמה של 782 נקודות. מדד ת"א-75 סגר בירידה של 2.5% לרמה של 459 נקודות. מדד הבנקים הסתפק בירידה של 0.13% ואילו מדד הנדלן נחתך ב-5.12%.

בשוק האג"ח הקונצרני דווקא נרשמו עליות. מדד התל-בונד 40 רשם עלייה של 4.9% ומדד התל בונד 20 רשם עליה של 2.46%.

מניות במרכז

מניות מכתשים אגן סגרו בירידות שערים חדות בהמשך לפרסום הדוחות הבוקר ודברי מנכ"ל החברה. החברה אומנם עקפה את התחזיות אל דבריו של אבהרם ביגר, מנכ"ל ויו"ר החברה, הטרידו את המשקיעים. ל. יובל זעירא מאי.בי.אי התייחס לתוצאות החברה ואמר כי "תגובת השוק לא מפתיעה, שורת הרווח פחות חשובה"

חברה נוספת מבית אידיבי פיתוח של נוחי דנקנר דיווחה היום על תוצאות חיוביות. שופרסל שהשיקה השנה את רשת הסופרים "יש" רשמה עלייה של 12.9% בהכנסות הרבעון השלישי של 2008 ועל זינוק בשיעור של 146% ברווח. ההכנסות ממגזר הקמעונאות וממגזר הנדל"ן המניב, הסתכמו ברבעון השלישי ב-2.892 מיליארד שקל, גידול של 12.9%, בהשוואה ל-2.561 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה הרווח הנקי עלה ל-59 מיליון שקל מ-24 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

מניית פרטנר סגרה היום בירידות שערים. החברה דיווחה היום על תוצאות הרבעון השלישי. בשורה העליונה רשמה החברה גידול מתון של 2.2% בהכנסות לרמה של 1.63 מיליארד שקל. הרווח התפעולי גדל ב-20.5% לרמה של 469 מיליון שקל ואילו גידול של 38.4% נרשם ברווח הנקי ברבעון ל-296 מיליון שקל.

מניות גזית גלוב רשמו ירידות שערים, ברקע לתוצאות חברת הבת אקוויטי 1 שדיווחה על ירידה קלה בהכנסות ועל הפסד נקי 21 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: