הדולר ממשיך לאבד גובה גם אחרי הסגירה: נסחרת מתחת ל-3.40 שקלים
מטבע הדולר סגר את יום המסחר בירידות חדות מול השקל הישראלי, זאת לאחר שאתמול רשם הדולר ירידות חדות מול כל המטבעות בעולם. מול האירו נחלש אתמול הדולר בשיעור החד אי פעם והגיע לרמות של 1.48 דולר לאירו, צניחה של קרוב ל-2.5%. כעת נסחר הצמד דולר-אירו ביציבות עם נטיה להתחזקות קלה של הדולר.
מחדר המסחר של פינוטק נמסר הבוקר, כי "הדולר האמריקאי צלל כנגד האירו קרוב ל 2.5% ונסחר בשפל של שלוש שבועות, כאשר המשקל הכבד אשר דחק את השטר הירוק מטה היו הדאגות בקרב המשקיעים להשפעתה הפיסקאלית של תוכנית ההצלה אשר מגבש הממשל האמריקאי בסך של 700 מיליארד דולר המכוונת למשבר האשראי הגלובלי."
"עלויות התוכנית מפחידות את המשקיעים" כך אמר ג'פרי יו, אסטרטג ב-UBS שהוסיף כי "בסוף היום, התוכנית עוד לא עברה בקונגרס ורק מוסיפה לאי-ודאות". המשקיעים עוקבים אחר ההתפתחויות הקשורות לחבילת הסיוע שמנסה פולסון להעביר בקונגרס אבל נראה שכבר עכשיו ברור שלדולר החבילה הזו לא תעשה טוב.
איתן אדמוני, מנהל חדר המסחר במט"ח של בנק ירושלים, אמר הבוקר בשיחה עם Bizportal כי "הירידה החדה בדולר לא מפתיעה את הסוחרים, אחרי האופוריה שראינו כאן בתחילת השבוע ברור היה שיבוא תיקון חד. גם אם חבילת הסיוע של הממשל האמריקני תאושר, זה יכביד מאוד על המאזן של הכלכלה האמריקנית וברור שלא יעשה טוב לדולר והמשקיעים מגיבים לכך".
הדולר סגר את יום המסחר בירידה של 2.4% מול השקל לרמה של 3.40 שקלים וכעת נסחר בירידה נוספת של 0.115 לרמה של 3.39 שקלים. בתוך פחות משבועיים ביצע הדולר מהלך ירידה של יותר מ-6% מול השקל.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
