משפחה/קיזוז חוב מזונות משווי הזכויות בדירה/משפחה

בית המשפט קיבל בקשה של אם לרכוש את זכויות האב בדירתם המשותפת לאחר גירושיהם על דרך של קיזוז חוב מזונותיו כלפי ילדיהם המשותפים בתיק הוצאה לפועל שנפתח כנגדו. נקבע, כי ניתן להמחות חוב במזונות כלפי קטינים לאמם, המכלכלת אותם לצורך מתן הודעת קיזוז ללא הסכמת החייב.
משה קציר |

עובדות וטענות:

הצדדים התגרשו זמ"ז ובשנת 2002 חויב המשיב בתשלום מזונות בנותיהם הקטינות. לצדדים דירה אשר בעלי הזכויות בה הם המשיב, המבקשת ואמה. במסגרת הליכים לפירוק שיתוף בדירה, ביקשה המבקשת לרכוש את חלקו של המשיב בדירה (33%). בבקשה דנן, מבקשת היא לשלם למשיב עבור חלקו בדירה, על דרך של קיזוז חוב מזונות שחב הוא כלפיה בתיק הוצאה לפועל.

דיון משפטי:

כב' הש' א' אשקלוני:

הקיזוז הינו סעד של עזרה עצמית המהווה, למעשה, דרך לפירעון חוב כספי ולפקיעת החיוב. בהתאם לסעיף 53 לחוק החוזים, חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו, והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים. הקיזוז חל גם בעקיפין על חיובים שמקורם אינו בחוזה עפ"י סעיף 61(ב) לחוק החוזים. מדובר בקיזוז מהותי. דהיינו, קיזוז המופעל על ידי החייב כדרך לתשלום חובו הכספי לנושה, וזאת להבדיל מקיזוז דיוני, המופעל על ידי בית המשפט.

נקודת המוצא במקרה דנן היא כי החוב שהצטבר בהוצאה לפועל עד כה הינו חוב קצוב, כמו גם סכום התמורה בגין חלקו של המשיב בדירת הצדדים. חיוב כספי ייחשב כ"קצוב", אם הוא נקוב בסכום כסף או אם ניתן לקבוע שיעורו על ידי פעולה אריתמטית פשוטה, להבדיל מפעולה המחייבת הערכה או שומה. כמו כן, אין חולק כי "הגיע המועד לקיומם" של החיובים הואיל ועסקינן בחוב עבר בגין דמי מזונות, וכן משעה שהמבקשת הודיעה כי ברצונה לרכוש את חלקו של המשיב בדירה.

זכותה של המבקשת מתיישבת היטב גם עם חובת ההשבה הכללית, הנובעת מסעיף 4 לחוק עשיית עושר ולא במשפט. משך כל השנים בהן לא נשא המשיב במזונות הקטינות התעשר המשיב שלא כדין על חשבון המבקשת שנשאה בכלכלתן של הקטינות שהתגוררו עימה בביתה, ולפיכך בהתאם להוראות החוק קמה לה הזכות להשבה כדי מה שנתנה לפירעון החוב, קרי לפחות כדי סכום חובו של המשיב במזונות הקטינות עפ"י פסק הדין.

תוצאה זו עולה גם בקנה אחד עם הטעמים הנורמטיביים היכולים להצדיק את קיומה של דוקטרינת הקיזוז: צדק מתקן, יעילות, ועיקרון ההגינות, המוביל לסברה כי נושה המצפה לקבל תשלום מחייב, צריך להיות מוכן לשלם את חובו שלו לחייב וצריך להסכים לכך כי תוך כדי שהחייב משלם לו את חובו יוכל לגבות מהנושה את החוב המגיע לו על דרך של קיזוז.

בעצם התנגדות המשיב לקיזוז יש משום חוסר תום לב ושימוש בטענה משפטית שלא בתום לב. אין זה סביר כי המשיב אשר חב חוב מזונות כה משמעותי, בגין מזונות שלא נשא בהם מיום פסק הדין עד כה, יתנגד לקיזוז בטענות משפטיות ועל ידי כך יטיל על המבקשת נטל נוסף של נקיטת הליכים במסגרת תיק ההוצאה לפועל, הדורשים זמן ומאמץ לגביית חוב מזונות שאינו שנוי במחלוקת, ואף יאלצה להוציא כספים נוספים לשם תשלום התמורה נוסף על אלו שכבר הוציאה לצורך כלכלת הקטינות.

אין לקבל טענת המשיב בדבר פגיעה בזכותו הקניינית, משעה שאף למבקשת הזכות לגביית מזונות הקטינות שהוכרה כזכות קניינית שזכותו של החייב נסוגה מפניה, וביתר דגש כאשר הזכות להפעלת מנגנון הקיזוז, כעזרה עצמית לגביית חוב, הינה זכות הקבועה בחוק.

אשר על כן, הבקשה התקבלה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חומוס
צילום: רותם ליברזון

כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?

רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמות מס

בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים. 

סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.

מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל. 

אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון. 

רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות
דעה

הרחבת מודל "העסק הזעיר" עלולה לעלות למדינה מאות מיליונים ולפגוע בעצמאיים עצמם

ההצעה של רשות המסים להגדיל את תקרת ה"עסק הזעיר" ל-300 אלף שקל מצטיירת אולי כהקלה לעצמאים, אבל בפועל תעלה למדינה מאות מליונים ותפגע באותם נהנים בקבלת משכנתה והחזרי מס
אריאל פטל |
נושאים בכתבה רשות המסים

לאחרונה פורסם כי שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים מציע להרחיב את הפטור ממס לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף שקל, בעקבות הצלחת הפטור הקודם לעסקים עד 120 אלף שקל. ההצעה נועדה להקל על נישומים ולצמצם את הבירוקרטיה. כעת, רשות המסים תוכל לגבות מס נמוך יותר מעסקים אלו, תוך שמירה על גבייה יעילה. התנאים להמשך המהלך כוללים גבייה מרשימה ותחזיות צמיחה חיוביות.

בואו ונעשה קצת סדר. 

החל משנת 2024 נקבע מושג חדש שנקרא "עסק זעיר" לעניין מס הכנסה. 

מי שיכול להירשם כ"עסק זעיר" הוא מי שמחזור הכנסותיו השנתי (לא רווח) הוא עד 120,000 שקל. אותו עסק זעיר יכול להיות עוסק פטור או עוסק מורשה לעניין מע"מ, מה שחשוב זה מחזור ההכנסות השנתי. 

מי שרשום כ"עסק זעיר" מקבל מהמדינה שתי סוכריות:

1. 30% ממחזור ההכנסות שלו מהוות הוצאות מוכרות באופן אוטומטי, מבלי שהוא נדרש להוכיח תשלום וללא צורך לשמור אסמכתאות להוצאות. 

2. פטור מהגשת דוח שנתי למס הכנסה ופטור מהגשת הצהרת הון, כך שנתוני הדיווח לא ייבדקו. 

כ-40-45 אלף עוסקים שעונים להגדרה כבר נרשמו לסיווג החדש. במקרים רבים מאוד מדובר בנותני שירותים, כגון: מורים פרטיים, נגנים, מטפלים ברפואה משלימה ועוד, שאין להם באמת הוצאות בהיקף של 30% וגם לא 20% אלא 10% לכל היותר. 

כעת, מנהל רשות המסים מבקש להרחיב את מודל ה"עסק זעיר" כך שיוגדל סכום ההכנסות השנתי ל-300 אלף שקל במקום 120 אלף שקל, אלא שבהצעה קיימת התעלמות מוחלטת ממספר השפעות שליליות משמעותיות  שעלולות לעלות לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים ולציבור שמסווג כעסק זעיר הרבה מאוד כסף והמידע נסתר מהם ולכן, אני מתנגד נחרצות למהלך המוצע מהסיבות הבאות:

ראשית, לא פורסמה העלות הצפויה למהלך, הלא היא "השתתפות המדינה" בהפחתת מס הכנסה וביטוח לאומי למי שמחזור ההכנסות השנתי שלהם הוא עד 300 אלף שקל. בהעדר המידע, לא ניתן לקבוע אם המהלך כלכלי לקופת המדינה?

תהיה פגיעה בתגמולים שישולמו מביטוח לאומי כתוצאה מרווח חייב במס נמוך בעשרות אחוזים מהרווח ה"אמיתי" ובעיקר: