עובדות וטענות:

הצדדים התגרשו זמ"ז ובשנת 2002 חויב המשיב בתשלום מזונות בנותיהם הקטינות. לצדדים דירה אשר בעלי הזכויות בה הם המשיב, המבקשת ואמה. במסגרת הליכים לפירוק שיתוף בדירה, ביקשה המבקשת לרכוש את חלקו של המשיב בדירה (33%). בבקשה דנן, מבקשת היא לשלם למשיב עבור חלקו בדירה, על דרך של קיזוז חוב מזונות שחב הוא כלפיה בתיק הוצאה לפועל.

דיון משפטי:

כב' הש' א' אשקלוני:

הקיזוז הינו סעד של עזרה עצמית המהווה, למעשה, דרך לפירעון חוב כספי ולפקיעת החיוב. בהתאם לסעיף 53 לחוק החוזים, חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו, והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים. הקיזוז חל גם בעקיפין על חיובים שמקורם אינו בחוזה עפ"י סעיף 61(ב) לחוק החוזים. מדובר בקיזוז מהותי. דהיינו, קיזוז המופעל על ידי החייב כדרך לתשלום חובו הכספי לנושה, וזאת להבדיל מקיזוז דיוני, המופעל על ידי בית המשפט.

נקודת המוצא במקרה דנן היא כי החוב שהצטבר בהוצאה לפועל עד כה הינו חוב קצוב, כמו גם סכום התמורה בגין חלקו של המשיב בדירת הצדדים. חיוב כספי ייחשב כ"קצוב", אם הוא נקוב בסכום כסף או אם ניתן לקבוע שיעורו על ידי פעולה אריתמטית פשוטה, להבדיל מפעולה המחייבת הערכה או שומה. כמו כן, אין חולק כי "הגיע המועד לקיומם" של החיובים הואיל ועסקינן בחוב עבר בגין דמי מזונות, וכן משעה שהמבקשת הודיעה כי ברצונה לרכוש את חלקו של המשיב בדירה.

זכותה של המבקשת מתיישבת היטב גם עם חובת ההשבה הכללית, הנובעת מסעיף 4 לחוק עשיית עושר ולא במשפט. משך כל השנים בהן לא נשא המשיב במזונות הקטינות התעשר המשיב שלא כדין על חשבון המבקשת שנשאה בכלכלתן של הקטינות שהתגוררו עימה בביתה, ולפיכך בהתאם להוראות החוק קמה לה הזכות להשבה כדי מה שנתנה לפירעון החוב, קרי לפחות כדי סכום חובו של המשיב במזונות הקטינות עפ"י פסק הדין.

תוצאה זו עולה גם בקנה אחד עם הטעמים הנורמטיביים היכולים להצדיק את קיומה של דוקטרינת הקיזוז: צדק מתקן, יעילות, ועיקרון ההגינות, המוביל לסברה כי נושה המצפה לקבל תשלום מחייב, צריך להיות מוכן לשלם את חובו שלו לחייב וצריך להסכים לכך כי תוך כדי שהחייב משלם לו את חובו יוכל לגבות מהנושה את החוב המגיע לו על דרך של קיזוז.

בעצם התנגדות המשיב לקיזוז יש משום חוסר תום לב ושימוש בטענה משפטית שלא בתום לב. אין זה סביר כי המשיב אשר חב חוב מזונות כה משמעותי, בגין מזונות שלא נשא בהם מיום פסק הדין עד כה, יתנגד לקיזוז בטענות משפטיות ועל ידי כך יטיל על המבקשת נטל נוסף של נקיטת הליכים במסגרת תיק ההוצאה לפועל, הדורשים זמן ומאמץ לגביית חוב מזונות שאינו שנוי במחלוקת, ואף יאלצה להוציא כספים נוספים לשם תשלום התמורה נוסף על אלו שכבר הוציאה לצורך כלכלת הקטינות.

אין לקבל טענת המשיב בדבר פגיעה בזכותו הקניינית, משעה שאף למבקשת הזכות לגביית מזונות הקטינות שהוכרה כזכות קניינית שזכותו של החייב נסוגה מפניה, וביתר דגש כאשר הזכות להפעלת מנגנון הקיזוז, כעזרה עצמית לגביית חוב, הינה זכות הקבועה בחוק.

אשר על כן, הבקשה התקבלה.