שוק הסחורות: לנצל את "גוסטב" וסיכום של אוגוסט
המסחר בסחורות בשבוע האחרון לא הראה על מגמה אחידה, והתנודות במחירים היו מתונות יחסית. מדד מחירי הסחורות המשוקלל, Reuters/Jefferies CRB, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד בשבוע שעבר ב-0.78%, זאת בהשוואה לירידה שבועית של 0.73% במדד המניות האמריקאי, S&P 500, ולירידה של 1.95% במדד מניות הנאסד"ק. הדולר התחזק בסיכום שבועי ב-0.81% ביחס לאירו ל-1.467 דולר לאירו, וב-1.58% ביחס לשקל ל-3.592 שקל לדולר.
מחירי סחורות האנרגיה, מלבד הבנזין, עלו עלייה מתונה בשבוע האחרון. מחיר הנפט עלה בסיכום שבועי ב-0.8% ל-115.46 דולר לחבית, מחיר הגז הטבעי עלה ב-1.3% ל-7.94 דולר למיליון BTU, מחיר הנפט להסקה עלה ב-1.9% ל-3.19 דולר לגלון, ומחיר האתנול עלה ב-0.2% ל-2.37 דולר לגלון. לעומתם ירד מחיר הבנזין ב-0.5% ל-2.85 דולר לגלון.
לנוכח סופת ההוריקן האדירה גוסטב המתקרבת לחופי ארצות הברית במפרץ מקסיקו, אזור הפקה של 26% מתפוקת הנפט של ארצות הברית ו-14% מתפוקת הגז הטבעי שלה, ומכיוון שהיום, 1 בספטמבר, אין מסחר בבורסות ארצות הברית לרגל יום העבודה, הוחלט לקיים מסחר מיוחד בסחורות האנרגיה בבורסת הסחורות של ניו יורק, שהחל אתמול ב-21:30 לפי שעון ישראל ותוצאותיו ירשמו בתאריך 2 בספטמבר, זאת על מנת לאפשר למשקיעים להגיב לסופה. במסחר המיוחד עלה מחיר הנפט ב-2.4% ל-118.30 דולר לחבית, עלייה מתונה יחסית.
לקראת הסופה המתקרבת פונו 70% מהעובדים מפלטפורמות ואסדות קידוח במפרץ מקסיקו. לפי דיווח של שירותי ניהול המינרלים בממשלת ארצות הברית, הופסקה הפקת 1.25 מיליון חביות נפט ליום ו-6.09 מיליארד פיט מעוקב גז טבעי, המהווים 96% מהפקת הנפט מבארות בים ו-82% מהפקת הגז הימית של ארצות הברית. בתי הזיקוק באזור הקטינו את תפוקתם ב-1.56 מיליון חביות ביום, המהווים כ-9.8% מתפוקת הזיקוק של ארצות הברית. שמונה בתי זיקוק הפסיקו את פעילותן לחלוטין, וחמישה בתי זיקוק נוספים הקטינו את תפוקתם. מחיר הבנזין עלה במסחר המיוחד ב-3.6% ל-2.96 דולר לגלון.
סופת ההוריקן גוסטב מזכירה את הנזקים העצומים בנפש וברכוש של הסופה קתרינה, שהכתה בחופי ארצות הברית ב-29 באוגוסט 2005 בליווי רוחות במהירות של 210 קילומטר בשעה והציפה 80% משטח ניו אורלינס, גרמה למותם של 1,800 בני אדם במדינות לואיזיאנה ומיסיסיפי ולנזקים ברכוש המוערכים ב-80 מיליארד דולר. בעקבות הסופה קתרינה והחורף הקר במיוחד באותה השנה הרקיע שחקים מחיר הגז הטבעי והגיע באותו החורף ל-15.78 דולר למיליון ,BTU ערכו הגבוה בכל הזמנים וכפול ממחיר הגז הטבעי כיום. מחיר הנפט עלה אז בצורה מתונה מ-66.13 דולר לחבית ב-26 באוגוסט 2005 ל-70.85 דולר לחבית ב-30 באוגוסט 2005, וירד לאחר מכן עד למחיר של 56.50 דולר לחבית ב-29 בנובמבר 2005, פחות ממחצית מחירו כיום.
איך משקיעים
תעודת הסל הסחירה ביותר לנפט United States Oil Fund, נסחרת בבורסת AMEX בסימול USO. החברה המנהלת היא Victoria Bay Asset Management, ודמי הניהול השנתיים הם 0.50%. USO נסחרת החל מאפריל 2006, ונפח המסחר היומי הממוצע הוא כ-14 מיליון תעודות.
תעודת הסל לגז טבעי United States Natural Gas Fund נסחרת בבורסת AMEX בסימול UNG. החברה המנהלת היא Victoria Bay Asset Management, ודמי הניהול השנתיים הם 0.60%. UNG נסחרת החל מאפריל 2007, ונפח המסחר היומי הממוצע הוא כ-6.7 מיליון תעודות.
תעודת הסל לבנזין United States Gasoline Fund נסחרת בבורסת AMEX בסימול UGA. החברה המנהלת היא Victoria Bay Asset Management, ודמי הניהול השנתיים הם 0.60%. UGA נסחרת החל מפברואר 2008, ונפח המסחר היומי הממוצע הוא כ-20,000 תעודות.
סיכום חודש אוגוסט בסחורות
בטבלה להלן מפורטים השינויים במחירי הסחורות השונות בחודש אוגוסט ומחירן האחרון, כאשר הסחורות מאותה הקבוצה מופיעות בצבע זהה.
מתוך 32 סחורות שונות מחירי 26 סחורות סיימו את חודש אוגוסט בירידות, בולטות הירידה התלולה במחירי המתכות האצילות והירידה במחירי המתכות התעשייתיות מלבד הניקל. ירידה גם נרשמה לכל סחורות האנרגיה, כאשר הסחורות החקלאיות רשמו בחלקן עליות ובחלקן ירידות מתונות.
השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:
סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: אורז – 5.4%, פלדיום – 5.1%, עופרת – 4.2%, פלטינה – 3.4%, קקאו – 2.6%, שיבולת שועל – 2.4%, רכז תפוזים – 2.3%, נפט להסקה – 1.9%, כסף – 1.7%, גז טבעי – 1.3%, קפה – 1.1% ונפט – 0.8%.
סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: סוכר – 9.8%, בדיל – 8.5%, אורניום – 8.3%, חיטה – 7.4%, חזיר לפיטום – 7.2%, אבץ – 4.7%, נחושת – 4.5%, חזיר קפוא – 4.4%, ניקל – 3.3%, פלדה – 2.6%, אלומיניום – 2.5%, בקר לפיטום – 2.1%, בקר חי – 1.7% ועץ – 1.4%.
*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית; קרדיט: רשתות חברתיותהאיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?
נשיאת האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, הודיעה בנאום "מצב האיחוד" כי תבקש לעצור חלק מהתשלומים הדו-צדדיים לישראל, להטיל סנקציות על שרים ומתנחלים אלימים ולהשעות את ההטבות המסחריות בהסכם האסוציאציה; סער הגיב: "אירופה מעבירה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר
הרדיקלי במזרח התיכון"
בנאומה בפרלמנט האירופי בשטרסבורג, הציגה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין שורה של צעדים מדיניים וכלכליים חריפים כלפי ישראל. בין ההצעות שהוצגו: השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה עם ישראל, המתמקד בהטבות מסחריות ובפרט במשטר הפטור ממכס על מוצרים ישראליים. עצירת תשלומים ותכניות שיתוף פעולה דו־צדדיות, למעט תמיכה בחברה האזרחית ובמוסדות ייחודיים כגון "יד ושם". דבר נוסף שהעלתה הוא הטלת סנקציות אישיות על "שרים קיצונים" ועל מתנחלים ביהודה ושומרון. עוד אמרה פון דר ליין כי תוקם קבוצת תורמים פלסטינית שתכלול מנגנון ייחודי לשיקום רצועת עזה.
לדברי פון דר ליין, מדובר בצורך מוסרי נוכח "רעב מעשה ידי אדם" ותשלום כבד שמוטל על האוכלוסייה הפלסטינית. עם זאת, היא הודתה כי "יהיה קשה למצוא רוב" למהלכים, שכן חלק מהמדינות החברות מתנגדות לקו תקיף מול ישראל. הנשיאה צייצה ברשת ה-X וכתבה, "מה שמתרחש בעזה טלטל את מצפונה של הקהילה הבינלאומית. רעב מעשה ידי אדם לעולם אינו יכול לשמש כנשק מלחמה. הדבר הזה חייב להיפסק. הסיוע של האיחוד האירופי לעזה עולה בהרבה על זה של כל שותף אחר. אבל ברור שאירופה צריכה לעשות יותר. הנה צעדים אפשריים להמשך הדרך:
1. השעיית התמיכה שלנו בישראל, מבלי לפגוע בחברה האזרחית או ביד ושם.
2. הצעות חדשות בנושא: סנקציות על שרים קיצוניים ומתנחלים אלימים. השעיה חלקית של הסכם השותפות בנושאים הקשורים לסחר.
3. הקמת קבוצת תורמים לפלסטין, כולל מנגנון ייעודי לשיקום עזה.
המשמעות הכלכלית והתגובה הישראלית
שר החוץ גדעון סער הגיב מיידית ואמר כי "דבריה של נשיאת הנציבות האירופית הבוקר - מצערים. חלקם גם נגוע בהדהוד תעמולת הכזב של חמאס ושותפיו. פעם נוספת מעבירה אירופה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר הרדיקלי במזרח התיכון. ישראל, המדינה היהודית היחידה בעולם והדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, נלחמת מלחמת קיום נגד אויבים קיצוניים הפועלים לחיסולה. הקהילה הבינ״ל צריכה לגבות את ישראל במאבקה זה".
- הלחץ המדיני על ישראל מתורגם לצעדים כלכליים; מה המשמעות?
- טראמפ לוחץ, האיחוד מתקפל: איום המכסים דוחף את אירופה לעסקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם נתח של כ-32% מהסחר הכולל בשנת 2024. במהלך 2024, הסתכם היקף היצוא של האיחוד לישראל בכ-26.7 מיליארד אירו , בעיקר בציוד מכני, כלי תחבורה וכימיקלים. לכן, כל פגיעה במשטר הפטור ממכס צפויה להיות בעלת השפעה משמעותית על הכלכלה הישראלית. עם זאת, כדי לבצע מהלך של השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה נדרש רוב מוסמך (Qualified Majority), כלומר, תמיכה של 55% מהמדינות המייצגות לפחות 60% מאוכלוסיית האיחוד.
