מחיר התירס חזר לטפס: מחפשים את הסיבות?

אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים, מסתכל על מחירי התירס, החיטה והסויה
אריה גורן |

לאחר ירידה תלולה במחירי הסחורות בחמישה מתוך ששת השבועות האחרונים, כמעט כל מחירי הסחורות שבו לעלות בשבוע האחרון. בעיקר בלטו בעליות מחירי הסחורות החקלאיות והמתכות התעשייתיות.

אם נסכם את השבוע שעבר: מדד מחירי הסחורות המשוקלל, Reuters/Jefferies CRB, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, עלה ב-3.27%. זאת בהשוואה לירידה שבועית של 0.46% במדד המניות האמריקאי, S&P 500, ולירידה של 1.54% במדד מניות הנאסד"ק. הדולר נחלש בסיכום שבועי ב-0.71% ביחס לאירו ל-1.479 דולר לאירו, וב-3.0% ביחס לשקל ל-3.476 שקל לדולר.

מחירי סחורות האנרגיה מלבד האתנול השתנו מעט בשבוע האחרון. מחיר הנפט עלה בסיכום שבועי ב-0.7% ל-114.59 דולר לחבית, מחיר הגז הטבעי ירד ב-3.1% ל-7.84% דולר למיליון BTU, מחיר הבנזין עלה ב-0.3% ל-2.87 דולר לגלון, ומחיר הנפט להסקה עלה ב-0.4% ל-3.13 דולר לגלון. לעומתם עלה מחיר האתנול עלייה חדה של 9.6% ל-2.34 דולר לגלון בגלל העלייה במחיר התירס, שממנו מפיקים אתנול בארצות הברית, בסיכום של השבועיים האחרונים עלה מחיר האתנול ב-15%.

לאחר ירידה של חמישה שבועות רצופים שבו מחירי המתכות האצילות לעלות בשבוע האחרון. מחיר הזהב עלה ב-5.2% ל-833.5 דולר לאונקיה, מחיר הכסף עלה ב-5.2% ל-13.48 דולר לאונקיה, מחיר הפלטינה עלה ב-3.8% ל-1,441 דולר לאונקיה, ומחיר הפלדיום עלה ב-1.5% ל-289 דולר לאונקיה.

כמעט כל מחירי הסחורות החקלאיות עלו עלייה חדה בשבוע האחרון. התירס, הסויה והחיטה הוסיפו לעלות זה שבוע שני ברציפות אבל על כך בהמשך. האורז עלה ב- 11.4% ל-18 סנט לפאונד, הקקאו ב-8.7% ל-2,812 דולר לטון, הסוכר ב-7.8% ל-14.14 סנט לפאונד, הקפה ב-5.4% ל-1.44 דולר לפאונד, והכותנה ב-3.8% ל-69.63 סנט לפאונד.

לאחר חמישה שבועות של ירידה שינו מחירי המתכות התעשייתיות, מלבד הפלדה, כיוון ועלו עלייה חדה בשבוע האחרון. הבדיל ב-16.7% ל-21,800 דולר לטון, הניקל ב-13.5% ל-21,000 דולר לטון, האבץ ב-10.0% ל-1,806 דולר לטון, הנחושת ב-7.5% ל-7,861 דולר לטון, והאלומיניום ב-1.3% ל-2,751 דולר לטון. לעומתן ירד מחיר הפלדה זה שבוע שמיני ברציפות ב-13.6% ל-765 דולר לטון, מסוף חודש יוני כבר ירד מחיר הפלדה ב-40%.

תירס, סויה וחיטה

מחירי הגרעינים הוסיפו לעלות עלייה תלולה זה שבוע שני ברציפות, זאת לאחר חמישה שבועות של ירידה תלולה. מחיר התירס עלה ב-11.2% ובסיכום של שבועיים ב-18.2% ל-5.89 דולר לבושל. מחיר הסויה עלה ב-9.8% ובסיכום של שבועיים ב-12.8% ל-13.30 דולר לבושל. מחיר החיטה עלה ב-6.4% ובסיכום של שבועיים ב-14.6% ל-8.77 דולר לבושל.

הסיבה העיקרית לעלייה התלולה במחירי הגרעינים בשבועיים האחרונים היא החשש מפני תנאים של כפור לפני הקציר שאמור להתחיל בחודש הבא העלולים לפגוע ביבולים באזור המערב התיכון, אזור הגידולים העיקרי בארצות הברית. זריעת האביב של הגידולים השנה באזור זה התאחרה בגלל ההצפות בחודשים מאי ויוני, ובכמה מהשדות נאלצו לזרוע מחדש, כך שהקציר נדחה גם הוא.

ארצות הברית היא היצרנית והיצואנית הגדולה ביותר של תירס בעולם ולה 42% מגידול התירס העולמי ו-70% מיצוא התירס העולמי. ארצות הברית היא גם היצרנית הגדולה ביותר של סויה בעולם ולה 32% מגידול הסויה העולמי. ארצות הברית וברזיל הן גם היצואניות הגדולות ביותר של סויה בעולם, ולכל אחת מהן 38% מהיצוא העולמי. ארצות הברית היא גם היצואנית הגדולה ביותר של חיטה בעולם ולה 24% מיצוא החיטה העולמי, אף על פי שהיא מייצרת רק 9% מייצור החיטה העולמי.

לצורך קבלת תמונה כוללת על מצב תפוקת הגרעינים העולמית ביחס לצריכה, רוכזו בטבלה שלהלן נתונים סטטיסטיים עולמיים מעשר השנים האחרונות מתוך הפרסומים של משרד החקלאות של ממשלת ארצות הברית על שטח גידול הגרעינים העולמי, על תפוקת הגרעינים, על צריכתם, על כמות היצוא העולמית, על המלאים ועל יחס המלאי לצריכה השנתית (כל הנתונים במיליוני יחידות).

מנתוני הטבלה בולטת העובדה שיחס מלאי הגרעינים העולמי ביחס לצריכה השנתית נמצא בירידה מתמדת למרות הגידול בתפוקה העולמית (הנתון לעונת 2008/09 הוא הערכת משרד החקלאות האמריקאי).

איך משקיעים

תעודת הסל הסחירה ביותר שעיקרה גרעינים היא PowerShares DB Agriculture Fund, נסחרת בבורסת AMEX בסימול DBA. התעודה עוקבת אחר מחירי החיטה, התירס, הסויה והסוכר בחלוקה שווה. החברה המנהלת היא Deutsche Bank, ודמי הניהול השנתיים הם 0.75%. DBA נסחרת החל מינואר 2007, ונפח המסחר היומי הממוצע הוא כשני מיליון תעודות.

תעודת הסל iPath Dow Jones-AIG Grains נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול JJG. התעודה עוקבת אחר מדד דאו ג'ונס לגרעינים המורכב מסויה – 38.4%, חיטה – 25.4% ותירס – 36.2%. החברה המנהלת היא Barclay's Global Investors, ודמי הניהול השנתיים הם 0.75%. JJG נסחרת החל מנובמבר 2007, ונפח המסחר היומי הממוצע הוא כשבעים אלף תעודות.

תעודת הסל ELEMENTS MLCX Grains נסחרת בבורסת AMEX בסימול GRU. התעודה עוקבת אחר מדד MLCX לגרעינים המורכב מחיטה – 46%, תירס – 36%, קמח סויה – 10% וסויה – 8%. החברה המנהלת היא Elements Funds ודמי הניהול השנתיים הם 0.75%. GRU נסחרת החל מפברואר השנה, ונפח המסחר היומי הממוצע הוא כעשרים אלף תעודות.

השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:

סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: בדיל – 16.7%, ניקל – 13.5%, אורז – 11.4%, עופרת 10.9%, תירס – 10.7%, אבץ – 10.0%, אתנול – 9.6%, סויה – 9.0%, קקאו – 8.7%, סוכר – 7.8%, נחושת – 7.5%, קפה – 5.4%, זהב – 5.2%, כסף – 5.2%, חיטה – 5.0%, פלטינה – 3.8%, כותנה – 3.8%, רכז תפוזים – 2.8%, פלדיום – 1.5%, אלומיניום – 1.3% ונפט – 0.7%.

סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: פלדה – 13.6%, עץ – 3.6%, גז טבעי – 3.1%, שיבולת שועל – 2.3%, חזיר לפיטום – 2.3% ובקר לפיטום – 1.5%.

מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.

*הערה: אין לראות בכתבה המלצה לרכישה או למכירה של תירס, סויה, חיטה, תעודת סל, או כל סחורה אחרת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית; קרדיט: רשתות חברתיותאורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית; קרדיט: רשתות חברתיות

האיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?

נשיאת האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, הודיעה בנאום "מצב האיחוד" כי תבקש לעצור חלק מהתשלומים הדו-צדדיים לישראל, להטיל סנקציות על שרים ומתנחלים אלימים ולהשעות את ההטבות המסחריות בהסכם האסוציאציה; סער הגיב: "אירופה מעבירה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר הרדיקלי במזרח התיכון"

רן קידר |

בנאומה בפרלמנט האירופי בשטרסבורג, הציגה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין שורה של צעדים מדיניים וכלכליים חריפים כלפי ישראל. בין ההצעות שהוצגו: השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה עם ישראל, המתמקד בהטבות מסחריות ובפרט במשטר הפטור ממכס על מוצרים ישראליים. עצירת תשלומים ותכניות שיתוף פעולה דו־צדדיות, למעט תמיכה בחברה האזרחית ובמוסדות ייחודיים כגון "יד ושם". דבר נוסף שהעלתה הוא הטלת סנקציות אישיות על "שרים קיצונים" ועל מתנחלים ביהודה ושומרון. עוד אמרה פון דר ליין כי תוקם קבוצת תורמים פלסטינית שתכלול מנגנון ייחודי לשיקום רצועת עזה. 

לדברי פון דר ליין, מדובר בצורך מוסרי נוכח "רעב מעשה ידי אדם" ותשלום כבד שמוטל על האוכלוסייה הפלסטינית. עם זאת, היא הודתה כי "יהיה קשה למצוא רוב" למהלכים, שכן חלק מהמדינות החברות מתנגדות לקו תקיף מול ישראל. הנשיאה צייצה ברשת ה-X וכתבה, "מה שמתרחש בעזה טלטל את מצפונה של הקהילה הבינלאומית. רעב מעשה ידי אדם לעולם אינו יכול לשמש כנשק מלחמה. הדבר הזה חייב להיפסק. הסיוע של האיחוד האירופי לעזה עולה בהרבה על זה של כל שותף אחר. אבל ברור שאירופה צריכה לעשות יותר. הנה צעדים אפשריים להמשך הדרך:

1. השעיית התמיכה שלנו בישראל, מבלי לפגוע בחברה האזרחית או ביד ושם.

2. הצעות חדשות בנושא: סנקציות על שרים קיצוניים ומתנחלים אלימים. השעיה חלקית של הסכם השותפות בנושאים הקשורים לסחר.

3. הקמת קבוצת תורמים לפלסטין, כולל מנגנון ייעודי לשיקום עזה.


המשמעות הכלכלית והתגובה הישראלית

שר החוץ גדעון סער הגיב מיידית ואמר כי "דבריה של נשיאת הנציבות האירופית הבוקר - מצערים. חלקם גם נגוע בהדהוד תעמולת הכזב של חמאס ושותפיו. ‏פעם נוספת מעבירה אירופה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר הרדיקלי במזרח התיכון. ‏ישראל, המדינה היהודית היחידה בעולם והדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, נלחמת מלחמת קיום נגד אויבים קיצוניים הפועלים לחיסולה. הקהילה הבינ״ל צריכה לגבות את ישראל במאבקה זה".

האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם נתח של כ-32% מהסחר הכולל בשנת 2024. במהלך 2024, הסתכם היקף היצוא של האיחוד לישראל בכ-26.7 מיליארד אירו , בעיקר בציוד מכני, כלי תחבורה וכימיקלים. לכן, כל פגיעה במשטר הפטור ממכס צפויה להיות בעלת השפעה משמעותית על הכלכלה הישראלית. עם זאת, כדי לבצע מהלך של השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה נדרש רוב מוסמך (Qualified Majority), כלומר, תמיכה של 55% מהמדינות המייצגות לפחות 60% מאוכלוסיית האיחוד.