שוק הסחורות: מה ההיסטוריה מלמדת על כיוון מחירי הסחורות

המסחר בסחורות בשבוע האחרון התאפיין בעיקר בירידות. אבל האם מחירי הסחורות, בעיקר לאחר התיקון במחירן בשבועות האחרונים, גבוהים כיום ממחירי השיא שלהן בעבר?
אריה גורן |

המסחר בסחורות בשבוע האחרון התאפיין בעיקר בירידות. מדד מחירי הסחורות המשוקלל, Reuters/Jefferies CRB, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד בשבוע שעבר ב-1.32%, ובכך השלים ירידה של 19.34% מערכו הגבוה בכל הזמנים שנרשם בשלושה ביולי השנה. זאת בהשוואה לעלייה שבועית של 0.15% במדד המניות האמריקאי, S&P 500, ולעלייה של 1.59% במדד מניות הנאסד"ק.

הדולר התחזק בסיכום שבועי ב-2.13% ביחס לאירו ל-1.469 דולר לאירו, מערכו הנמוך ביותר אי פעם ביחס לאירו, 1.604 ב-15 ביולי השנה, כבר התחזק הדולר ב-8.43%.

כל מחירי סחורות האנרגיה מלבד האתנול ירדו בשבוע האחרון, אם כי בשיעור מתון. מחיר הנפט ירד בסיכום שבועי ב-1.2% ל-113.77 דולר לחבית, לאחר שבמסחר התוך יומי ביום שישי שעבר כבר ירד מחירו ל-111.34 דולר לחבית. מערכו הגבוה בכל הזמנים, 147.27 ב-11 ביולי השנה, כבר ירד מחיר הנפט ב-22.75%. מחיר הגז הטבעי ירד ב-1.9% ל-8.09 דולר למיליון BTU, מחיר הבנזין ירד ב-0.9% ל-2.86 דולר לגלון, ומחיר הנפט להסקה ירד ב-0.3% ל-3.12 דולר לגלון. לעומתם עלה מחיר האתנול ב-4.7% ל-2.14 דולר לגלון בגלל העלייה במחיר התירס, שממנו מפיקים אתנול בארצות הברית.

הירידה במחיר הנפט בשבועות האחרונים מלמדת על תפנית של 180 מעלות בסנטימנט המשקיעים הגדולים (קרנות גידור, משקיעים מוסדיים וספקולנטים שונים) ביחס לנפט. אם קודם לכן שרר מצב של פאניקה שבו כל פרור של ידיעה קלושה גרם לעלייה תלולה במחיר הנפט, הרי שכעת מוסיף מחירו לרדת למרות פרוץ המלחמה בגאורגיה, שהובילה למשבר הבין-לאומי החמור ביותר מזה זמן רב.

מחירי המתכות האצילות ירדו ירידה חדה ביותר בשבוע האחרון. מחיר הזהב ירד זה שבוע חמישי ברציפות ב-8.4% ל-792.1 דולר לאונקיה, זאת הירידה השבועית החדה ביותר במחיר הזהב ב-25 השנים האחרונות. מחיר הכסף ירד ב-16.4% ל-12.81 דולר לאונקיה, ובסיכום של השבועיים האחרונים ירד מחיר הכסף ב-27%. מחיר הפלטינה ירד זה שבוע חמישי ברציפות ב-11.0% ל-1,388 דולר לאונקיה, ובחמשת השבועות האחרונים השלים מחיר הפלטינה ירידה של 32%. מחיר הפלדיום ירד זה שבוע שמיני ברציפות ב-13.9% ל-284.8 דולר לאונקיה, ובשמונת השבועות האחרונים השלים מחיר הפלדיום ירידה של 41%.

ההסבר הרווח לירידה התלולה במחירי המתכות האצילות הוא התחזקות הדולר בהשוואה לאירו, היות שמחירי הזהב והכסף נעים בדרך כלל במקביל לאירו כהשקעה אלטרנטיבית לדולר. אולם הסבר זה אינו משכנע, כיוון שמערכם הגבוה במארס השנה כבר ירד מחיר הזהב ב-23.4% ומחיר הכסף ב-40.2%, לעומת עלייה של 8.43% במחיר הדולר ביחס לאירו. גם כאן לדעתי התפנית בסנטימנט המשקיעים הגדולים ביחס למתכות האצילות הייתה הגורם העיקרי לירידה החדה במחירן. חיזוק לטענה זו הוא ירידת מחיר הזהב למרות העלייה בשיעור האינפלציה בארצות הברית, ידוע שהשקעה בזהב משמשת "מקלט בטוח" להגנה מפני אינפלציה ומחירו עולה עם עליית האינפלציה; והנה מדד המחירים לצרכן לחודש יולי בארצות הברית, שהתפרסם ביום רביעי שעבר, עלה בשיעור כפול מהמצופה ב-0.8% והאינפלציה בארצות הברית עלתה לערכה הגבוה ביותר ב-17 השנים האחרונות.

לאחר חמישה שבועות של ירידה במחירן שינו מחירי הסחורות החקלאיות כיוון ועלו עלייה נאה בשבוע האחרון. החיטה ב-7.7% ל-8.24 דולר לבושל, התירס ב-6.3% ל-5.30 דולר לבושל, שיבולת השועל ב-4.9% ל-3.74 דולר לבושל, הסויה ב-2.9% ל-12.12 דולר לבושל, והאורז ב-1.3% ל-16.16 סנט לפאונד. מחירי הסחורות החקלאיות עלו למרות הדו"ח האחרון של משרד החקלאות האמריקאי מה-12 באוגוסט, שהראה על גידול במלאים לעומת התחזית הקודמת.

כל מחירי המתכות התעשייתיות מלבד הניקל הוסיפו לרדת בשבוע האחרון. העופרת ב-15.5% ל-1,695 דולר לטון, הבדיל ב-6.3% ל-18,675 דולר לטון, הפלדה ב-5.9% ל-885 דולר לטון, האלומיניום ב-3.7% ל-2,716 דולר לטון, הנחושת ב-3.2% ל-7,310 דולר לטון והאבץ ב-2.9% ל-1,642 דולר לטון. לעומתן עלה מחיר הניקל ב-3.7% ל-18,505 דולר לטון. ההאטה בצמיחה הכלכלית בארצות הברית ובאירופה והירידה בפעילות התעשייתית בחודשי הקיץ היו הסיבות העיקריות להמשך הירידה במחירי המתכות התעשייתיות.

האם מחירי הסחורות הנוכחיים גבוהים מנקודת מבט היסטורית?

רבות דובר בשנה האחרונה על העלייה הדרמטית במחיר הנפט שחוללה שינוי בהתנהגות ציבור הנהגים בעולם כולו, המתבטא בירידה בביקוש לרכבי שטח זוללי דלק בביקוש רב בארצות הברית למכוניות ההיברידיות החסכוניות בדלק ובירידה משמעותית בשימוש ברכב פרטי. העלייה במחירי המזון בשנה האחרונה גרמה למחאה במדינות רבות, מחאה שהגיעה עד לכדי שביתות, הפגנות ומהומות. אבל האם מחירי הסחורות, בעיקר לאחר התיקון במחירן בשבועות האחרונים, גבוהים כיום ממחירי השיא שלהן בעבר? לשם השוואה משמעותית של מחירי הסחורות כיום למחירי השיא שלהן בעבר יש להביא בחשבון את ירידת ערך הדולר כתוצאה מהאינפלציה (מחירי הסחורות נקובים בדולרים), ערך הדולר כיום נמוך פי 3.3 מערכו לפני שלושים שנה לדוגמה, גם רמת ההכנסה של משקי הבית אינה דומה בערכה הנומינלי לרמתה לפני שלושים שנה.

לצורך הבדיקה רוכזו בטבלה שלהלן מחירי השיא הריאליים של עשרים הסחורות העיקריות בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה. נוסף על כך, חושבה הירידה במחיר האחרון של הסחורות ממחיר השיא הריאלי, ולשם המחשה גם חושב בכמה צריכים מחירי הסחורות לעלות כדי להגיע למחיר השיא הריאלי.

נתוני הטבלה מראים שמחירי הסחורות בערכים ריאליים היו גבוהים הרבה יותר בעבר, בעיקר בשנים 1974-1973, התקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים שבה הטילו מדינות אופ"ק אמברגו נפט על מדינות המערב, ובשנים 1980-1977, תקופת סוף כהונתו של נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר, שהתאפיינה באינפלציה גבוהה ובשתי התפתחויות עולמיות שליליות חשובות: המהפכה האסלאמית באיראן בפברואר 1979 והפלישה הסובייטית לאפגניסטן בחודש דצמבר באותה שנה.

מחירי הסחורות כבר היו גבוהים הרבה יותר בעבר, אבל גם במשך שנים רבות היו נמוכים משמעותית ממחירן כיום, בייחוד בשנות התשעים של המאה הקודמת, כפי שאפשר לראות בגרף שלהלן של מדד הסחורות רויטרס CRB, המתואם לאינפלציה משנת 1956 ועד היום.

השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:

סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: חיטה – 7.7%, תירס – 6.3%, שיבולת שועל – 4.9%, אתנול – 4.7%, חזיר קפוא – 4.6%, רכז תפוזים – 4.2%, ניקל – 3.7%, עץ – 3.2%, סויה – 2.9% ואורז – 1.3%.

סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: כסף – 16.4%, עופרת – 15.5%, פלדיום – 13.9%, פלטינה – 11.0%, זהב – 8.4%, בדיל – 6.3%, פלדה – 5.9%, קקאו – 4.8%, אלומיניום – 3.7%, חזיר לפיטום – 3.4%, סוכר – 3.2%, נחושת – 3.2%, כותנה – 3.0%, אבץ – 2.9%, קפה – 2.2%, גז טבעי – 1.9%, בקר לפיטום – 1.6%, נפט – 1.2% ובנזין – 0.9%.

*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.

*הערה: אין לראות בכתבה המלצה לרכישה או למכירה של סחורות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית; קרדיט: רשתות חברתיותאורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית; קרדיט: רשתות חברתיות

האיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?

נשיאת האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, הודיעה בנאום "מצב האיחוד" כי תבקש לעצור חלק מהתשלומים הדו-צדדיים לישראל, להטיל סנקציות על שרים ומתנחלים אלימים ולהשעות את ההטבות המסחריות בהסכם האסוציאציה; סער הגיב: "אירופה מעבירה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר הרדיקלי במזרח התיכון"

רן קידר |

בנאומה בפרלמנט האירופי בשטרסבורג, הציגה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין שורה של צעדים מדיניים וכלכליים חריפים כלפי ישראל. בין ההצעות שהוצגו: השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה עם ישראל, המתמקד בהטבות מסחריות ובפרט במשטר הפטור ממכס על מוצרים ישראליים. עצירת תשלומים ותכניות שיתוף פעולה דו־צדדיות, למעט תמיכה בחברה האזרחית ובמוסדות ייחודיים כגון "יד ושם". דבר נוסף שהעלתה הוא הטלת סנקציות אישיות על "שרים קיצונים" ועל מתנחלים ביהודה ושומרון. עוד אמרה פון דר ליין כי תוקם קבוצת תורמים פלסטינית שתכלול מנגנון ייחודי לשיקום רצועת עזה. 

לדברי פון דר ליין, מדובר בצורך מוסרי נוכח "רעב מעשה ידי אדם" ותשלום כבד שמוטל על האוכלוסייה הפלסטינית. עם זאת, היא הודתה כי "יהיה קשה למצוא רוב" למהלכים, שכן חלק מהמדינות החברות מתנגדות לקו תקיף מול ישראל. הנשיאה צייצה ברשת ה-X וכתבה, "מה שמתרחש בעזה טלטל את מצפונה של הקהילה הבינלאומית. רעב מעשה ידי אדם לעולם אינו יכול לשמש כנשק מלחמה. הדבר הזה חייב להיפסק. הסיוע של האיחוד האירופי לעזה עולה בהרבה על זה של כל שותף אחר. אבל ברור שאירופה צריכה לעשות יותר. הנה צעדים אפשריים להמשך הדרך:

1. השעיית התמיכה שלנו בישראל, מבלי לפגוע בחברה האזרחית או ביד ושם.

2. הצעות חדשות בנושא: סנקציות על שרים קיצוניים ומתנחלים אלימים. השעיה חלקית של הסכם השותפות בנושאים הקשורים לסחר.

3. הקמת קבוצת תורמים לפלסטין, כולל מנגנון ייעודי לשיקום עזה.


המשמעות הכלכלית והתגובה הישראלית

שר החוץ גדעון סער הגיב מיידית ואמר כי "דבריה של נשיאת הנציבות האירופית הבוקר - מצערים. חלקם גם נגוע בהדהוד תעמולת הכזב של חמאס ושותפיו. ‏פעם נוספת מעבירה אירופה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר הרדיקלי במזרח התיכון. ‏ישראל, המדינה היהודית היחידה בעולם והדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, נלחמת מלחמת קיום נגד אויבים קיצוניים הפועלים לחיסולה. הקהילה הבינ״ל צריכה לגבות את ישראל במאבקה זה".

האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם נתח של כ-32% מהסחר הכולל בשנת 2024. במהלך 2024, הסתכם היקף היצוא של האיחוד לישראל בכ-26.7 מיליארד אירו , בעיקר בציוד מכני, כלי תחבורה וכימיקלים. לכן, כל פגיעה במשטר הפטור ממכס צפויה להיות בעלת השפעה משמעותית על הכלכלה הישראלית. עם זאת, כדי לבצע מהלך של השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה נדרש רוב מוסמך (Qualified Majority), כלומר, תמיכה של 55% מהמדינות המייצגות לפחות 60% מאוכלוסיית האיחוד.