עו"ד/חובת הזהירות של עו"ד כלפי צד שאינו מיוצג/שלום
רקע עובדתי: אדם רכש קרקע ומכרה לשני אנשים שונים, מבלי לדעת שגם הבעלים המקוריים של הקרקע מכר אותה בעבר לאדם נוסף. אחד מהקונים התחייב למכור את הקרקע לצד ג', במסגרת הסכם קומבינציה עמו התקשר. בטרם הועברה הקרקע לצד ג', נודע לאותו קונה כי נפל קרבן לתרמית, וכי הקרקע אף הופקעה ע"י המדינה עוד לפני שנים רבות. הקונה חויב לשלם לצד ג' את הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם הקומבינציה, וכעת מבקש הקונה להפנות אצבע מאשימה כלפי עורך הדין שניסח את הסכם הקומבינציה, בעילות של התרשלות, הצגת מצג שווא והפרת חובת האמון וחובת הזהירות המוטלת על עורך דין כלפי צד להסכם, בין אם הוא לקוחו ובין אם לאו. בתוך גם נטען, כי התובעים לא היו מודעים לכך כי ההסכם שנחתם מחייב לכל דבר ועניין ולא רק ב"זכרון דברים", אשר יתגבש לכדי הסכם מחייב רק לאחר החתימה על הסכם פורמאלי.
דיון משפטי: כב' הש' י' מילנוב: כעולה מהעדויות ולאחר שקילת מכלול הראיות והנסיבות מגיע בית המשפט לכלל מסקנה, כי דין התביעה להדחות מחמישה טעמים:
טעם ראשון: טענת התובע, לפיה הזהיר את הנוכחים כי ישנה אי-וודאות בנוגע לזכויותיו בקרקע, עומדת בניגוד מוחלט לאמור ב"הסכם הקומבינציה" עליו חתם התובע (בשם התובעת) במו ידיו. לשונו של ההסכם ברורה ומפורשת, ואינה זקוקה כלל לפרשנות. בהצהרות שהצהירה המוכרת במבוא להסכם אין כל ביטוי לחשש שקינן לטענת התובע בלבו בקשר לטיב הזכויות בקרקע. נהפוך הוא: בלשון ברורה וחד משמעית הצהיר התובע במבוא להסכם, כי הוא בעל הזכויות בחלקות, כי זכויותיו בחלקות נקיות מכל שעבוד ו/או תביעת זכות של צד ג' וביכולתו לעמוד בהסכם זה, וכי אין כל מניעה לבנות יחידות דיור על החלקות. ברחל בתך הקטנה הצהיר גם התובע בחוזה, כי "ידוע לו שהקונה סומך על הצהרותיו בלבד ורק על פיהן הוא מתקשר בהסכם זה". אם אמנם התעקש התובע לכל אורך המשא ומתן, כי הזכויות בקרקע טעונות בדיקה, מדוע לא נכתב הדבר בהסכם, ולו ברמז?
התובע עצמו טען, כי ניסוח ההסכם ארך שעות ארוכות, לאחר שכבר קדם לו מו"מ של כ-10 שעות. הנתבע העיד, כי התובע נטל חלק פעיל בניסוח ההסכם ו"דקדק בנוסחו של כל סעיף", ואף שינה ניסוחם של מספר סעיפים. התובע אף הודה לענין זה בחקירתו הנגדית. הייתכן, אפוא, כי חרף כל דקדוקיו של התובע בפרטים העובדתיים, ולמרות הזמן הרב בו נמשך ניסוח ההסכם, חתם בסופו של דבר על הסכם השונה בתכלית מההסכם שבו הוא התכוון להתחייב בפועל (כלשונו הוא)?!
התובע הוא איש עסקים. אמנם לא מדובר בעסק שעניינו מקרקעין, ואולם אין בכך כדי לאיין העובדה, שהתובע הוא אדם הבקי בהלכות הסוחרים, אשר יודע לנהל משא ומתן ויודע לעמוד על המיקח. יש גם לזכור, כי זוהי אינה העסקה הראשונה שעשה התובע במקרקעין. התובע השקיע זמן ומחשבה בניסוח ההסכם וידע היטב על מה הוא חותם.
הלכה מושרשת היא, כי אדם שחתם על מסמך לא יישמע בטענה שהוא לא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם, או שחשב כי המסמך שעליו הוא חותם הוא בעל מהות בסיסית שונה לחלוטין ממהותו, כפי שהיא לאמיתו של דבר.
טעם שני: הנתבע לא ייצג את התובע בעריכת הסכם הקומבינציה. אין ספק, שחובת זהירות חלה על עורך דין לא רק ביחסים שבינו לבין לקוחו, אלא גם ביחסיו עם צד שלישי, אפילו אין הוא לקוחו, ובמיוחד כלפי צד לעסקה שאיננו מיוצג. ואולם, במקרה אחרון זה, חובת הזהירות היא פחותה מחובת הזהירות החלה על עורך דין כלפי לקוחו, והיא נקבעת בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.
לענין זה כבר נפסק, כי אחד התנאים להטלת חובת הזהירות, שחב עורך דין כלפי מי שאינו לקוחו הוא קיומה של הסתמכות סבירה, ומקום שבו נטל על עצמו עורך הדין חיוב כלפי אותו הצד. ואולם, בחיובו של עורך הדין לקדם את האינטרסים של הצד שכנגד לעיסקה ולייעץ לו מיוזמתו לסרב לעיסקה שבה חפץ לקוחו שלו, גלום ניגוד אינהרנטי לחובתו לקדם את האינטרסים של לקוחו. אחרת יקלע עורך הדין למצב של ניגוד עניינים חריף. על כך נוסף שיקול מדיניות אחר והוא הרצון שלא לתת לצד לעיסקה תמריץ שלילי לשכירת עורך דין. שיקול נוסף נוגע ליכולתו המוגבלת של עורך הדין של הצד שכנגד להתגונן בפני תביעה שכזו בשל כפיפותו לחיסיון החל על יחסיו עם לקוחו. חיסיון זה ימנע ממנו להגן על עצמו כראוי. ולבסוף, אין מכירים בחובה כללית, החלה על כל אדם, לפעול למניעת מימושם של סיכונים העלולים לפגוע בזולת, משום שהטלת חובה שכזו עשויה לפגוע פגיעה קשה בחירות ובאוטונומיה של האדם. על כן, תוטל אחריות בנזיקין בגין מחדל טהור רק כאשר הייתה מוטלת על הנתבע חובה לפעול.
טעם שלישי: אין חולק, כי בתום החתימה על הסכם הקומבינציה, מסר מנהלה של צד ג' לתובע מסמך בכתב, המאפשר לו לבטל את הסכם הקומבינציה באמצעות הפקס, במהלך שלושת הימים שלאחר החתימה. מסמך זה נערך בכתב ידו של מנהלה של צד ג', ולטענת הנתבע הוא נערך וניתן לתובע ללא ידיעתו של הנתבע. גם לענין זה, גרסת התובע לפיה ניסה לבטל העסקה אך לא הצליח, נמצאה כלא מהימנה. כלום ייתכן שהתובע, אשר חפץ לבטל עסקה כה גדולה שעלולה היתה לעלות לו במיליוני שקלים נמנע מלבטלה, רק משום שמכשיר הפקס "לא עבד"? אין בכך כמובן כל הגיון. "כתב-הביטול" מהווה למעשה ראיה חותכת לקיומו של הסכם מחייב בין הצדדים, שהרי אם אין הסכם מחייב (כשיטת התובע) - אזי מדוע יש צורך בכלל לבטלו ?
טעם רביעי: כבר למחרת החתימה על הסכם הקומבינציה מיהר התובע להחתים את שותפו על "כתב התחייבות", בו התחייב האחרון לשפות את התובעת/התובע בגין כל נזק ישיר או עקיף שייגרם להם כתוצאה מהסכם הקומבינציה, או כתוצאה מתביעה שתוגש נגדם בעקבות ההסכם. גם בכך יש ללמד, כי התובע ראה בהסכם הקומבינציה הסכם מחייב לכל דבר וענין, ומשכך מיהר "לכסות" עצמו במקרה שתוגש נגדו תביעה.
טעם חמישי: נראה, כי בתצהיר עדותו הראשית של התובע, במסגרת התביעה של צד ג' כנגדו, טמונה הסיבה האמיתית לרצונו לבטל את הסכם הקומבינציה. נראה, כי לאחר החתימה על ההסכם התחוור לו כי העסקה שנערכה, היא חסרת הגיון כלכלי. משמע, כי אי כדאיות כלכלית היא שעמדה, למעשה, בבסיס רצונו לבטל את הסכם הקומבינציה. אלא שכידוע, אי-כדאיות כלכלית אינה מהווה, לפי סעיף 14(ד) לחוק החוזים (חלק כללי), עילה לביטולו של הסכם מחמת טעות.
אשר על כן, הסכם הקומבינציה הוא הסכם מחייב לכל דבר וענין, ואין מקום להטיל בגין ניסוחו הרשלני, כביכול, אחריות אישית על הנתבע. יתרה מזאת, אפילו נאמר כי הנתבע אכן התרשל בניסוח ההסכם, הרי שהתנהגותו של התובע, ובייחוד הימנעותו מלבטל את ההסכם כדבעי, ניתקו את הקשר הסיבתי בין רשלנותו לכאורה של הנתבע לבין הנזקים שנגרמו לתובעים.
אשר לטענת התובע, בדבר התרשלותו של הנתבע, בכך שלא הזהירו כי מדובר בקרקע בלתי מוסדרת שלא עברה הליך של "רישום ראשון", דינה להידחות באשר הנתבע כלל לא שימש כאמור בא כוחו בעריכת ההסכם. בנוסף, התובע הבהיר לצדדים במהלך המשא ומתן, כי זכויותיו בקרקע נבדקות על ידי "עורך דין ירושלמי" מטעמו, ואף על גבי מסמכי המכר שהיו ברשותו של התובע ונכתבו בשפה הערבית – הופיע כיתוב ברור בשפה העברית, לפיו המסמכים אינם מהווים ראיה כלשהי לבעלות בקרקע. לכיתוב זה היה התובע ער בדיעבד, ואולם ברי כי יכול הוא היה לדעת זאת גם מלכתחילה. כידוע, חובת גילוי על צד שמנהל משא ומתן כלפי הצד שכנגד מוטלת רק במקרה בו הצד השני, נעדר המידע, לא יכול היה להשיג את אותו מידע בכוחות עצמו.
