תרחיש יום הדין מתקרב? הזרים מתחילים לזוז
מנהלי השקעות מסביב לעולם זורקים מניות וחוזרים להחזיק במזומן כאשר הם מתמלאים בפסימיות חריפה וחוששים שהופעתו המצמררת של המשבר הכלכלי העולמי מהווה סכנה גדולה יותר מאשר האינפלציה. איך צפוי להתפתח המשבר ואיך צפויים להגיב המשקיעים הזרים בורסה הישראלית? להלן מספר נקודות למחשבה
נתחיל במספרים
סקר המשקיעים האחרון שנערך על ידי מריל לינץ' ואשר התפרסם ביום חמישי האחרון מצביע על כך ששיעור חסר תקדים של 41% בקרב מנהלי ההשקעות מאמינים כעת שסביר או אף סביר מאוד שמיתון גלובלי יפקוד את השווקים. רוב הנסקרים מגדירים תרחיש של צמיחה דו-ספרתית ברווחיות החברות בשנה הבאה, כ"פנטזיה".
"אנשים פוחדים הרבה יותר מתחזית המאקרו. זו הפעם ראשונה שדבר שכזה קורה מאז שהסקר נוצר לפני כעשור", כך אומר דיויד בווארס מארגן הדו"ח ויועץ חיצוני של מריל לינץ'.
"סיכוני המיתון לקחו את מקומם של סיכוני האינפלציה. מנהלי ההשקעות מאמינים שהכלכלה הגלובלית מדרדרת כל כך מהר שספירלת השכר (תשלום תוספת יוקר - גידול בעלויות השכר) לעולם לא תתרחש, לפחות לא במדינות המפותחות", הוא אמר. הסקר מבוסס על 191 קרנות המנהלות נכסים בשווי כולל של 610 מיליארד דולר.
ארצות הברית מצטיירת כנקודת האור היחידה בחשכה הגלובלית, למרות שיגעון האשראי. 7% מהמשקיעים נותנים "משקל יתר" לשוק ההון האמריקני, ובכך מהמרים בברור שהחדשות הרעות כבר מגולמות במחירים בוול סטריט. רק נציין, שבעוד שיעור של 7% עשוי להראות לחלקנו נמוך, רק בחודש מאי האחרון 100% מהמשקיעים העניקו לארה"ב "משקל חסר".
"ארצות הברית הפכה להיות כעת, ארץ זולה לייצור", אומרת קרן אולני, אסטרטגית שוקי ההון האירופאים במריל לינץ'.
סיפור האהבה של המשקיעים עם הודו, סין והשווקים אסיאתיים בתשעת החודשים האחרונים, החמיץ. "האסטרטגיה הזאת נגמרה", אמרה אולני. 75% מעניקים לשוק ההון ההודי "משקל חסר" לאחר שהאינפלציה במדינה הגיעה לשיעורים דו-ספרתיים. צ'ילה (69%), טייוואן (50%), קוריאה (50%) ומלזיה (44%) לא נמצאים הרחק מאחור.
נקודה מעניינת נוספת היא שרק 6% מהמנהלים העניקו לישראל "משקל חסר" בחודש יולי. מדובר בירידה לעומת החודשים הקודמים, שהחלה מ-33% בחודש אפריל ועד 11% בחודש הקודם.
חלקם של הזרים בבורסה גדל ב-2007
נסטה לרגע מסקר מנהלי ההשקעות ונסתכל על מספרי נתונים מעניינים על הזרים. מנתוני בנק ישראל עולה, כי חלקם של משקיעי החוץ (הזרים) במסחר, במניות ובאג"ח יחד, עלה מכ-19% ב-2006 לכ-23% ב-2007 (שוקי המניות והאג"ח יחד). בבורסה בתל אביב היו יותר ספציפיים והעריכו לפני כחודש שחלקם של המשקיעים הזרים במסחר במניות בשנת 2007 הגיע לפחות ל-25%. נתון נוסף המצביע על פעילות הזרים בבורסה בתל אביב הינו סך ההחזקות במניות. לפי נתוני בנק ישראל והבורסה, בסוף שנת 2007 הסתכמו החזקותיהם של משקיעי חוץ במניות בת"א, כולל מניות דואליות הנסחרות בחו"ל, בכ-31%.
במחצית הראשונה של השנה, במקביל לירידות החדות ברחבי העולם, חלה ירידה של כ-15% במדד ת"א 100, אחרי עלייה של כ-280% בחמש השנים האחרונות.אך אם מסתכלים מהצד, מנקודת ראותם של המשקיעים הגלובליים, מתחילת השנה, הבורסה הישראלית הניבה את
לפיכך ניתן לומר, שעד עכשיו השוק הישראלי היה השוק הדפנסיבי ביותר מבין שוקי העולם. אך זאת כמובן בזכות התיסוף החד בשקל למול הדולר.
אך מה שטוב לזרים, לא בהכרח טוב לנו. הדולר שאיבד 12.8% במחצית הראשונה של השנה הקשה מאוד על חיי היצואנים והפך אותם כמעט לבלתי אפשריים בעוד העובדים הפכו להיות יקרים יותר וההכנסות במונחים שקליים נחתכו. ושלא נתחיל בכלל לדבר על הבורסה, בה המדד המוביל, ת"א 25, איבד אולי רק 11% במחצית הראשונה אך כולם יודעים שזה רק בגלל שמניות כימיקלים לישראל וחברה לישראל, עלו בכ-61% ו-28%, בהתאמה.
עכשיו, נתקדם מעט לתוך חודש יולי ונראה מה קרה: הדולר המשיך לרדת והבורסה החלה לצנוח במהירות – מדד ת"א 100 איבד מתחילת החודש 7.2%.
כמובן, שפישר התערב ועשה את הדבר שהיצואנים השתוקקו לו, החל לרכוש בשוק המט"ח 100 מיליון דולר ביום – פי 4 יותר ממה שקנה עד היום. הדולר שקיבל דחיפה רצינית מהצעד של פישר (כ-5% ביומים), החל השבוע לקבל גם תמיכה חזקה מהנגיד האמריקני שהחל לדחוף בשני ידיים: מצד אחד, אמר בן שלום ברננקי שהצמיחה היא כעת הסכנה האמיתית ואותת כי לא ימהר לעלות את הריבית למרות האינפלציה הגבוהה. מהצד השני, כשנשאל השבוע על התערבות בשוק המט"ח ענה, כי הוא לא שולל רכישת דולרים במידה ומצבו (של הדולר) יחמיר.
נחזור שניה לזרים ונציין את תגובתם של ליהמן ברדרס ודויטשה בנק למהלך של פישר: "משמעות ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח היא סוף הלונג על השקל", הכריזו בדויטשה. בליהמן דיברו המשקיעים מפוזיציה ואמרו "המהלך של בנק ישראל עודד אותנו לצאת מהשורט על הדולר-שקל".
ובמידה ומסתכלים על מנהלי ההשקעות, כנראה שעם ריבית של רק 2% ודולר זול, אמריקה צפויה להרוויח מעקרון ה"פיפו" – "נכנס ראשון, יוצא ראשון". שאר השווקים, כולל השוק הישראלי, כנראה עדיין לא נענשו על מלא, מהמחזוריות של השוק.
האפקט של הבורסה הישראלית עשוי להתהפך
עכשיו נשקלל את כל הנתונים וננסה להבין מה יקרה פה, כשהדולר יחל לעלות ושהמשקיעים הגלובליים ברחבי העולם יתחילו להעביר את הכספים אל ארצות הברית. הבורסה הישראלית צפויה לקבל אפקט שלילי כפול - דבר ראשון, התחזקות הדולר (בהמשך לצעדיו של פישר והאפשרות של חיזוק בינלאומי בדמות התערבות מצד ברננקי) פוגעת בתשואות הזרים ועל כן מהווה זרז ליציאה. דבר שני ובהמשך לכך, יציאה של הזרים משמעותה לחץ נוסף כלפי מטה על השקל, שכן הם ממירים את השקלים למטבעות זרים ובעיקר בדולרים.
מי שעקב בחודש האחרון אחרי מניית כימיקלים לישראל, יכול היה לראות תופעה מעניינת. ב-3 ביולי צנחה המנייה ב-9.8% במחזור אדיר של כמעט מיליארד שקל (902.2 מיליון שקל). הירידה במנייה יחד עם 6 ימי מסחר קודמים הורידו את כיל מרמות שיא של 80 שקלים ל-68 שקלים. בימים שלאחר מכן, המנייה טיפסה מעט במחזורים נאים, אך שוב זה קרה – ביום רביעי האחרון המניה בלטה בירידות של 4.3% ובמחזור של 467 מיליון שקל. בהערת שוליים נציין - זה קרה במקביל (ולא במקרה) להתחזקות בדולר.
"ימים בהן כי"ל צונחת 10% ביום והמעו"ף מאבד 4%, לא יהיו ימים נדירים", אמר לי השבוע סוחר ותיק שהתייחס לנושא. המשקיעים שנכנסו לבורסה בחמשת שנות הגאות האחרונות, והעלו איתם את המחזורים בבורסה בישראל המסתכמים כיום בכ-2.2 מיליארד שקל ביום, "לא ייצאו בחמש שנים", הוסיף הסוחר.
כי"ל היא לא המניה היחידה האהובה ע"י הזרים, מתנועות של בעלי עניין, ניתן לראות שטבע, מכתשים אגן, ומספר בנקים וחברות טכנולוגיה מובילות גם כן נמצאות בפורטפוליו ההשקעות שלהם.
לפני שאנחנו מכבים את האור על כל השוק הישראלי, חשוב לציין, שנראה כי בבורסה ובבנק ישראל מודעים לתרחיש יום הדין ואף פועלים על מנת לצמצמו.
הבורסה מצידה משחררת הצהרות חיוביות לכיוונם של הזרים, עורכת כנסים ברחבי העולם ופועלת להנפקת אופציות על מניות ישראליות ותעודות סל זרות על השוק הישראלי. מבחינת בנק ישראל, ניתן לראות בהתערבותו הנוספת בשוק המט"ח, כניסיון נוסף לעלות את הדולר-שקל בהדרגתיות ולא ליצור מצב שבימים בודדים הוא יזנק מכיוון 3.2 ל-4 שקלים, וירעיד את כל השוק הישראלי.
