נעמה גת ממזרחי טפחות נבחרה לאשת השיווק של חודש יוני

איגוד השיווק הישראלי בחר בגת, סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בבנק בזכות מהלך המיתוג מחדש של הבנק אשר מיזג בין שני מותגים - בנק מזרחי ובנק טפחות
משה בנימין |

ועדת השיווק של איגוד השיווק הישראלי בחרה בנעמה גת, סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי במזרחי טפחות, לאשת השיווק של חודש יוני 2008. הבחירה בגת נעשתה תודות להצלחתה במימוש ה"אתגר שבשינוי תפיסת הלקוח".

גת עמדה בראש הצוות אשר הוביל וניווט בהצלחה רבה את מהלך המיתוג מחדש של הבנק אשר מיזג בין שני מותגים חזקים: בנק מזרחי ובנק טפחות. ההחלטה על המיזוג התקבלה במרץ 2004 על ידי אלי יונס – מנכ"ל הבנק, מיד לאחר כניסתו לתפקיד. יונס הוא שגייס את גת לתפקיד בשל ניסיונה המקצועי בתחום השיווק הצרכני-קמעונאי.

משימה סבוכה כנגד כל הסיכויים

גת מציינת כי תנאי הפתיחה ערב השקת מהלך המיתוג היו קשים. האתגר הראשון היה בתפיסה של שני המותגים שאוחדו: בנק מזרחי נחשב אמנם לבנק מקצועי המעניק את מלוא השירותים הבנקאיים לכלל הציבור אך זוהה כבנק סקטוריאלי ומיושן. המותג השני –בנק טפחות היה של בנק גדול ומוביל, אך בעל מומחיות בתחום אחד בלבד - תחום המשכנתאות. במילים אחרות, רציונאל המיזוג היה ברור אלא שמהלך המיתוג של שני הבנקים נחשב למהלך סבוך, שלא היה לו תקדים בשוק הישראלי.

האתגר השני עמו התמודדו צוות השיווק והאסטרטגיה ובראשם גת היה התפיסה השלילית של הבנקים בעיני הציבור. כידוע מערכת הבנקאות מתמודדת מידי יום עם בעיה תדמיתית קשה. הבנקים נתפסים כנותני שירותים פיננסים מוטי עמלות, בשוק חסר תחרותיות ושוק שבו השליטה של שתי קבוצות בנקאיות היא דומיננטית. לקוח של בנק חושש ממעבר מבנק אחד לאחר, וקשה מאוד לשכנע אדם לעבור מבנק אחד לבנק אחר במיוחד לאור העובדה שהמעבר כרוך במאמצים רבים. הלקוח מניח שגם בבנק המתחרה יזכה לתנאים ויחס דומים.

האתגר השלישי היה יעדי הצמיחה האגרסיביים שהציבה הנהלת הבנק – גיוס עשרות אלפי לקוחות חדשים בשנה, שמירה על נתח שוק מוביל בתחום המשכנתאות, והגדלת נתח הלקוחות הקיימים. כל זאת תוך בניית מותג מאוחד ומבודל.

שילוב בין לוגיסטיקה לתרבות ניהולית

המשימה הראשונה של צוות השיווק והאסטרטגיה במסגרת המיתוג מחדש של הבנק הממוזג היתה לאחד את שני הבנקים מבחינה לוגיסטית ומהבחינה תרבותית-תפיסתית לארגון אחד עם תרבות ניהולית אחידה ועם תפיסה שיווקית מבודלת לשירותים שהוא נותן.

גת מציינת "המפתח המרכזי להצלחת מהלך המיתוג והבידול טמון בכך שבסופו של תהליך בחינת הקונספט נבחר קונספט שהולם את החוזקות של הבנק ועובדיו. העובדים הם שביקשו מאיתנו שנאפשר להם להביע את הערך החשוב להם ביותר – המחויבות ללקוחות ולא ערכים אחרים. בחירת הקונספט שהועדף על ידי עובדי הבנק מוכיחה שעל מנת לבנות מותג חזק ואמין חובה לבחור בקונספט שהעובדים מתחברים אליו ויכולים להביא עצמם לידי ביטוי באמצעותו. ערכי המותג באו לידי ביטוי בסיסמא שנקבעה למזרחי-טפחות – "מטפלים בכסף של אנשים", ובבניית שפה תקשורתית ייחודית.

השקת מהלך המיתוג מחדש לא לוותה, בניגוד להשקות של מותגים גדולים אחרים, בקמפיינים תדמיתיים במאות אלפי דולרים. גם היקף תקציב הפרסום השנתי שנקבע קטן ביחס לתקציבים של המתחרים. על מנת לתמוך במסר המרכזי שהוביל המיתוג מחדש – בנק שבאמת פועל למען לקוחותיו ומחויב להם, הוחלט כי תקציבי השיווק יופנו מדי חודש לייצור מוצר או שירות המיטיב עם הלקוח ובכך יבודל הבנק לעומת מתחריו.

מהלך המיתוג החדש אף הראה תוצאות מרשימות. המטרה המרכזית היתה גיוס לקוחות ופנייה לפלחי שוק חדשים. בשנתיים האחרונות גדל קצב גיוס הלקוחות של מזרחי טפחות בשיעורים משמעותיים בנוסף לשמירת נתח השוק בתחום המשכנתאות אשר הוא עומד על 30% למרות התחרות האגרסיבית מצד המתחרים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

העם נלחם עם בנק ישראל - אבל הריבית לא הולכת לרדת

הפד׳ ״שחרר את החגורה״ אבל אצלינו זה יקח עוד זמן: מתחזקות ההערכות האנליסטים שהריבית בישראל לא תרד בהחלטה הקרובה ב-29 לחודש - בפועלים מצביעים על אינפלציית ליבה גבוהה; במזרחי טפחות מעריכים שהריבית תישאר על כנה; בלידר ובפסגות מזהירים שהציפיות הנמוכות לאינפלציה הן לא מציאותיות מול המלחמה והגרעון

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה ריבית אמיר ירון

בעוד שבארה"ב הבנק הפדרלי חזר להוריד ריבית ועשה זאת לראשונה לשנת 2025, וצפוי להמשיך בהקלה המוניטרית עד לסוף השנה, בישראל הולכת ומתחזקת ההערכה כי בנק ישראל יעדיף להמתין. הסיבה העיקרית היא אי הוודאות הגיאופוליטית סביב המלחמה בעזה והשלכותיה על השקל, הצריכה וסחר החוץ. לכך מתווספת גם האינפלציה המקומית שעדיין לא משדרת ירידת מדרגה ברכיבים המרכזיים, כאשר מחירי השירותים והדיור נותרו "דביקים", בעוד שוק העבודה נותר הדוק מאוד, מה שמחזק את החשש מלחצי שכר. בעוד שברחבי העולם מתחילים לדבר על סביבת ריבית נמוכה יותר כבר במהלך 2025, בישראל עדיין אין קונצנזוס מתי תרד הריבית, וכלכלנים רבים סבורים שהקלה מוניטרית לא תתרחש בהחלטה הקרובה.


לידר: אינפלציית שירותים ושוק עבודה הדוק

בלידר מדגישים כי המדד האחרון, שהצביע על אינפלציה שנתית של 2.9%, מסתיר תמונה מורכבת בהרבה. הירידה נבעה בעיקר מצניחה חריגה במחירי הטיסות לחו"ל, בעוד שהרכיבים המקומיים, שירותי דיור ושירותים אחרים, המשיכו לעלות בקצב מהיר. השכירות טיפסה ל-4.3% ובחוזים חדשים נרשם זינוק של 5.5%, ואילו שירותים אחרים האיצו ל-4.1% בעקבות עליית השכר והביקושים. כלומר, בליבת המדד הלחצים האינפלציוניים נותרו חזקים. גם שוק העבודה מצביע על מגמה דומה: מספר המובטלים ירד, מספר המשרות הפנויות עלה, והיחס בין ביקוש להיצע עובדים טיפס לרמות גבוהות. התוצאה היא סביבה של מחסור בעובדים שממשיכה להזין את השכר, מצב שלא מאפשר לבנק ישראל להקל בריבית כבר כעת. בלידר צופים הורדת ריבית אחת של בנק ישראל ב-3 החודשים הקרובים.


פסגות: ניהול סיכונים

בפסגות מתייחסים למדיניות הפד בארה"ב כאל "ניהול סיכונים", מונח שהושאל עוד מאלן גרינספאן ב-2004, אז זה הסתיים בבועת נדל"ן שהתפוצצה. הפעם, פאוול ניסה להצדיק את הורדת הריבית האחרונה כצעד זהיר שנועד להקדים תרופה למכה, אף שהנתונים הכלכליים לא מצביעים על האטה חריפה: המכירות הקמעונאיות עלו באוגוסט בקצב מרשים, הצריכה הפרטית ברבעון השלישי צפויה לצמוח בכ-2.5%-3%, וגם הייצור התעשייתי רשם עלייה מפתיעה.

בפסגות מעריכים כי גם בנק ישראל מתמודד עם דילמה לא פשוטה. הציפיות שהמלחמה בעזה תימשך עוד חודשים והשלכות הגיאופוליטיות של נאום "ספרטה" של ראש הממשלה מציבות סיכון ברור להמשך יציבות המשק. אמנם שוק העבודה המקומי נותר יציב, אך ציפיות האינפלציה לטווח הבינוני ירדו לשפל של כשנתיים, תרחיש שנראה אופטימי מדי לאור הגירעון המתרחב, העלויות הביטחוניות והחשש לפגיעה בסחר החוץ. במילים אחרות, פסגות מזהירים שהתמחור הנוכחי של שוקי ההון בישראל מגלם תסריט ורוד, אך הסבירות למימושו אינה גבוהה, ולכן ציפיות האינפלציה הנמוכות נראות לא מוצדקות.


מזרחי טפחות: הריבית תרד בהדרגה אך לא בהחלטה הקרובה

במזרחי טפחות צופים כי הריבית תיוותר על 4.5% בהחלטה הקרובה, עם ירידה הדרגתית ל-3.5% בתוך שנה. האינפלציה השנתית אמנם חזרה לטווח היעד, אך סעיפי הדיור ממשיכים להטריד. גם סעיף הנסיעות לחו"ל זינק ב-17% והוסיף 0.4% חריגים למדד, נתון שבבנק מעריכים שיתקן בהמשך, אך נכון לעכשיו הוא מעלה את המדד כלפי מעלה. במקביל, נתוני שוק העבודה נותרו הדוקים מאוד: שיעור האבטלה ירד ל-2.9%, שיעור ההשתתפות הצטמצם, והמשרות הפנויות עלו לרמות שלא נראו מאז 2022. בבנק מציינים כי כל עוד הסביבה הביטחונית לא מתייצבת, קשה לראות בלחצי השכר משהו חולף, ולכן אין הצדקה מיידית להפחתת ריבית.