עבודה/דין תשלום שכר מינימום טיפין טיפין/עבודה
רקע עובדתי:
כנגד הנאשמת - חברה בע"מ שעיסוקה בתחום המשחקים האלקטרוניים - הוגש כתב אישום, המבוסס על סעיפים בחוק שכר מינימום ובתקנות שכר מינימום (נוער עובד וחניכים) ולפיו, העסיקה הנאשמת מספר קטינים בתפקיד של מפעילים המשגיחים על מתחם המשחקים האלקטרוניים בקניון בבת ים. הסוגיה שבמחלוקת היא האם שילמה הנאשמת לעובדים הללו את שכר המינימום הקבוע בחוק ובתקנות המתעדכן מעת לעת. זאת, באשר השכר ששולם, שולם לשעורין, טיפין טיפין, מתוך הקופה שבבית העסק.
לטענת הנאשמת, חוק שכר מינימום אינו קובע מועד לתשלום השכר והמאשימה אינה רשאית "להלביש" על הוראותיו את הוראות חוק הגנת השכר, הקובעות מועד לתשלום השכר.
דיון משפטי:
כב' הש' ה' יהלום:
בע"פ 766/07 ברק כהן נ' מ"י נפסק, כי במלאכת פרשנותו של חוק יש תפקיד, לצד לשון החוק, גם לתכלית, למטרות ולאינטרסים אותם מבקש החוק להגשים. לעיתים, על מנת להגשים אותם, נדרש השופט להפעיל גם שיקול דעת שיפוטי. אכן, הבעיה הטמונה בכך, היא פגיעה מסוימת בוודאות השיפוטית. אולם, באיזון הכולל, נפסק כי אין מנוס ממתן משקל לתכלית החוק ולמגמת המחוקק.
כאשר מדובר בפרשנות חוק פלילי, הגם שהשאיפה להגשים את תכלית החוק נותרת בעינה, דומה כי יש מקום לאיזון שונה, מבחינת המשקל אותו יש להעניק ללשון החוק. זאת, כעולה מעקרון החוקיות, המעוגן בסעיף 1 לחוק העונשין ולפיו, "אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בחוק או על-פיו" וכן בסעיף 3 לחוק האוסר על ענישה למפרע. אחת מהנגזרות של עקרון החוקיות הוא כלל הפרשנות המקלה עם הנאשם, הקבוע בסעיף 34כא לחוק העונשין. עיקרון משנה דומה, הנגזר מעקרון החוקיות, הוא העיקרון לפיו על החוק הפלילי לדבר בשפה בהירה ולהימנע משימוש במונחים סתומים ומעורפלים. מכאן, אף הצורך בזהירות מיוחדת מצידו של השופט-הפרשן.
במקרה דנן, החוק אינו קובע מועד לתשלום השכר. קביעת מועד לתשלום שכר עבודה מופיעה בחוק הגנת השכר ולפיו, "היום הקובע" לענין "שכר מולן" הוא היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה. לו יואשם מעביד, ביום השני לחודש פברואר של שנה פלונית, על כי לא שילם שכר מינימום לעובדים לחודש ינואר של אותה שנה, יבוא המעביד ויטען "אין להשיב לאשמה", מאחר ובאותו יום עדיין לא קמה החובה מכח החוק לשלם את שכר המינימום (או שכר אחר כלשהו), ואף סביר הוא כי טענתו תתקבל. משמע, החובה לשלם את שכר המינימום, חלה רק כאשר חלה חובה לשלם שכר כלשהו. חובה שכזו קמה שעה שבוצעה עבודה וחלף המועד החוקי לתשלום שכר בגינה. מכאן, שמועד תשלום השכר הוא חלק אינהרנטי של החובה לשלם שכר מינימום. היינו, לא ניתן להרשיע בעבירה על סעיף 2 לחוק שכר מינימום, ללא שתוכח העובדה ששכר המינימום לא שולם לאחר חלוף המועד הקבוע בחוק לתשלומו.
הנאשמת טענה, כי יש לפרש את החוק כך שניתן להרשיע על פיו רק מעביד ששילם את שכר עובדיו, אך בשיעור הנמוך משכר מינימום. כן היא טוענת, כי מעביד שלא שילם את שכר עובדיו במועד ומוגש נגדו כתב אישום על פי הוראות חוק שכר מינימום, ימהר וישלם את שכר העובדים ואזי לא ניתן יהיה להרשיעו.
מסקנה זו, אינה עולה בקנה אחד עם לשון החוק ותכליתו. תכלית החקיקה וכוונות המחוקק, פורטו בדברי ההסבר לחוק ולפיהם, הוא נועד להבטיח קיום הוגן לכל והבטחת זכותו של האדם העובד להתפרנס מעבודתו ולחיות ממנה בכבוד, כאדם עובד וגאה ולא כנתמך סעד. ביטוי לכך אף ניתן בהוראת סעיף 14 לחוק שכר מינימום לפיה, אי תשלום שכר מינימום לעובד הוא גם בגדר עבירה פלילית. בהתאם גם נפסק, כי ברקע חקיקת חוק שכר מינימום עומדת מטרה חברתית אשר מצאה ביטויה באמנות ארגון העבודה הבינלאומי והיא, מדיניות של מלחמה בעוני שנועדה לספק צרכיהם של כל העובדים ומשפחותיהם, כאשר מטרתה העיקרית של קביעת שכר מינימום תהא להבטיח לשכירים את ההגנה הסוציאלית הנחוצה בכל הנוגע לרמות מינימום של שכר שניתן להרשותן.
לו תתקבל טענת הנאשמת, לפיה מעביד שלא שילם שכר לעובדיו, יתחמק מאחריות פלילית עת ישלם את השכר, ואף באיחור ניכר, הרי היא סותרת את מטרתו ותכליתו של חוק שכר מינימום. הדברים אף מקבלים משנה תוקף עת הובהר שהנאשמת ראתה זאת כשיטה, לשלם את שכר העובדים באותה תקופה טיפין טיפין, לשעורין. שיטה זו היא שיטה פסולה שלא ניתן להכשירה ונסיבותיה הכלכליות של הנאשמת, קשות ככל שיהיו, אין הן מבטלות את החובה הקבועה בחוק, לשלם את שכר העובדים, שלא יפחת משכר המינימום, במועדו.
ירושה (דאלי)העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
- נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.
ארדואן טורקיה (X)טורקיה מנתקת קשריה הכלכליים עם ישראל; מטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה
הטיסות יתייקרו, אבל זו הבעיה הקטנה - ארודאן רוצה לחמש את טורקיה ורואה בישראל אויב שצריך לחסלו. מה צפוי בשלב הבא של העימות?
החמרה נוספת ביחסים עם טורקיה וחשש אמיתי שבהדרגה האיומים של ארדואן נגדנו והרצון שלו לפגוע באויב הישראלי, יהפכו למציאות. טורקיה מנתקת לחלוטין את קשריה הכלכליים עם ישראל ומטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה. הקאן פידאן, שר החוץ הטורקי אמר כי "החלטנו לנתק לחלוטין את הקשרים הכלכליים והמסחריים עם ישראל, ולסגור את המרחב האווירי שלנו בפני מטוסיה". המשמעות המיידית היא הארכת הטיסות למקומות מסוימים באירופה , שתלווה בעליית מחירים.
מאז ההצהרה, עוקב משרד התחבורה אחר מצב בו טורקיה עלולה להפר את אמנת שיקגו לתעופה אזרחית. נכון לעכשיו, טיסות ממשיכות לעבור מעל השטח הטורקי וטרם התקבלו דיווחים רשמיים על שינוי מהארגונים הבינלאומיים הרלוונטיים. ההפרה הפוטנציאלית מתייחסת לסעיפים 11 ו-12 באמנת שיקגו, הקובעים שחוקי הטיס חייבים להיות אחידים ושוויוניים לכל המדינות ללא אפליה. בהערכה ראשונית, טורקיה עלולה לנסות להצדיק חריגות בהבחנה בין סוגי מטוסים שונים - צבאיים, ממשלתיים או אזרחיים. המקרה נבדק על רקע טיסת ישראייר לבאטומי שצפויה לחלוף מעל טורקיה. אמנת שיקגו, שנחתמה ב-1944 ונכנסה לתוקף ב-1947, מהווה את הבסיס המשפטי לארגון ICAO ולניהול התעבורה האווירית הבינלאומית. בשלב זה, נראה שהמגבלות עשויות להתמקד במטוסים צבאיים או במטענים ספציפיים, ולא בטיסות אזרחיות רגילות.
העיתוי אינו לגמרי ברור. דבריו פידאן כללו אמירות חריפות כגון, "מתקפותיה הפזיזות של ישראל בעזה, לבנון, תימן, סוריה ואיראן הן סימן ברור לכך שלישראל מנטליות של מדינת טרור, ושהיא מפירה את הסדר ואת החוק הבין-לאומי" וייתכן שמגיעים לאור דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהכיר לראשונה ברצח העם הארמני על ידי חיילי האימפריה העותמנית במהלך מלחמת העולם הראשונה, במסגרת ראיון לפודקאסט אמריקני ביום שלישי. כמו כן, ייתכן כי זו תגובה על ההפגזות של חיל האוויר בחודש האחרון בסוריה, ולאחרונה כללו אף מבצע סמוך לדמשק, שבמהלכו אותר והוחרם ציוד ריגול מתוצרת טורקיה שהוגדר כ"סודי ורגיש" וכתוצאה מכך הוזהר המשטר החדש בסוריה מפני שיתוף פעולה הדוק עם טורקיה, תוך הגדרה של הצעד כ"משחק מסוכן באש".
ייתכן גם שזו תגובה על רקע הגברת הלחימה בעזה והרצון של ישראל לחסל לחלוטין את החמאס גם במקומות שעד כה לא נכנסו אליהם וששם מסתתרים מנהיגי חמאס לצד החטופים.
- טורקיה מתקרבת להסכם חיפושי גז בלוב: מהלך אסטרטגי שיכול לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון
- היום לפני...פיחות המטבע החד שיצר גלי הדף בכל העולם ומה קרה היום לפני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הידרדרות מתמשכת
ההתדרדרות מול אנקרה היא תהליך מתמשך וממש מפתיחת מלחמת "חרבות ברזל", טורקיה מאשימה, תוקפת ומחרימה את ישראל. ארדואן אף אמר שצריך לחסל את ישראל. "ישראל לא תעצור בעזה, ואחרי כיבוש רמאללה תרצה גם את סוריה ולבנון", אמר הנשיא הטורקי, והזהיר שגם ארצו תהיה בסכנה: "חמאס לא מגן רק על עזה, אלא גם על טורקיה. מדינות איסלאמיות חייבות להקים ברית נגד הטרור הישראלי"
