עבודה/דין תשלום שכר מינימום טיפין טיפין/עבודה

בית המשפט הרשיע חברה אשר שילמה לעבדיה שכר מינימום טיפין טיפין ולשיעורין, בעבירה על הוראות חוק שכר מינימום. נקבע, כי חרף העובדה שחוק שכר מינימום אינו מציין את המועד תשלום השכר, יש לקרוא לתוכו את הוראות חוק הגנת שכר בענין, וזאת בהתאם לדרך הפרשנית לפיה לצד לשון החוק, יש תפקיד גם לתכלית, למטרות ולאינטרסים אותם מבקש החוק להגשים, ואשר במקרה דנן הוא הבטחת קיום הוגן לכל.
משה קציר |

רקע עובדתי:

כנגד הנאשמת - חברה בע"מ שעיסוקה בתחום המשחקים האלקטרוניים - הוגש כתב אישום, המבוסס על סעיפים בחוק שכר מינימום ובתקנות שכר מינימום (נוער עובד וחניכים) ולפיו, העסיקה הנאשמת מספר קטינים בתפקיד של מפעילים המשגיחים על מתחם המשחקים האלקטרוניים בקניון בבת ים. הסוגיה שבמחלוקת היא האם שילמה הנאשמת לעובדים הללו את שכר המינימום הקבוע בחוק ובתקנות המתעדכן מעת לעת. זאת, באשר השכר ששולם, שולם לשעורין, טיפין טיפין, מתוך הקופה שבבית העסק.

לטענת הנאשמת, חוק שכר מינימום אינו קובע מועד לתשלום השכר והמאשימה אינה רשאית "להלביש" על הוראותיו את הוראות חוק הגנת השכר, הקובעות מועד לתשלום השכר.

דיון משפטי:

כב' הש' ה' יהלום:

בע"פ 766/07 ברק כהן נ' מ"י נפסק, כי במלאכת פרשנותו של חוק יש תפקיד, לצד לשון החוק, גם לתכלית, למטרות ולאינטרסים אותם מבקש החוק להגשים. לעיתים, על מנת להגשים אותם, נדרש השופט להפעיל גם שיקול דעת שיפוטי. אכן, הבעיה הטמונה בכך, היא פגיעה מסוימת בוודאות השיפוטית. אולם, באיזון הכולל, נפסק כי אין מנוס ממתן משקל לתכלית החוק ולמגמת המחוקק.

כאשר מדובר בפרשנות חוק פלילי, הגם שהשאיפה להגשים את תכלית החוק נותרת בעינה, דומה כי יש מקום לאיזון שונה, מבחינת המשקל אותו יש להעניק ללשון החוק. זאת, כעולה מעקרון החוקיות, המעוגן בסעיף 1 לחוק העונשין ולפיו, "אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בחוק או על-פיו" וכן בסעיף 3 לחוק האוסר על ענישה למפרע. אחת מהנגזרות של עקרון החוקיות הוא כלל הפרשנות המקלה עם הנאשם, הקבוע בסעיף 34כא לחוק העונשין. עיקרון משנה דומה, הנגזר מעקרון החוקיות, הוא העיקרון לפיו על החוק הפלילי לדבר בשפה בהירה ולהימנע משימוש במונחים סתומים ומעורפלים. מכאן, אף הצורך בזהירות מיוחדת מצידו של השופט-הפרשן.

במקרה דנן, החוק אינו קובע מועד לתשלום השכר. קביעת מועד לתשלום שכר עבודה מופיעה בחוק הגנת השכר ולפיו, "היום הקובע" לענין "שכר מולן" הוא היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה. לו יואשם מעביד, ביום השני לחודש פברואר של שנה פלונית, על כי לא שילם שכר מינימום לעובדים לחודש ינואר של אותה שנה, יבוא המעביד ויטען "אין להשיב לאשמה", מאחר ובאותו יום עדיין לא קמה החובה מכח החוק לשלם את שכר המינימום (או שכר אחר כלשהו), ואף סביר הוא כי טענתו תתקבל. משמע, החובה לשלם את שכר המינימום, חלה רק כאשר חלה חובה לשלם שכר כלשהו. חובה שכזו קמה שעה שבוצעה עבודה וחלף המועד החוקי לתשלום שכר בגינה. מכאן, שמועד תשלום השכר הוא חלק אינהרנטי של החובה לשלם שכר מינימום. היינו, לא ניתן להרשיע בעבירה על סעיף 2 לחוק שכר מינימום, ללא שתוכח העובדה ששכר המינימום לא שולם לאחר חלוף המועד הקבוע בחוק לתשלומו.

הנאשמת טענה, כי יש לפרש את החוק כך שניתן להרשיע על פיו רק מעביד ששילם את שכר עובדיו, אך בשיעור הנמוך משכר מינימום. כן היא טוענת, כי מעביד שלא שילם את שכר עובדיו במועד ומוגש נגדו כתב אישום על פי הוראות חוק שכר מינימום, ימהר וישלם את שכר העובדים ואזי לא ניתן יהיה להרשיעו.

מסקנה זו, אינה עולה בקנה אחד עם לשון החוק ותכליתו. תכלית החקיקה וכוונות המחוקק, פורטו בדברי ההסבר לחוק ולפיהם, הוא נועד להבטיח קיום הוגן לכל והבטחת זכותו של האדם העובד להתפרנס מעבודתו ולחיות ממנה בכבוד, כאדם עובד וגאה ולא כנתמך סעד. ביטוי לכך אף ניתן בהוראת סעיף 14 לחוק שכר מינימום לפיה, אי תשלום שכר מינימום לעובד הוא גם בגדר עבירה פלילית. בהתאם גם נפסק, כי ברקע חקיקת חוק שכר מינימום עומדת מטרה חברתית אשר מצאה ביטויה באמנות ארגון העבודה הבינלאומי והיא, מדיניות של מלחמה בעוני שנועדה לספק צרכיהם של כל העובדים ומשפחותיהם, כאשר מטרתה העיקרית של קביעת שכר מינימום תהא להבטיח לשכירים את ההגנה הסוציאלית הנחוצה בכל הנוגע לרמות מינימום של שכר שניתן להרשותן.

לו תתקבל טענת הנאשמת, לפיה מעביד שלא שילם שכר לעובדיו, יתחמק מאחריות פלילית עת ישלם את השכר, ואף באיחור ניכר, הרי היא סותרת את מטרתו ותכליתו של חוק שכר מינימום. הדברים אף מקבלים משנה תוקף עת הובהר שהנאשמת ראתה זאת כשיטה, לשלם את שכר העובדים באותה תקופה טיפין טיפין, לשעורין. שיטה זו היא שיטה פסולה שלא ניתן להכשירה ונסיבותיה הכלכליות של הנאשמת, קשות ככל שיהיו, אין הן מבטלות את החובה הקבועה בחוק, לשלם את שכר העובדים, שלא יפחת משכר המינימום, במועדו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)