ברננקי שובר שתיקה על הדולר: "הפדרל ריזרב קשוב להשלכות שיוצרת היחלשות הדולר"
האם נגיד הבנק המרכזי בארה"ב, בן שלום ברננקי, מכין את הקרקע להעלאת הריבית בעתיד הנראה לעין? ברננקי הביע היום דאגה, לראשונה, מהיחלשות הדולר שנוצרה מהורדות הריבית בהן נקט, ובנוסף הביע דאגה גם באשר לאינפלציה הגבוהה שהואצה אף היא בשל הורדות הריבית. ברננקי מנסה לשדר עסקים כרגיל, למרות התמרון הקשה בין ההאטה הכלכלית והאינפלציה, והדגיש כי הרמה הנוכחית של הריבית בארה"ב תספק מענה הן ללחצי המחירים והן לצמיחה במשק.
"השווקים התאוששו אך הם עדיין מתוחים", אמר ברננקי בנאום העוסק בתחזיות כלכליות. "ה'פד' קשוב להשלכות שיוצרת היחלשות הדולר וכן להשלכות שיוצרות האינפלציה וציפיות האינפלציה, וה'פד' ימשיך להוציא לפועל מדיניות מוניטרית שתספק מענה לסיכונים הללו". יו"ר ה'פד' הדגיש כי ההאטה הכלכלית בארה"ב תרמה ל"עלייה בלתי רצויה" באינפלציה.
ברננקי אמר את הדברים בכנס נגידים בברצלונה, בו משתתפים גם נגיד הבנק המרכזי בגוש האירו, ז'אן קלוד-טרישה, נגיד הבנק המרכזי היפני, מסקי שירקאווה וכן נגיד הבנק המרכזי של ספרד, מיגל פרננדז אורדונז.
מאז חודש ספטמבר חתך ברננקי את הריבית בארה"ב בשיעור מצטבר של 3.25% ל-2% בלבד. בהחלטת הריבית הקודמת אותת ה'פד' על כוונתו להותיר את הריבית על כנה ולחדול מהעלאות נוספות, וזאת במטרה לקרר את האינפלציה הגואה, אשר מוזנת בעיקר על ידי העלייה במחירי האנרגיה והמזון. בשוק מצפים כעת להותרת הריבית על כנה עד סוף אוקטובר, ואז להעלאה של 0.25% בריבית.
בנאומו שיגר ברננקי רמז עבה כי הוא ערוך ומוכן להעלות את הריבית: "במשך הזמן, מדיניות ה'פד' תמשיך להוות מפתח בהבטחת מטבע חזק ויציב".
ברננקי לא התעלם מהבעיות הכלכליות בארה"ב, וציין כי שוק הדיור האמריקני ממשיך להתכווץ ולסבול ממלאי בתים גבוה, נפילה במחירים וירידה במכירות, כמו כם מפיטורי עובדים בענף. את הצמיחה הכלכלית ברבעון הרביעי של 2007 וברבעון הראשון של 2008 כינה ברננקי "איטית למדי", וציין כי גם הצמיחה ברבעון השני תהיה "חלשה".
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
גיוס תלמידי ישיבות במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, יספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
