ברננקי שובר שתיקה על הדולר: "הפדרל ריזרב קשוב להשלכות שיוצרת היחלשות הדולר"

נגיד הבנק המרכזי בארה"ב צופה התאוששות כלכלית במחצית השנייה של השנה, אך מזהיר: "עד ששוק הדיור לא יפגין התייצבות ברורה - הסיכון לצמיחה יוותר"
עדי בן ישראל |

האם נגיד הבנק המרכזי בארה"ב, בן שלום ברננקי, מכין את הקרקע להעלאת הריבית בעתיד הנראה לעין? ברננקי הביע היום דאגה, לראשונה, מהיחלשות הדולר שנוצרה מהורדות הריבית בהן נקט, ובנוסף הביע דאגה גם באשר לאינפלציה הגבוהה שהואצה אף היא בשל הורדות הריבית. ברננקי מנסה לשדר עסקים כרגיל, למרות התמרון הקשה בין ההאטה הכלכלית והאינפלציה, והדגיש כי הרמה הנוכחית של הריבית בארה"ב תספק מענה הן ללחצי המחירים והן לצמיחה במשק.

"השווקים התאוששו אך הם עדיין מתוחים", אמר ברננקי בנאום העוסק בתחזיות כלכליות. "ה'פד' קשוב להשלכות שיוצרת היחלשות הדולר וכן להשלכות שיוצרות האינפלציה וציפיות האינפלציה, וה'פד' ימשיך להוציא לפועל מדיניות מוניטרית שתספק מענה לסיכונים הללו". יו"ר ה'פד' הדגיש כי ההאטה הכלכלית בארה"ב תרמה ל"עלייה בלתי רצויה" באינפלציה.

ברננקי אמר את הדברים בכנס נגידים בברצלונה, בו משתתפים גם נגיד הבנק המרכזי בגוש האירו, ז'אן קלוד-טרישה, נגיד הבנק המרכזי היפני, מסקי שירקאווה וכן נגיד הבנק המרכזי של ספרד, מיגל פרננדז אורדונז.

מאז חודש ספטמבר חתך ברננקי את הריבית בארה"ב בשיעור מצטבר של 3.25% ל-2% בלבד. בהחלטת הריבית הקודמת אותת ה'פד' על כוונתו להותיר את הריבית על כנה ולחדול מהעלאות נוספות, וזאת במטרה לקרר את האינפלציה הגואה, אשר מוזנת בעיקר על ידי העלייה במחירי האנרגיה והמזון. בשוק מצפים כעת להותרת הריבית על כנה עד סוף אוקטובר, ואז להעלאה של 0.25% בריבית.

בנאומו שיגר ברננקי רמז עבה כי הוא ערוך ומוכן להעלות את הריבית: "במשך הזמן, מדיניות ה'פד' תמשיך להוות מפתח בהבטחת מטבע חזק ויציב".

ברננקי לא התעלם מהבעיות הכלכליות בארה"ב, וציין כי שוק הדיור האמריקני ממשיך להתכווץ ולסבול ממלאי בתים גבוה, נפילה במחירים וירידה במכירות, כמו כם מפיטורי עובדים בענף. את הצמיחה הכלכלית ברבעון הרביעי של 2007 וברבעון הראשון של 2008 כינה ברננקי "איטית למדי", וציין כי גם הצמיחה ברבעון השני תהיה "חלשה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.


צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.