ברננקי שובר שתיקה על הדולר: "הפדרל ריזרב קשוב להשלכות שיוצרת היחלשות הדולר"

נגיד הבנק המרכזי בארה"ב צופה התאוששות כלכלית במחצית השנייה של השנה, אך מזהיר: "עד ששוק הדיור לא יפגין התייצבות ברורה - הסיכון לצמיחה יוותר"
עדי בן ישראל |

האם נגיד הבנק המרכזי בארה"ב, בן שלום ברננקי, מכין את הקרקע להעלאת הריבית בעתיד הנראה לעין? ברננקי הביע היום דאגה, לראשונה, מהיחלשות הדולר שנוצרה מהורדות הריבית בהן נקט, ובנוסף הביע דאגה גם באשר לאינפלציה הגבוהה שהואצה אף היא בשל הורדות הריבית. ברננקי מנסה לשדר עסקים כרגיל, למרות התמרון הקשה בין ההאטה הכלכלית והאינפלציה, והדגיש כי הרמה הנוכחית של הריבית בארה"ב תספק מענה הן ללחצי המחירים והן לצמיחה במשק.

"השווקים התאוששו אך הם עדיין מתוחים", אמר ברננקי בנאום העוסק בתחזיות כלכליות. "ה'פד' קשוב להשלכות שיוצרת היחלשות הדולר וכן להשלכות שיוצרות האינפלציה וציפיות האינפלציה, וה'פד' ימשיך להוציא לפועל מדיניות מוניטרית שתספק מענה לסיכונים הללו". יו"ר ה'פד' הדגיש כי ההאטה הכלכלית בארה"ב תרמה ל"עלייה בלתי רצויה" באינפלציה.

ברננקי אמר את הדברים בכנס נגידים בברצלונה, בו משתתפים גם נגיד הבנק המרכזי בגוש האירו, ז'אן קלוד-טרישה, נגיד הבנק המרכזי היפני, מסקי שירקאווה וכן נגיד הבנק המרכזי של ספרד, מיגל פרננדז אורדונז.

מאז חודש ספטמבר חתך ברננקי את הריבית בארה"ב בשיעור מצטבר של 3.25% ל-2% בלבד. בהחלטת הריבית הקודמת אותת ה'פד' על כוונתו להותיר את הריבית על כנה ולחדול מהעלאות נוספות, וזאת במטרה לקרר את האינפלציה הגואה, אשר מוזנת בעיקר על ידי העלייה במחירי האנרגיה והמזון. בשוק מצפים כעת להותרת הריבית על כנה עד סוף אוקטובר, ואז להעלאה של 0.25% בריבית.

בנאומו שיגר ברננקי רמז עבה כי הוא ערוך ומוכן להעלות את הריבית: "במשך הזמן, מדיניות ה'פד' תמשיך להוות מפתח בהבטחת מטבע חזק ויציב".

ברננקי לא התעלם מהבעיות הכלכליות בארה"ב, וציין כי שוק הדיור האמריקני ממשיך להתכווץ ולסבול ממלאי בתים גבוה, נפילה במחירים וירידה במכירות, כמו כם מפיטורי עובדים בענף. את הצמיחה הכלכלית ברבעון הרביעי של 2007 וברבעון הראשון של 2008 כינה ברננקי "איטית למדי", וציין כי גם הצמיחה ברבעון השני תהיה "חלשה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".