אקו"ם תובעת את וואלה וזכיינית קוקה-קולה: "ניצלו שירים לרווח וצפצפו על הוראות מפורשות"

תגובת וואלה!: "להערכתנו, התביעה שכנגד שהגישה אקום משקפת לא יותר מאשר קרב פוליטי פנימי בתוך אקום"; סך התביעה עומד על כ- 3.2 מיליון שקל (עדכון)
משה בנימין |

אקו"ם, אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל, הגישה אתמול (א') לבית המשפט המחוזי בתל-אביב תביעה בסכום של 3.2 מיליון שקל נגד וואלה! תקשורת, מפעילת פורטל האינטרנט, והחברה המרכזית לייצור משקאות קלים, זכיינית קוקה-קולה בישראל.

וואלה וקוקה-קולה לא עמדו בתנאי הרשיון של אקו"ם

לטענת אקו"ם, באמצעות עו"ד דן אור-חוף ממשרד פרל כהן צדק לצר, בשנים 2003 – 2004 השתמשו וואלה וקוקה-קולה ביצירות של חברי אקו"ם לצורך קידום ופירסום המותג קוקה-קולה - וזאת במסגרת "אתר המוסיקה של קוקה קולה" שהפעילה וואלה!.

האתר נועד לקדם את מכירותיה של קוקה-קולה ופעילותה המסחרית בישראל תוך ניצול יצירות מוסיקאליות של חברי אקו"ם למטרת פרסומן של שתי החברות וואלה! וקוקה קולה ותוך הפרה יסודית של תנאי הרישיון שאקו"ם

העניקה לוואלה!

"וואלה חשקה בכסף של קוקה-קולה"

לדברי התביעה, רישיון וואלה! אסר עליה במפורש להשתמש בכל יצירה לצרכי קידום מכירות, שיווק, פירסום ופרסומת למוצרים או שירותים מסחריים, לרבות שידור תוכניות חסות וכל שימוש מסחרי אחר. בנוסף, נאסר על וואלה! לתת זכויות באתר שלה לצדדים שלישיים. בניגוד לכך, הפכה וואלה! את תחנת הרדיו האינטרנטית שלה ל"אתר המוסיקה של קוקה-קולה", שעוצב בצבעי קוקה-קולה הידועים, נשא את סימני המסחר שלה, שולב במסעות הפירסום של החברה והפך הלכה למעשה לאתר של קוקה קולה.

"וואלה חשקה ברווח הכספי שקוקה-קולה הבטיחה לה; קוקה-קולה ביקשה לזהות את שמה וערכיה המסחריים עם הערכים של מוסיקה - ולשם כך בחרו שתיהן 'לצפצף' על הוראות מפורשות בהסכם הרישיון שאסרו זאת", טוענת התביעה.

וואלה וקוקה-קולה נתבעו בתחילה והכניסו את אקו"ם לתמונה

התביעה הוגשה כתביעה שכנגד, במסגרת תביעה עיקרית של מוציאים לאור נגד וואלה! והחברה המרכזית לייצור משקאות קלים. הנתבעות הגישו הודעה לצד שלישי נגד אקו"ם, וזו עתרה כנגדן בתביעה שכנגד.

בכתב התביעה שכנגד כוללת אקו"ם רשימה של 462 שירים מאת טובי היוצרים הישראלים חברי אקו"ם. על-פי התביעה, סכום הפיצויים המגיעים לאקו"ם עומד על סך של כ- 18.5 מיליון שקל, אולם לצרכי אגרה העמידה אקו"ם את תביעתה על סך של 3.2 מיליון שקל בלבד.

כמה שילמה קוקה-קולה לוואלה! עבור האתר?

התביעה שכנגד מגלה כי וואלה! קיבלה מהחברה לייצור משקאות קלים סך של 1.6 מיליון שקל לצורך "אתר המוסיקה של קוקה קולה". בשנת 2005 הסכימה אקו"ם להסדיר את הפרות הרישיון בפשרה עם וואלה, שבמסגרתו התחייבה וואלה! להעלות טענות, תביעות ודרישות כלפי אקו"ם. ואולם בניגוד בוטה לכך, הגישה וואלה הודעה לצד שלישי בתביעת המו"לים נגד אקו"ם. בכך ביטלה את הסכם הפשרה, טוענת אקו"ם, או הפרה אותו בהפרה יסודית כפי שהפרה את רישיון אקו"ם.

תגובת וואלה! להאשמות

"המקרה נשוא התביעה שכנגד, החל כאשר באוקטובר 2004 טענה אקו"ם, כי וואלה הפרה את הסכם הרישיון שניתן לוואלה על-ידי אקום. וואלה דחתה את הטענה, אך לפנים משורת הדין, חתמה באוגוסט 2005 על הסכם פשרה עם אקום, מבלי להודות בטענות, אשר סיים את המחלוקת בין וואלה לבין אקום ולבין כל המו"לים המיוצגים על-ידי אקום".

"להפתעתה הרבה של וואלה באוקטובר 2005 שני מו"לים הגישו נגדה תביעה, בקשר לאותן הטענות אשר סולקו בהסכם הפשרה אשר נחתם בין וואלה לבין אקום. וואלה טוענת, כי פיצתה את המו"לים באמצעות התשלום לאקו"ם, וכי אין מקום להגשת התביעה נגדה. במסגרת ההליך המשפטי הגישה אקום נייר עמדה לבית המשפט בו אישרה אקום כי אכן התקשרה עם וואלה בהסכם פשרה, שסיים את המחלוקות בין הצדדים ווואלה פטורה מטענות ותשלומים נוספים. וואלה דרשה לחילופין, כי אם תתקבל דרישת המו"לים תשפה אקום את וואלה בגין כל סכום נוסף אותו תידרש וואלה לשלם למו"לים".

וואלה!: "באקו"ם מתקיים קרב פנימי פוליטי"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.