וול סטריט השבוע: מארס יכריע? המשקיעים ממתינים ליום שישי
האם מכירת החיסול האגרסיבית של יום שישי האחרון היתה המסמר האחרון בארון המתים של גל העליות של השנים האחרונות? השבוע הקרוב עשוי לספק תשובה חלקית לשאלה זו.
שוק המניות בארה"ב עודנו טרוד בתחלואות הסאב-פריים ואי-הוודאות הכלכלית השוררת בעקבותיו. "מאז תחילת אוקטובר, השוק ירד בחדות, וסימל למעשה אחד משני דברים," אמר Hugh Johnson, נשיא חברת Johnson Illington. "או שאנחנו מצויים בשוק דובי ונכנסים לתוך מיתון, או שבפנינו תיקון המלווה בהאטה כלכלית."
חודש פברואר הסתיים כאשר הדאו ג'ונס איבד בשישי האחרון 2.5%, לרמה של 12,266 נקודות. ענקית הביטוח, American International Group (סימול:AIG) הובילה את מהלך הירידות לאחר שאיבדה יותר מ-7%. החברה דיווחה על ההפסד הראשון מזה 89 שנה של פעילות עסקית.
בעיתות משבר אשראי המייצר קורבנות כמעט מידי יום, המשקיעים ממקמים את חששותיהם בתוכנית להצלת מבטחת האג"ח, Ambac (סימול:ABK) ו- MBIA (סימול:MBI). אולם העסקה נראתה כבר כלא-בטוחה בשישי האחרון.
אינדקס ה- S&P 500 סיים את שישי האחרון בירידה של 37 נקודות, או 2.7%, וחתם ברמה של 1,330 נקודות. הנאסד"ק השיל 60 נקודות, או 2.6% וננעל ברמה של 2,271 נקודות.
בקרב מניות הטכנולוגיה, היתה זו הפעם DELL (סימול:DELL) שהובילה את הדרך מטה, יצרנית המחשבים דיווחה על ירידה של 6% ברווחים. "היה גם דוח שציין כי המחיקות בענף הפיננסים עלולות להגיע עד לכדי 600 מיליארד דולר, עובדה המוסיפה עוד שכבה של חוסר וודאות לשווקים," אמר Robert Pavlik מנהל השקעות ראשי ב- Oaktree Asset Management. הוסיף עוד לסיכום: "בכל אופן הצורה בה נכנס השוק למרץ איננה מבשרת טובות."
מאקרו השבוע
שבוע עמוס בנתוני מאקרו משמעותיים עומד לנחות על המשקיעים, כאשר מרבית העיניים נשואות בדאגה לעבר פרסום נתון המשרות לחודש פברואר, אליו יחשפו המשקיעים ביום שישי.
הדוח של חודש ינואר הצביע על התפנית הראשונה בנתן המשרות מזה ארבע שנים והצטייר בעיני רבים כתמרור האזהרה האחרון בטרם המיתון. קודם לכן יקבלו המשקיעים ביום שני הקרוב את דוח הייצור התעשייתי, ודוח מגזר השירותים ביום שלישי, נתוני הפרודקטיביות ועלות העבודה יפורסמו ברביעי.
האינפלציה מבעבעת
עם הזרם הבלתי פוסק של המידע הכלכלי המכוון להורדת ריבית נוספת של הבנק המרכזי. הדולר נפל לשפל חדש בשבוע שעבר. האירו הוחלף תמורת 1.5239 דולר, גם למול הין היפני הגיע הדולר לשפל, כאשר הוא נסחר תמורת 103.66 ין.
יחד עם החששות לבעיות היצע הנפט שנובעות מלחצים גיאופוליטיים, הגיע הנפט במהלך השבוע החולף לרמות של 103 דולר לחבית. בד בבד, מחיר הזהב נגע גם כן בשיא חדש של 978 דולר לאונקיה, הלחץ על המתכת היקרה סמוך מאוד לרמות של 1000 דולר.
כלכלנים ומשקיעים מודאגים מהעלייה האחרונה במחירי הסחורות, שתודלקה מהציפיות להורדות ריבית נוספות מטעם ה'פד'. אם לא די בכך הדאגות להתפרצות אינפלציונית בשנה הבאה מתעצמות יחד עם הפרספקטיבה העגמומית של סטגפלציה – מצב שלא ניראה בכלכלה הגלובלית כבר יותר מ-30 שנה.
מניות באור הזרקורים
ענקית הקמעונאות למגורים, Home Depot (סימול:HD) דיווחה החודש על הירידה השנתית הראשונה במכירותיה מאז היווסדה. הירידות בכל סקטור המגורים ללא ספק היו הטריגר המרכזי לחולשה במניה שאיבדה 4.2% רק ביום שישי האחרון.
יחד עם זאת, בבנק הגדול באירופה, UBS, מגדירים את הירידות במניה בצורה קצת אחרת. האנליסט Brian Nagel הצהיר כי לחברה ישנן בעיות משלה, כמו כן המתחרה העיקרית שלה, Lowe's, היא כנראה השקעה טובה יותר, לפי הערכותיו לפחות.
התפתחות משמעותית נוספת שקרתה במהלך השבוע היא הצהרתו של המיליארדר ווילבר רוס כי ישקיע מיליארד דולר במבטחת האג"ח Assured Guaranty (סימול:AGO).
בינתיים כאמור, היוזמה להצלת מבטחת האג"ח, Ambac Financial (סימול:ABK) עלולה לעלות על שרטון. תוכנית ההצלה נתקלת בקשיים לאחר ההכרזה של חברות הדירוג: אנחנו מעוניינות לראות יותר הון זורם פנימה בטרם נחליט סופית על הותרת הדירוג. צבר של בנקים גדולים כבר הסכים להזרים כ-2.5 מיליארד דולר.
עוד חברה שניזוקה קשה היא ענקית הביטוח AIG, שדיווחה רק בשבוע שעבר על הפסד רבעוני של 5.3 מיליארד דולר,עקב היותה חשופה לנגזרים פיננסים שונים.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית?
בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית.
על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.
ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.
- מתי הריבית תתחיל לרדת?
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע
אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים
מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".
