ממניית נייס ועד גיוון: הירידות - זה מוצדק?

שלמה גרינברג על השבוע הקשה של גיוון וגם על התוצאות של נייס
שלמה גרינברג |

עברנו בעיון על תגובות רוב האנליסטים לתוצאות השנתיות ולרבעון האחרון של חברת נייס (NICE), כולן חיוביות. אם תשוו למשל את הסקירות המצוינות ואת המסקנות של האנליסטים ערן יעקובי מלידר וזיו טל מאוסקר גרוס תראו שהראשון מעלה את מחיר היעד ואת ההמלצה והשני מוריד את מחיר היעד ואת ההמלצה כאשר התוצאה, לאחר ההעלאה של הראשון וההורדה של השני היא ששניהם נמצאים על אותו מחיר יעד של 36 דולר.

שלא תבינו אותנו לא נכון, שני האנליסטים עושים עבודה מצוינת ברמה שאינה מביישת אנליסטים בכירים בעולם אבל כאשר משקיע קורא את שתי האנליזות הללו דעתו לא מתגבשת והוא נשאר מבולבל. פעם, לפני המון שנים, היינו גם אנחנו אנליסטים ואנחנו אומרים לכם שהדבר האחרון שהיינו רוצים זה להיות שוב אנליסטים בתקופה הנוכחית כי המקצוע הפך כפוי טובה וכמעט בלתי אפשרי.

קחו למשל את המשפט שכותב יעקובי במחקר שלו, "סקטור הטכנולוגיה סובל מהתכווצות במכפילי הרווח וכעת נראה שמכפילים הקרובים ל – 20 אינם לגיטימיים בשלב זה". מה זה בעצם אומר? שלא משנה על מה מצביע המודל המדעי, המסקנות נקבעות בהתאם לאווירה השלטת כרגע בשוק. משקיעים צריכים לקחת בחשבון שככל שמהפכת ה IT מתקדמת ההשפעה של "מצב הרוח העכשווי" תהיה גדולה יותר. במילים אחרות, הנתונים הכלכליים חשובים והמודל הכלכלי חשוב אבל מצב הרוח הוא שקובע, לפחות בטווח הקצר. מיד נמשיך עם נייס אבל נקדים בדוגמה נוספת לחוסר המשמעות של נתוני הכלכלה.

אלרון (ELRN ) מחזיקה ב-23% מגיוון. לאחר הנפילות של יום ג' האחרון היה שווי האחזקות בגיוון כ-34% משווייה של אלרון. גיוון השילה מעצמה, ביום ג', כ-30 מיליון דולר ואלרון, שנפלה באותו יום בלמעלה מ-10%, השילה מעצמה כ 33.8 מיליון דולרים. תחשבו על הנתונים הללו ותגידו לנו אתם מה צריך אנליסט של אלרון לעשות?

יותר מכך, בואו ונבחן מה בעצם גרם לגיוון ליפול כך? האשם הוא בסוכנות ה - FDA האימתנית שדחתה את בקשת החברה לשווק את גלולת המעי הגס בארה"ב. היכולת לשלוח צילומים מנבכי המעי הגס היא הסיפור הגדול באמת של גיוון. האם גיוון נכשלה בפתוח? לא, שהרי הגלולה הזו, שלא אושרה בארה"ב, כבר פועלת באירופה ומאתמול גם אושרה בישראל. בתאכלס, כלום לא קרה. הגלולה הרי תאושר בהמשך גם בארה"ב. מדוע לא עברה הגלולה את מבחן ה FDA? כנראה שבגיוון או באלרון כל כך רצו ל"ספר לחברה" שהגישו התרופה לאישור קודם זמנה.

אין לנו הסבר אחר לחברה שכה משופשפת ביחסים עם ה-FDA כגיוון. גיוון ואלרון לא היו אמורות להיכשל במבחן ה - 510(K) ואם נכשלו זה באשמתן. אבל למה המניות צריכות להתמוטט כך? למה אלרון צריכה הייתה לרדת ויותר מגיוון? אנליסט שהמליץ על אלרון בחודש שעבר (כמונו אבל אנחנו לא אנליסטים ולא חייבים כלום לאיש) לא הסתמך על אישור הצפוי מה FDA לגלולה של גיוון אלא על בסיס הערך האמיתי והצפוי למניית אלרון. אז מהי המסקנה שצריך להסיק מהירידה של אלרון? שלא ההגיון הכלכלי הוא שנותן ערך בורסאי אלא שהערך הבורסאי הוא שמכתיב את ההגיון הכלכלי. במילים פשוטות אין לנו הסבר אלא במשפט, "אלרון ב-9.6 טובה יותר להשקעה מאשר אלרון ב 11".

לפני הרבה שנים, סוף 2000, עוד בטרם הגיע חיים שני כמנכ"ל חברת נייס, בקרנו בנייס. מצבה של החברה, לעין ההדיוט, היה בכי רע. זמן מה קודם עזב המייסד האגדתי של נייס, דידי ארזי את את החברה ומשעזב לקח אתו את הניהול והחברה, בעקבותיה המניה, נכנסו להדרדרות. באוקטובר 2002 ירדה המניה מתחת ל 4 דולרים וזאת מרמה של 40 בתחילת 2000, הכל מתואם להיום.

בתחילת 2001 הביאה מועצת המנהלים את חיים שני שעד אז עבד בחברת אפלייד מאטריאלס האמריקאית, כמנהל הסניף הישראלי וקודם לכך באורבוטק. שני הביא לחברה את ד"ר שלמה שמיר, מסייטקס והשניים האלו, בעזרת צוות יוצא מן הכלל עשו את אחת המהפכים העסקיים הגדולים שנעשו אי פעם בתעשייה הישראלית ואנחנו מעיזים לומר שגם לא רבים דוגמתם בעולם.

מנקודת הראות של המשקיעים, שנתו הראשונה של שני בחברה לא הייתה מוצלחת. נייס סיימה את 2001 עם מכירות של 113.9 מיליון והפסד של 46.8 מיליון אבל ב-2002 החלו הפעולות שעשה שני לשאת פרי והטבלה מראה מה שקרה מאז למכירות, לרווח ולמניה:

נייס נסחרת היום לפי שווי שוק של 1.85 מיליארד דולרים שמבטא מכפיל של כ-18 ל 2008. הנהלת נייס מאמינה שההאטה המתקרבת לא תשפיע עליה. היקף ההזמנות בצנרת הוא הגבוה ביותר בתולדותיה. הנתונים שפרסמה החברה תומכים בהערכה שהאטה לא תשפיע עליה. כדאי שתשיגו את הסקירות של האנליסטים שהזכרנו ערן יעקובי מלידר וזיו טל מאוסקר גרוס. כאשר תסיימו לקרוא את שתי הסקירות אין בכלל ספק שתגיעו למסקנה שנייס הופכת למועמדת להשקעה שלכם והשאלה היחידה שתעסיק אותכם היא, "מתי לקנות?"

אנחנו עובדים טיפה אחרת. לאחר שקראנו את שתי הסקירות אנחנו מסתכלים על ההנהלה ושואלים עצמנו, "כמה מנהלים אנחנו מכירים שיש להם את הביצועים של שני?" לא מצאנו אפילו 5 כאלו בישראל ועם כאלו אנחנו הולכים לטווח הארוך, המכפיל משנה פחות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?

כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס? 

רן קידר |

עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.

ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך. 

עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות.  בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.

עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו. 

ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.  

מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו. 


מטוס אמריקן איירליינס
צילום: יח"צ, באדיבות החברה

אמריקן איירליינס חוזרת לטוס לישראל - התחרות תעלה, המחירים ירדו?

מי החוזרות, מי תיפגע מכך - על שוק התעופה הצפוי בחודשים הקרובים 

רן קידר |
נושאים בכתבה אמריקן איירליינס

אמריקן איירליינס חוזרת לישראל במרץ 2026 - גם חברות נוספות מאותתות על חידוש קווים. אחרי תקופה ארוכה של היעדרות, אמריקן איירליינס, אחת משלוש ענקיות התעופה האמריקאיות, הודיעה כי תחזור להפעיל טיסות ישירות לישראל החל מה-26 במרץ 2026. החברה מצטרפת ליונייטד איירליינס ולדלתא איירליינס שכבר חידשו את פעילותן בקווים לישראל במהלך יולי וספטמבר.

ההודעה של אמריקן איירליינס נתפסת בענף כסימן חיובי למגמה של חזרת השוק לשגרה, זאת לאחר קריסה כמעט מוחלטת של קווי התעופה הבינלאומיים עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר 2023. במהלך השנה שלאחר מכן, מרבית חברות התעופה הזרות עצרו את קווי הטיסה שלהן לתל אביב, ורק בתחילת 2024 החלה חזרה הדרגתית, אם כי לסירוגין היא הופסקה שוב על רקע המלחמה ביוני עם איראן והתקפות החות'ים. 


החזרה הזו מבורכת לתחרות, אבל לא בטוח שזה יוריד את המחירים שכבר ירדו - טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה


לא רק אמריקה: גם חברות מאירופה ואסיה מאותתות על חזרה

לצד חברות התעופה האמריקאיות, ניכרת התעוררות גם בקרב שחקניות אירופיות ואסייתיות שחזרו לפעילות בארץ. למעשה, יש כבר רשימה ארוכה של חברות ששבו לפעילות בישראל, בהן יונייטד, דלתא, KLM, לופטהנזה, סוויס, אג'יאן, אייר פראנס, וויזאייר, איתיחאד ופליי דובאי. גם חברות קטנות יותר כמו פליילילי, טארום, גאורגיאן איירווייז וסייפרוס איירווייז שבו להפעיל טיסות סדירות. בשבועות הקרובים צפויות להצטרף גם סקיי אקספרס (החל מ־2 בדצמבר) ו־SAS (החל מ־26 באוקטובר). כנסו כאן לתמונת מצב מלאה: חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב


מי שסובלת מחזרת חברות התעופה הזרות היא אל על. החברה היתה סוג של מונפול על הקווים העיקריים בשנתיים של מלחמה והיא גרפה רווים עצומים של כ-400-500 מיליון דולר בשנה. זה לא יחזור ועדיין אל על עשויה להמשיך ולספק רווחיות טובה בעיקר בזכות נתח גדול משוק התעופה המקומי, לצד התייעלות שהיתה ולצד מחירים עדיין גבוהים בשל המצב העולמי בשוק התעופה שבו יש מחסור במטוסים. הביקוש למטוסים ול"מושבים" גדול ויוצר בהתאמה עליות מחירים.