המגזין Money מציג: המניות הגדולות שנפלו בגלל השוק - אך נמצאות לקראת זינוק
כשיורד גשם, כולם נרטבים. סיסמה זו שגורה בקרב המשקיעים בבורסה, ומה שעומד מאחוריה הוא ההיגיון הפשוט כי כאשר השוק סובל מסנטימנט שלילי ונמצא בימים של פאניקה, כל המניות יורדות, לעיתים ללא הצדקה כלכלית. מתחילת השנה ידעה וול סטריט ימים לא מעטים של פאניקה, אשר גררו מטה מניות גדולות ויציבות.
עם זאת, חשוב לזכור כי לא כל הסקטורים בארה"ב סובלים מאותן בעיות ואי-ודאות, ובמגזין הפיננסי היוקרתי "Money" מצביעים כעת על מניות הדאו-ג'ונס שנפלו ללא הצדקה בשל זרעי הפאניקה שנזרעו בשוק מתחילת 2008.
"גם אם אנחנו במגמת ירידה, חברות רבות יתגברו על כך", אומרים ב-Money. "תפסו את המניות הללו כאשר המחירים למטה - ויש לכם סיכוי אמיתי להזניק את התשואה שלכם".
שלושה סוגים של מניות בשוק
המגזין מחלק את המניות בשוק לשלושה סוגים. ראשית, מניות החשופות ישירות לפגיעה ממשבר הסאב-פריים, מניות אשר כבר הציגו תשואה שלילית דו-ספרתית בשנה החולפה. מניות אלו ימשיכו לרדת, וב-Money מדגישים: "הפרק האחרון בסיפור הסאב-פריים עדיין לא נכתב". בצד הקיצוני השני ניצבות מניות אשר רגישות לנזקי אינפלציה, כמו מניות אנרגיה וסחורות, אשר זינקו בשנים האחרונות. "המניות הללו ידעו ירידות ניכרות ב-2008, הן עדיין יקרות וייתכן שהן ימשיכו לדשדש בשל ההאטה בביקושים לסחורות הנגרמת מההאטה הכלכלית", מציינים ב-Money.
אך בין 2 נקודות הקיצון הללו ניצבות מניות של חברות אשר ככל הנראה לא יסבלו מהמשבר הנוכחי לאורך זמן. אלו הן מניות התעשייה, הטכנולוגיה והצריכה. ב-Money מדגישים כי בסקטורים הללו יש להתמקד בעיקר בחברות אשר שואבות נתח גדול של רווחים משווקים הנמצאים מחוץ לארה"ב, כמו למשל HP (סימול: HPQ) או 3M (סימול: MMM) אשר מקבלות 60% מההכנסות שלהן ממכירות בחו"ל. יש לציין כי מאז נובמבר איבדה הראשונה 24% מערכה ואילו השנייה נפלה בכ-21% מספטמבר.
Money יצא ל"מסע ציד", כהגדרתו, ומצא 3 מניות בדאו ג'ונס עם תחזיות רווח יציבות, הנסחרות במכפיל רווח נמוך מ-15 על בסיס הרווחים ב-2007 ומתומחרות בפחות מפי 10 על תזרים המזומנים שלהן. "המכפילים הללו נחשבים זולים לפי כל חישוב", מדגישים ב-Money.
שלוש המניות שיכו את השוק
המניה הראשונה היא DuPont (סימול: DD), אשר ירדה בכ-15% מפרוץ המשבר ביולי האחרון. ברבעון הרביעי זינקו רווחי החברה ב-27% והחברה העלתה לאחרונה את תחזיותיה לשנת 2008. החברה פועלת בתעשיית הכימיקלים, כמעט שני-שליש מהכנסותיה מגיעות מחוץ לארה"ב וההכנסות צומחות בכ-20% בשנה במדינות כגון ברזיל, סין והודו. מוצרי החקלאות של החברה מספקים לה דחיפה גם כן, על רקע העלייה במחירי הסחורות. חטיבת החקלאות אחראית לכ-25% מסך עסקיה של החברה, והיא צומחת בקצב המהיר פי 2 משאר חטיבות החברה. בנוסף, תשואת הדיבידנד של החברה עומדת על 3.8%.
המניה המומלצת הבאה לפי Money היא Fortune Brands (סימול: FO), אשר מוכרת מוצרי צריכה, החל מוויסקי וכלה בכדורי גולף. לחברה יש גם חטיבת מוצרי בית וקבלנות, וחטיבה זו ספגה מכה בשל המיתון בשוק הדיור האמריקני - מה שהפיל את המניה בכמעט 30% מאז הקיץ האחרון.
"עושה רושם שזהו עונש כבד מדי עבור חשיפה לשוק הדיור", אומרים ב-Money. "מעבר לכך, החברה נמצאת במהלך של רה-ארגון שנועד לצמצם הוצאות, היא מקטינה את חטיבת מוצרי הבנייה שלה ומוכרת את עסקי היינות שלה. כתוצאה מכך, החברה רשמה הפסד גדול בדוחות הרבעון הרביעי של 2007. למרות הדוחות האחרונים, לחברה צמיחה ממוצעת שנתית של 9% והיא צופה להמשיך בקצב צמיחה זה ב-5 השנים הקרובות. אם נוסיף לכך תשואת דיבידנד שנתית של 2.6% - קיבלנו פוטנציאל לתשואה דו-ספרתית בהשקעה במניה".
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
