נייס עוקפת במעט את התחזיות: ההכנסות הרבעוניות הסתכמו ב-146 מיליון דולר
את שנת 2007 נייס לא תרצה לשכוח. החברה סגרה את השנה החולפת עם הכנסות שיא שחצו את רף חצי מיליארד הדולרים, וגם הרבעון הרביעי של 2007 היה חיובי ועקף במעט את תחזיות האנליסטים.
במבט רבעוני, החברה ידעה הכנסות של 146 מיליון דולר ברבעון החולף (צמיחה של 21%) ורווח נקי של 24 מיליון דולר, שהם 39 סנט למניה. האנליסטים, לעומת זאת, ציפו לרווח נקי של 38 סנט למניה על הכנסות בגובה 144.5 מיליון דולר. שיעור הרווח הגולמי ברבעון החולף הגיע לשיא של 64.7% והרווח התפעולי עלה לשיא של 25.6 מיליון דולר לעומת 21.6 מיליון דולר ברבעון המקביל.
את השנה החולפת סגרה החברה עם גידול של 25% בהכנסות ל-522 מיליון דולר, ובשורה התחתונה הגיע הרווח הנקי לשיא של 81.5 מיליון דולר לעומת 61 מיליון דולר ב-2006.
באשר לתחזיות לשנה הקרובה, נייס לא מפתיעה וחוזרת על התחזיות שסיפקה בעבר. החברה צופה הכנסות של 615-630 מיליון דולר ב-2008, והרווח הנקי צפוי להסתכם ב-1.65-1.75 דולר למניה.
החברה הציגה לראשונה גם תחזיות לרבעון הראשון של 2008, אשר טובות מקונצנזוס התחזיות בשוק. נייס צופה הכנסות של 142-146 מיליון דולר וורח נקי של 34-37 סנט למניה. האנליסטים בשוק, נציין, ציפו לרווח נקי של 36 סנט למניה לצד הכנסות בגובה 140 מיליון דולר.
"2007 היתה שנת שיא עבור נייס, בה חצו הכנסות החברה לראשונה את רף חצי מיליארד הדולרים", אמר המנכ"ל חיים שני. "התוצאות המצוינות משקפות מימוש מוצלח של אסטרטגיית הצמחיה שלנו הן במגזר הארגוני והן במגזר האבטחה והבטחון. הרבעון הרביעי היה מצויין והתאפיין בביקושים חזקים לפתרונות החברה ובמיוחד מלקוחות במגזר הפיננסי. אנו מאמינים שנמשיך לחזק את מעמדנו המוביל בשווקים בהם אנו פועלים ברחבי העולם.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
