נייס עוקפת במעט את התחזיות: ההכנסות הרבעוניות הסתכמו ב-146 מיליון דולר
את שנת 2007 נייס לא תרצה לשכוח. החברה סגרה את השנה החולפת עם הכנסות שיא שחצו את רף חצי מיליארד הדולרים, וגם הרבעון הרביעי של 2007 היה חיובי ועקף במעט את תחזיות האנליסטים.
במבט רבעוני, החברה ידעה הכנסות של 146 מיליון דולר ברבעון החולף (צמיחה של 21%) ורווח נקי של 24 מיליון דולר, שהם 39 סנט למניה. האנליסטים, לעומת זאת, ציפו לרווח נקי של 38 סנט למניה על הכנסות בגובה 144.5 מיליון דולר. שיעור הרווח הגולמי ברבעון החולף הגיע לשיא של 64.7% והרווח התפעולי עלה לשיא של 25.6 מיליון דולר לעומת 21.6 מיליון דולר ברבעון המקביל.
את השנה החולפת סגרה החברה עם גידול של 25% בהכנסות ל-522 מיליון דולר, ובשורה התחתונה הגיע הרווח הנקי לשיא של 81.5 מיליון דולר לעומת 61 מיליון דולר ב-2006.
באשר לתחזיות לשנה הקרובה, נייס לא מפתיעה וחוזרת על התחזיות שסיפקה בעבר. החברה צופה הכנסות של 615-630 מיליון דולר ב-2008, והרווח הנקי צפוי להסתכם ב-1.65-1.75 דולר למניה.
החברה הציגה לראשונה גם תחזיות לרבעון הראשון של 2008, אשר טובות מקונצנזוס התחזיות בשוק. נייס צופה הכנסות של 142-146 מיליון דולר וורח נקי של 34-37 סנט למניה. האנליסטים בשוק, נציין, ציפו לרווח נקי של 36 סנט למניה לצד הכנסות בגובה 140 מיליון דולר.
"2007 היתה שנת שיא עבור נייס, בה חצו הכנסות החברה לראשונה את רף חצי מיליארד הדולרים", אמר המנכ"ל חיים שני. "התוצאות המצוינות משקפות מימוש מוצלח של אסטרטגיית הצמחיה שלנו הן במגזר הארגוני והן במגזר האבטחה והבטחון. הרבעון הרביעי היה מצויין והתאפיין בביקושים חזקים לפתרונות החברה ובמיוחד מלקוחות במגזר הפיננסי. אנו מאמינים שנמשיך לחזק את מעמדנו המוביל בשווקים בהם אנו פועלים ברחבי העולם.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
