נייס עוקפת במעט את התחזיות: ההכנסות הרבעוניות הסתכמו ב-146 מיליון דולר

החברה מעלה את תחזית ההכנסות לרבעון הנוכחי: צפויות להסתכם ב- 142-146 מיליון דולר
עדי בן ישראל |

את שנת 2007 נייס לא תרצה לשכוח. החברה סגרה את השנה החולפת עם הכנסות שיא שחצו את רף חצי מיליארד הדולרים, וגם הרבעון הרביעי של 2007 היה חיובי ועקף במעט את תחזיות האנליסטים.

במבט רבעוני, החברה ידעה הכנסות של 146 מיליון דולר ברבעון החולף (צמיחה של 21%) ורווח נקי של 24 מיליון דולר, שהם 39 סנט למניה. האנליסטים, לעומת זאת, ציפו לרווח נקי של 38 סנט למניה על הכנסות בגובה 144.5 מיליון דולר. שיעור הרווח הגולמי ברבעון החולף הגיע לשיא של 64.7% והרווח התפעולי עלה לשיא של 25.6 מיליון דולר לעומת 21.6 מיליון דולר ברבעון המקביל.

את השנה החולפת סגרה החברה עם גידול של 25% בהכנסות ל-522 מיליון דולר, ובשורה התחתונה הגיע הרווח הנקי לשיא של 81.5 מיליון דולר לעומת 61 מיליון דולר ב-2006.

באשר לתחזיות לשנה הקרובה, נייס לא מפתיעה וחוזרת על התחזיות שסיפקה בעבר. החברה צופה הכנסות של 615-630 מיליון דולר ב-2008, והרווח הנקי צפוי להסתכם ב-1.65-1.75 דולר למניה.

החברה הציגה לראשונה גם תחזיות לרבעון הראשון של 2008, אשר טובות מקונצנזוס התחזיות בשוק. נייס צופה הכנסות של 142-146 מיליון דולר וורח נקי של 34-37 סנט למניה. האנליסטים בשוק, נציין, ציפו לרווח נקי של 36 סנט למניה לצד הכנסות בגובה 140 מיליון דולר.

"2007 היתה שנת שיא עבור נייס, בה חצו הכנסות החברה לראשונה את רף חצי מיליארד הדולרים", אמר המנכ"ל חיים שני. "התוצאות המצוינות משקפות מימוש מוצלח של אסטרטגיית הצמחיה שלנו הן במגזר הארגוני והן במגזר האבטחה והבטחון. הרבעון הרביעי היה מצויין והתאפיין בביקושים חזקים לפתרונות החברה ובמיוחד מלקוחות במגזר הפיננסי. אנו מאמינים שנמשיך לחזק את מעמדנו המוביל בשווקים בהם אנו פועלים ברחבי העולם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.23%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.