Global Equities: "אני קורא להצעת הרכש של מיקרוסופט הטעייה אסטרטגית"
הצעת הרכש המדוברת ביותר בתקופה האחרונה, מיקרוסופט-יאהו, ממשיכה לעלות כותרות. בעוד העולם ממתין להחלטת ענקית האינטרנט בעניין הצעת הרכש המאוד מפתה, אנליסט אחד פרסם את דעתו בנושא, ובטוויסט מרענן, " הצעת רכש זו היא כנראה סוג של תכסיס".
טריפ צ'אודרי, אנליסט ב-Global Equities Research, הציע היום את הספקולציה הבאה: הצעת המיזוג המדהימה של MICROSOFT, בסך של 44.6 מיליארד דולר נועדה למנוע ברית פוטנציאלית בין יאהו לבין בהמה אינטרנטית אחרת, אמאזון ( AMAZON COM).זאת, בהמשך לטענתו, כי גם אם ייאהו תסכים לעסקה המפתה, הרגולטורים בארצות הברית יכשילו את העסקה.
כמו כן, הוסיף צ'אודרי, כי מיקרוסופט הציעה סכום אסטרונומי, סכום המקשה על מתמודדות פוטנציאליות אחרות להתחרות כנגדם. עם זאת, גם ידעו במיקרוסופט כי את העסקה יכשילו הרגולטורים בארצות הברית ובאירופה. מנגד, אנליסטים רבים סוברים כי למרות הקשיים הרבים העומדים בפני המיזוג, הוא אכן יתרחש.
"אני קורא לזה הטעייה אסטרטגית", אמר צ'אודרי. על פי צ'אודרי, חברת ייאהו תכננה לסגור את מחלקת המסחר האלקטרוני שברשותה ולחבור לענקית האינטרנט, אמאזון. צ'אודרי השווה מהלך זה עם המהלך הקודם של ייאהו, סגירת חנות המוזיקה שברשותה על חשבון הברית עם Real Networks' Rhapsody.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
