קובי בלום: "אנו עדים לתחילת שינוי מגמה ארוכת טווח בדולר"
המטבע האמריקני נסחר כעת בעלייה של 1.4% מול השקל לרמה של 3.65 שקל. קובי בלום, מנכ"ל פרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה, אומר היום כי "התחום של ניבוי מטבעות נחשב כבעייתי במיוחד וקשה מאוד לצפייה. למרות זאת, לאור הצטברות נסיבות יוצאות דופן לאחרונה, אני מוצא לנכון לפרט יותר בנושא. להערכתי, יש סיכוי סביר שאנו עדים בימים אלו לתחילת שינוי מגמה ארוכת טווח במטבע האמריקאי".
הסיבות העיקריות
1. "נמשך תהליך ההיחלשות של הכלכלות האירופאיות. אתמול בבוקר, לדוגמא, התבשרנו אודות חולשה במגזר תעשיות השירותים באירופה. נתון שמצטרף לפרסומים קודמים המצביעים ברובם המכריע על חולשה מתמשכת בכלכלות האירופאיות. חולשה זו, תאלץ , מוקדם או מאוחר, את הבנק המרכזי לנטוש את עמדתו "הניצית" הקשוחה ולהתחיל בתהליך של הורדת ריבית במטבע היורו".
2. "ההאטה הכלכלית החריפה בארה"ב כבר מתומחרת בהורדות ריבית דולריות שחלקן בוצעו בשבועות האחרונים (1.25%), והורדות נוספות נלקחות בחשבון ב-Futures של הריביות הדולריות. להערכתי, למעט תרחיש של מיתון כלכלי חריף בארה"ב, תהליך הורדת הריבית בדולר כבר נלקח בחשבון ומתומחר במלואו בשער הדולר הנמוך".
3. צריך לזכור שנקודת שיווי המשקל הכלכלית, ארוכת הטווח, בין הדולר ליורו נמצאת לפי מחקרים כלכליים, בסביבות 1.1 דולר ליורו.
4. התחזית הכלכלית המקובלת כיום בארה"ב צופה התאוששות משמעותית בכלכלה האמריקאית בחצי השני של 2008 ובמיוחד לקראת סוף השנה. תרחיש כזה, במידה ויתממש, ילווה ,בסבירות גבוהה, בתהליך של העלאת ריבית בדולר.
5. במישור הטכני, מבצע הדולר לעומת היורו תחתית משולשת (בסביבות 1.487 דולר ליורו) שנחשבת בעיני הטכנאים לחסימה חזקה במיוחד.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
