קובי בלום: "אנו עדים לתחילת שינוי מגמה ארוכת טווח בדולר"

מנכ"ל פרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים, חורג ממנהגו, מספק תחזיות בדולר-שקל ומונה 5 סיבות עיקריות
יוסי פינק |

המטבע האמריקני נסחר כעת בעלייה של 1.4% מול השקל לרמה של 3.65 שקל. קובי בלום, מנכ"ל פרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה, אומר היום כי "התחום של ניבוי מטבעות נחשב כבעייתי במיוחד וקשה מאוד לצפייה. למרות זאת, לאור הצטברות נסיבות יוצאות דופן לאחרונה, אני מוצא לנכון לפרט יותר בנושא. להערכתי, יש סיכוי סביר שאנו עדים בימים אלו לתחילת שינוי מגמה ארוכת טווח במטבע האמריקאי".

הסיבות העיקריות

1. "נמשך תהליך ההיחלשות של הכלכלות האירופאיות. אתמול בבוקר, לדוגמא, התבשרנו אודות חולשה במגזר תעשיות השירותים באירופה. נתון שמצטרף לפרסומים קודמים המצביעים ברובם המכריע על חולשה מתמשכת בכלכלות האירופאיות. חולשה זו, תאלץ , מוקדם או מאוחר, את הבנק המרכזי לנטוש את עמדתו "הניצית" הקשוחה ולהתחיל בתהליך של הורדת ריבית במטבע היורו".

2. "ההאטה הכלכלית החריפה בארה"ב כבר מתומחרת בהורדות ריבית דולריות שחלקן בוצעו בשבועות האחרונים (1.25%), והורדות נוספות נלקחות בחשבון ב-Futures של הריביות הדולריות. להערכתי, למעט תרחיש של מיתון כלכלי חריף בארה"ב, תהליך הורדת הריבית בדולר כבר נלקח בחשבון ומתומחר במלואו בשער הדולר הנמוך".

3. צריך לזכור שנקודת שיווי המשקל הכלכלית, ארוכת הטווח, בין הדולר ליורו נמצאת לפי מחקרים כלכליים, בסביבות 1.1 דולר ליורו.

4. התחזית הכלכלית המקובלת כיום בארה"ב צופה התאוששות משמעותית בכלכלה האמריקאית בחצי השני של 2008 ובמיוחד לקראת סוף השנה. תרחיש כזה, במידה ויתממש, ילווה ,בסבירות גבוהה, בתהליך של העלאת ריבית בדולר.

5. במישור הטכני, מבצע הדולר לעומת היורו תחתית משולשת (בסביבות 1.487 דולר ליורו) שנחשבת בעיני הטכנאים לחסימה חזקה במיוחד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.