קובי בלום: "אנו עדים לתחילת שינוי מגמה ארוכת טווח בדולר"
המטבע האמריקני נסחר כעת בעלייה של 1.4% מול השקל לרמה של 3.65 שקל. קובי בלום, מנכ"ל פרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה, אומר היום כי "התחום של ניבוי מטבעות נחשב כבעייתי במיוחד וקשה מאוד לצפייה. למרות זאת, לאור הצטברות נסיבות יוצאות דופן לאחרונה, אני מוצא לנכון לפרט יותר בנושא. להערכתי, יש סיכוי סביר שאנו עדים בימים אלו לתחילת שינוי מגמה ארוכת טווח במטבע האמריקאי".
הסיבות העיקריות
1. "נמשך תהליך ההיחלשות של הכלכלות האירופאיות. אתמול בבוקר, לדוגמא, התבשרנו אודות חולשה במגזר תעשיות השירותים באירופה. נתון שמצטרף לפרסומים קודמים המצביעים ברובם המכריע על חולשה מתמשכת בכלכלות האירופאיות. חולשה זו, תאלץ , מוקדם או מאוחר, את הבנק המרכזי לנטוש את עמדתו "הניצית" הקשוחה ולהתחיל בתהליך של הורדת ריבית במטבע היורו".
2. "ההאטה הכלכלית החריפה בארה"ב כבר מתומחרת בהורדות ריבית דולריות שחלקן בוצעו בשבועות האחרונים (1.25%), והורדות נוספות נלקחות בחשבון ב-Futures של הריביות הדולריות. להערכתי, למעט תרחיש של מיתון כלכלי חריף בארה"ב, תהליך הורדת הריבית בדולר כבר נלקח בחשבון ומתומחר במלואו בשער הדולר הנמוך".
3. צריך לזכור שנקודת שיווי המשקל הכלכלית, ארוכת הטווח, בין הדולר ליורו נמצאת לפי מחקרים כלכליים, בסביבות 1.1 דולר ליורו.
4. התחזית הכלכלית המקובלת כיום בארה"ב צופה התאוששות משמעותית בכלכלה האמריקאית בחצי השני של 2008 ובמיוחד לקראת סוף השנה. תרחיש כזה, במידה ויתממש, ילווה ,בסבירות גבוהה, בתהליך של העלאת ריבית בדולר.
5. במישור הטכני, מבצע הדולר לעומת היורו תחתית משולשת (בסביבות 1.487 דולר ליורו) שנחשבת בעיני הטכנאים לחסימה חזקה במיוחד.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
