קובי בלום: "אנו עדים לתחילת שינוי מגמה ארוכת טווח בדולר"

מנכ"ל פרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים, חורג ממנהגו, מספק תחזיות בדולר-שקל ומונה 5 סיבות עיקריות
יוסי פינק |

המטבע האמריקני נסחר כעת בעלייה של 1.4% מול השקל לרמה של 3.65 שקל. קובי בלום, מנכ"ל פרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה, אומר היום כי "התחום של ניבוי מטבעות נחשב כבעייתי במיוחד וקשה מאוד לצפייה. למרות זאת, לאור הצטברות נסיבות יוצאות דופן לאחרונה, אני מוצא לנכון לפרט יותר בנושא. להערכתי, יש סיכוי סביר שאנו עדים בימים אלו לתחילת שינוי מגמה ארוכת טווח במטבע האמריקאי".

הסיבות העיקריות

1. "נמשך תהליך ההיחלשות של הכלכלות האירופאיות. אתמול בבוקר, לדוגמא, התבשרנו אודות חולשה במגזר תעשיות השירותים באירופה. נתון שמצטרף לפרסומים קודמים המצביעים ברובם המכריע על חולשה מתמשכת בכלכלות האירופאיות. חולשה זו, תאלץ , מוקדם או מאוחר, את הבנק המרכזי לנטוש את עמדתו "הניצית" הקשוחה ולהתחיל בתהליך של הורדת ריבית במטבע היורו".

2. "ההאטה הכלכלית החריפה בארה"ב כבר מתומחרת בהורדות ריבית דולריות שחלקן בוצעו בשבועות האחרונים (1.25%), והורדות נוספות נלקחות בחשבון ב-Futures של הריביות הדולריות. להערכתי, למעט תרחיש של מיתון כלכלי חריף בארה"ב, תהליך הורדת הריבית בדולר כבר נלקח בחשבון ומתומחר במלואו בשער הדולר הנמוך".

3. צריך לזכור שנקודת שיווי המשקל הכלכלית, ארוכת הטווח, בין הדולר ליורו נמצאת לפי מחקרים כלכליים, בסביבות 1.1 דולר ליורו.

4. התחזית הכלכלית המקובלת כיום בארה"ב צופה התאוששות משמעותית בכלכלה האמריקאית בחצי השני של 2008 ובמיוחד לקראת סוף השנה. תרחיש כזה, במידה ויתממש, ילווה ,בסבירות גבוהה, בתהליך של העלאת ריבית בדולר.

5. במישור הטכני, מבצע הדולר לעומת היורו תחתית משולשת (בסביבות 1.487 דולר ליורו) שנחשבת בעיני הטכנאים לחסימה חזקה במיוחד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

לבנון
צילום: Getty Images Israel

לבנון בין משבר לתקווה: כלכלה קורסת, רפורמות מתחילות והשקעות זרות חוזרות

בורסת לבנון, מהעתיקות במזרח התיכון מאז 1920, מציגה תמונה עגומה: מדד BLOM צנח ב-23% בשנה האחרונה. המדד משקף משבר כלכלי עמוק המשפיע על כל תחומי החיים, אך לצד התמונה האפלה צומחים גם סימני תקווה ראשונים.

רן קידר |
נושאים בכתבה לבנון

בורסת ביירות, שהוקמה ב-1920 ואחת הוותיקות במזרח התיכון, היא בורסה במלחמה. המלחמה של ישראל בחיזבאללה וחוסר היכולת של לבנון להשתלט על ארגון הטרור מייצר אי וודאות גם לגבי ההמשך. המלחמה פגעה בכלכלה, הגדילה את אי הוודאות, אבל גם קודם הכלכלה הלבנונית היתה בקריסה ונשענה על לבנונים בחו"ל שמעבירים כספים לבני המשפחה. 

מדד BLOM של המניות הנרכזיות בבורסה ירד בכ-23% ב-2025, ועמד על 1,888 נקודות בסוף דצמבר, וזאת על רקע משבר פיננסי מתמשך שהחל ב-2019 והוביל לאובדן 40% מהתמ"ג. הבנקים איבדו מעל 72 מיליארד דולר. עם זאת, יש קצת סימני התאוששות לאחר הפסקת האש בנובמבר 2024 והקמת ממשלה חדשה בתחילת 2025, עם צמיחה צפויה של 3.5%-4.7% בתמ"ג.

הממשלה קידמה רפורמות בעיקר בבנקאות, לצד צעדים תקציביים לקיצוץ הוצאות, רפורמת מסים ושקיפות. הבנק העולמי מציין כי לבנון לקראת תקציב מאוזן, גירעון חשבון שוטף 15% ואינפלציה של 15%. אלו לא נתונים טובים, אבל מעודדים לעומת העבר.

הירידות בבורסה מבטאות את המצב - תוצאות חלשות על רקע משבר קשה. מדד CLFI (מדד מניות הפיננסים) ירד מ-983 ל-791, כ-20% מהשיא; CLCI (בנייה) מ-6,679 ל-4,365 נקודות. השאלה מה יהיה בהמשך? המצב הביטחוני עדיין מתוח: הפסקת אש מחייבת פירוק חיזבאללה מדרום לליטני עד סוף 2025, אך זה לא קורה, וישראל מגיבה. אם לבנון לא תצליח להשתלט על חיזבאללה, התקיפות במרכז לבנון ובירות יכולות לחזור.

בשנה האחרונה יש התאוששות בתיירות שעלתה בכ-20%  עם 2.8 מיליון מבקרים. במקביל, מדינות מפרץ בשיחות עם הממשל על סיוע וזרם ההשקעות הזרות עלה ב-50% ל-1.45 מיליארד דולר


מהו מצב מדד BLOM נכון לסוף דצמבר 2025?