אחרי המשבר גם מפיקים לקחים: מריל לינץ' יוצאת מעסקי החיתום של מכשירי ה-CDO
מריל לינץ', פירמת הברוקראג' הגדולה בעולם, מתכננת לסיים את עסקי החיתום של מוצרי ה-CDO (פקדונות מובנים הכוללים איגוח של משכנתאות סאב-פריים), ופקדונות מובנים אחרים לאחר שפעולות מעין אלו הובילו אותה להפסדי עתק.
"אנחנו לא הולכים להיות בעסקי ה-CDO ופקדונות אשראי מובנים מסוגים אלו", אמר המנכ"ל החדש במריל לינץ', ג'ן טיין בהודעה שמסר למשקיעים בניו יורק. יחד עם זאת, לא היה מאוד ספציפי בסוגי המכשירים בהם תפסיק החברה לפעול.
מריל דיווחה על ההפסד הגדול ביותר שלה אי-פעם, לאחר שהפחיתה את ערכי מוצרי ה-CDO ונכסים אחרים הקשורים למשכנתאות הסאב-פריים ביותר מ-24 מיליארד דולר. החברה מניו-יורק היתה החתם הגדול ביותר של מוצרים מסוג זה, מאז שנת 2004 ועד ל-2006, מרבית ההפסד של פירמת הברוקראג' נבע מחוסר ביקושים בשוק, קרי היה על החברה לממש את ההתחייבות החיתומית שלה. כך למעשה ספגה הפסדי הון ניכרים מירידת ערכם של מכשירים אלה בפרוץ משבר האשראי בשווקים.
השוק למוצרים מובנים מעין אלה, שהם תולדה של עירוב מספר נכסים בדרגות סיכון שונות, הוקפא מאז יולי – אז שתי קרנות גידור של ענקית הפיננסים בר סטרנס פשטו את הרגל. מריל לינץ' מתמקדת היום בדירוג של מניות, וחיתום של אג"ח.
לסיכום הדברים שנשא, אמר מנכ"ל החברה: "אין סיבה שלא נהיה מסוגלים לתפוס נתח שוק גדול יותר בקרב בנקי ההשקעות." מניות החברה נופלות ב-99 סנט, או 1.7% למחיר של 56.48 דולר במסחר בבורסת ניו-יורק. מתחילת השנה הוסיפה המניה 5%, בהשוואה לתשואה שלילית במדד הדאו ג'ונס.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
