אחרי המשבר גם מפיקים לקחים: מריל לינץ' יוצאת מעסקי החיתום של מכשירי ה-CDO

אותם מוצרים שנבנו כאיגוח של משכנאתות סאב-פריים והסבו לחברה את ההפסד הגדול בתולדותיה. מנכ"ל החברה הודיע כי החברה תפסיק לשמש כחתם בשוק זה, אך לא נקב במכשירים ספציפים שהחברה תפסיק להציע עבורם שירותי חיתום
שהם לוי |

מריל לינץ', פירמת הברוקראג' הגדולה בעולם, מתכננת לסיים את עסקי החיתום של מוצרי ה-CDO (פקדונות מובנים הכוללים איגוח של משכנתאות סאב-פריים), ופקדונות מובנים אחרים לאחר שפעולות מעין אלו הובילו אותה להפסדי עתק.

"אנחנו לא הולכים להיות בעסקי ה-CDO ופקדונות אשראי מובנים מסוגים אלו", אמר המנכ"ל החדש במריל לינץ', ג'ן טיין בהודעה שמסר למשקיעים בניו יורק. יחד עם זאת, לא היה מאוד ספציפי בסוגי המכשירים בהם תפסיק החברה לפעול.

מריל דיווחה על ההפסד הגדול ביותר שלה אי-פעם, לאחר שהפחיתה את ערכי מוצרי ה-CDO ונכסים אחרים הקשורים למשכנתאות הסאב-פריים ביותר מ-24 מיליארד דולר. החברה מניו-יורק היתה החתם הגדול ביותר של מוצרים מסוג זה, מאז שנת 2004 ועד ל-2006, מרבית ההפסד של פירמת הברוקראג' נבע מחוסר ביקושים בשוק, קרי היה על החברה לממש את ההתחייבות החיתומית שלה. כך למעשה ספגה הפסדי הון ניכרים מירידת ערכם של מכשירים אלה בפרוץ משבר האשראי בשווקים.

השוק למוצרים מובנים מעין אלה, שהם תולדה של עירוב מספר נכסים בדרגות סיכון שונות, הוקפא מאז יולי – אז שתי קרנות גידור של ענקית הפיננסים בר סטרנס פשטו את הרגל. מריל לינץ' מתמקדת היום בדירוג של מניות, וחיתום של אג"ח.

לסיכום הדברים שנשא, אמר מנכ"ל החברה: "אין סיבה שלא נהיה מסוגלים לתפוס נתח שוק גדול יותר בקרב בנקי ההשקעות." מניות החברה נופלות ב-99 סנט, או 1.7% למחיר של 56.48 דולר במסחר בבורסת ניו-יורק. מתחילת השנה הוסיפה המניה 5%, בהשוואה לתשואה שלילית במדד הדאו ג'ונס.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).