אחרי המשבר גם מפיקים לקחים: מריל לינץ' יוצאת מעסקי החיתום של מכשירי ה-CDO
מריל לינץ', פירמת הברוקראג' הגדולה בעולם, מתכננת לסיים את עסקי החיתום של מוצרי ה-CDO (פקדונות מובנים הכוללים איגוח של משכנתאות סאב-פריים), ופקדונות מובנים אחרים לאחר שפעולות מעין אלו הובילו אותה להפסדי עתק.
"אנחנו לא הולכים להיות בעסקי ה-CDO ופקדונות אשראי מובנים מסוגים אלו", אמר המנכ"ל החדש במריל לינץ', ג'ן טיין בהודעה שמסר למשקיעים בניו יורק. יחד עם זאת, לא היה מאוד ספציפי בסוגי המכשירים בהם תפסיק החברה לפעול.
מריל דיווחה על ההפסד הגדול ביותר שלה אי-פעם, לאחר שהפחיתה את ערכי מוצרי ה-CDO ונכסים אחרים הקשורים למשכנתאות הסאב-פריים ביותר מ-24 מיליארד דולר. החברה מניו-יורק היתה החתם הגדול ביותר של מוצרים מסוג זה, מאז שנת 2004 ועד ל-2006, מרבית ההפסד של פירמת הברוקראג' נבע מחוסר ביקושים בשוק, קרי היה על החברה לממש את ההתחייבות החיתומית שלה. כך למעשה ספגה הפסדי הון ניכרים מירידת ערכם של מכשירים אלה בפרוץ משבר האשראי בשווקים.
השוק למוצרים מובנים מעין אלה, שהם תולדה של עירוב מספר נכסים בדרגות סיכון שונות, הוקפא מאז יולי – אז שתי קרנות גידור של ענקית הפיננסים בר סטרנס פשטו את הרגל. מריל לינץ' מתמקדת היום בדירוג של מניות, וחיתום של אג"ח.
לסיכום הדברים שנשא, אמר מנכ"ל החברה: "אין סיבה שלא נהיה מסוגלים לתפוס נתח שוק גדול יותר בקרב בנקי ההשקעות." מניות החברה נופלות ב-99 סנט, או 1.7% למחיר של 56.48 דולר במסחר בבורסת ניו-יורק. מתחילת השנה הוסיפה המניה 5%, בהשוואה לתשואה שלילית במדד הדאו ג'ונס.
בנימין נתניהומשבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?
לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.
המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%, כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.
בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.
