הדולר חתם את יום המסחר ביציבות: השיל0.03% ל-3.709 ש'

שערו היציג של האירו איבד 0.005% ל-5.4621 שקלים. היום 18:30 יקבע בנק ישראל את גובה הריבית במשק עם צפי על השארת הריבית על כנה. הפד צפוי ב-30 לחודש להוריד הריבית במשק האמריקני ב-0.5% נוספים
שי טופז |

המטבע הישראלי סיכם את יום המסחר עד לקביעת שערו היציג על ידי בנק ישראל במגמה של התחזקות מינורית בלבד אל מול המטבעות העיקריים זאת לאחר שאת יום המסחר פתח במגמה מעורבת. התנודתיות בשווקים הפיננסים לא מרפה גם משוק המט"ח המקומי כאשר הדולר חיפש את כיוונו במהלך יום המסחר וזיגזג בין עלייה לירידה. על הלך רוח המשקיעים השפיעה הציפייה לקביעת הריבית במשק לחודש פברואר מטעם בנק ישראל והיושב בראשו, נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר.

הכרזת גובה הריבית תפורסם היום בשעה 18:30 כאשר קונצזנזיוס הציפיות בשוק הינו להותרת הריבית על כנה בשיעור של 4.25% זאת בשל המשך היחלשותו של הדולר בשוק המקומי ולמרות החריגה מיעדי האינפלציה ב-2007 אשר הסתכמה ב-3.4%.

בשוק המט"ח העולמי ניתן לראות את הדולר מתחזק אל המטבעות המובילים. התחזקותו של המטבע האמריקני באה בד בבד להמתנת המשקיעים ברחבי העולם לישיבת הפד אשר תתקיים ב-30 לחודש (ד') אשר בה ייקבע המשך המדיניות המוניטרית בכלכלה הגדולה בעולם על מנת להילחם בחששות אשר שוררות בשוק כי ארה"ב נמצאת בדרכה למיתון.

הריבית במשק האמריקני נמצאת כעת בשיעור של 3.5% זאת לאחר שיו"ר הפד, בן ברננקי, הפתיע שבוע שעבר בהורדה של 0.75% כאשר הורדה של 0.5% אשר צפויה על פי ההערכות בשוק יביאו את שיעור הריבית בכלכלה הגדולה בעולם ל-3% בלבד.

שערו היציג של הדולר רשם ירידה של 0.027% לרמה של 3.709 שקלים, שערו היציג של האירו השיל 0.005% ל-5.4621 שקלים.

פינוטק: אין זה יהיה נכון להעלות את הריבית בארץ בשל המרבולת הפיננסית בשווקים

מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי דריכות גבוהה לקראת פירסום שיעור הריבית היום בשעה 18:30 (שעון ישראל). כידוע בפעם האחרונה החליט הנגיד סטנלי פישר על העלאה של 0.25% בריבית לאור לחצים אינפלציונים. אמנם, לחצים אלה עדיין שרירים וקיימים וכך גם הרצון לשמור על יציבות מחירים מצידו של בנק ישראל, אך בימים שעינינו נשואות לעולם הנמצא במערבולת פיננסית עך רקע חששות ממיתון בארה"ב והאטה בכלכלה הגלובלית אין זה יהיה נכון להעלות את הריבית פעם נוספת. מרבית ההערכות הן כי שיעור הריבית יוותר על כנו ברמה של 4.25%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.