הדולר חתם את יום המסחר ביציבות: השיל0.03% ל-3.709 ש'
המטבע הישראלי סיכם את יום המסחר עד לקביעת שערו היציג על ידי בנק ישראל במגמה של התחזקות מינורית בלבד אל מול המטבעות העיקריים זאת לאחר שאת יום המסחר פתח במגמה מעורבת. התנודתיות בשווקים הפיננסים לא מרפה גם משוק המט"ח המקומי כאשר הדולר חיפש את כיוונו במהלך יום המסחר וזיגזג בין עלייה לירידה. על הלך רוח המשקיעים השפיעה הציפייה לקביעת הריבית במשק לחודש פברואר מטעם בנק ישראל והיושב בראשו, נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר.
הכרזת גובה הריבית תפורסם היום בשעה 18:30 כאשר קונצזנזיוס הציפיות בשוק הינו להותרת הריבית על כנה בשיעור של 4.25% זאת בשל המשך היחלשותו של הדולר בשוק המקומי ולמרות החריגה מיעדי האינפלציה ב-2007 אשר הסתכמה ב-3.4%.
בשוק המט"ח העולמי ניתן לראות את הדולר מתחזק אל המטבעות המובילים. התחזקותו של המטבע האמריקני באה בד בבד להמתנת המשקיעים ברחבי העולם לישיבת הפד אשר תתקיים ב-30 לחודש (ד') אשר בה ייקבע המשך המדיניות המוניטרית בכלכלה הגדולה בעולם על מנת להילחם בחששות אשר שוררות בשוק כי ארה"ב נמצאת בדרכה למיתון.
הריבית במשק האמריקני נמצאת כעת בשיעור של 3.5% זאת לאחר שיו"ר הפד, בן ברננקי, הפתיע שבוע שעבר בהורדה של 0.75% כאשר הורדה של 0.5% אשר צפויה על פי ההערכות בשוק יביאו את שיעור הריבית בכלכלה הגדולה בעולם ל-3% בלבד.
שערו היציג של הדולר רשם ירידה של 0.027% לרמה של 3.709 שקלים, שערו היציג של האירו השיל 0.005% ל-5.4621 שקלים.
פינוטק: אין זה יהיה נכון להעלות את הריבית בארץ בשל המרבולת הפיננסית בשווקים
מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי דריכות גבוהה לקראת פירסום שיעור הריבית היום בשעה 18:30 (שעון ישראל). כידוע בפעם האחרונה החליט הנגיד סטנלי פישר על העלאה של 0.25% בריבית לאור לחצים אינפלציונים. אמנם, לחצים אלה עדיין שרירים וקיימים וכך גם הרצון לשמור על יציבות מחירים מצידו של בנק ישראל, אך בימים שעינינו נשואות לעולם הנמצא במערבולת פיננסית עך רקע חששות ממיתון בארה"ב והאטה בכלכלה הגלובלית אין זה יהיה נכון להעלות את הריבית פעם נוספת. מרבית ההערכות הן כי שיעור הריבית יוותר על כנו ברמה של 4.25%.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
