הדולר חתם את יום המסחר ביציבות: השיל0.03% ל-3.709 ש'
המטבע הישראלי סיכם את יום המסחר עד לקביעת שערו היציג על ידי בנק ישראל במגמה של התחזקות מינורית בלבד אל מול המטבעות העיקריים זאת לאחר שאת יום המסחר פתח במגמה מעורבת. התנודתיות בשווקים הפיננסים לא מרפה גם משוק המט"ח המקומי כאשר הדולר חיפש את כיוונו במהלך יום המסחר וזיגזג בין עלייה לירידה. על הלך רוח המשקיעים השפיעה הציפייה לקביעת הריבית במשק לחודש פברואר מטעם בנק ישראל והיושב בראשו, נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר.
הכרזת גובה הריבית תפורסם היום בשעה 18:30 כאשר קונצזנזיוס הציפיות בשוק הינו להותרת הריבית על כנה בשיעור של 4.25% זאת בשל המשך היחלשותו של הדולר בשוק המקומי ולמרות החריגה מיעדי האינפלציה ב-2007 אשר הסתכמה ב-3.4%.
בשוק המט"ח העולמי ניתן לראות את הדולר מתחזק אל המטבעות המובילים. התחזקותו של המטבע האמריקני באה בד בבד להמתנת המשקיעים ברחבי העולם לישיבת הפד אשר תתקיים ב-30 לחודש (ד') אשר בה ייקבע המשך המדיניות המוניטרית בכלכלה הגדולה בעולם על מנת להילחם בחששות אשר שוררות בשוק כי ארה"ב נמצאת בדרכה למיתון.
הריבית במשק האמריקני נמצאת כעת בשיעור של 3.5% זאת לאחר שיו"ר הפד, בן ברננקי, הפתיע שבוע שעבר בהורדה של 0.75% כאשר הורדה של 0.5% אשר צפויה על פי ההערכות בשוק יביאו את שיעור הריבית בכלכלה הגדולה בעולם ל-3% בלבד.
שערו היציג של הדולר רשם ירידה של 0.027% לרמה של 3.709 שקלים, שערו היציג של האירו השיל 0.005% ל-5.4621 שקלים.
פינוטק: אין זה יהיה נכון להעלות את הריבית בארץ בשל המרבולת הפיננסית בשווקים
מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי דריכות גבוהה לקראת פירסום שיעור הריבית היום בשעה 18:30 (שעון ישראל). כידוע בפעם האחרונה החליט הנגיד סטנלי פישר על העלאה של 0.25% בריבית לאור לחצים אינפלציונים. אמנם, לחצים אלה עדיין שרירים וקיימים וכך גם הרצון לשמור על יציבות מחירים מצידו של בנק ישראל, אך בימים שעינינו נשואות לעולם הנמצא במערבולת פיננסית עך רקע חששות ממיתון בארה"ב והאטה בכלכלה הגלובלית אין זה יהיה נכון להעלות את הריבית פעם נוספת. מרבית ההערכות הן כי שיעור הריבית יוותר על כנו ברמה של 4.25%.

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
