הכנסות שיא לכיל ברבעון השני: 962.9 מיליון דולר
כימיקלים לישראל (כיל) מדווחת על תוצאות שיא ברבעון השני ובמחצית הראשונה של שנת 2007. הרווח הנקי של כיל ברבעון השני הסתכם בכ- 125.8 מיליון דולר, לעומת רווח של כ- 92.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של כ- 36.3%. הרווח הנקי במחצית הראשונה הסתכם ב- 221.2 מיליון דולר, עליה של כ- 17% לעומת 188.9 מליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
מכירות כיל ברבעון השני זינקו לשיא של 962.9 מיליון דולר, לעומת 847.3 מיליון דולר אשתקד, גידול של כ- 13.6%. הגידול במכירות הקבוצה הינו בעיקר בשל הגידול בהכנסות במגזר הדשנים, הן כתוצאה מגידול בכמויות האשלג והדשנים שנמכרו והן כתוצאה מעליות מחירים. כמן כן חל גידול בהכנסות גם בכיל מוצרי תכלית, בחלקו בהשפעת התחזקות היורו. מאידך ירידה בכמויות המכירה של חלק מתרכובות הברום קיזזה חלקית את הגידול במכירות.
מכירות שיא גם במחצית הראשונה- הסתכמו בכ- 1.85 מיליארד דולר לעומת כ- 1.56 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של כ- 18%. גידול זה משקף בעיקר עליה בכמויות הנמכרות של אשלג ודשני פוספט ושיפור במחירי המכירה, אשר קוזזו עקב ירידה בכמות המכירה של חלק מתרכובות הברום.
הרווח הגולמי ברבעון השני הגיע לשיא של 349.0 מיליון דולר, עליה של 27.8%. תוצאות הרווח הגולמי של המחצית גם הן בשיא כל הזמנים והסתכמו ב- 653.8 מליון דולר, עליה של 21.3% לעומת אשתקד. שיעור הרווח הגולמי ממחזור המכירות עלה מרמה של 32.2% ל- 36.2% מסך המחזור. הגידול ברווח והשיפור בשולי הרווח נובע בעיקר מהשיפור במכירות ובמחירי המכירה של אשלג ודשנים.
הרווח התפעולי ברבעון השני גדל בכ- 34% לעומת אשתקד והגיע לשיא של 167.2 מיליון דולר. שיעור הרווח התפעולי ממחזור המכירות הסתכם ב- 17.4% לעומת 14.7% אשתקד. הרווח התפעולי גדל במחצית הראשונה ב- 17.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והגיע לשיא של 305.3 מיליון דולר. הגידול ברווח התפעולי נובע מהגידול ברווח הגולמי כאמור, אשר התקזז חלקית ע"י הגידול בהוצאות תקורה, בין היתר בשל התחזקות השקל ביחס לדולר וכן מגידול בהוצאות הובלה.
לימור גרובר מפסגות-אופק אומרת היום בתגובה לדו"חות כי "המגמה החיובית בענף הדשנים, מגמה שהגיעה מוקדם מהצפוי, מעודדת מאוד וזאת בעיקר על רקע המשך הצפי לעדכון מעלה של המחירים. גם מגזר מוצרי התכלית הפתיע לטובה (בעיקר מבחינת הרווחיות) והדבר מצביע על כך שהסינרגיה עם אסטריס עובדת". עוד אומרת גרובר, כי החולשה במגזר המוצרים התעשיתיים הייתה צפויה וכי באופן כללי הדו"חות היו טובים ומעודדים, עם כי החברה פספסה במעט את תחזיות ההכנסות והרווח הגולמי.
גרובר בעיקר התייחסה להמגמה החיובית בענף הדשנים - "המגמה החיובית באה לידי ביטוי בדוחות כי"ל מוקדם מהערכותינו המוקדמות. אנו מעריכים כי המגמה החיובית תימשך גם ברבעונים הבאים ומצפים לעליית מחירים משמעותית בחוזה החדש שיחתם עם הסינים בסוף השנה שתתמוך בהמשך עלית מחירים גם ב- 2008".
ךסיכום אומרת גרובר, כי "לאחר כנס המשקיעים היום בצהריים נעדכן תחזיות ל- 2007 ו- 2008 ונשקול עדכון מחיר היעד כלפי מעלה. בשלב זה אנו מותירים המלצת קנייה במחיר יעד של 40 שקל".
נציין כי בתאריך ה- 14 לאוגוסט, הודיעה כיל על השלמת הרכישה של החברה האמריקנית Supresta שהינה היצרנית והמשווקת המובילה בעולם של מעכבי בעירה ומוצרים נוספים על בסיס זרחן.
המצב הכספי ומקורות המימון של כיל- לאחר תאריך המאזן, ביום 6 באוגוסט 2007, התקשרה כיל עם קבוצה של 17 בנקים מאירופה, ארה"ב וישראל בהסכם במסגרתו העניקו בנקים אלה לכיל אשראי בסך 725 מיליון דולר לתקופה של 5 שנים לפרעון בתשלום אחד, בריבית של 0.45% מעל הלייבור. ההלוואה החדשה תחליף בין היתר הלוואה דומה שנלקחה בשנת 2005 בסך 250 מיליון דולר בריבית של ליבור + 0.60% לתקופה של 5 שנים ואשר תוחזר כעת בפרעון מוקדם.
תזרים המזומנים של כיל מפעילות שוטפת במחצית הראשונה הסתכם ב- 269.1 מיליון דולר בהשוואה ל- 140.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, שיפור של כ- 128.8 מיליון דולר. תזרים המזומנים לתקופה כולל תקבולי ביטוח שנרשמו כהכנסה אשתקד והתקבלו בפועל בתקופה זו. התזרים מפעילות שוטפת יחד עם גידול בהתחייבויות פיננסיות נטו היו המקור העיקרי למימון השקעות ברכוש קבוע, רכישות ותשלום דיבידנד לבעלי המניות.
תנאי השוק
מהחברה נמסר, כי התנאים בשוק החקלאות העולמי, המשפיעים באופן משמעותי על הביקוש לדשנים, השתפרו. בשנים האחרונות יש מגמת עלייה בצריכה העולמית של גרעינים (דגנים, אורז, סויה, תירס וכד'). הגידול נובע מהגידול הטבעי באוכלוסיה ומהשינוי בהרכב צריכת המזון (גידול בצריכת הבשר), כתוצאה מעליית רמת החיים, בעיקר בארצות המתפתחות. בנוסף, לאור העלייה החדה במחירי האנרגיה, שיקולי איכות הסביבה והשאיפה של מדינות המערב להקטין את התלות ביבוא דלק, יש כיום נטייה גוברת לעבור ליצור דלקים ממוצרי חקלאות (ביו-דלקים). כתוצאה מכך עלו הביקושים לדשנים ובעקבות זאת חלה עליה חדה במחירי רוב סוגי הדשנים.
ביום 21 באוגוסט 2007 החליט דירקטוריון החברה על חלוקת דיבידנד בסך כ- 88.1 מיליון דולר אשר יחולק ביום 18 בספטמבר 2007.
להלן סיכום המחצית הראשונה של 2007 במגזרי הפעילות של החברה:
1. כיל דשנים - היקף המכירות במגזר במחצית הראשונה הסתכם בכ- 933.2 מליון דולר, עליה של כ-43.0%. הגידול במחזור המכירות נובע מגידול חד במכירות אשלג ומעליות מחירים לעומת התקופה המקבילה אשתקד בה חלה ירידה בהיקף מכירות האשלג בעקבות התארכות המשא ומתן עם הלקוחות הסינים וההודים. בנוסף חל גידול כמותי ועליית מחירים בדשני פוספט לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי במגזר הסתכם בכ- 186.4 עליה של כ- 82.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. תת המגזר דשנים ופוספטים קבע שיא ברווח התפעולי של 41.1 מליון דולר בחצי השנה לעומת 7.9 בתקופה המקבילה אשתקד.
2. כיל מוצרים תעשייתיים - היקף המכירות של המגזר במחצית הראשונה הסתכם בכ- 413.0 מיליון דולר, ירידה של כ- 55.3 מיליון דולר בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הקיטון במכירות, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, נובע מקיטון בכמויות שנמכרו אשר קוזז חלקית על ידי מחירי מכירה גבוהים יותר לחלק מהמוצרים.
היקף המכירות ברבעון השני הסתכם ב- 216.0 מליון דולר, ירידה של 13.1% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הירידה במכירות הייתה בעיקר במכירות מונעי בעירה לשוק האלקטרוניקה ובמכירות תמיסות צלולות לשוק קידוחי הנפט והגז.
3. כיל מוצרי תכלית - היקף המכירות במגזר זה הסתכם בכ- 527.4 מיליון דולר, עליה של כ- 6% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. העליה בהכנסות נובעת בעיקר מהתחזקות האירו ביחס לדולר, מעליה קלה בכמויות המכירה בחלק מהמוצרים באירופה וכן מעליה במחירי המכירה של חלק מהמוצרים.
אודות כיל
כימיקלים לישראל בע"מ (כיל) הנה חברה רב-לאומית הפועלת בעיקר בתחומי הדשנים והכימיקלים המיוחדים. לכיל מעמד מוביל בשוקי יעד בינלאומיים בתחום האשלג, אשר משמש בעיקר בדשנים, ובתחום הכימיקלים המיוחדים המבוססים על ברום ועל פוספט. ב-2006 כ-94% מהמכירות היו בשווקים בינלאומיים מחוץ לישראל וכ-%48 מהייצור היה מחוץ לישראל.
לכיל זיכיונות ארוכי טווח למינרלים המצויים בים המלח המאפשרים הפקת מוצרים ייחודיים בעלויות תחרותיות. כיל מפיקה מים המלח אשלג, ברום, מגנזיום, מוצרי מגנזיה ומלחים שונים. כמו כן כיל כורה פוספטים מהנגב וכן אשלג ומלח ממכרות באנגליה ובספרד.

הריבית בישראל לא הולכת לרדת בקרוב - הערכות הכלכלנים
הפד׳ ״שחרר את החגורה״ אבל אצלינו זה יקח עוד זמן: מתחזקות ההערכות האנליסטים שהריבית בישראל לא תרד בהחלטה הקרובה ב-29 לחודש - בפועלים מצביעים על אינפלציית ליבה גבוהה; במזרחי טפחות מעריכים שהריבית תישאר על כנה; בלידר ובפסגות מזהירים שהציפיות הנמוכות לאינפלציה הן לא מציאותיות מול המלחמה והגרעון
בעוד שבארה"ב הבנק הפדרלי חזר להוריד ריבית ועשה זאת לראשונה לשנת 2025, וצפוי להמשיך בהקלה המוניטרית עד לסוף השנה, בישראל הולכת ומתחזקת ההערכה כי בנק ישראל יעדיף להמתין. הסיבה העיקרית היא אי הוודאות הגיאופוליטית סביב המלחמה בעזה והשלכותיה על השקל, הצריכה וסחר החוץ. לכך מתווספת גם האינפלציה המקומית שעדיין לא משדרת ירידת מדרגה ברכיבים המרכזיים, כאשר מחירי השירותים והדיור נותרו "דביקים", בעוד שוק העבודה נותר הדוק מאוד, מה שמחזק את החשש מלחצי שכר. בעוד שברחבי העולם מתחילים לדבר על סביבת ריבית נמוכה יותר כבר במהלך 2025, בישראל עדיין אין קונצנזוס מתי תרד הריבית, וכלכלנים רבים סבורים שהקלה מוניטרית לא תתרחש בהחלטה הקרובה.
לידר: אינפלציית שירותים ושוק עבודה הדוק
בלידר מדגישים כי המדד האחרון, שהצביע על אינפלציה שנתית של 2.9%, מסתיר תמונה מורכבת
בהרבה. הירידה נבעה בעיקר מצניחה חריגה במחירי הטיסות לחו"ל, בעוד שהרכיבים המקומיים, שירותי דיור ושירותים אחרים, המשיכו לעלות בקצב מהיר. השכירות טיפסה ל-4.3% ובחוזים חדשים נרשם זינוק של 5.5%, ואילו שירותים אחרים האיצו ל-4.1% בעקבות עליית השכר והביקושים. כלומר,
בליבת המדד הלחצים האינפלציוניים נותרו חזקים. גם שוק העבודה מצביע על מגמה דומה: מספר המובטלים ירד, מספר המשרות הפנויות עלה, והיחס בין ביקוש להיצע עובדים טיפס לרמות גבוהות. התוצאה היא סביבה של מחסור בעובדים שממשיכה להזין את השכר, מצב שלא מאפשר לבנק ישראל להקל
בריבית כבר כעת. בלידר צופים הורדת ריבית אחת של בנק ישראל ב-3 החודשים הקרובים.
פסגות: ניהול סיכונים
בפסגות מתייחסים למדיניות הפד בארה"ב כאל "ניהול סיכונים", מונח שהושאל עוד מאלן גרינספאן ב-2004, אז זה הסתיים בבועת נדל"ן שהתפוצצה. הפעם, פאוול ניסה להצדיק את הורדת הריבית האחרונה כצעד זהיר שנועד להקדים תרופה למכה, אף שהנתונים הכלכליים לא מצביעים על האטה חריפה: המכירות הקמעונאיות עלו באוגוסט בקצב מרשים, הצריכה הפרטית ברבעון השלישי צפויה לצמוח בכ-2.5%-3%, וגם הייצור התעשייתי רשם עלייה מפתיעה.
בפסגות מעריכים כי גם בנק ישראל מתמודד עם דילמה לא פשוטה. הציפיות שהמלחמה בעזה תימשך עוד חודשים והשלכות הגיאופוליטיות של נאום "ספרטה" של ראש הממשלה מציבות סיכון ברור להמשך יציבות המשק. אמנם שוק העבודה המקומי נותר יציב, אך ציפיות האינפלציה לטווח הבינוני ירדו לשפל של כשנתיים, תרחיש שנראה אופטימי מדי לאור הגירעון המתרחב, העלויות הביטחוניות והחשש לפגיעה בסחר החוץ. במילים אחרות, פסגות מזהירים שהתמחור הנוכחי של שוקי ההון בישראל מגלם תסריט ורוד, אך הסבירות למימושו אינה גבוהה, ולכן ציפיות האינפלציה הנמוכות נראות לא מוצדקות.
- הריבית באנגליה נותרה ללא שינוי אבל הצמצום הכמותי מאט
- לקראת שיא חדש? הביטקוין מזנק על רקע הורדת הריבית של הפד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מזרחי טפחות: הריבית תרד בהדרגה אך לא בהחלטה הקרובה
במזרחי טפחות צופים כי הריבית תיוותר על 4.5% בהחלטה הקרובה, עם ירידה הדרגתית ל-3.5% בתוך שנה. האינפלציה השנתית אמנם חזרה לטווח היעד, אך סעיפי הדיור ממשיכים להטריד. גם סעיף הנסיעות
לחו"ל זינק ב-17% והוסיף 0.4% חריגים למדד, נתון שבבנק מעריכים שיתקן בהמשך, אך נכון לעכשיו הוא מעלה את המדד כלפי מעלה. במקביל, נתוני שוק העבודה נותרו הדוקים מאוד: שיעור האבטלה ירד ל-2.9%, שיעור ההשתתפות הצטמצם, והמשרות הפנויות עלו לרמות שלא נראו מאז 2022. בבנק
מציינים כי כל עוד הסביבה הביטחונית לא מתייצבת, קשה לראות בלחצי השכר משהו חולף, ולכן אין הצדקה מיידית להפחתת ריבית.

חג קניות שמח: עלייה ברכישות באשראי בערב ראש השנה
הציבור הישראלי מנצל את השעות לפני כניסת החג ומבצע רכישות בהיקפים גבוהים מאז שעות הבוקר. בין השעות 8:00 עד 11:00 בבוקר, ב-22 בספטמבר 2025, נרשמו במערכות שבא הוצאות בהיקף של 446.77 מיליון שקל, כך על פי נתוני שבא. מדובר בעלייה של 5.6% לעומת היקף ההוצאות
שנרשם אשתקד בערב ראש השנה
נתוני שבא SHVA , מפתחת ומנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי חיוב, מצביעים על כך שהציבור הישראלי מנצל את השעות לפני כניסת החג ומבצע רכישות בהיקפים גבוהים מאז שעות הבוקר. בין השעות 8:00 עד 11:00 בבוקר, ב-22 בספטמבר 2025, נרשמו במערכות שבא הוצאות בהיקף של 446.77 מיליון שקל.
מדובר בעלייה של 5.6% לעומת היקף ההוצאות שנרשם אשתקד בערב ראש השנה תשפ״ה, ביום שישי ה-2 באוקטובר 2024, שהיקף ההוצאות בין 8:00 ל-11:00 באותו היום הגיע ל-422.93 מיליון שקל. בערב ראש השנה
תשפ״ד, שחל ביום שישי ה-15 בספטמבר 2023, לפני פתיחת מלחמת חרבות ברזל, היקף ההוצאות בשעות האלה עמד על סכום כולל של 378.39 מיליון שקל.
שבא פרסמה באחרונה את התוצאות הכספיות לרבעון השני של 2025. הכנסות שבא הסתכמו ברבעון שעבר בכ-38.3 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ-37.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, וכ-38.2 מיליון שקל ברבעון הקודם. העלייה נבעה בעיקר מצמיחה בהכנסות מבוססות תנועה. הרווח התפעולי ברבעון השני של 2025 הגיע לכ-12.3 מיליון שקל, לעומת כ-14.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנה שעברה וכ-12.2 מיליון ברבעון הקודם. הרווח התפעולי הושפע בעיקר מעלייה בהוצאות הנובעות מהמשך חיזוק המערך הטכנולוגי ואבטחת מידע וכן עלייה בפחת. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון החולף הגיע לכ-13.4 מיליון שקל, לעומת כ-10.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2024, וכ-10.3 מיליון שקל ברבעון הקודם. העלייה מיוחסת ברובה לרווח על ניירות ערך למסחר.
- שבא מציגה עלייה בהכנסות אך שחיקה ברווח התפעולי
- למרות "עם כלביא", ירידה של 0.7% בלבד בהוצאות כרטיסי האשראי ביוני לעומת אשתקד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביולי האחרון נרשם שיא כל הזמנים בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי, עם סכום כולל של כ-51.8 מיליארד שקל, עלייה של 11.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בפעם הראשונה שהיקף ההוצאות החודשי חוצה את רף ה-50 מיליארד שקל. ממוצע ההוצאות היומי הגיע ל-1.671 מיליארד שקל - זינוק של 20.3% לעומת יוני, שבו התנהלה הלחימה במסגרת מבצע עם כלביא מול איראן. גם ביחס למאי האחרון, השיא הקודם, מדובר בעלייה של 8.8%. לפי מנכ"ל שב"א, איתן לב-טוב, מדובר ב"תיקון בהיבט של הצריכה במשק" שמבטא חזרה מהירה של הביקושים.