דו"ח של גרטנר: IT ירוק צפוי להשפיע בצורה משמעותית על החלטות הרכש של המנמ"רים
עד סוף העשור, המגמה של התחשבות בהיבטי איכות סביבה בעת ההחלטה על הטמעת מערכות IT בארגונים תגדל - כך עולה מדו"ח חדש של חברת המחקר גרטנר. בדו"ח קובעים האנליסטים של גרטנר, כי "גם הארגונים, כמו כל העולם, עתידים להיות מושפעים משינויים בציפיות של עובדיהם. וזאת - בעקבות מגמות חברתיות, לרבות הציפייה לאמץ נהלים עסקיים ידידותיים לסביבה". עוד מצויין בדו"ח, כי "IT ירוק הוא מושג שכבר נכנס לשפה המקצועית, והוא בהחלט ישפיע על החלטות הרכש של ה-IT ועל תכנון מרכז הנתונים. היבט זה אף עשוי לעורר דרישה לדיווחים ולנתונים מפורטים נוספים, אודות ממדי פליטת הפחמן של הארגון".
על פי גרטנר, על ארגונים לאמץ טכנולוגיות מוכוונות צרכנים, כדי ליהנות מהזדמנויות נוספות לחדשנות. גרטנר ממליצה בדו"ח לארגונים לשנות את גישתם אל מול טכנולוגיה מוכוונת צרכנים החודרת אל הארגון: "יש להפסיק לראות בה 'מטרד בלתי נמנע' ולהתחיל לחשוב עליה כעל 'הזדמנות נוספת לחדשנות'". האנליסטים של גרטנר אומרים, כי ממילא העובדים ימשיכו לדחוף את הטכנולוגיות מוכוונות הצרכן לתוך הארגון, במיוחד בתחומים כמו כלים לשיפור התפוקה האישית ותקשורת. "אימוץ ומינוף של התנסויותיהם ושל ניסיונם של העובדים, עם טכנולוגיות מוכוונות צרכנים - יאפשרו לארגונים ליהנות מתוספת משמעותית למאגר המשאבים העומד לרשותם, בבואם לבחון חידושים", אמרה ג'קי פן, סגנית נשיא בגרטנר.
בגרטנר זיהו האנליסטים את המחזור הבא של חידושים מוכווני-צרכן ואת לוח הזמנים שבו החידושים הללו יתחילו להשפיע באופן ניכר על ההכנסות, או על ההוצאות הפנימיות ועל התהליכים העסקיים. עד סוף העשור, נכתב במחקר, יעלה המשקל הסגולי של פלטפורמות רשת. "השימוש בשירותי יישום מבוססי רשת יתחיל בוודאי בתחום של תפוקה אישית, ובמיוחד ביצירה ובפרסום של תכנים לשיתוף פעולה ברשת. משם הוא יתפשט גם ליישומים ארגוניים", נכתב.
לגבי פלטפורמות של תקשורת קהילתית, קובסעים עורכי הדו"ח כי "הנחת העבודה של האתרים הקהילתיים הצרכניים המצליחים, כדוגמת Facebook, MySpace ו-Cyworld, היא הפוכה - לפיה ברירת המחדל היא שפוסטים ומסרי תקשורת הם ניתנים לראייה, אלא אם נגדיר אותם אחרת. במרחב המיועד לשיתוף פעולה, ההגירה של הנחות עבודה חלופיות כגון זו, תהיה חשובה ממש כמו כל פונקציונליות ספציפית אחרת".
לגבי ועידות וידיאו על המחשב השולחני, קובעים מחברי הדו"ח כי "הפונקציה של ועידות וידאו באמצעות המחשב השולחני, תמשיך לגדול בשנים הקרובות. זאת, בסיוען של טכנולוגיות דוגמת מסרים מידיים, שיתוף פעולה על המחשב השולחני, כמו גם השימוש הנפוץ הנוח ותכוף יותר ויותר בוועידת וידאו, המתבצעת בלחיצת מקש פשוטה על המחשב השולחני".
מחברי הדו"ח מניחים כי הישויות הניידות תצמחנה: "דפוס שימוש שהולך ונהיה שכיח, הוא הבאת הסביבות הביתיות - כלומר, שילוב של יישומים מועדפים אך בלתי סטנדרטיים - אל העבודה, והבאת סביבות העבודה אל הבית". לדברי מחברי הדו"ח, כמו המסרים המידיים, גם דפוס זה נכנס לקטגוריה של טכנולוגיות, אותן המשתמשים יאמצו לעצמם ובשל כך ייאלץ הארגון לבדוק ולהסדיר היבטים הכרוכים בו, של רישוי ושל אבטחה.
2010-2012
לגבי המשך השנים, קובעים מחברים הדו"ח כי "עולמות וירטואליים - אם מתייחסים לערכם של העולמות הוירטואליים התלת-ממדיים, כדוגמת הסקונד לייף, ולתרומתם לארגונים היום ובעתיד הקרוב, הרי שה'רעש התקשורתי' שהם מייצרים - הוא בהחלט מופרז". עם זאת, מצייני עורכי הדו"ח, "אין ספק שהעולמות הווירטואליים עתידים למלא תפקיד חשוב בשיווק, במיתוג ובסוגים נוספים של שיתופי פעולה מרחוק".
הדו"ח מתייחס לטכנולוגיות ממשק משתמש: "ישנן כמה טכנולוגיות ממשק משתמש, אשר כבר מעוררות גלים", נכתב, "ראשית, בעולם הצרכני ולאחר מכן בוודאי הן תנדודנה גם לעולם העסקי". לדבריהם, האימוץ מונע על-ידי מחירים נמוכים בטכנולוגיות, כדוגמת מסכים גדולים; על-ידי הפיכתן של תכונות חדשות (כדוגמת ה-Wii של נינטנדו כבקר תלת-ממד) למסחריות יותר, וכן על-ידי קלות השימוש (כדוגמת שימוש פשוט ושגור בועידות וידיאו).
חמש שנים ויותר
בעתיד הרחוק יותר, מציינים מחברי הדו"ח, יש להתייחס ל"מציאות מורחבת": לדברי האנליסטים של גרטנר, "הזמינות השגורה והפשוטה של חישה-מבוססת-מיקום ושל מציאות מורחבת, תוביל למצב בו יישומים ארגוניים חדשים יתפתחו, דוגמת מידע אשר רגיש למיקום ולהקשר, ולהופעת התרעות שתגענה, כאשר מנהל מתהלך במפעל ייצור.
עוד מציינים המחברים כי מגמה נוספת שתוביל את תחילת העשור הבא היא מערכות חיים/עבודה, שלא קיימת ביניהן הפרדה: "מגמה חברתית נוספת תאלץ את המעסיקים לספק סביבות טכנולוגיות, אשר תומכות ב'ערבוב' בין חיי העבודה, לאלו של הבית. כך, לדוגמה, מערכות שבה בעת גם תומכות בהוצאות ובתקשורת עסקיות ואישיות, וגם שומרות על הפרדה ביניהן".
בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?
השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה).
מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.
ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.
אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%. מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים.
למעשה,
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
