סטודנטים בטכניון פיתחו שיטה חדשה שתסייע להעריך את עבודת המתכנתים בענף המיחשוב
קבוצת סטודנטים מהפקולטה להנדסת תעשיה וניהול בטכניון מציעה שיטה חדשה להערכת עבודת המתכנת בענף המיחשוב. לדברי פרופסור יששכר גלעד מהפקולטה, מזה שנים רבות ידוע כי קשה להעריך את ביצועיהם של אנשי תכנה ומאחר שמדובר בענף בו מרכיב השכר גבוה - חשוב מאוד לדעת מי עושה מה יותר טוב. בנוסף, שכר המתכנתים הוא המרכיב העיקרי בעלויות מוצר תכנה, ולכן עולה החשיבות של הערכת עבודתם של המפתחים. לדבריו, השיטה שפותחה בטכניון מאפשרת גם להעריך לפני פרויקט כמה זמן יידרש כדי לפתח אותו.
רותם ירקוני, אחת מחברי הצוות שפיתח את השיטה החדשה, מסבירה כי שיטות ההערכה הנפוצות היום בחברות תוכנה הן השיטה הסוציומטרית והערכת עמיתים – שתיהן שיטות איכותיות ולא כמותיות. ישנן שיטות כמותיות אבל או שהן לא מדויקות, חלקן יקרות וחלקן מצריכות שינויים בדפוסי העבודה.
"לאחר שחקרנו מנהלי פיתוח, ניסינו להבין תחילה מה המוצר של המתכנת, מספר שורות קוד איננו מדד נכון, יכול להיות שפעם כותבים הרבה שורות קוד, פעם מעט שורות קוד. בסופו של דבר אפיינו מספר פרמטרים המבוססים כולם על דרישות שמוצגות בתחילת הפרויקט ובזה צריך לעמוד. הפרמטרים העיקריים הם כמובן, הזמן המוגדר לפרויקט והדרישות הפונקציונליות מהתוכנה, ובנוסף אליהם – פרמטרים כמו סיבוכיות או זמן ריצה".
"כל חברה נותנת לכל פרמטר את המשקל שהיא חושבת לנכון", מוסיפה ירקוני, "משקל שיכול גם להשתנות מפרויקט לפרויקט. וכך למשל אנו יכולים לחזות כמה זמן ייקח פרויקט עתידי שאנו יודעים את הדרישות שלו. לאחר שפירקנו את המוצר למדדים אנו בודקים עמידה בהם, למשל אחוז הדרישות עד הזמן שתוכנן עבורם, או מצד שני עמידה בלוח זמנים של מודולים - אם ציפינו שמודול מסוים יהיה מוכן בתוך חודש ולקח לזה חודשיים, מדובר בחריגה. נתון זה יאפשר לנו ללמוד ולהשתפר וכן לבדוק האם עובדים מסוימים תמיד חורגים והאם חסרים להם כלים, או שהם לא מסוגלים לעמוד בלוח הזמנים מסיבות שונות. פרמטר נוסף לדוגמה הוא חריגה ממספר הבאגים הצפוי".
"בסופו של דבר אנו בודקים את כל הפרמטרים", היא מסכמת, "מכפילים במשקל שהוענק לכל פרמטר על ידי החברה שבה הוא מורץ, ומקבלים את היעילות והאפקטיביות של העובד ואת יעילות התוכנה. ההבדל בין יעילות ובין אפקטיביות היא שהתוכנה מבצעת את המוטל עליה אך כתובה ברישול, מלאה בקוד משוכפל, זמן הריצה ארוך, והיא חרגה בלוח הזמנים, כך שהתוכנה אפקטיבית אך לא יעילה".
לגבי שימוש במודל הזה בתעשייה, אומרת ירקוני כי נכון לעכשיו, בוצע פיילוט מצומצם במסגרת קורס בטכניון ולא בתעשיה, אם כי התקבלו פידבקים מאנשי תעשיה בעת פיתוח האלגוריתם. "היינו רוצים לעשות פיילוט בתעשיה ולעדכן את המודל בהתאם", היא אומרת.
אלוגירתם זה, ביחד עם שבע עבודות נוספות, משתתף בתחרות ראשונה מסוגה שתגיע לסיומה בסוף השבוע. העבודות יעמדו לשיפוט בפני חבר שופטים בוגרי הפקולטה בעבר ומראשי המשק הישראלי כיום.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- פורטינט משיקה מוצר אבטחה חדש לדאטה סנטרס
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
