סטודנטים בטכניון פיתחו שיטה חדשה שתסייע להעריך את עבודת המתכנתים בענף המיחשוב
קבוצת סטודנטים מהפקולטה להנדסת תעשיה וניהול בטכניון מציעה שיטה חדשה להערכת עבודת המתכנת בענף המיחשוב. לדברי פרופסור יששכר גלעד מהפקולטה, מזה שנים רבות ידוע כי קשה להעריך את ביצועיהם של אנשי תכנה ומאחר שמדובר בענף בו מרכיב השכר גבוה - חשוב מאוד לדעת מי עושה מה יותר טוב. בנוסף, שכר המתכנתים הוא המרכיב העיקרי בעלויות מוצר תכנה, ולכן עולה החשיבות של הערכת עבודתם של המפתחים. לדבריו, השיטה שפותחה בטכניון מאפשרת גם להעריך לפני פרויקט כמה זמן יידרש כדי לפתח אותו.
רותם ירקוני, אחת מחברי הצוות שפיתח את השיטה החדשה, מסבירה כי שיטות ההערכה הנפוצות היום בחברות תוכנה הן השיטה הסוציומטרית והערכת עמיתים – שתיהן שיטות איכותיות ולא כמותיות. ישנן שיטות כמותיות אבל או שהן לא מדויקות, חלקן יקרות וחלקן מצריכות שינויים בדפוסי העבודה.
"לאחר שחקרנו מנהלי פיתוח, ניסינו להבין תחילה מה המוצר של המתכנת, מספר שורות קוד איננו מדד נכון, יכול להיות שפעם כותבים הרבה שורות קוד, פעם מעט שורות קוד. בסופו של דבר אפיינו מספר פרמטרים המבוססים כולם על דרישות שמוצגות בתחילת הפרויקט ובזה צריך לעמוד. הפרמטרים העיקריים הם כמובן, הזמן המוגדר לפרויקט והדרישות הפונקציונליות מהתוכנה, ובנוסף אליהם – פרמטרים כמו סיבוכיות או זמן ריצה".
"כל חברה נותנת לכל פרמטר את המשקל שהיא חושבת לנכון", מוסיפה ירקוני, "משקל שיכול גם להשתנות מפרויקט לפרויקט. וכך למשל אנו יכולים לחזות כמה זמן ייקח פרויקט עתידי שאנו יודעים את הדרישות שלו. לאחר שפירקנו את המוצר למדדים אנו בודקים עמידה בהם, למשל אחוז הדרישות עד הזמן שתוכנן עבורם, או מצד שני עמידה בלוח זמנים של מודולים - אם ציפינו שמודול מסוים יהיה מוכן בתוך חודש ולקח לזה חודשיים, מדובר בחריגה. נתון זה יאפשר לנו ללמוד ולהשתפר וכן לבדוק האם עובדים מסוימים תמיד חורגים והאם חסרים להם כלים, או שהם לא מסוגלים לעמוד בלוח הזמנים מסיבות שונות. פרמטר נוסף לדוגמה הוא חריגה ממספר הבאגים הצפוי".
"בסופו של דבר אנו בודקים את כל הפרמטרים", היא מסכמת, "מכפילים במשקל שהוענק לכל פרמטר על ידי החברה שבה הוא מורץ, ומקבלים את היעילות והאפקטיביות של העובד ואת יעילות התוכנה. ההבדל בין יעילות ובין אפקטיביות היא שהתוכנה מבצעת את המוטל עליה אך כתובה ברישול, מלאה בקוד משוכפל, זמן הריצה ארוך, והיא חרגה בלוח הזמנים, כך שהתוכנה אפקטיבית אך לא יעילה".
לגבי שימוש במודל הזה בתעשייה, אומרת ירקוני כי נכון לעכשיו, בוצע פיילוט מצומצם במסגרת קורס בטכניון ולא בתעשיה, אם כי התקבלו פידבקים מאנשי תעשיה בעת פיתוח האלגוריתם. "היינו רוצים לעשות פיילוט בתעשיה ולעדכן את המודל בהתאם", היא אומרת.
אלוגירתם זה, ביחד עם שבע עבודות נוספות, משתתף בתחרות ראשונה מסוגה שתגיע לסיומה בסוף השבוע. העבודות יעמדו לשיפוט בפני חבר שופטים בוגרי הפקולטה בעבר ומראשי המשק הישראלי כיום.
.jpg "ביטוח לאומי")
קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?
ביטוח לאומי ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.
לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב.
אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.
מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים?
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל.
אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'
תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים
ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד
לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.
"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.
"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.
"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.
