סטודנטים בטכניון פיתחו שיטה חדשה שתסייע להעריך את עבודת המתכנתים בענף המיחשוב
קבוצת סטודנטים מהפקולטה להנדסת תעשיה וניהול בטכניון מציעה שיטה חדשה להערכת עבודת המתכנת בענף המיחשוב. לדברי פרופסור יששכר גלעד מהפקולטה, מזה שנים רבות ידוע כי קשה להעריך את ביצועיהם של אנשי תכנה ומאחר שמדובר בענף בו מרכיב השכר גבוה - חשוב מאוד לדעת מי עושה מה יותר טוב. בנוסף, שכר המתכנתים הוא המרכיב העיקרי בעלויות מוצר תכנה, ולכן עולה החשיבות של הערכת עבודתם של המפתחים. לדבריו, השיטה שפותחה בטכניון מאפשרת גם להעריך לפני פרויקט כמה זמן יידרש כדי לפתח אותו.
רותם ירקוני, אחת מחברי הצוות שפיתח את השיטה החדשה, מסבירה כי שיטות ההערכה הנפוצות היום בחברות תוכנה הן השיטה הסוציומטרית והערכת עמיתים – שתיהן שיטות איכותיות ולא כמותיות. ישנן שיטות כמותיות אבל או שהן לא מדויקות, חלקן יקרות וחלקן מצריכות שינויים בדפוסי העבודה.
"לאחר שחקרנו מנהלי פיתוח, ניסינו להבין תחילה מה המוצר של המתכנת, מספר שורות קוד איננו מדד נכון, יכול להיות שפעם כותבים הרבה שורות קוד, פעם מעט שורות קוד. בסופו של דבר אפיינו מספר פרמטרים המבוססים כולם על דרישות שמוצגות בתחילת הפרויקט ובזה צריך לעמוד. הפרמטרים העיקריים הם כמובן, הזמן המוגדר לפרויקט והדרישות הפונקציונליות מהתוכנה, ובנוסף אליהם – פרמטרים כמו סיבוכיות או זמן ריצה".
"כל חברה נותנת לכל פרמטר את המשקל שהיא חושבת לנכון", מוסיפה ירקוני, "משקל שיכול גם להשתנות מפרויקט לפרויקט. וכך למשל אנו יכולים לחזות כמה זמן ייקח פרויקט עתידי שאנו יודעים את הדרישות שלו. לאחר שפירקנו את המוצר למדדים אנו בודקים עמידה בהם, למשל אחוז הדרישות עד הזמן שתוכנן עבורם, או מצד שני עמידה בלוח זמנים של מודולים - אם ציפינו שמודול מסוים יהיה מוכן בתוך חודש ולקח לזה חודשיים, מדובר בחריגה. נתון זה יאפשר לנו ללמוד ולהשתפר וכן לבדוק האם עובדים מסוימים תמיד חורגים והאם חסרים להם כלים, או שהם לא מסוגלים לעמוד בלוח הזמנים מסיבות שונות. פרמטר נוסף לדוגמה הוא חריגה ממספר הבאגים הצפוי".
"בסופו של דבר אנו בודקים את כל הפרמטרים", היא מסכמת, "מכפילים במשקל שהוענק לכל פרמטר על ידי החברה שבה הוא מורץ, ומקבלים את היעילות והאפקטיביות של העובד ואת יעילות התוכנה. ההבדל בין יעילות ובין אפקטיביות היא שהתוכנה מבצעת את המוטל עליה אך כתובה ברישול, מלאה בקוד משוכפל, זמן הריצה ארוך, והיא חרגה בלוח הזמנים, כך שהתוכנה אפקטיבית אך לא יעילה".
לגבי שימוש במודל הזה בתעשייה, אומרת ירקוני כי נכון לעכשיו, בוצע פיילוט מצומצם במסגרת קורס בטכניון ולא בתעשיה, אם כי התקבלו פידבקים מאנשי תעשיה בעת פיתוח האלגוריתם. "היינו רוצים לעשות פיילוט בתעשיה ולעדכן את המודל בהתאם", היא אומרת.
אלוגירתם זה, ביחד עם שבע עבודות נוספות, משתתף בתחרות ראשונה מסוגה שתגיע לסיומה בסוף השבוע. העבודות יעמדו לשיפוט בפני חבר שופטים בוגרי הפקולטה בעבר ומראשי המשק הישראלי כיום.
קק"ל (לע"מ)איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?
הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית
קק"ל אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול.
ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.
מי זאת קק"ל?
מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.
היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.
- עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש קרקעות עבור בעלי נכסים בעיר
- כך סיבכו רמ"י וקק"ל פרויקט תמ"א 38 בבניין מסוכן בבת ים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
רומן זדורוב התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
- רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.
