סטודנטים בטכניון פיתחו שיטה חדשה שתסייע להעריך את עבודת המתכנתים בענף המיחשוב
קבוצת סטודנטים מהפקולטה להנדסת תעשיה וניהול בטכניון מציעה שיטה חדשה להערכת עבודת המתכנת בענף המיחשוב. לדברי פרופסור יששכר גלעד מהפקולטה, מזה שנים רבות ידוע כי קשה להעריך את ביצועיהם של אנשי תכנה ומאחר שמדובר בענף בו מרכיב השכר גבוה - חשוב מאוד לדעת מי עושה מה יותר טוב. בנוסף, שכר המתכנתים הוא המרכיב העיקרי בעלויות מוצר תכנה, ולכן עולה החשיבות של הערכת עבודתם של המפתחים. לדבריו, השיטה שפותחה בטכניון מאפשרת גם להעריך לפני פרויקט כמה זמן יידרש כדי לפתח אותו.
רותם ירקוני, אחת מחברי הצוות שפיתח את השיטה החדשה, מסבירה כי שיטות ההערכה הנפוצות היום בחברות תוכנה הן השיטה הסוציומטרית והערכת עמיתים – שתיהן שיטות איכותיות ולא כמותיות. ישנן שיטות כמותיות אבל או שהן לא מדויקות, חלקן יקרות וחלקן מצריכות שינויים בדפוסי העבודה.
"לאחר שחקרנו מנהלי פיתוח, ניסינו להבין תחילה מה המוצר של המתכנת, מספר שורות קוד איננו מדד נכון, יכול להיות שפעם כותבים הרבה שורות קוד, פעם מעט שורות קוד. בסופו של דבר אפיינו מספר פרמטרים המבוססים כולם על דרישות שמוצגות בתחילת הפרויקט ובזה צריך לעמוד. הפרמטרים העיקריים הם כמובן, הזמן המוגדר לפרויקט והדרישות הפונקציונליות מהתוכנה, ובנוסף אליהם – פרמטרים כמו סיבוכיות או זמן ריצה".
"כל חברה נותנת לכל פרמטר את המשקל שהיא חושבת לנכון", מוסיפה ירקוני, "משקל שיכול גם להשתנות מפרויקט לפרויקט. וכך למשל אנו יכולים לחזות כמה זמן ייקח פרויקט עתידי שאנו יודעים את הדרישות שלו. לאחר שפירקנו את המוצר למדדים אנו בודקים עמידה בהם, למשל אחוז הדרישות עד הזמן שתוכנן עבורם, או מצד שני עמידה בלוח זמנים של מודולים - אם ציפינו שמודול מסוים יהיה מוכן בתוך חודש ולקח לזה חודשיים, מדובר בחריגה. נתון זה יאפשר לנו ללמוד ולהשתפר וכן לבדוק האם עובדים מסוימים תמיד חורגים והאם חסרים להם כלים, או שהם לא מסוגלים לעמוד בלוח הזמנים מסיבות שונות. פרמטר נוסף לדוגמה הוא חריגה ממספר הבאגים הצפוי".
"בסופו של דבר אנו בודקים את כל הפרמטרים", היא מסכמת, "מכפילים במשקל שהוענק לכל פרמטר על ידי החברה שבה הוא מורץ, ומקבלים את היעילות והאפקטיביות של העובד ואת יעילות התוכנה. ההבדל בין יעילות ובין אפקטיביות היא שהתוכנה מבצעת את המוטל עליה אך כתובה ברישול, מלאה בקוד משוכפל, זמן הריצה ארוך, והיא חרגה בלוח הזמנים, כך שהתוכנה אפקטיבית אך לא יעילה".
לגבי שימוש במודל הזה בתעשייה, אומרת ירקוני כי נכון לעכשיו, בוצע פיילוט מצומצם במסגרת קורס בטכניון ולא בתעשיה, אם כי התקבלו פידבקים מאנשי תעשיה בעת פיתוח האלגוריתם. "היינו רוצים לעשות פיילוט בתעשיה ולעדכן את המודל בהתאם", היא אומרת.
אלוגירתם זה, ביחד עם שבע עבודות נוספות, משתתף בתחרות ראשונה מסוגה שתגיע לסיומה בסוף השבוע. העבודות יעמדו לשיפוט בפני חבר שופטים בוגרי הפקולטה בעבר ומראשי המשק הישראלי כיום.
הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל
הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית.
ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד.
האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים.
איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם?
ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
