ארה"ב: מדד מנהלי הרכש רשם יציבות בחודש יוני

עמד על רמת 60.7 הנקודות ורשם עלייה קלה ביחס לחודש שעבר. הנתון עקף את הרף העליון של תחזיות הכלכלנים- 60.7 הנקודות
שהם לוי |

מדד מנהלי הרכש במגזר הלא יצרני פורסם היום (ה') כחצי שעה לאחר פתיחת המסחר והצביע על יציבות בחודש יוני. המדד רשם קריאה של 60.7 הנקודות בחודש יוני לעומת 59.7 בחודש שעבר. חשיבותו של הנתון עולה לנוכח הפרסום מחר של נתון המשרות, כאשר הצפי הוא לגידול קטן בהיקף המשרות. מדד מנהלי הרכש רשם טיפוס של 9.9 נקודות מאז חודש מרץ.

קונצנזוס תחזיות הכלכלנים עמד על קריאה של 57.5נקודות במדד, בעוד הנתון עקף את טווח התחזיות העליון שהיה ברמה של 60 הנקודות.

האינדיקטורים האחרונים הצביעו על תנודתיות רבה בהיקפי המלאים, כאשר הנתונים האחרונים הצביעו על ירידה במלאים מרמה של 61 הנקודות ל-52.5 נקודות. אלו, עשויים לרמז על כך שהמגזר הלא-יצרני, מעביר את המלאים שלו החוצה. מנגד, ההזמנות נותרו רמה נמוכה ברמה של 56.7 הנקודות לעומת 57.4 לחודש מאי.

מדד הפעילות העסקית במגזר הלא-יצרני קפץ לרמת 59.7 הנקודות לחודש מאי, מרמה של 56 הנקודות בחודש אפריל. אולם, הנתונים הצביעו על תמונת מצב מעורפלת בנוגע לעתידץ ההזמנות החדשות רשמו קריאה של 57.4 הנקודות, מנגד צבר ההזמנות רשם ירידה של 2 נקודות לרמת 48 הנקודות.

מדד הרכש הלא-יצרני, ISM סוקר קרוב ל-400 חברות שונות מ-60 סקטורים שונים, ברחבי ארה"ב. המדד כולל את המגזרים הבאים" חקלאות, כרייה, בנייה, תחבורה ותקשורת. המדד מחושב כך שמספר כלכלנים אומדים את הפעילות העסקית בקרב העסקים השונים. לבסוף, משקללים את הנתונים לכדי מדד הנקרא מדד מנהלי הרכש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.