סקירת המניות השבועית בעולם
החשש גרם לזינוק בתשואות האג"ח וגרם לירידות חדות בשווקים. הירידות בשוקי המניות נגרמו מאחר והמשקיעים מעריכים כי ריבית גבוהה על האג"ח האמריקאי תקטין את האטרקטיביות של שוק המניות ותביא לירידה בהיקף פעילות המיזוגים והרכישות העולמית, שהייתה בין הגורמים שתמכו בעליות בשווקים בתקופה האחרונה. למרות שביום שישי נרשם בארה"ב תיקון (ככל הנראה התיקון יגיע לאירופה ביום שני) עדיין בסיכום שבועי רשמו המדדים צניחה חדה למדי. מדד ה- S&P500 איבד כ- 1.9% מערכו, מדד ה- Dow Jones איבד כ- 1.8% ואילו מדד ה- Nasdaq סיים את השבוע עם הנזק ה"מועט" ביותר - 1.5%.
להערכתנו מדובר בתגובת יתר של השווקים ומעין "ניצול הזדמנות" לשם תיקון, לאחר תקופה של עליות נאות. ראוי להזכיר כי מלכתחילה מה שהצית את החשש מעליית ריבית היו נתוני מאקרו טובים ולא נתוני אינפלציה גבוהים (למעשה האינפלציה כרגע בתהליך התמתנות, החששות כעת הן מהתגברותה עקב הצמיחה המתחדשת). ריבית עולה יכולה אמנם לצמצם מגמת צמיחה החיובית אך בסופו של דבר עדיף משק צומח עם ריבית יחסית גבוהה על פני משק במיתון עם ריבית נמוכה יותר. אמנם תיקון חלקי לירידות החדות בוצע ביום שישי, כאשר המדדים המובילים הוסיפו כ- 1.2% לערכם.
המנצחים השבועיים – טכנולוגיה ותקשורת
סקטור טכנולוגיות המידע במדד ה- S&P500 הפגין עוצמה יחסית השבוע כאשר איבד כאחוז מערכו בלבד. מיתנו את הירידות בסקטור הטכנולוגיה שתיים ממובילות השוק, חברת Apple, אשר נהנתה מתחזית משופרת לגבי מכירות הטלפון הנייד החדש של החברה, iPhone, וחברת Amazon אשר נהנתה הן מהמלצות אנליסטים חיוביות והן מתוכניתה להתרחב בסין. השתיים הוסיפו בסיכום שבועי כ- 5.1% וכ- 6.8% בהתאמה.
סקטור התקשורת אף הוא הפגין ביצועים פחות גרועים עם תשואה שלילית של כאחוז. הסיבה העיקרית, כבדרך כלל, הייתה שבוע "עמיד" של AT&T אשר רשמה ירידה קלה של 0.7% ושבוע חיובי של Verizon לאחר שמספר משקיעים בחברת Vodafone הבריטית, בעלת השליטה בחברת Verizon, הציעו לבצע Spinoff לחלק מעסקי החברה, בין השאר חברת Verizon. אם כי ההצעה אינה צפויה להתקבל, המשקיעים בכל זאת שלחו את מניית Verizon, בשבוע קשה, לעליה קלה של כ- 0.1%.
המפסיד הגדול - תשתיות
הנפגע העיקרי מהמגמה השלילית בשוק האג"ח היה סקטור התשתיות האמריקאי. באחד השבועות הקשים בשנים האחרונות איבד הסקטור כ- 5.4% מערכו. סקטור התשתיות אשר נהנה משיעור דיבידנד גבוה רגיש במיוחד לשינויים בריבית (בסביבת ריבית גבוהה דיבידנד גבוה פחות אטרקטיבי). הירידות בסקטור היו רוחביות כאשר מרבית החברות איבדו בין 4% ל- 7% מערכן. בלטה לשלילה מיוחדת מובילת הסקטור, חברת החשמל Exelon, אשר איבדה כ- 7.8% בסיכום שבועי. החברה סבלה, בנוסף לסוגיית הריבית, גם מקיצוץ בדירוג החוב של החברה ע"י S&P לשתי רמות מתחת לדירוג השקעה.
פיננסים
סקטור הפיננסים הוא הסקטור הגדול במדד ה- S&P500. בסיכום שבועי הסקטור איבד כ- 2.1% מערכו. סקטור הפיננסים מורכב ממספר תתי סקטורים. תת הסקטור המועדף עלינו, בתי ההשקעות, איבד השבוע כ- 1.9% מערכו, הירידות נגרמו כתוצאה מהחששות המתגברים להעלאת ריבית אשר עלולה לפגוע בעיקר בשוק המניות. תת הסקטור של בנקים מסחריים איבד כ- 2.3% מערכו. סביבת ריבית גבוהה אמנם טובה לבנקים מסחריים שכן מאפשרת להגדיל את הפער בין הריבית על פקדונות לריבית על הלוואות, אך מאידך סביבת ריבית גבוהה יותר עלולה להקשות על לווים להחזיר את הלוואותיהם ולגרום לגידול בחובות הבעייתיים של הבנק. סקטור הביטוח איבד כ- 1.7% מערכו, ירידה ששיקפה בעיקר את הירידות הכלליות בשוק.
אנרגיה
לאחר עליות נאות בתחילת השבוע, מחיר הנפט צנח ביום המסחר האחרון לאור הערכות כי סביבת ריבית גבוהה יותר עשויה להאט את הצמיחה ולפגוע בביקוש לנוזל השחור ולאור העובדה שהסופה שפקדה את עומאן בימים האחרונים גרמה לפחות נזקים מהצפוי. בסיכום שבועי המשיך הסקטור להפגין ביצועים עודפים כאשר איבד כ- 1.4% מערכו בלבד. מבין חברות הסקטור בלטה לטובה חברת XTO Energy, חברת חיפוש והפקה של נפט וגז, לאחר שהשלימה עסקה גדולה לרכישת שדות נפט וגז בשווי של כ- 2.5 מיליארד דולר. מניית החברה סיימה את השבוע בעליה של 3.7%. מעניין לציין כי לגישתנו החיובית כלפי סקטור האנרגיה, אשר בראש ובראשונה מתבססת על המכפילים הנמוכים בענף, הצטרף Jim Cramer, מנחה התוכנית הכלכלית Mad Money, אשר טען כי חברות החיפוש וההפקה של נפט וגז יציגו צמיחה דו ספרתית בארבע-חמש השנים הקרובות.
אירופה – המדדים לא הספיקו לתקן
אירופה, אשר לאחרונה מגיבה ביתר חוזקה לנתוני המאקרו האמריקאים מאשר לנתונים האירופאים, נגררה לסנטימנט השלילי בשוק האג"ח האמריקאי והמדדים בכל רחבי היבשת צנחו. התיקון במדדים האמריקאיים אשר עזר לשבוע המסחר לרשום סיום אופטימי התבצע לאחר סיום המסחר באירופה. להערכתנו צפוי תיקון מסוים (כלפי מעלה) ביום שני בתחילת המסחר כאשר בהמשך העיניים יופנו לארה"ב. אנו רואים בירידות המחירים האחרונות בשוק האירופאי כהזדמנות נוחה לכניסה להשקעה.
מדד ה- Dow Jones Stoxx600 רשם את אחת הירידות השבועיות החזקות בשנים האחרונות ואיבד כ- 3.8%. הירידות הכו בכל רחבי אירופה כאשר חוזק יחסי הפגינה אנגליה אשר סובלת, בין כה וכה, מסביבת ריבית גבוהה.
גרמניה – מובילה בעליות, מובילה בירידות
מלבד התשואות הנוסקות בשוק האג"ח האמריקאי והירידות שבאו בעקבות כך, לראשונה מזה זמן ניפקה הכלכלה הגרמנית צרור של נתוני מאקרו פושרים. נתונים אלו, בשילוב סנטימנט שלילי גלובלי ובהתחשב בעליות שרשם מדד ה-DAX מתחילת השנה, הביאו לכך שבסיכום שבועי איבד ה- DAX הגרמני כמעט 5% מערכו כאשר כל ימי המסחר היו אדומים. את הירידות הוביל הבנק הגדול בגרמניה, Deutsche Bank, אשר איבד כ- 5.5% מערכו.
אנגליה – מה שעולה לאט, יורד לאט
ה- FTSE100 האנגלי, אשר סובל מסביבת הריבית הגבוהה באנגליה, הפגין ביצועים פושרים מתחילת השנה. עם זאת, כאשר החשש מסביבת ריבית גבוהה יותר בארה"ב גרם לירידות חדות בשווקי המניות, הוא הגיב יחסית במתינות עם ירידה של כ- 2.6% "בלבד". בלט לחיוב Royal Bank of Scotland, אשר בתקופה האחרונה סובל מחולשה בעקבות השתתפותו במאבק לרכישת ABN Amro. הבנק דיווח בתחילת השבוע כי רווחיו יהיו קצת יותר גבוהים מתחזיות האנליסטים ויצא למסע עליות שבועי. בסיכום שבועי רשמה מניית הבנק הישג נאה עם תשואה של כ- 4%, הישג מרשים בשבוע קשה. באי השכן, אירלנד, בלטה לשלילה חברת התעופה לטיסות מוזלות Ryanair אשר מסרה תחזיות צמיחה פושרות ביותר. המניה צללה ביותר מ- 7% לאחר ההודעה וכ- 10.3% בסיכום שבועי.
אסיה – סין ממשיכה לככב
באופן מפתיע משהו, הירידות בארה"ב ובאירופה לא השפיעו יתר על המידה על השווקים באסיה. מדד אסיה פסיפיק של מורגן סנטלי רשם ירידה קלה של כ- 0.6% בלבד. לאט לאט, ה- Nikkei225 מתחיל לסגור את הפער בתשואות בינו לבין ארה"ב ואירופה שנפתח מתחילת השנה. אמנם השבוע הפער התכווץ כתוצאה מהירידות החדות בארה"ב ובאירופה ולא מביצועים מרשימים של ה- Nikkei, אך בסיכום שבועי המשקיעים ב- Nikkei225 איבדו כ- 1% מהשקעתם בלבד, לעומת הפסד כפול, משולש ומרובע למשקיעים בארה"ב ובאירופה.
בסין המדדים השונים תיקנו את הירידה החדה שנרשמה ביום המסחר הראשון של השבוע ולמעשה מחקו כמחצית מהירידות שנרשמו מאז החליטה הממשלה לשלש את מס הבולים. מדד ה- CSI300 המאגד את 300 החברות הגדולות במדדי ה- A-Share של שנחאי ושנזן, רשם עליה קלה של כ- 0.9% בסיכום שבועי. בהודו איבד ה- Sensex כ- 3.5% מערכו. הירידות נרשמו למרות מה שנראה כבלימה מסוימת באינפלציה שמהווה, לדעתנו, אחד הסיכונים העיקריים לשוק המניות ההודי. להערכתנו החולשה האחרונה מהווה הזדמנות נוחה למשקיעים לטווח ארוך להיכנס להשקעה בשוק המניות ההודי.

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
