בייגל בייגל תסביר כיצד לקרוא את טבלת הערך התזונתי
חברת בייגל בייגל מובילה מהלך אסטרטגי רחב היקף, במסגרתו היא מחזקת את תקשור הערכים התזונתיים של סדרת מוצרי הבייגלה, ומסבירה לראשונה בצורה מפורטת, כיצד יש להתייחס לטבלה התזונתית שעל גבי המוצרים. המהלך מציג חדשנות ומדגיש את מובילותה, אחריותה ובידולה של בייגל בייגל בקטגוריית החטיפים, תוך פנייה להורים ולילדים.
ההשקה כוללת: עיצוב מחודש לאריזות הבייגלה, הבחנה בין סדרות הבייגלה על פי צבע, צורה ודמות, והמשך תקשור שפת המשחקים של בייגל בייגל לצד השקת אתר משחקים באינטרנט הפונה לילדים - ההשקעה תגיע לחצי מיליון שקל.
אילן רון, מנכ"ל בייגל בייגל: "מבדיקות שערכנו מצאנו כי קיימת בארץ מודעות גבוהה לקריאת מידע על הערכים התזונתיים על גבי אריזות המזון ובמיוחד להצהרות של היצרן. מאידך, מצאנו בלבול בכל מה שקשור להבנת המידע ובמיוחד למידע המפורט בטבלה התזונתית. החלטנו בבייגל בייגל ליזום ולקחת אחריות בהדרכת הקונים שלנו, במיוחד כאשר במקרים רבים אלו האימהות הן שרוכשות את המוצר לילדיהן. לכן אנו מדריכים את האם איך לקרוא את הטבלה התזונתית בעת החלטת הקניה. באמצעות המהלך, שכולל גם החלפת אריזות ויצירת בידול ובולטות, אנו מעניקים להורים כלים להתייחסות לטבלה התזונתית.
"אני מאמין, כי חברות נוספות יצטרפו אלינו למהלך הגברת השקיפות והאחריות מול הצרכנים. לדעתי, למרות שהצרכנים קוראים את הצהרות היצרנים לעיתים הם עשויים להתבסס על ההצהרות הכלליות במקום להשתמש במידע המפורט בטבלה התזונתית.רק מהלכים אמיצים, אמינים ומדויקים יביאו את האמון העמוק והמתמשך של הצרכנים ביצרני המזון שלהם".
גליה גרוניך, מנהלת שיווק בייגל בייגל: "בייגל בייגל שמה לה כמטרה לסייע להורים לעשות את הבחירות הנכונות בין שלל המוצרים והמסרים השונים שהם נתקלים בהם על המדף בעת הקניה. חשוב לשים לב ראשית לערכים הבסיסיים בטבלה התזונתית של קלוריות, שומן, סיבים תזונתיים ונתרן. לא כל חטיף עם מסר של "רכיבים טבעיים" או העשרה בויטמינים, לדוגמה, יהיה עדיף מבחינת רמות השומן והקלוריות. הבייגלה של בייגל בייגל מכיל, כאמור, עד 70% פחות שומן, ביחס לחטיפים מטוגנים, חטיפי בוטנים וחטיפי צ'יפס. גם במהלך זה אנו ממשיכים למנף את עולם התוכן של המשחקים ולפנות לילדים עם השפה הייחודית " בייגל בייגל המשחק הכי טעים שיש".
אריזות הבייגלה החדשות של בייגל בייגל ממשיכות את השפה התקשורתית, חזית האריזה פונה לילדים ומותאמת לשפת המשחקים. היא כוללת לוגו בייגלה חדש, צעיר וזורם המותאם לשפה החדשה בשילוב דמות המייצגת את צורת הבייגלה. החברה מציעה לראשונה הבחנה בין סדרות הבייגלה השונות על פי צבע, דמות וצורה, שתקל על הצרכנים להבדיל בין בייגלה שומשום, מלח, מיקס וכו' .
בייגל בייגל בחרה לציין באופן בולט על גב האריזה טבלה תזונתית המכילה פירוט מלא מעבר למקובל כיום, עם התייחסות מפורטת לסוכר, שומן טראנס וסיבים, כחלק מהשקיפות מול הצרכן ותקשור מסרי התזונה הנכונה מול ההורים. כמו כן, על גב האריזה מצוין כי בבייגלה עד 70% פחות שומן מחטיפים מטוגנים, חטיפי בוטנים וחטיפי צ'יפס מטוגן וכן מופיע סימון, כי המוצר מכיל סיבים תזונתיים.ערכי השומן על סוגיו כמו גם כמות הסיבים מופיעים בהדגשה בטבלה התזונתית.
אילן רון, מנכ"ל בייגל בייגל: "מדובר במהלך של שקיפות, נוחות והתייעלות מול הצרכנים. שקיפות בטבלה התזונתית, נוחות בבחירת המוצרים על המדף והתייעלות במהלך הקנייה ואיתור האריזה המבוקשת. יחד עם זאת, בישראל אין הגדרה לגודל מנה והגענו למסקנה שצריך להמחיש לצרכן את גודל המנה לא רק בגרמים אלא גם בצורה ויזואלית וברורה, כדי שיוכל לקלוט אותה. לכן הוספנו המחשה של כוס בייגלה עם פירוט הערכים".
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")