תאגיד התיירות ה-3 בגודלו בעולם מגיע לישראל
תאגיד התיירות השלישי בגודלו בעולם "בי סי די טרוואל" (Travel BCD), נכנס לפעילות בשוק הישראלי: התאגיד הבינלאומי החליט למנות את חברת הנסיעות הישראלית B.T.C, כנציגה הבלעדית שלו בישראל. עם כניסתו של התאגיד לפעילות בישראל יוכלו לקוחות החברה המקומיים ליהנות מכל היתרונות של תאגיד תיירות בינלאומי מוביל ובהם יכולות טכנולוגיות גבוהות והסכמים בלעדיים שיש לתאגיד עם ספקי תיירות בעולם.
בכך תצטרף ישראל לרשת העולמית שמחזורה השנתי מסתכם ב-12 מיליארד דולר והיא משרתת למעלה מ-10,000 חברות עסקיות ברחבי העולם. בין לקוחותיו: סימנס, פייזר, HP, דויטשה בנק, פפסיקו ומריל לינץ'.
ג'ון פנטנר ואן-פליסינגן, יו"ר מועצת המנהלים של BCD: "השוק הישראלי הוא שוק אסטרטגי ובעל פוטנציאל עסקי גדול עבורנו. חברות בינלאומיות רבות מקיימות כאן פעילות ובכך הופכות את ישראל למרכז עסקי משמעותי במזרח התיכון ובכלל".
עפר חודורוב, מנכ"ל B.T.C מסר, כי "לקוחות קבוצת B.T.C ימשיכו ליהנות מהשרות המקצועי והאמין של החברה ובנוסף ייהנו גם מהשירותים הבינלאומיים של BCD לרבות טכנולוגיה מהמתקדמות בענף, הסכמים ייחודיים עם כל גופי התיירות הרלוונטיים בעולם וטיפול בבעיות מיוחדות ברחבי העולם כולל במדינות שעד היום לא היה לנו קשר עימם דוגמת קטאר או בחריין".
דוח מבקר המדינה: 17 שנים של חוסר היערכות
הביקורת חושפת כשל מערכתי מתמשך: היעדר גורם מתכלל לניהול העורף, קריסת המשל"ט האזרחי, ריבוי מוקדים לא מתואמים ושימוש לא יעיל במשאבים; מסקנת הדוח היא כי האחריות מונחת לפתחם של ראשי הממשלה, שרי הביטחון והאוצר לדורותיהם
אין צורך לתאר את גודל השבר שנוצר ב-7.10.23. שום הקדמה לא תוכל לסכם את האירוע הקשה ביותר מקום המדינה, שעוד יכה גלים בשנים הקרובות, אם לא בעשורים הקרובים. בכל מקרה, הבוקר התפרסם דו"ח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שעוסק בעיקרו בתיפקודו של הדרג המדיני, קרי, הממשלה.
המבקר פותח בכך שמלחמת חרבות ברזל הובילה לפגיעה חסרת תקדים בעורף הישראלי. ירי טילים ורקטות מכמה חזיתות, גיוס מאות אלפי חיילי מילואים ופינוי של כ-250 אלף תושבים מבתיהם יצרו עומס עצום על מערכות המדינה.
המשבר האזרחי היה בהיקף אדיר: מבחינה כלכלית, בעלי עסקים איבדו את פרנסתם, חלקם באופן מיידי, ברמה הרפואית, אינספור אזרחים נזקקו לסיוע רפואי ופסיכולוגי, וברמת החינוך, המערכת החינוכית התקשתה לספק רצף לימודי לאוכלוסייה המפונה. אם לסכם במשפט את דברי מבקר המדינה,
היה חוסר ברור בניהול מתכלל על ידי גורם ממשלתי מרכזי בעל סמכויות ברורות, כזה שיכול לאחד כוחות, לתאם בין משרדי הממשלה ולספק מענה רציף לאזרחים. בפועל, גורם כזה לא הוקם.
כשל מתמשך במינוי גורם מתכלל
מאז מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 הועלתה שוב ושוב הדרישה להקים גוף לאומי שינהל את ההיבטים האזרחיים בשעת חירום. כבר ב-2007, הממשלה בראשות אהוד אולמרט החליטה להטיל על שר הביטחון (עמיר פרץ, ולאחר מכן אהוד ברק) "אחריות־על" לניהול העורף, אך לא העניקה לו סמכויות מעשיות להנחות משרדים אחרים. רשות החירום הלאומית (רח"ל), שהוקמה כדי לסייע לשר הביטחון, נותרה גוף מטה קטן, עם כ-40 משרות ותקציב שנתי ממוצע של 80 מיליון שקל. סמכויותיה נותרו מצומצמות, ומשרדי הממשלה לא מחויבים לפעול על פי הנחיותיה.
פיקוד העורף, מצדו, התמקד בעיקר בפינוי ומיגון ולא סיפק פתרונות מקיפים למפונים בבתי המלון ובאתרי הקליטה. התוצאה היתה שעם פרוץ המלחמה, ישראל נכנסה למערכה שלא היה גורם ממשלתי שמרכז את כל ההיבטים האזרחיים. המחדל הזה, מציין הדוח, נמשך 17 שנה על פני כמה ממשלות ושרים , נתניהו (שכיהן כידוע במרבית השנים מ-2009 ועד היום), בנט ולפיד, לצד שרי ביטחון (אהוד ברק, משה יעלון, אביגדור ליברמן, נפתלי בנט, בנימין גנץ, יואב גלנט וישראל כץ) שהתחלפו לאורך התקופה. גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שעמד בראש הקבינט החברתי־כלכלי בזמן המלחמה, לא הצליח להפעיל את המשל"ט האזרחי.
- השופטת תקפה את התובע: "לא האמנתי לדבריו"
- עובדי מיקרוסופט בהפגנה פרו פלסטינאית - להפסיק את הקשר בין מיקרוסופט ל-8200
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינת הדרג הניהולי, מה שנקרא, הפקידים, מנכ"ל משרד רה"מ, יוסי שלי, הוביל את פורום מנכ"לים שהתכנס 27 פעמים בשלושת החודשים הראשונים למלחמה, אך לא התקבלו החלטות אופרטיביות. הדיונים לא הובילו לעבודת מטה בין־משרדית ולא למענה לצרכים שעלו מהשטח. מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר, הגורם שהיה אמור להבטיח שהחלטות הממשלה ייושמו, כשל בהעמדת הכלים הנדרשים להקמת המשל"ט.
