הבורסה מציגה: במי כדאי היה להשקיע לפני עשר שנים
מסכמים עשור בבורסה: מסקירה שערכה יחידת המחקר בבורסה, בראשות קובי אברמוב, עולה כי מעל עשר חברות (בעלות שווי שוק הגבוה מ-2 מיליארד שקל) השיגו תשואה ממוצעת הגבוהה פי 2 ויותר ממדד ת"א-25 בעשור זה – תשואה ממוצעת של לפחות 25% לשנה, לעומת תשואה ממוצעת של 12.5% למדד. בראש הרשימה מככבות חברות הנדל"ן "אלוני חץ" עם תשואה שנתית ממוצעת של 43% ו"גזית" עם תשואה ממוצעת של 38%. בין החברות הבולטות מענפים אחרים בעשירייה הראשונה: "פרוטרום" 33%, "קבוצת דלק" 31.6%, "אורמת" 27.5% ו"הראל השקעות" עם 24.3%.
בראש רשימת יצרניות הערך של העשור האחרון ניצבות חמש חברות שהשיגו בעשור האחרון תשואה שנתית ריאלית, ממוצעת גבוהה, בשיעור של כ-30% ומעלה.
טבע ממוקמת במקום ה-16
ראשונה בדרוג היא חברת הנדל"ן אלוני חץ, שבשליטת משפחת ורטהיים ונתן חץ, שהשיגה בעשור תשואה ממוצעת של כ-43% לשנה, ושוויה בדצמבר 2006 הגיע לכ-2.2 מיליארד שקל. ביצועי המנייה הושפעו מהגאות בענף הנדל"ן ומהנפקת חברת הבת "אמות השקעות" בבורסה בת"א ביוני 2006.
במקום השני ממוקמת חברת הנדל"ן גזית,שבשליטת חיים כצמן. החברה נהנתה מהגאות בשוק הנדל"ן המניב בארה"ב ומהרכישות שביצעה בשנים האחרונות, ושערה עלה בממוצע שנתי בכ-38%.
גם החברה הבת גזית גלוב, באמצעותה מתבצעת כל פעילות החברה, נכללת בעשיריה הראשונה של יצרניות הערך עם תשואה של 28% לשנה. במסגרת הסקירה נבחרה החברה האם – "גזית", כחברה המייצגת את הקבוצה.
במקום השלישי – פרוטרום, שפוצלה במאי 1996 מחברת "תעשיות אלקטרוכימיות". התשואה השנתית הממוצעת של כ- 33% הושפעה מעלייה חריגה בשער המנייה בשנת 2003, ש"פיצתה" על תשואות חד-ספרתיות בשנים האחרונות. החברה נסחרת מזה כשנתיים בבורסה של לונדון,לאחר שגייסה שם כ-440 מליון שקל.
במקום הרביעי ניצבת קבוצת דלק עם תשואה שנתית ממוצעת של כ-31%. גם חברת הבת דלק רכב, שהובילה את צמרת יצרניות הערך בסקירה שבוצעה לפני כשנתיים והתייחסה לתקופה של 2004-1995(*), השיגה תשואה דומה – 31.6%. עליית המנייה של "דלק רכב" בכ-4% בלבד בשנה האחרונה הורידה אותה, כאמור, בדירוג. במסגרת הסקירה נבחרה החברה האם – "קבוצת דלק", כחברה המייצגת את הקבוצה.
האחרונה בחמישייה הפותחת היא חברת ההשקעות אפריקה המציגה תשואה שנתית ממוצעת של כ-29%. זו אחת משתי המניות היחידות ברשימה, שהכפילו את שערן בשנת 2006, בין היתר, בזכות התרחבות עסקית בינלאומית ורווחי הון בעקבות הנפקות של חברות הקבוצה.
החברות הבאות בדרוג השיגו בעשור האחרון תשואה שנתית ריאלית ממוצעת של 30%-25%. החברה לישראל, אורמת וכי"ל. בסקירה שפורסמה לפני שנתיים דורגו חברות אלה בעשיריות השנייה והשלישית, אך עליות שערים חדות בשנתיים האחרונות, העלו אותן בדרוג יצרניות הערך.
בחמישיה השניה כלולות גם "אלביט הדמיה" ו"הראל השקעות". אלביט הדמיה פוצלה בסוף 1996 מ"אלביט" ולכן לא נכללה בסקירות הקודמות והשיגה בעשור האחרון תשואה שנתית של כ-27%.
קבוצת הביטוח הראל השקעות, חותמת את החמישיה השניה לאחר שהשיגה תשואה של 24.3% הגבוהה אך במעט מהתשואות שרשמו חברות הביטוח מנורה ופניקס.
לחברת טבע, ששוויה מהווה כ- 15% מסך כל שווי השוק של החברות הבורסאיות, נזקפת התרומה הגדולה ביותר ליצירת ערך במונחי שקלים, בזכות תשואה שנתית ממוצעת של כ-18% בעשור האחרון, (המציבה אותה במקום ה-16 בדירוג יצרניות הערך) וזאת למרות ירידה חדה של כ-35% בשנת 2006.
כור היחידה שהשיגה תשואה שלילית בעשור
בבורסה נסחרות 38 חברות ששווי כל אחת מהן מעל 2 מיליארד שקל, הנסחרות בבורסה מעל 10 שנים. מניותיהן של 37 חברות מתוכן הציגו תשואה חיובית ממוצעת בעשור האחרון. רק חברה אחת מבין החברות הותיקות- כור, השיגה בעשור האחרון תשואה ריאלית שלילית.
התשואה העודפת שהשיגו יצרניות הערך, הקרינה על המדדים המובילים בבורסה, שרשמו גם הם תשואה עודפת על פני אפיקי השקעה אחרים. בתקופה זו מדד נאסד"ק-100 רשם תשואה שנתית ממוצעת של 7.9% ומדד ה- 500–S&P רשם תשואה של 6.9%.
ראוי לציין במיוחד כי 37 החברות הגדולות שנכללו בסקירה (למעט "כור") השיגו תשואה שנתית ממוצעת העולה על זו של מדד ה – .S&P ההשקעה בשוק המניות בת"א בעשור זה הייתה אטרקטיבית יותר גם מאפיקי השקעה אחרים דוגמת – אג"ח צמוד מדד , שרשם תשואה ממוצעת של 4% ותשואה של 3.2% באג"ח צמוד מט"ח.
"הנתונים מוכיחים שוב כי לאורך זמן ההשקעה בשוק המניות מניבה ערך גבוה יותר, מאפיקי השקעה אחרים ", אמרה רונית הראל בן-זאב, סמנכ"לית בכירה ומנהלת המחלקת הכלכלית.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע.
המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק
הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.
ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה.
בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.
בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.
- מדרגות מס הכנסה: איך נקבע המס שאתם משלמים? מדריך
- הקפאת מדרגות המס עברו בקריאה ראשונה - איך זה ישפיע עליכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.
