בנק לאומי: שיא ישראלי ברווח לבנק - 3.5 מיליארד ש'
קבוצת לאומי פרסמה היום את הדוחות הכספיים לשנת 2006. מהדוחות עולה כי הרווח הנקי של קבוצת לאומי הסתכם בשנת 2006 ב-3.534 מיליארד שקלים, לעומת רווח של 2.136 מיליארד שקלים בשנת 2005, גידול של 65.4%. רווח זה מבטא תשואה על ההון העצמי בשיעור של 22.1%, לעומת 14.3% ב-2005.
הרווח הנקי ברביע הרביעי של 2006, הסתכם ב-1.074 מיליארד שקלים, לעומת 462 מיליון שקלים ברביע המקביל של 2005, גידול של 132.5%.
הרווח הנקי של קבוצת לאומי בשנת 2006, כולל בין השאר רווחים בלתי רגילים בסך של 2.080 מיילארד שקלים, בגין מכירת החזקות לאומי ב"אפריקה ישראל", חלק מהחזקות לאומי בקבוצת "מגדל" ומכירת "פסגות-אופק", "לאומי פיא" וחלק מקופות הגמל של הבנק. הרווח הנקי של קבוצת לאומי ברביע הרביעי של 2006, כולל בין השאר את רווחי מכירת "לאומי פיא" וחלק מקופות הגמל ל"הראל" בסך כולל של כ-681 מיליון שקלים.
הרווח הנקי מפעולות רגילות הסתכם בשנת 2006 ב-1.454 מיליארד שקלים, לעומת 2.059 מיליארד שקלים בשנת 2005, קיטון של 29.4%. קיטון זה נובע בעיקר מהוצאות השכר המיוחדות, הקשורות בהפרטת הבנק, מהוצאות בגין תכנית הפרישה מרצון ומהתחייבויות לפיצויים ולפנסיה. הוצאות אלו הסתכמו בשנת 2006 בכ-917 מיליון שקלים כפי שיפורט להלן. בנטרול ההוצאות המיוחדות ירד הרווח הנקי מפעולות רגילות ב-3.1% בלבד. תשואת הרווח הנקי מפעולות רגילות הסתכמה בשנת 2006 ב-9.1%, לעומת 13.7% ב-2005. בנטרול ההוצאות המיוחדות היתה מסתכמת תשואת הרווח הנקי מפעולות רגילות ב-13.0%.
דבר יו"ר דירקטוריון לאומי, מר איתן רף:
"תוצאות 2006 מבטאות במידה רבה את היערכות לאומי ליישום רפורמת בכר ואת מכירת הנכסים שבאו בעקבותיה. שנת 2007 היתה אמורה להיות שנת היישום עבור מאות אלפי ישראלים אשר לא נהנו עד כה מייעוץ אובייקטיבי בקשר לחסכון הפנסיוני שלהם, אך כוונת הרגולטור לדחות זאת במספר שנים תדחה את הבשורה הזו. דחיית כניסת הבנקים הגדולים למתן ייעוץ פנסיוני, רק משום שהצטיינו ונערכו כראוי, אינה מכבדת את הריבון ואינה מקובלת במדינות אשר נוהגות על פי כללי הרציפות השלטונית. לצערי, הפגיעה לא תהיה רק בנו, אלא גם, ואולי בעיקר, במגזרים ובאזורים שלמים במדינת ישראל, ובמאות אלפי שכירים אשר לא ייהנו מהאפשרות לקבלת ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי המתאים למידתם".
דבר מנכ"ל קבוצת לאומי, גב' גליה מאור:
"אנו מציגים היום את הרווח הנקי הגבוה ביותר של קבוצה בנקאית ישראלית מאז ומעולם. התוצאות הללו מבטאות, בין היתר, מכירה של נכסים כתוצאה מחקיקת רפורמת בכר, אך אל לנו לשכוח כי הן מבטאות גם הוצאות חד-פעמיות מיוחדות של למעלה מ-900 מיליון שקלים, אשר נובעות מהוצאות שכר הקשורות בהפרטת הבנק ובהפרשות סוציאליות מיוחדות. בשנה החולפת היינו עדים לחוסר וודאות ולשינויים תכופים בסביבת הרגולציה ובסביבה העסקית שלנו. לשמחתי, התכנון העסקי והנחת התשתית לטווח הארוך, לצד גיוון מקורות ההכנסה, הרחבת הפעילות הבינלאומית ושילוב העובדים בבעלות של הקבוצה, סייעו לנו להתגבר על חוסר הוודאות שמסביב ולהתברך בהישגים מרשימים. גם ב-2007 נמשיך לשקוד על הרחבת בסיס הפעילות שלנו, ועל שיפור הרווחיות בארץ בחו"ל".
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
