עמלות הבנקים: המלחמה השקטה בגזרת ניהול התיקים
מאז החלת מסקנות ועדת רבינוביץ', שבשלן איבדו הבנקים חלק מיתרונם היחסי בניהול חסכונות, ומאז הרפורמות האחרונות בשוק ההון ומסקנות ועדת בכר, שהוציאו מהבנקים את השליטה על נכסים פיננסים - והקטינו את יכולת השיווק הבנקאית במסווה של ייעוץ, פרצה המלחמה השקטה בשוק ההון. המלחמה היא בגזרת ניהול התיקים. הלוחמה היא נגד הבנקים על ידי מנהלי תיקים וברוקרים שאינם בנקים.
בשל הגידול בתחרותיות ושינוי השוק בעקבות ועדת בכר, מצאו את עצמם מנהלי התיקים בעמדה בה הם יכולים להרשות לעצמם להעז. מנהלי התיקים יכולים לשווק את מוצריהם הפיננסים בעצמם, שכן נכון להיום, יש הגדרה בחוק לעיסוק בייעוץ השקעות ויש הגדרה בחוק לעיסוק כמשווק השקעות. יועץ ההשקעות לא יכול לשווק, ובטח לא את מוצרי הבנק בלבד.
מנהלי השקעות חוץ בנקאיים החלו להילחם על לקוחות אל מול הבנקים דרך העמלות. עמלות הקשורות לניהול תיק. כידוע יש בבנקאות הישראלית מאות סוגי עמלות, עמלות גבוהות יחסית ועמלות שאין מקומן בשוק תחרותי והוגן, כדוגמת דמי ניהול חשבון, עמלת מינימום או עמלת מסלול, עמלת משיכת מזומנים, עמלת הפקדות בחשבון שאינו על שם המפקיד, עמלת ביטול הוראות תשלום ועוד. גם בהשקעות הבנקים גובים עמלות שיש ספק לגבי הגינות גבייתן.
אם בעבר ובהווה גבו וגובים הבנקים עמלות מוזרות ולא הוגנות על ידי ניצול חוסר ידע ויכולת של הלקוח לצאת מהמסגרת הבנקאית מתוך תחושת סרבול הפעולה, כיום מפתים בתי השקעות את הלקוחות הפוטנציאלים שלהם בהוזלות. הוזלות עבור עמלות קניה ומכירה של ניירות ערך ונגזרים, ובוויתור על עמלות כגון עמלות דמי משמרת ניירות ערך או אי ביצוע או דמי ביטול. המלחמה היא שקטה שכן היא מגיעה דרך משווקי השקעות לפלח אוכלוסייה ממוקד - לאותם לקוחות בעלי יכולת ועושר פיננסי המתאים לביצוע וניהול תיקים. כך, לאט לאט, נוגסים מנהלי התיקים בפלח לקוחות הבנקים.
הבנקים כרגע לא משיבים מלחמה בתחום זה, אך ברגע שהאזרח יגלה, כי גם עבור 10,000 שקל יש מי שמוכן לנהל עבורו תיק (וכבר יש כאלו בתי השקעות) או לנהל לעצמו תיק השקעות עצמי, התנועה מהבנקים החוצה למנהלים פרטיים תגדל. דבר זה תלוי כמובן גם באמון שנותן הציבור לבנקים – עדיין. הרי לבנקים יש תדמית של גוף בעל גב פיננסי חזק שלא יפשוט רגל כל כך מהר. לגבי ברוקר פרטי לא בהכרח ברור גודל החוסן הפיננסי שלו. מחוסר ידע בקרב הציבור לא ידוע שיש למנהל ביטוח כנגד רשלנות מקצועית ובטח שלא ידוע גודל הכיסוי הביטוחי.
מסקנה: כדאי להתעניין, לפקוח עיניים ולבדוק. היום בכל אתר אינטרנט (שמכבד את עצמו) בתחום הפיננסים, מפרסמים מנהלים את חברת הניהול דרך פיתוי העמלות הזולות והמוזלות - עמלות זולות עד לרמות שלא היו מוכרות בארץ. ניתן להיכנס לפורום משקיעים או לאתר המפרסם ולגלות את איכות הביצועים, וגובה העמלות. אולי יום יבוא בו הבנקים יגלו, כי המלחמה השקטה מכרסמת בהם ומתחילה להיות משמעותית לגביהם. ביום זה, בו ביום, יחליטו הבנקים לבטל ולמחוק חלק מהעמלות המיותרות ובמקביל להוזיל את העמלות האחרות; 'אשרי המאמין'.
*מאת: עמנואל בר הינו מרצה במרכז להשכלה פיננסית מקבוצת מטריקס.
 שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
- רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.

