עמלות הבנקים: המלחמה השקטה בגזרת ניהול התיקים
מאז החלת מסקנות ועדת רבינוביץ', שבשלן איבדו הבנקים חלק מיתרונם היחסי בניהול חסכונות, ומאז הרפורמות האחרונות בשוק ההון ומסקנות ועדת בכר, שהוציאו מהבנקים את השליטה על נכסים פיננסים - והקטינו את יכולת השיווק הבנקאית במסווה של ייעוץ, פרצה המלחמה השקטה בשוק ההון. המלחמה היא בגזרת ניהול התיקים. הלוחמה היא נגד הבנקים על ידי מנהלי תיקים וברוקרים שאינם בנקים.
בשל הגידול בתחרותיות ושינוי השוק בעקבות ועדת בכר, מצאו את עצמם מנהלי התיקים בעמדה בה הם יכולים להרשות לעצמם להעז. מנהלי התיקים יכולים לשווק את מוצריהם הפיננסים בעצמם, שכן נכון להיום, יש הגדרה בחוק לעיסוק בייעוץ השקעות ויש הגדרה בחוק לעיסוק כמשווק השקעות. יועץ ההשקעות לא יכול לשווק, ובטח לא את מוצרי הבנק בלבד.
מנהלי השקעות חוץ בנקאיים החלו להילחם על לקוחות אל מול הבנקים דרך העמלות. עמלות הקשורות לניהול תיק. כידוע יש בבנקאות הישראלית מאות סוגי עמלות, עמלות גבוהות יחסית ועמלות שאין מקומן בשוק תחרותי והוגן, כדוגמת דמי ניהול חשבון, עמלת מינימום או עמלת מסלול, עמלת משיכת מזומנים, עמלת הפקדות בחשבון שאינו על שם המפקיד, עמלת ביטול הוראות תשלום ועוד. גם בהשקעות הבנקים גובים עמלות שיש ספק לגבי הגינות גבייתן.
אם בעבר ובהווה גבו וגובים הבנקים עמלות מוזרות ולא הוגנות על ידי ניצול חוסר ידע ויכולת של הלקוח לצאת מהמסגרת הבנקאית מתוך תחושת סרבול הפעולה, כיום מפתים בתי השקעות את הלקוחות הפוטנציאלים שלהם בהוזלות. הוזלות עבור עמלות קניה ומכירה של ניירות ערך ונגזרים, ובוויתור על עמלות כגון עמלות דמי משמרת ניירות ערך או אי ביצוע או דמי ביטול. המלחמה היא שקטה שכן היא מגיעה דרך משווקי השקעות לפלח אוכלוסייה ממוקד - לאותם לקוחות בעלי יכולת ועושר פיננסי המתאים לביצוע וניהול תיקים. כך, לאט לאט, נוגסים מנהלי התיקים בפלח לקוחות הבנקים.
הבנקים כרגע לא משיבים מלחמה בתחום זה, אך ברגע שהאזרח יגלה, כי גם עבור 10,000 שקל יש מי שמוכן לנהל עבורו תיק (וכבר יש כאלו בתי השקעות) או לנהל לעצמו תיק השקעות עצמי, התנועה מהבנקים החוצה למנהלים פרטיים תגדל. דבר זה תלוי כמובן גם באמון שנותן הציבור לבנקים – עדיין. הרי לבנקים יש תדמית של גוף בעל גב פיננסי חזק שלא יפשוט רגל כל כך מהר. לגבי ברוקר פרטי לא בהכרח ברור גודל החוסן הפיננסי שלו. מחוסר ידע בקרב הציבור לא ידוע שיש למנהל ביטוח כנגד רשלנות מקצועית ובטח שלא ידוע גודל הכיסוי הביטוחי.
מסקנה: כדאי להתעניין, לפקוח עיניים ולבדוק. היום בכל אתר אינטרנט (שמכבד את עצמו) בתחום הפיננסים, מפרסמים מנהלים את חברת הניהול דרך פיתוי העמלות הזולות והמוזלות - עמלות זולות עד לרמות שלא היו מוכרות בארץ. ניתן להיכנס לפורום משקיעים או לאתר המפרסם ולגלות את איכות הביצועים, וגובה העמלות. אולי יום יבוא בו הבנקים יגלו, כי המלחמה השקטה מכרסמת בהם ומתחילה להיות משמעותית לגביהם. ביום זה, בו ביום, יחליטו הבנקים לבטל ולמחוק חלק מהעמלות המיותרות ובמקביל להוזיל את העמלות האחרות; 'אשרי המאמין'.
*מאת: עמנואל בר הינו מרצה במרכז להשכלה פיננסית מקבוצת מטריקס.
יוסי מרגלית, רפאל, צילום: דוברות רפאלרפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים
החברות יפתחו יחד פתרונות מבצעיים מתקדמים להתמודדות עם איומי רחפנים ברום נמוך, עם דגש על מחיר חדירה נמוך ויכולת הטמעה מהירה
רפאל רפאל מודיעה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם חברת ההזנק החיפאית "לולב ספייס", במטרה לפתח מערכת חדשנית ליירוט רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים. לפי ההסכם, שתי החברות יעבדו במשותף ובבלעדיות על פיתוח פתרונות ייחודיים להתמודדות עם איומים שטסים בגובה נמוך, עם דגש על מחיר נגיש, גמישות תפעולית ויכולת יישום מהירה בהתאם לצרכים הדינמיים של שדה הקרב.
במסגרת המאמצים של רפאל לתת מענה לאיומים מרום נמוך מאוד (Very Low Altitude - VLA), הוקמה לאחרונה בחברה מינהלת ייעודית לנושא, תחת חטיבת ההגנה האווירית. החטיבה אחראית בין היתר על פיתוח מערכות כמו כיפת ברזל, קלע דוד, ספיידר וטילי אוויר-אוויר מתקדמים, וכעת מרחיבה את פעילותה גם לאיומי רחפנים המתעצמים בשנים האחרונות.
יוסי מרגלית, ראש מנהלת ההגנה האווירית ברפאל, מסביר כי שיתוף הפעולה יוצר חיבור ייחודי בין הידע והניסיון של רפאל, שכבר הוכיחו עצמם מבצעית, לבין החדשנות והגמישות של חברת "לולב ספייס". “שיתוף הפעולה המדובר מייצר סינרגיה יוצאת דופן בין יכולות המו"פ, הידע והמערכות המוכחות מבצעית של רפאל – לבין הגמישות, היצירתיות והחדשנות הטכנולוגית של חברת ‘לולב ספייס’. השילוב הזה יאפשר לנו לפתח במהירות פתרונות יירוט עבור מנעד מתפתח של תרחישי אוייב, פתרונות זולים ויעילים ברמה שטרם נראתה בשוק העולמי. בזכות היתרונות ההדדיים שלנו, נוכל להציע ללקוחות מענה העומד בסטנדרטים הביטחוניים המחמירים ביותר מחד, ונותן מענה מבצעי גמיש בשדה הקרב, מבלי להכביד בעלויות מאידך", אמר מרגלית.
ד״ר נועם לייטר, מנכ״ל חברת "לולב ספייס", בירך על שיתוף הפעולה ואמר: "ההסכם עם רפאל מהווה עבורנו קפיצת מדרגה, הוא מאפשר לנו להביא לידי ביטוי את היכולות הייחודיות שפיתחנו – טכנולוגיה שתסייע בפריצה לשווקים חדשים ובצמצום חסמי הכניסה, בעיקר בהיבט המחיר. אנו עובדים בימים אלו עם מנהלת הגנ״א ברוק"ק, על שילוב מגוון יישומים חדשים בטכנולוגיה מתקדמת ליירוט רחפנים וכטב"מים, החל מרמת האיום הבודד ועד הגנה בפני נחיל איומים"." שיתוף הפעולה עם “לולב ספייס” מהווה חלק מאסטרטגיית החדשנות של רפאל, המבוססת על שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ ישראליות. במסגרת זו, רפאל פועלת להקמת רשת חדשנות דינמית המשלבת את הידע, הניסיון והיכולות ההנדסיות של רפאל לבין היצירתיות, הגמישות והטכנולוגיות המתקדמות של חברות ההזנק. המטרה היא לאפשר פיתוח מהיר והטמעה יעילה של פתרונות חדשניים בשדה הקרב, תוך מענה לאיומים מתפתחים והפחתת חסמים.
- מנכ"ל רפאל: "פרויקט הלייזר הוא העתיד"
- מערכת הגנה אווירית ישראלית תשמור על שמי נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לולב ספייס היא חברת סטארט-אפ חיפאית שהוקמה בשנת 2021, ומאז מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות ניווט אוטונומי מבוססות ראייה ממוחשבת. החברה פיתחה מערכות המשלבות מצלמות חכמות ואלגוריתמים מתקדמים, שמאפשרים לכלי טיס ורובוטים לזהות את הסביבה בה הם נמצאים, למפות אותה בזמן אמת ולקבל החלטות ניווט מדויקות. תחום התמחות זה מאפשר לה לספק פתרונות קלים, חסכוניים ומהירים.
תקציב נפתח, הגירעון עולה ל-5.2%
תוספת של 31 מיליארד שקל לתקציב הביטחון כבר ב-2025; סך ההוצאה יזנק לכ-650 מיליארד שקל; מדובר בפריצת התקציב החמישית בשנתיים
הוצאות הביטחון עולות - מזל שיש עלייה דרמטית בגביית המס - שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%. אבל, המס לבדו לא מספיק. הממשלה צפויה לאשר פתיחה נוספת של תקציב המדינה לשנת 2025, תוך פריצה מחודשת של מגבלת ההוצאה, הפעם בהיקף של כ-30.8 מיליארד שקל. תוספת התקציב נועדה בעיקרה לממן את הוצאות מערכת הביטחון, על רקע המלחמה המתמשכת בעזה והעימות עם איראן, אך כוללת גם הוצאות נוספות לרבות תשלומי ריבית וקצבאות נפגעי איבה.
פריצת המסגרת התקציבית תביא להרחבת הגירעון המתוכנן ל-5.2% תוצר, מהגבוהים שנרשמו בשני העשורים האחרונים. לשם השוואה, יעד הגירעון המקורי שנקבע עמד על 4.7% בלבד, וכבר עודכן ל-4.9% בהחלטה קודמת של ועדת הכספים. באוצר מדגישים כי מדובר בגידול של כ-0.3% תוצר בלבד לעומת היעד המאושר. בפועל מדובר בתוספת גירעונית של כ-6 מיליארד שקל. זה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע, אלמלא ההכנסות עלו בזכות גביית מס גבוהה ותשלומי מס על דיבידנדים.
תקציב הביטחון תופס את הנתח המרכזי
לפי הסיכומים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, תוספת התקציב עבור הצבא מגיעה לכ-31 מיליארד שקל, והיא מצטרפת לעלייה קודמת שהביאה את תקציב הביטחון המאושר לשנת 2025 ל-113 מיליארד שקל. נראה כי מדובר רק בשלב ראשון בתהליך מתמשך, שכן הסיכום הנוכחי אינו כולל תוספות עתידיות עבור התעצמות צבאית והוצאות שוטפות מוגברות. בנוסף, חלק מהתוספת הנוכחית (בסך כולל של כ-42 מיליארד שקל) יחולק בין תקציב 2025 ל-2026.
לצד פריצת התקציב, באוצר מתכוונים להחזיר לקופת המדינה כ-600 מיליון שקל מתוך כספים שיועדו להסכמים קואליציוניים, בין היתר לתוכנית "אופק חדש" עבור רשתות חינוך במגזר החרדי. בנוסף ייושם קיצוץ רוחבי של כ-700 מיליון שקל בתקציבי משרדי הממשלה, וקיצוצים דומים מתוכננים גם לשנים הבאות.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- למרות המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות ההרחבה התקציבית, באוצר מציינים כי הכנסות המדינה ממסים ממשיכות להפתיע כלפי מעלה-– וזו הסיבה המרכזית לכך שהעמקת הגירעון קטנה משמעותית מהתוספת התקציבית. במילים אחרות, המדינה מוציאה הרבה יותר, אך גם מכניסה יותר מהצפוי.
