עמלות הבנקים: המלחמה השקטה בגזרת ניהול התיקים

עמנואל בר סבור, כי לא ירחק היום בו יחליטו הבנקים לבטל ולמחוק חלק מהעמלות המיותרות - ובמקביל, להוזיל את העמלות האחרות
עמנואל בר |

מאז החלת מסקנות ועדת רבינוביץ', שבשלן איבדו הבנקים חלק מיתרונם היחסי בניהול חסכונות, ומאז הרפורמות האחרונות בשוק ההון ומסקנות ועדת בכר, שהוציאו מהבנקים את השליטה על נכסים פיננסים - והקטינו את יכולת השיווק הבנקאית במסווה של ייעוץ, פרצה המלחמה השקטה בשוק ההון. המלחמה היא בגזרת ניהול התיקים. הלוחמה היא נגד הבנקים על ידי מנהלי תיקים וברוקרים שאינם בנקים.

בשל הגידול בתחרותיות ושינוי השוק בעקבות ועדת בכר, מצאו את עצמם מנהלי התיקים בעמדה בה הם יכולים להרשות לעצמם להעז. מנהלי התיקים יכולים לשווק את מוצריהם הפיננסים בעצמם, שכן נכון להיום, יש הגדרה בחוק לעיסוק בייעוץ השקעות ויש הגדרה בחוק לעיסוק כמשווק השקעות. יועץ ההשקעות לא יכול לשווק, ובטח לא את מוצרי הבנק בלבד.

מנהלי השקעות חוץ בנקאיים החלו להילחם על לקוחות אל מול הבנקים דרך העמלות. עמלות הקשורות לניהול תיק. כידוע יש בבנקאות הישראלית מאות סוגי עמלות, עמלות גבוהות יחסית ועמלות שאין מקומן בשוק תחרותי והוגן, כדוגמת דמי ניהול חשבון, עמלת מינימום או עמלת מסלול, עמלת משיכת מזומנים, עמלת הפקדות בחשבון שאינו על שם המפקיד, עמלת ביטול הוראות תשלום ועוד. גם בהשקעות הבנקים גובים עמלות שיש ספק לגבי הגינות גבייתן.

אם בעבר ובהווה גבו וגובים הבנקים עמלות מוזרות ולא הוגנות על ידי ניצול חוסר ידע ויכולת של הלקוח לצאת מהמסגרת הבנקאית מתוך תחושת סרבול הפעולה, כיום מפתים בתי השקעות את הלקוחות הפוטנציאלים שלהם בהוזלות. הוזלות עבור עמלות קניה ומכירה של ניירות ערך ונגזרים, ובוויתור על עמלות כגון עמלות דמי משמרת ניירות ערך או אי ביצוע או דמי ביטול. המלחמה היא שקטה שכן היא מגיעה דרך משווקי השקעות לפלח אוכלוסייה ממוקד - לאותם לקוחות בעלי יכולת ועושר פיננסי המתאים לביצוע וניהול תיקים. כך, לאט לאט, נוגסים מנהלי התיקים בפלח לקוחות הבנקים.

הבנקים כרגע לא משיבים מלחמה בתחום זה, אך ברגע שהאזרח יגלה, כי גם עבור 10,000 שקל יש מי שמוכן לנהל עבורו תיק (וכבר יש כאלו בתי השקעות) או לנהל לעצמו תיק השקעות עצמי, התנועה מהבנקים החוצה למנהלים פרטיים תגדל. דבר זה תלוי כמובן גם באמון שנותן הציבור לבנקים – עדיין. הרי לבנקים יש תדמית של גוף בעל גב פיננסי חזק שלא יפשוט רגל כל כך מהר. לגבי ברוקר פרטי לא בהכרח ברור גודל החוסן הפיננסי שלו. מחוסר ידע בקרב הציבור לא ידוע שיש למנהל ביטוח כנגד רשלנות מקצועית ובטח שלא ידוע גודל הכיסוי הביטוחי.

מסקנה: כדאי להתעניין, לפקוח עיניים ולבדוק. היום בכל אתר אינטרנט (שמכבד את עצמו) בתחום הפיננסים, מפרסמים מנהלים את חברת הניהול דרך פיתוי העמלות הזולות והמוזלות - עמלות זולות עד לרמות שלא היו מוכרות בארץ. ניתן להיכנס לפורום משקיעים או לאתר המפרסם ולגלות את איכות הביצועים, וגובה העמלות. אולי יום יבוא בו הבנקים יגלו, כי המלחמה השקטה מכרסמת בהם ומתחילה להיות משמעותית לגביהם. ביום זה, בו ביום, יחליטו הבנקים לבטל ולמחוק חלק מהעמלות המיותרות ובמקביל להוזיל את העמלות האחרות; 'אשרי המאמין'.

*מאת: עמנואל בר הינו מרצה במרכז להשכלה פיננסית מקבוצת מטריקס.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.