הלחץ גובר להורדת הריבית ב-0.5% כבר החודש

יו"ר התאחדות התעשיינים שרגא ברוש: דרושה הורדה של חצי אחוז - "כדי לצמצם ולו במעט את החטאת יעד האינפלציה לשנת 2006"
שי פאוזנר |

"על נגיד בנק ישראל, להוריד כבר בשבוע הבא את הריבית ב- 0.5% לפחות, זאת כדי לצמצם ולו במעט את החטאת יעד האינפלציה לשנת 2006". כך אומר הבוקר נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, בעקבות הירידה החדה במדד המחירים לצרכן בשיעור של 0.9% בחודש ספטמבר והאינפלציה הצפוייה השנה בשיעור הנמוך מ-0.5%, דהיינו מתחת לרף התחתון של יעד יציבות המחירים (3%-1%).

ברוש טוען, הורדת הריבית בשיעור כזה תסייע לשפר את כושר התחרות של היצואנים שנפגעה קשות מהחלשותו של הדולר בשבועות האחרונים.

בהתאחדות התעשיינים אומרים היום, כי הורדה זו תביא לרגיעה מסויימת בשוק מטבע החוץ ואולי אף לפיחות מתון בשער השקל. הבוקר בתגובה ראשונית לידיעה על המדד השלילי המפתיע התהפכה המגמה בדולר והוא נסחר בתחילת היום בעלייה של עד 0.4% סביב רמה של 4.264 שקל לדולר.

ברוש טען הבוקר, "לו היה הנגיד נענה לקריאתנו מלפני שבועיים, להתחיל בהפחתה הדרגתית של הריבית, יכול היה למנוע חלק מהנזקים של התיסוף החד בשערו של השקל ושל החטאת יעד האינפלציה. החטאה הפוגעת באמינות המדיניות המוניטרית האחראית שהונהגה על ידי בנק ישראל בשנים האחרונות".

נשיא התאחדות התעשיינים סבור, כי הורדת הריבית בשיעור של 0.5% לא תפגע ביציבות המשק, כתוצאה מתנועות ההון החזקות אל תוך המשק הישראלי, העודף בחשבון השוטף ובשל המדיניות הפיסקאלית האחראית של הממשלה. לדבריו, "אין גם לחשוש מפער ריביות שלילי מול ארה"ב. שכן גם לאחר הורדת ריבית של 0.5%, תגיע ריבית בנק ישראל ל-5%, דהיינו 0.25% פחות מריבית הפד בארה"ב (בהנחה שזו תישאר ללא שינוי)".

יצויין, כי הריבית הריאלית בישראל, הנאמדת בכ-4.2%, עדיין גבוהה מהריבית הריאלית בארה"ב, הנאמדת בכ-2.2%.

כמו כן, מציין ברוש, כי תנאי השוק שונים לחלוטין - ארה"ב מצוייה במצב של תעסוקה מלאה, עם שיעור אבטלה של 4.6%, בעוד ישראל נאלצת להתמודד עם שיעור אבטלה גבוה ביותר, שהוא כ-8.9%, ועם משק לאחר מלחמה, המנסה להתאושש ומשווע לכל הפחתה בריבית. מה גם שפער התוצר בישראל הינו חיובי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.