פרוטוקולי הפד: ההפסקה הייתה בצל ההאטה הכלכלית
הבנק המרכזי בארה"ב (הפדרל ריזרב) פרסם היום את הפרוטוקולים של פגישת ראשי הפד בעניין המדיניות המוניטארית מהתאריך ה-8 באוגוסט, יום פרסום החלטת הריבית האחרונה.
ראשי הפד הציגו הנחת עבודה חדשה לפיה הצמיחה בכלכלה האמריקנית בשנה הקרובה תהיה בקצב מהיר פחות מהקצב שחזו תחילה וזו הייתה כנראה אחת הסיבות המרכזיות שהנחו את הפד להותיר את הריבית במשק ללא שינוי.
מבין השיקולים להנחת העבודה הנ"ל, העלו ראשי הפד את התקררותו המתמשכת של שוק הנדל"ן בארה"ב, את ההשפעה של העליה החדה במחירי האנרגיה על יכולת הצריכה של משק הבית האמריקני ובעיקר את ההשפעה המתמשכת של שנתיים של העלאות ריבית רצופות (17 במספר).
רוב חברי ה- FOMC הביעו דעתם כי האטה בצמיחת הכלכלה היא אחד הגורמים המרכזיים היכולים בהדרגה לרסן את שיעור האינפלציה במדינה, כבר בחודשים הקרובים.
"השפעת 17 העלאות הריבית הקודמות על רמת המחירים ועל שיעור הצמיחה עדיין לא מיצתה מלוא הפוטנציאל הגלום בה וההחלטה על "הפסקה" בתהליך (pause) היא במטרה לאפשר לראשי הפד לעמוד את התהליכים שעוברת הכלכלה ולצבור מידע נוסף לאחר שנתיים של העלאות ריבית וזאת מבלי להסתכן ברמות ריבית גבוהות מידי" כך עולה מהפרוטוקולים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
