חברות התקשורת: האשמה על אי העמידה בזמנים בניידות המספרים – על שר התקשורת
שתי עתירות נפרדות הוגשו ביום ה' לבג"צ כנגד משרד התקשורת, בעקבות החלטת שרי התקשורת והאוצר מיום רביעי שלא לדחות עוד את מועד החלת ניידות המספרים מעבר ל-1 בספטמבר. זאת, למרות שהחברות אינן מוכנות - דבר שהופך אותן לעברייניות. בית המשפט יצטרך להחליט האם אי-העמידה בלוח הזמנים יהיה באשמתן, כפי שטוען שר התקשורת, או באשמת משרד התקשורת, כפי שטוענות החברות.
אחת העתירות הוגשה על ידי בזק באמצעות עורכי הדין רנאטו ודנה ירק, והשניה על ידי משרד עו"ד צבי אגמון, במשותף על ידי פלאפון, סלקום ופרטנר. שתי חברות נוספות שהיו אמורות גם הן להכין את תשתית ה-IT שלהן ליישום החוק - הוט ומירס - לא הצטרפו לעתירות וגם לא הגישו עתירות משל עצמן.
בעתירתה של בזק כותבת החברה, כי ביום ב-29 במרץ אשתקד אישרה הכנסת את חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005, במסגרתו תוקן סעיף 5א לחוק התקשורת (בזק ושידורים) ובו נדרש שר התקשורת להכין את התוכנית, אך לטענת החברות, השר הפר את חובתו בכך שלא הכין תכנית מספור כנדרש ממנו אלא התווה קווים כלליים וביקש שהחברות ימלאו אותם תוכן. לטענת בזק, בסעיף המקורי בחוק התקשורת נאמר כי השר רשאי להכין ולנהל תוכנית מספור ואולם בתיקון שנעשה במסגרת חוק ההסדרים, נאמר שהשר יכין תוכנית מספור לעניין ניידות מספרים ויורה לבעלי רשיונות כלליים בדבר הפעלת ויישומה של התכנית עד יום ה-1 בספטמבר 2006.
"על אף שהשר הפר את חובתו כאמור לעיל ולא הכין תכנית מספור, הוא מתיימר לדרוש מחברות התקשורת להכין תכנית מספור תחתיו ולספק שירותי ניידות מספרים החל מה-1 בספטמבר", נכתב בעתירה. בהמשך, מפרשים באי כוחה של בזק את התאריך שבו מדובר – לא כתאריך תחילת יישום ניידות המספרים, אלא רק כתאריך שבו השר היה צריך לפרסם את אותה תוכנית ולמעשה מאותו רגע רק אז על החברות לפעול כדי להכין את יישומה. לדברי בזק, נוצר מצב שבו חברות התקשורת אינן יכולות לעמוד כעת בלוחות הזמנים ועלולות למצוא עצמן מפירות חוק על לא עוול בכפן.
בעתירה שהגישו שלוש החברות הסלולריות, טוענות אף הן כי הדרישה היתה שמשרד התקשורת ינהל את תהליך ניידות המספרים ואילו בפועל, המשרד ישב בחיבוק ידיים וחיכה שהחברות יבצעו זאת. "משרד התקשורת לא פעל על פי הוראות הדין ועשה דין לעצמו. במקום להכין תוכנית מלאה ושלמה ולהורות על יישומה, הורה משרד התקשורת לעותרות ולמפעילים אחרים להכין תוכנית שתיושם על ידם. מחדל זה הינו גורם משמעותי ביצירת המצב אליו נקלעו העותרות שאינן יכולות לעמוד בלוחות זמנים שנקבעו בדין – דין אשר צפה כי התוכנית תוכן במלואה על ידי משרד התקשורת ותיושם על ידי המפעילים, מבלי שיהיה צורך בהליך ארוך של הפחת תוכן והשלמת פרטים על ידי המפעילים לפני יישומה".
בשתי העתירות יש התייחסות ארוכה לשאלת הקמת מסלקה המשותפת לכל החברות שבה ניתן יהיה לדעת איזה מנוי שייך לאיזו רשת. אחת הטענות היתה שהרשות להגבלים עסקיים לא אישרה לחברות לנהל את המסלקה הזו באמצעות חברה משותפת, בשל ניגודי עניינים. פניה של החברות למשרד התקשורת שינהל בעצמו את המסלקה או שידאג שמישהו אחר יעשה זאת, לא נענתה, ובמקום זאת שינה המשרד לפתע את עמדתו ל"תסתדרו בלי מסלקה". שינוי המגמה הזו גרם לטענת החברות גם לשרשרת שינויים במערכי המידע שלהן.
בסיכום עתירתן, מבקשות החברות הסלולריות לשנות את המועדים בשל מצג שגוי, לטענתן, של משרד התקשורת: "הכנסת קבעה את מועדי השלמת הניידות בהתאם למצגי משרד התקשורת. ברור, כי מדובר בעניין שבמומחיות, שאינה נתונה לכנסת, וזו סמכה ידיה על משרד התקשורת. משהתברר כיום מעל לכל ספק, כי למצגים לא היה על מה להתבסס, וכי הינם שגויים, קמה חובה לפני הרשות המינהלית, שיזמה את החוק ושבהתבסס על מצגיה נקבעו תכני החוק, לשוב אל המחוקק להודיעו, כי ארעה שגיאה, בין שניתן היה לצפות אותה מראש ובין אם לאו, ולפיכך יש לתקן את החוק, בהתאם להערכות מקצועיות מבוססות יותר".
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
