טכנית בלאומי: היעד מצוי הרחק למטה
מניות הבנקים נחשבות, באופן תמוה למדי, כמניות הנהנות מחסינות. הפולקלור שהתפתח בשוק המניות המקומי לאורך השנים נוטה לכלול את מניות הבנקים, טבע ואולי עוד מניה או שתיים בקשימת המניות ה"בטוחות". כאלו שאינן יכולות לרדת. בכל גל ירידות, נוכח המשקיע הפרטי שחסינות היא מילה גסה בכל מה שקשור למניות. כל מניה, באשר היא, ושמה אינו משנה כלל, יכולה לרדת על בלי די.
עבור המשקיע הלא מקצועי, ירידה של 15%-20% פירושה מפולת. וכפי שראינו בחודשים האחרונים, מניית בנק לאומי איבדה יותר מ-15% מערכה.
מגמת ירידה
מבט על הגרף מעלה את הסבירות שגל ירידות זה מצוי עדיין בעיצומו וכי אינן די סימנים חיוביים היכולים בשלב זה להטות את הקערה על פיה. קיימים מספר סימנים משמעותיים:
1. המגמה המשנית, זו שהחלה במחיר של 19.36 שקלים למניה היא מגמת ירידה ברורה. נקודות השיא ונקודות השפל מסודרות עדייםן במבנה יורד וכל עוד לא ישתנה הסדר באופן ברור תמשיך המגמה להצביע כלפי מטה.
2. מבחינת מחזורי המסחר הרי שהשפל שקבעה המניה לפני שבועות מספר במחיר של 14.43 שקלים למניה לווה במחזור מסחר גבוה. ההיסטוריה לימדה אותנו שקביעת רמת שפל המלווה במחזור מסחר גבוה מעלה מהותית את הסבירות ולפיה שפל זה אינו האחרון בסדרה והוא אמור להיבדק לפחות פעם אחת נוספת.
3. ההתאוששות של השבועות האחרונים מלווה במחזורי מסחר נמוכים ולובשת צורה של תיקון טכני. עליות במחזורים דלים צפויות להיות ארעיות ולשמש כתיקון במסגרת מגמת ירידה נתונה.
4. לאומי נכשלה לא פעם בחציית רמת ההתנגדות השוכנת במחיר של 16 שקלים למניה. אתמול ראינו נסיגה חריפה מיד עם ההגעה לרמה זו.
5. גל העליות האחרון מתקן בינתיים 33% - 66% ממהלך הירידות הרציף שקדם לו (17.2 – 14.43 שקלים למניה).
6. המומנטום המקבל ביטוי של ידי מדדי עוצמה למיניהם מלמד על תנופה שלילית חזקה מאוד שלא נראתה מאז תחילת מגמת העלייה ב-2003.
היעד
לפי כל הסימנים אמורה המניה לצלוח כברת דרך נוספת מטה כאשר יעד המחירים המינימלי מצוי בין 13 – 14 שקלים למניה
סייג - רק שבירה מעלה של רמת 16 שקלים למניה במחזור מסחר גבוה ושימוש בה כרמת תמיכה, יכולים להפוך את הקערה על פיה.
לסיכום: צריך סיכום?
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
מצרים חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.
פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
CDS פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.
