ניתוח טכני: כיוון המעו"ף מעלה; מיותר לנחש מתי יתקן

"כשהתיקונים יגיעו, נדע ונרגיש אותם ואם נפעל בזמן, לא יהיה זה מאוחר מדי מכדי להגיב", מעריך המנתח הטכני של Bizportal אייל גורביץ
אייל גורביץ |

או טו טו נגמרת לה עוד שנה ותתחיל שנה חדשה ואיתה ציפיות ותקוות חדשות. השנה הנוכחית הייתה כזאת שכולנו או לפחות רובנו נשמח לצרף לרזומה. לא היה קשה לייצר תשואה חיובית בשוק המניות. קל יותר היה לאלו המכירים שווקים אחרים כגון שוק סחורות (נפט וזהב בעיקר).

מדד המעו"ף המשיך צפונה גם בשבוע המסחר האחרון, מותח את החבל בעוד כמה נקודות כאשר הניחושים אודות תיקון טכני העומד בפתח יצטרכו לחכות להזדמנות אחרת. הנעלם המרכזי במשוואה הוא אורך וגמישות החבל. לפחות לפי שעה, למרות שהוא נראה שהגיע לקצה אורכו, הרי שהגמישות מאפשרת לו להמשיך ולהימתח.

הכיוון: הכיוון הכללי נותר כלפי מעלה. מיותר לעסוק בניחושים אודות תיקונים טכניים בסדר גודל כזה או אחר. כשהם יגיעו, נדע ונרגיש אותם ואם נפעל בזמן, לא יהיה זה מאוחר מדי מכדי להגיב. סביר להניח שמדד המעו"ף יכבוש פסגות גבוהות יותר וסביר גם להניח שכל נסיגה לא תהיה אלא בבחינת אפיזודה חולפת ונשכחת.

1. המגמה הראשית היא מגמת עלייה. ראשיתה של המגמה הראשית בתחילת 2003 ברמת 292 הנקודות. מאותה נקודה מצוי מדד המעו"ף במגמת עלייה ברורה העונה למלוא הקריטריונים הטכניים.

2. מחזורי המסחר - מבט בגרף המגדיר את המגמה הראשית מלמד שלכל אורכה של המגמה הראשית נטו היקפי הפעילות להתרחב והגיעו לשיאם יחד אם השוק. כאשר מחזורי המסחר נעים סימולטאנית עם השוק, פירושו של דבר שהפסגה האחרונה עדיין לא נכבשה.

3. המגמה המשנית - גם היא כמו אחותה הגדולה, המגמה הראשית, מצויה בעלייה ברורה שעדיין לא הגיעה לידי מיצוי.

4. גבול הירידה הלגיטימית - המרכיב החדש שנוסף השבוע מתייחס לגבול הירידה הלגיטימית. אותו רף תחתון שכל נסיגה עד אליו לא תפגע כהוא זה בכיוונו של השוק. אפשר להניח שכל נסיגה שתסתיים לכל המאוחר בין הרמות של 775 – 780 הנקודות, תהיה בחזקת תיקון חסר משמעות ממשית. נסיגה מתחת לרמות הללו לא תפגע בהכרח בכושר הטיפוס של השוק אלא תחייב בחינה חוזרת שלו למען הסקת מסקנות חדשות.

תמיכות והתנגדויות : אין התנגדויות. מדד המעו"ף מצוי בשיא כל הזמנים כך שאין היצע היסטורי העומד ותלוי מעל לשוק ומאיים לבלום אותו. תמיכה ראשונה ואינדיקטיבית מצויה ברמות שבין 775 – 780 הנקודות. רמה זו שואבת את כוחה משני מקורות בו זמנית. ראשית הייתה זו רמת התנגדות בעבר ושנית היא מיוצגת על ידי קו המגמה העולה שנמתח החל מרמת השפל שנקבעה ברמת 627 הנקודות בשבוע השני של יולי.

נקודות למעקב : מספר נקודות מרכזיות אליהן יש לשים לב השבוע:

1. מחזורים – מדד המעו"ף בשיא כל הזמנים והקונים חייבים להוכיח נכונות לשלם מחירי שיא דבר שחייב לקבל ביטוי על ידי התרחבות ברורה של היקפי הפעילות.

2. רמות התמיכה – האם כל תיקון טכני אכן ייבלם לכל המאוחר ברמות התמיכה בהן נקבתי?

3. מניות השוק - מי פורצת מעלה ומגדילה מחזורים. כלל תעשיות למשל. ומי הבאה בתור?

סיכום :

כך או אחרת אמור הכיוון להיות כלפי מעלה. המגמה הראשית עודנה מגמת עלייה וכך גם לגבי המגמה המשנית.

אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

אייל גורביץ

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.