ניתוח טכני: כיוון המעו"ף מעלה; מיותר לנחש מתי יתקן
או טו טו נגמרת לה עוד שנה ותתחיל שנה חדשה ואיתה ציפיות ותקוות חדשות. השנה הנוכחית הייתה כזאת שכולנו או לפחות רובנו נשמח לצרף לרזומה. לא היה קשה לייצר תשואה חיובית בשוק המניות. קל יותר היה לאלו המכירים שווקים אחרים כגון שוק סחורות (נפט וזהב בעיקר).
מדד המעו"ף המשיך צפונה גם בשבוע המסחר האחרון, מותח את החבל בעוד כמה נקודות כאשר הניחושים אודות תיקון טכני העומד בפתח יצטרכו לחכות להזדמנות אחרת. הנעלם המרכזי במשוואה הוא אורך וגמישות החבל. לפחות לפי שעה, למרות שהוא נראה שהגיע לקצה אורכו, הרי שהגמישות מאפשרת לו להמשיך ולהימתח.
הכיוון: הכיוון הכללי נותר כלפי מעלה. מיותר לעסוק בניחושים אודות תיקונים טכניים בסדר גודל כזה או אחר. כשהם יגיעו, נדע ונרגיש אותם ואם נפעל בזמן, לא יהיה זה מאוחר מדי מכדי להגיב. סביר להניח שמדד המעו"ף יכבוש פסגות גבוהות יותר וסביר גם להניח שכל נסיגה לא תהיה אלא בבחינת אפיזודה חולפת ונשכחת.
1. המגמה הראשית היא מגמת עלייה. ראשיתה של המגמה הראשית בתחילת 2003 ברמת 292 הנקודות. מאותה נקודה מצוי מדד המעו"ף במגמת עלייה ברורה העונה למלוא הקריטריונים הטכניים.
2. מחזורי המסחר - מבט בגרף המגדיר את המגמה הראשית מלמד שלכל אורכה של המגמה הראשית נטו היקפי הפעילות להתרחב והגיעו לשיאם יחד אם השוק. כאשר מחזורי המסחר נעים סימולטאנית עם השוק, פירושו של דבר שהפסגה האחרונה עדיין לא נכבשה.
3. המגמה המשנית - גם היא כמו אחותה הגדולה, המגמה הראשית, מצויה בעלייה ברורה שעדיין לא הגיעה לידי מיצוי.
4. גבול הירידה הלגיטימית - המרכיב החדש שנוסף השבוע מתייחס לגבול הירידה הלגיטימית. אותו רף תחתון שכל נסיגה עד אליו לא תפגע כהוא זה בכיוונו של השוק. אפשר להניח שכל נסיגה שתסתיים לכל המאוחר בין הרמות של 775 – 780 הנקודות, תהיה בחזקת תיקון חסר משמעות ממשית. נסיגה מתחת לרמות הללו לא תפגע בהכרח בכושר הטיפוס של השוק אלא תחייב בחינה חוזרת שלו למען הסקת מסקנות חדשות.
תמיכות והתנגדויות : אין התנגדויות. מדד המעו"ף מצוי בשיא כל הזמנים כך שאין היצע היסטורי העומד ותלוי מעל לשוק ומאיים לבלום אותו. תמיכה ראשונה ואינדיקטיבית מצויה ברמות שבין 775 – 780 הנקודות. רמה זו שואבת את כוחה משני מקורות בו זמנית. ראשית הייתה זו רמת התנגדות בעבר ושנית היא מיוצגת על ידי קו המגמה העולה שנמתח החל מרמת השפל שנקבעה ברמת 627 הנקודות בשבוע השני של יולי.
נקודות למעקב : מספר נקודות מרכזיות אליהן יש לשים לב השבוע:
1. מחזורים – מדד המעו"ף בשיא כל הזמנים והקונים חייבים להוכיח נכונות לשלם מחירי שיא דבר שחייב לקבל ביטוי על ידי התרחבות ברורה של היקפי הפעילות.
2. רמות התמיכה – האם כל תיקון טכני אכן ייבלם לכל המאוחר ברמות התמיכה בהן נקבתי?
3. מניות השוק - מי פורצת מעלה ומגדילה מחזורים. כלל תעשיות למשל. ומי הבאה בתור?
סיכום :
כך או אחרת אמור הכיוון להיות כלפי מעלה. המגמה הראשית עודנה מגמת עלייה וכך גם לגבי המגמה המשנית.
אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
אייל גורביץ
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
