ניתוח טכני: כיוון המעו"ף מעלה; מיותר לנחש מתי יתקן
או טו טו נגמרת לה עוד שנה ותתחיל שנה חדשה ואיתה ציפיות ותקוות חדשות. השנה הנוכחית הייתה כזאת שכולנו או לפחות רובנו נשמח לצרף לרזומה. לא היה קשה לייצר תשואה חיובית בשוק המניות. קל יותר היה לאלו המכירים שווקים אחרים כגון שוק סחורות (נפט וזהב בעיקר).
מדד המעו"ף המשיך צפונה גם בשבוע המסחר האחרון, מותח את החבל בעוד כמה נקודות כאשר הניחושים אודות תיקון טכני העומד בפתח יצטרכו לחכות להזדמנות אחרת. הנעלם המרכזי במשוואה הוא אורך וגמישות החבל. לפחות לפי שעה, למרות שהוא נראה שהגיע לקצה אורכו, הרי שהגמישות מאפשרת לו להמשיך ולהימתח.
הכיוון: הכיוון הכללי נותר כלפי מעלה. מיותר לעסוק בניחושים אודות תיקונים טכניים בסדר גודל כזה או אחר. כשהם יגיעו, נדע ונרגיש אותם ואם נפעל בזמן, לא יהיה זה מאוחר מדי מכדי להגיב. סביר להניח שמדד המעו"ף יכבוש פסגות גבוהות יותר וסביר גם להניח שכל נסיגה לא תהיה אלא בבחינת אפיזודה חולפת ונשכחת.
1. המגמה הראשית היא מגמת עלייה. ראשיתה של המגמה הראשית בתחילת 2003 ברמת 292 הנקודות. מאותה נקודה מצוי מדד המעו"ף במגמת עלייה ברורה העונה למלוא הקריטריונים הטכניים.
2. מחזורי המסחר - מבט בגרף המגדיר את המגמה הראשית מלמד שלכל אורכה של המגמה הראשית נטו היקפי הפעילות להתרחב והגיעו לשיאם יחד אם השוק. כאשר מחזורי המסחר נעים סימולטאנית עם השוק, פירושו של דבר שהפסגה האחרונה עדיין לא נכבשה.
3. המגמה המשנית - גם היא כמו אחותה הגדולה, המגמה הראשית, מצויה בעלייה ברורה שעדיין לא הגיעה לידי מיצוי.
4. גבול הירידה הלגיטימית - המרכיב החדש שנוסף השבוע מתייחס לגבול הירידה הלגיטימית. אותו רף תחתון שכל נסיגה עד אליו לא תפגע כהוא זה בכיוונו של השוק. אפשר להניח שכל נסיגה שתסתיים לכל המאוחר בין הרמות של 775 – 780 הנקודות, תהיה בחזקת תיקון חסר משמעות ממשית. נסיגה מתחת לרמות הללו לא תפגע בהכרח בכושר הטיפוס של השוק אלא תחייב בחינה חוזרת שלו למען הסקת מסקנות חדשות.
תמיכות והתנגדויות : אין התנגדויות. מדד המעו"ף מצוי בשיא כל הזמנים כך שאין היצע היסטורי העומד ותלוי מעל לשוק ומאיים לבלום אותו. תמיכה ראשונה ואינדיקטיבית מצויה ברמות שבין 775 – 780 הנקודות. רמה זו שואבת את כוחה משני מקורות בו זמנית. ראשית הייתה זו רמת התנגדות בעבר ושנית היא מיוצגת על ידי קו המגמה העולה שנמתח החל מרמת השפל שנקבעה ברמת 627 הנקודות בשבוע השני של יולי.
נקודות למעקב : מספר נקודות מרכזיות אליהן יש לשים לב השבוע:
1. מחזורים – מדד המעו"ף בשיא כל הזמנים והקונים חייבים להוכיח נכונות לשלם מחירי שיא דבר שחייב לקבל ביטוי על ידי התרחבות ברורה של היקפי הפעילות.
2. רמות התמיכה – האם כל תיקון טכני אכן ייבלם לכל המאוחר ברמות התמיכה בהן נקבתי?
3. מניות השוק - מי פורצת מעלה ומגדילה מחזורים. כלל תעשיות למשל. ומי הבאה בתור?
סיכום :
כך או אחרת אמור הכיוון להיות כלפי מעלה. המגמה הראשית עודנה מגמת עלייה וכך גם לגבי המגמה המשנית.
אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
אייל גורביץ
.jpg)
קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.
כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.
קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.
טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:
- הורות 2026 - מדריך הזכויות המלא והמעודכן לגידול ילדים בישראל
- הביטוח הלאומי מעדכן גרסה לינואר 2026: מי יקבל יותר ומי יצא מופסד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.

כשהמילואים הופכים לעסק: הסחר הפיקטיבי שעולה למדינה מיליארדים
משלמים לספקים ב"ימי מילואים", קולטים מילואימניק רק כדי לקבל את השכר שלו ליחידה
זה מתחיל בטלפון. מפקד יחידה מתקשר למילואימניק ששכרו באזרחות גבוה במיוחד. "תקבל צו 8," הוא אומר, "אבל אתה לא צריך להתייצב. זה לטובת הקופה הקטנה של היחידה." המילואימניק מסכים, מקבל את התשלום היומי שלו, לפעמים עד 1,700 שקלים ליום, והכסף זורם ישירות לקופה של היחידה. לא היה שירות, לא הייתה נוכחות, אבל התשלום עבר. זו לא אגדה אורבנית צבאית, אלא מציאות שהתרחשה ומתרחשת ברחבי צה"ל, ועולה למדינה סכומי עתק.
מאז פרוץ המלחמה, כשתקופות המילואים התארכו והזימונים התרבו, הפכה הפרקטיקה הזו לשיטתית יותר. מפקדים לומדים לזהות את בעלי השכר הגבוה ביחידותיהם. הם יודעים מי מרוויח 30,000 שקל בחודש ומי מגיע ל-50,000. והם מבינים שזימון של אדם כזה, גם ללא התייצבות בפועל, יכול להזרים לקופה הקטנה של היחידה מאות אלפי שקלים בשנה. הכסף משמש למימון אירועים חברתיים, לרכישת ציוד שהתקציב הרגיל לא מכסה, ולפעילויות שונות שמשפרות את מורל היחידה. נשמע תמים? אולי. אבל כשמסתכלים על התמונה הרחבה, זה הופך לניצול כספי ציבור.
המחיר האמיתי: עשרות מיליארדי שקלים
העלויות מדהימות. מאז תחילת המלחמה, המדינה ועד היום ההוצאות בגין מילואימניקים ונלוות עלו על 100 מיליארד שקל. העלות הכלכלית האמיתית גבוהה הרבה יותר. כשמביאים בחשבון את הפגיעה בתפוקה המשקית, את היעדרותם של אנשי מקצוע מהשוק הפרטי, ואת ההשפעה על חברות ועסקים, מגיעים לסכום מוערך של כ-150 מיליארד שקלים.
ועכשיו תוסיפו לתמונה הזו את הבזבוז שנוצר מזימונים פיקטיביים - משרדי האוצר והביטחון מעריכים שבשימוש מבוקר ונכון בצווי מילואים ניתן היה לחסוך למעלה מ-7 מיליארד שקלים. סכום שבעצם נזרק לפח ויש גם הערכות גבוהות הרבה יותר.
- בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך בכלל קורה מצב של צווים פיקטיביים? המערכת הנוכחית של צווי מילואים היא די פשוטה. מפקד יחידה יכול להנפיק צו 8 בקלות יחסית. הצו הזה מזמן את המילואימניק לשירות, והתשלום מחושב לפי השכר שלו באזרחות. המערכת בנויה כך שהיא מכירה בפערים בהכנסות: מי שמרוויח 8,000 שקל בחודש יקבל כ-320 שקלים ליום, ומי שמרוויח 40,000 שקל יקבל עד 1,700 שקלים ליום. הרעיון הוא הוגן, לפצות אנשים יותר כשההפסד שלהם גדול יותר. זה מוביל לאבסורד גדול. יש מילואימניקים שמקבלים 1,700 שקל ליום פי 5 מחיילים עם שכר נמוך שמקבלים 320 שקל ליום. בפועל, יש גם רבים שמקבלים את השכר הגבוה ואל באמת "שווים" את השכר הזה, וההיפך.
