נדחתה שומה עצמית של רוכש דירה-בשל קירבה בינו למוכר
ו"ע 1411/03 מור מירה נ. מס שבח רחובות
בשנת 2000 ערכו וחתמו רחל ואברהם מור, הוריה של העוררת, על הסכם גירושין, בו הוסכם שבני הזוג ימכרו את ביתם (להלן - הבית).
ביום 26.6.2002 נערך חוזה מכר, על פיו רחל ואברהם מור מוכרים את הבית לעוררת, בתם, במחיר של 150,000$.
המשיב לא קיבל את השומה העצמית, כפי שביטויה בא בהסכם המכר, וקבע את שווי העיסקה בסכום של 250,000$. לאחר השגה שהגישה העוררת, ביקר נציג המשיב בבית, ובהחלטה נוספת מיום 1.10.2003, הוא קיבל חלקית את ההשגה וקבע את שווי העיסקה ל-215,000$. הערר הוא על קביעה זו.
ועדת הערר בענין מס שבח מקרקעין שליד בית משפט המחוזי בתל אביב-יפו פסקה
בסעיף 1, סעיף ההגדרות של חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), תשכ"ג-1963, נקבע, בין היתר, כי שווי הרכישה של זכות פלונית, הוא הסכום שיש לצפות לו ממכירת אותה זכות על ידי מוכר מרצון לקונה מרצון, ובלבד שבמכירות שנעשו בכתב ושבהן שוכנע המנהל כי התמורה בעד הזכות במקרקעין נקבעה בתום לב ובלי שהושפעה מקיום יחסים מיוחדים בין המוכר לקונה, בין במישרין ובין בעקיפין - התמורה כאמור.
צריכים להתקיים שני תנאים, כדי ששומה עצמית תתקבל כשומה שעליה יש להשתית את גובה המס. התנאי הראשון הוא ענין תום הלב בקביעת התמורה בין הצדדים לעיסקה, והתנאי השני שהתמורה לא הושפעה מקיום יחסים מיוחדים בין הקונה למוכר. המשיב צריך להיות משוכנע שאכן לא מתקיימים התנאים הנ"ל ולא אפילו אחד מהם, ורק אז יש לקבל את השומה העצמית, התמורה שנקבעה בהסכם.
בענייננו, יש הפרש ניכר בין מחיר התמורה לבין הערך שקבע המשיב. כאשר קיים הפרש ניכר בין הערכים, חייבת העוררת להביא ראיות כבדות במיוחד, כדי לשכנע בקיום תום הלב ובהעדר השפעה על התמורה, עקב יחסים מיוחדים בינה לבין המוכרים.
המשיב, בצדק, לא שוכנע בתום הלב ובהעדר השפעה בגין היחסים המיוחדים בין הצדדים. האב, אברהם מור, המופיע בהסכם המכר כאחד המוכרים של הבית, לא הסכים כלל למכירה. המכר לא נעשה בדרך של התמחרות שנקבעה על ידי ערכאה שיפוטית כלשהי, והוא נעשה תוך כדי ריב שבין שני המוכרים וחוסר הסכמה ביניהם, כאשר הקונה, הבת, מצדדת בעמדתה של האם ופועלת יחד ובעצה אחת עימה לרכישת הדירה. הנסיבות האלה מצביעות כי הקונה פעלה יחד עם אחת מהמוכרים כנגד המוכר השני.
בנוסף, נאמר בהסכם במפורש שהקונה מקבלת לידיה את החזקה בדירה ולא רק את הבעלות - ועל אף שעברו כ- 3שנים מאז ההסכם, הדירה לא נמסרה כלל לעוררת. המוכרת, רחל מור, מתגוררת בדירה.
שיקול דעתו של המשיב בקביעת שווי הרכישה, לא היה נגוע בשיקולים בלתי סבירים. ראשית, המשיב הסתמך גם על עיסקאות אחרות להשוואת השווי ושנית, כאשר המשיב שקל את ההשגה הראשונה שהגישה העוררת, הוא ביקר במקום, ראה את הצורך בשיפוצים ובתיקונים שיש לבצע בבית, קיבל חלקית את ההשגה והוריד את השווי ב- 35,000 ש"ח.
הערר נדחה. העוררת חויבה לשלם למשיב הוצאות כוללות בסך של 7,500 ש"ח.
ניתן ביום: 14.11.2005 בפני: כבוד השופט (בדימוס) ז. עמוס - יו"ר הועדה; מר מ. לזר, רו"ח – חבר; מר ד. שמואלביץ, עו"ד – חבר.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
חן שרייבר (ניב קנטור)תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל
מאמר דעה של נשיא לשכת רואי החשבון לקראת הבחירות בלשכה: על מבנה ההנהגה והבחירה הדמוקרטית
על רקע הבחירות מחר בלשכת רואי החשבון, שבמסגרתן צפויים חברי הלשכה להצביע גם על שינוי תקנון הנוגע למבנה ההנהגה ולמשך כהונת נשיא הלשכה מתפרסם המאמר הבא. אחד הסעיפים המרכזיים שעומדים על הפרק הוא ביטול מגבלת הקדנציות הרצופות
לנשיא, מהלך שעורר בחודשים האחרונים חילוקי דעות בתוך הלשכה. הדברים שלהלן משקפים את עמדתו של נשיא הלשכה המכהן, חן שרייבר, כפי שהיא מובאת במאמר דעה מטעמו.
מעמד המקצוע הוא הנושא החשוב ביותר שנמצא על סדר יומי מאז הודעתי על כניסה לחיים הציבוריים והתמודדתי על נשיאות לשכת רואי החשבון בישראל. הוא החזון, הוא הדרך, הוא העתיד של כולנו. כל בר דעת יודע שבשביל שמעמד המקצוע שלנו יהיה במקום הראוי לו – בקדמת הבמה של המגזר העסקי בישראל, אנו צריכים לשכה חזקה, שהכוח נמצא בידי כלל חבריה ולא בידי קבוצה מצומצמת.
לכן בקדנציה הראשונה שלי כנשיא לשכת רואי החשבון, הובלתי את המעבר לבחירות דיגיטליות בין חברות וחברי הלשכה לוועד ולנשיאות. כעת, אנחנו עתידים להשלים את המהלך עם הסרת מגבלת קדנציות, שהוא הלכה למעשה מימוש של עקרונות הדמוקרטיה המהותית, כאשר המטרה היא להשאיר בידי חברי הלשכה, ובידיהם בלבד, את הכוח והחופש לבחור את ההנהגה כהבנתם, פעם בשלוש שנים.
מדוע מדובר במהלך דמוקרטי וכל כך חשוב? מכיוון שהבחירה אם להישאר עם ההנהגה באשר היא, תהיה אך ורק בידי החברות והחברים בכל שלוש שנים. במסגרת התהליך, ההכרעה עוברת אך ורק לכלל החברים, כמקובל בלשכות המקבילות כמו לשכת עורכי הדין ולשכת יועצי המס, ואנו מחסלים בעצם את ההצבעה המיושנת בקלפיות והבחירה של ההנהגה בידי קומץ עסקנים.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- "הסיבה שהנגיד לא הוריד ריבית היא פוליטית, הוא רוצה שהממשלה תקצץ בהוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב לציין כי מעבר לערך הדמוקרטי החשוב והמעבר להתנהלות תקינה, בריאה ושמכבדת את המקצוע שלנו, מדובר בצעד בהתאם להחלטה גורפת של הוועד המרכזי של לשכת רואי החשבון, שהתקבלה בהצבעה של 23 בעד ו-9 נגד. חברות וחברי לשכה רבים יודעים כי זהו צעד חשוב שמאפשר ראייה לטווח ארוך והובלה רציפה של רפורמות מהותיות – הן בתוך המקצוע והן ברמת המשק. בתקופה שבה הלשכה נדרשת למעורבות עמוקה יותר בקידום נושאים פיננסיים, רגולטוריים וכלכליים שתומכים בפיתוח המשק והכלכלה, רציפות ניהולית היא תנאי קריטי להצלחה.
