הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

נדחתה שומה עצמית של רוכש דירה-בשל קירבה בינו למוכר

ועדת הערר בענין מס שבח מקרקעין שליד בית משפט המחוזי, דחתה שומה עצמית של רוכש דירה, מאחר והיחסים המיוחדים בין המוכר לרוכש השפיעו על התמורה שנכתבה בהסכם.
עו"ד לילך דניאל |

ו"ע 1411/03 מור מירה נ. מס שבח רחובות

בשנת 2000 ערכו וחתמו רחל ואברהם מור, הוריה של העוררת, על הסכם גירושין, בו הוסכם שבני הזוג ימכרו את ביתם (להלן - הבית).

ביום 26.6.2002 נערך חוזה מכר, על פיו רחל ואברהם מור מוכרים את הבית לעוררת, בתם, במחיר של 150,000$.

המשיב לא קיבל את השומה העצמית, כפי שביטויה בא בהסכם המכר, וקבע את שווי העיסקה בסכום של 250,000$. לאחר השגה שהגישה העוררת, ביקר נציג המשיב בבית, ובהחלטה נוספת מיום 1.10.2003, הוא קיבל חלקית את ההשגה וקבע את שווי העיסקה ל-215,000$. הערר הוא על קביעה זו.

ועדת הערר בענין מס שבח מקרקעין שליד בית משפט המחוזי בתל אביב-יפו פסקה

בסעיף 1, סעיף ההגדרות של חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), תשכ"ג-1963, נקבע, בין היתר, כי שווי הרכישה של זכות פלונית, הוא הסכום שיש לצפות לו ממכירת אותה זכות על ידי מוכר מרצון לקונה מרצון, ובלבד שבמכירות שנעשו בכתב ושבהן שוכנע המנהל כי התמורה בעד הזכות במקרקעין נקבעה בתום לב ובלי שהושפעה מקיום יחסים מיוחדים בין המוכר לקונה, בין במישרין ובין בעקיפין - התמורה כאמור.

צריכים להתקיים שני תנאים, כדי ששומה עצמית תתקבל כשומה שעליה יש להשתית את גובה המס. התנאי הראשון הוא ענין תום הלב בקביעת התמורה בין הצדדים לעיסקה, והתנאי השני שהתמורה לא הושפעה מקיום יחסים מיוחדים בין הקונה למוכר. המשיב צריך להיות משוכנע שאכן לא מתקיימים התנאים הנ"ל ולא אפילו אחד מהם, ורק אז יש לקבל את השומה העצמית, התמורה שנקבעה בהסכם.

בענייננו, יש הפרש ניכר בין מחיר התמורה לבין הערך שקבע המשיב. כאשר קיים הפרש ניכר בין הערכים, חייבת העוררת להביא ראיות כבדות במיוחד, כדי לשכנע בקיום תום הלב ובהעדר השפעה על התמורה, עקב יחסים מיוחדים בינה לבין המוכרים.

המשיב, בצדק, לא שוכנע בתום הלב ובהעדר השפעה בגין היחסים המיוחדים בין הצדדים. האב, אברהם מור, המופיע בהסכם המכר כאחד המוכרים של הבית, לא הסכים כלל למכירה. המכר לא נעשה בדרך של התמחרות שנקבעה על ידי ערכאה שיפוטית כלשהי, והוא נעשה תוך כדי ריב שבין שני המוכרים וחוסר הסכמה ביניהם, כאשר הקונה, הבת, מצדדת בעמדתה של האם ופועלת יחד ובעצה אחת עימה לרכישת הדירה. הנסיבות האלה מצביעות כי הקונה פעלה יחד עם אחת מהמוכרים כנגד המוכר השני.

בנוסף, נאמר בהסכם במפורש שהקונה מקבלת לידיה את החזקה בדירה ולא רק את הבעלות - ועל אף שעברו כ- 3שנים מאז ההסכם, הדירה לא נמסרה כלל לעוררת. המוכרת, רחל מור, מתגוררת בדירה.

שיקול דעתו של המשיב בקביעת שווי הרכישה, לא היה נגוע בשיקולים בלתי סבירים. ראשית, המשיב הסתמך גם על עיסקאות אחרות להשוואת השווי ושנית, כאשר המשיב שקל את ההשגה הראשונה שהגישה העוררת, הוא ביקר במקום, ראה את הצורך בשיפוצים ובתיקונים שיש לבצע בבית, קיבל חלקית את ההשגה והוריד את השווי ב- 35,000 ש"ח.

הערר נדחה. העוררת חויבה לשלם למשיב הוצאות כוללות בסך של 7,500 ש"ח.

ניתן ביום: 14.11.2005 בפני: כבוד השופט (בדימוס) ז. עמוס - יו"ר הועדה; מר מ. לזר, רו"ח – חבר; מר ד. שמואלביץ, עו"ד – חבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קצבאות ביטוח לאומי ביטוח לאומי

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.


להמשך הכתבה לחץ כאן
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.


להמשך הכתבה לחץ כאן