נכסים ובניין: הרווח זינק פי 6.1 מאז תחילת השנה

הסתכם ב-98 מיליון שקל לשלושת הרבעונים הראשונים ביחס ל-16 מיליון שקל בעת המקבילה. המנכ"לית איתן: נמשיך לאתר פרוייקטים בתחום הנדל"ן המניב ונדל"ן למגורים ברחבי הארץ
חזי שטרנליכט |

חברת נכסים ובניין מפרסמת הבוקר (א') את התוצאות שלה לרבעון השלישי של השנה המעידות על שיפור בביצועים הפיננסיים של החברה. הרווח הנקי הסתכם בכ-15 מיליון שקל ברבעון לעומת הפסד בסכום של כ-4 מיליון שקל בתקופה מקבילה אשתקד. מתחילת השנה זינק הרווח בשיעור חד והסתכם ב-98 מיליון שקל מול 16 מיליון שקל ב-3 הרבעונים הראשונים של שנת 2004.

יו"ר הקבוצה, רפי ביסקר מסר כי "החברה התקשרה ברבעון החולף בעסקאות ייזום והקמה של נדל"ן בחו"ל. זאת במסגרת התוכנית האסטרטגית של הקבוצה להרחיב את פעילות ההשקעות בפרויקטיי נדל"ן בחו"ל". סגי איתן, מנכ"ל הקבוצה הוסיפה כי "התוצאות העסקיות של הקבוצה הושפעו מיישום האסטרטגיה החדשה של קבוצת נכסים ובנין".

בנדל"ן מניב מדווחת החברה כי נשמרה יציבות בהכנסות מדמי שכירות אשר הסתכמו בסך של 235 מיליון שקל לעומת 232 מיליון שקל אשתקד. כמו כן, שמרה הקבוצה על שיעור תפוסה גבוה בנכסיה המניבים - 92%.

בתקופת הדוח השקיעה הקבוצה 130 מיליון שקל בייזום והקמה של נכסים מניבים, בעיקר במודיעין, בפארק מת"ם ובשטח בית החולים הדסה עין כרם בירושלים. "אני מעריכה כי במהלך התקופה הקרובה נרחיב את פעילותנו בחו"ל. אנו נמשיך לאתר פרוייקטים וליזום פרוייקטים עם שותפים מקומיים בתחום הייזום ובתחום הנדל"ן המניב.

"בארץ אנו נמשיך לאתר ולפתח פרוייקטים בנדל"ן מניב ובנדל"ן למגורים בכל רחבי הארץ באמצעות החברות הבנות. אנו בוחנים בימים אלה גיוסי הון על ידי הנפקת אג"חים של הקבוצה", דברי איתן.

נכסים ובנין הולכת על ווגאס

בהתאם לטרנד הלוהט של יזמי הנדל"ן הישראלים, מצטרפת גם נכסים ובניין למגמה. במהלך הרבעון שחלף התקשרה נכסים ובנין עם חברת אי.די.בי פתוח, באמצעות חברה משותפת בבעלותן ועם חברות נוספות, עם חברות אמריקניות העוסקות בתחום הבנייה וייזום פרויקטי נדל"ן בלאס-וגאס.

על-פי ההסכם הוקצו לקבוצה כ-30% מהזכויות בשלושה תאגידי נדל"ן אמריקניים ("חברות הנדל"ן) בתמורה לסכום כולל של 90 מיליון דולר ארה"ב. חלקן של החברה ושל אי.די.בי פתוח (כל אחת) בקבוצה הינו 25%. חלקה של החברה בתמורה הינו כ- 102 מיליון ש"ח ומומן מאמצעיה העצמיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות