AMG: גידול בביקוש למשכנתאות לסגירת המינוס בבנק

החל מתחילת 2006 תכנס לתוקף התקנה של בנק ישראל שתאסור את הרחבת האוברדראפט או מסגרת האשראי ללא רשות הבנק. ב-AMG מוסרים כי חלק גידול בלקיחת משכנתאות לסגירת המינוס
חזי שטרנליכט |

במסגרת היערכותה של חברת AMG מודלים כלכליים, המתמחה בייעוץ ובמיחזור משכנתאות לחוק איסור החריגה ממסגרת האשראי, שצפוי להיכנס לתוקפו בקרוב, מדווחת החברה על עלייה בביקושים דווקא להלוואות משכנתא למטרת סגירת המינוס בבנק ולא להלוואות רגילות.

הסיבה, מוסרים ב-AMG, הינה שיעורי הריבית המוצעים ע"י הבנקים למשכנתאות נמוכים באופן דרמטי מהריביות שמציעים הבנקים המסחריים. לדברי גיל רופא, מנכ"ל משותף ב-AMG מודלים כלכליים, מדובר בהפרש של כ-2% מול הבנקים ובהפרש של כ-4% מול חברות כרטיסי האשראי: "בפועל, כאשר מדובר בסגירת מינוס, רצוי ליטול משכנתא בבנקים למשכנתאות, שם הריבית נמוכה יותר מאשר בבנק מסחרי רגיל. כמו כן, תקופות ההלוואות במסלולים השונים ארוכות בהרבה מהתקופות המוצעות ע"י הבנקים המסחריים, והמשמעות היא שהתשלום החודשי נמוך בהרבה".

לדברי רופא, ההלוואות שהבנקים למשכנתאות מציעים היו מיועדות לבעלי דירה שרוצים להגשים חלומות כגון נסיעה לחו"ל, לימודים, רכישת רכב חדש או סיוע לילדים בחתונה, אולם כיום, כאשר האיסור על החריגה ממסגרת אשראי נכנס לתוקף, משתמשת חברת AMG, באמצעות הבנקים, בהלוואות אלו גם לצורך סגירת המינוס.

רופא ציין "יש לציין כי הלוואות לטווח ארוך, כנגד שיעבוד דירה שבבעלות, מהוות פתרון מצוין ללקוחות שזקוקים למימון צרכים שונים. ברם, אם הלווה מעוניין בסכומי כסף נכבדים, כדאי שיבדוק את אפשרות נטילת המשכנתא. הבנקים למשכנתאות מאשרים שיעורי מימון של עד כ-70% מערך הנכס ומגוון של מסלולי מימון - הלוואות צמודות מדד בריבית קבועה או משתנה הלוואות צמודות דולר או ליורו או הלוואות על בסיס פריים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות