AMG: גידול בביקוש למשכנתאות לסגירת המינוס בבנק

החל מתחילת 2006 תכנס לתוקף התקנה של בנק ישראל שתאסור את הרחבת האוברדראפט או מסגרת האשראי ללא רשות הבנק. ב-AMG מוסרים כי חלק גידול בלקיחת משכנתאות לסגירת המינוס
חזי שטרנליכט |

במסגרת היערכותה של חברת AMG מודלים כלכליים, המתמחה בייעוץ ובמיחזור משכנתאות לחוק איסור החריגה ממסגרת האשראי, שצפוי להיכנס לתוקפו בקרוב, מדווחת החברה על עלייה בביקושים דווקא להלוואות משכנתא למטרת סגירת המינוס בבנק ולא להלוואות רגילות.

הסיבה, מוסרים ב-AMG, הינה שיעורי הריבית המוצעים ע"י הבנקים למשכנתאות נמוכים באופן דרמטי מהריביות שמציעים הבנקים המסחריים. לדברי גיל רופא, מנכ"ל משותף ב-AMG מודלים כלכליים, מדובר בהפרש של כ-2% מול הבנקים ובהפרש של כ-4% מול חברות כרטיסי האשראי: "בפועל, כאשר מדובר בסגירת מינוס, רצוי ליטול משכנתא בבנקים למשכנתאות, שם הריבית נמוכה יותר מאשר בבנק מסחרי רגיל. כמו כן, תקופות ההלוואות במסלולים השונים ארוכות בהרבה מהתקופות המוצעות ע"י הבנקים המסחריים, והמשמעות היא שהתשלום החודשי נמוך בהרבה".

לדברי רופא, ההלוואות שהבנקים למשכנתאות מציעים היו מיועדות לבעלי דירה שרוצים להגשים חלומות כגון נסיעה לחו"ל, לימודים, רכישת רכב חדש או סיוע לילדים בחתונה, אולם כיום, כאשר האיסור על החריגה ממסגרת אשראי נכנס לתוקף, משתמשת חברת AMG, באמצעות הבנקים, בהלוואות אלו גם לצורך סגירת המינוס.

רופא ציין "יש לציין כי הלוואות לטווח ארוך, כנגד שיעבוד דירה שבבעלות, מהוות פתרון מצוין ללקוחות שזקוקים למימון צרכים שונים. ברם, אם הלווה מעוניין בסכומי כסף נכבדים, כדאי שיבדוק את אפשרות נטילת המשכנתא. הבנקים למשכנתאות מאשרים שיעורי מימון של עד כ-70% מערך הנכס ומגוון של מסלולי מימון - הלוואות צמודות מדד בריבית קבועה או משתנה הלוואות צמודות דולר או ליורו או הלוואות על בסיס פריים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

מעצר חשודים בהלבנת הון באמצעות מטבעות קריפטו. קרדיט: דוברות המשטרהמעצר חשודים בהלבנת הון באמצעות מטבעות קריפטו. קרדיט: דוברות המשטרה

עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות



רן קידר |

בית משפט השלום בחיפה שחרר בתנאים מגבילים עורך דין ידוע מדרום הארץ, העוסק בסחר בחברות, בחשד שסיפק חברות לרשת שעסקה בהפצה של חשבוניות פיקטיביות בענף הדלקים. כמו כן, שוחרר בתנאים מגבילים תושב דליית אל כרמל, החשוד כי היה אחד מראשי הרשת אם לא הבכיר ביותר בה.

במחלקת חקירות מכס ומע"מ חיפה והצפון ברשות המסים מתנהלת בחודשים האחרונים חקירה בחשד להתארגנות עבריינית מורכבת ומסועפת שמטרתה להונות את קופת המדינה באמצעות שימוש בחברות קש לשם הוצאה וקיזוז של חשבוניות מס פיקטיביות בענף הדלקים ותוך ביצוע עבירות הלבנת הון בהיקף של קרוב לחצי מיליארד שקל.

על פי החשד, התארגנות זו נבנתה בצורה סדורה והיררכית, עם "מגייסים" שפעלו על מנת לאתר אנשי קש ולהעביר את החברות לבעלותם. הניהול החשבונאי ברשת התנהל תחת ידיו של ובאמצעות משרדו של רו"ח נביל ואכים מחיפה, שנעצר ושוחרר בתנאים מגבילים בינואר האחרון, עם הפיכת החקירה לגלויה.   

שלשום עוכב ושוחרר בתנאים מגבילים עורך דין ידוע מדרום הארץ, העוסק בסחר בחברות ושימש על פי החשד כאחד מספקי החברות של הרשת. החברות שנמכרו לרשת והושמו בהם אנשי קש, שימשו על פי החשד להפצת החשבוניות הפיקטיביות לחברות שונות, על מנת לסייע להן להתחמק מתשלום מס. מהחקירה עולה חשד כי העורך דין, שפרטיו אסורים לפרסום, נטל חלק פעיל בהפצת החשבוניות הפיקטיביות, בהיקף של עשרות מיליוני שקל.

היום שוחרר חשוד נוסף בתנאים מגבילים, תושב דליית אל-כרמל בשם עמיר נאטור. על פי החשד, שימש נאטור כאחד מראשי הרשת אם לא הבכיר שבהם מבחינת תפעול ההפצה והקיזוז של חשבוניות מס פיקטיביות,