בוקר אחרי השיא בת"א: מימושים או ביקושים?

היום אנחנו כבר מאחורי ה"שמועות" לגבי העלאת דירוג אשראי לישראל, חברות דירוג האשראי עיקמו את האף ורמזו: "אולי בספטמבר נדבר", אז האם נהיה עדים היום לשיא נוסף?

הבורסה לני"ע בת"א עשויה לפתוח את המסחר במגמה מעורבת עם נטיה לצד הירוק. כך מסמנים לנו פערי הארביטראז' הבוקר. ברקע, רמות השיא בה חתמה הבורסה אתמול. הבוקר יתעוררו המשקיעים לשאלה: להמשיך לרמות שיא חדשות או שמא לממש חלק מהרווחים.

מה שעשוי לסייע למשקיעים היא רוח גבית המגיעה מבורסות וול סטריט. הן חתמו בעליות שערים. אך גם עליות השערים בוול סטריט, החווירו למה שהתרחש ברחוב אחד העם. שמועה עיקשת על העלאת הדירוג לישראל עזרה להזניק את מדד המעו"ף לשיא חדש, והוא חצה את קו ה-700 נקודות. אך, היום אנחנו כבר מאחורי ה"שמועות", האם נהיה עדים היום לשיא נוסף?

מדד ת"א 25 יפתח בקו 704.04 הנקודות, מדד ת"א 100 יחל להיסחר ברמת 710.77 הנקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 יפתח ברמת 400.63 הנקודות.

וול סטריט חתמה אמש בעליות שערים, מדד הנאסד"ק חתם את המסחר בעלייה של 1% לרמה של 2,217 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס עלה ב-0.55% לשער של 10,683 נקודות.

המניות הדואליות שבמדד המעו"ף תפתחנה בפערי ארביטראז' מעורבים, בצד האדום: טבע 0.64%-, פרטנר 0.41%-. בצד הירוק תפתחנה:פריגו 0.91%+, ליפמן 0.86%+, כור 0.66%+, אלביט מערכות 0.62%+.

מדינה בכותרת

הבוקר פורסם ב-"מעריב", כי חברות דירוג האשראי הבינלאומיות, מודי'ס ו-S&P יבחנו את העלאת הדירוג של ישראל לאחר ביצוע ההתנקות מרצועת עזה. מהעיתון נמסר, כי נציגי החברות צפויים לבקר בארץ במהלך ספטמבר. אך ככל הנראה, לא מדובר בהעלאת אשראי מיידית, כפי שסברו חלק מהפעילים אתמול, דבר שמחדד את השאלה אם נראה היום שיא חדש.

ב"ידיעות אחרונות" דווח הבוקר, כי רשת פרטנר רכשה מחברת יורקום, יבואנית נוקיה בישראל, כ-8,000 מכשירי דור שלישי עם בעיה בתוכנה של כרטיס הזכרון. העיתון הוסיף, כי בפרטנר שוקלים לאסוף מהלקוחות את כל המכשירים. מניות החברה צפויות להגיב.

עוד בפרטנר, ב-"מעריב" מספרים לנו הבוקר, כי עמיקם כהן, מנכ"ל פרטנר מכר אתמול 341,666 מניות לפי מחיר של 38.6 שקל למניה, והזרים לחשבונו 13.2 מיליון שקל. בעיתון מזכירים, כי החברה זינקה ב-18% בחודש האחרון.

עוד בתחום הטלקום, אתמול דיווחה פלאפון על התוצאות שלה לרבעון השני. ברבעון זה הסתכמו הכנסות פלאפון בסכום של 1.102 מיליארד שקל, גידול של 16 מיליון שקל או 1.5% לעומת הכנסות של 1.086 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח ירד ב-6% ל-71 מיליון שקל. כמו כן, רשמה פלאפון גידול של 64 אלף לקוחות נטו בתקופה, לסך של 2.244 מיליון מנויים. התוצאות של פלאפון עשויות להשפיע על מניות בזק - החברה האם.

תדיראן קשר דיווחה אתמול על התוצאות שלה לרבעון השני, הדוחות לא "מזהירים" כל כך ויגיעו היום למבחן השוק. הרווח הנקי נפל ב-19% ביחס לעת המקבילה ל-12.1 מיליון דולר. ההכנסות נפלו ב-24% ל-77.19 מיליון דולר, ביחס לרבעון המקביל אז עמדו על 88.81 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.