צבי זיו: דחיית הכניסה לענף הביטוח מחסלת את הרפורמה

כך אומר מנכ"ל הפועלים על רקע ההחלטה המסתמנת לפיה לא יותר לבנקים להיכנס לענף ביטוחי החיים, אלה בתום 4 שנים מיום מכירת קופות הגמל והקרנות
רם דגן |

בנק הפועלים מגיב לידיעות האחרונות לפיהן תדחה כניסת הבנקים הגדולים לענף הביטוח. "ההחלטה נטולת היגיון כלכלי", "מי שרצה למנוע תחרות חופשית בשוק הביטוח קיבל את מבוקשו", כך לדבריו של מנכ"ל הבנק, צבי זיו. "להחלטה האחרונה יש פירוש אחד ויחיד: חיסול הרפורמה בשוק ההון עוד לפני שהיא נולדה".

היום נודע, כי ככל הנראה, כניסת הבנקים לענף ביטוח החיים תהיה רק 4 שנים לאחר מכירת קופות הגמל וקרנות הנאמנות, וכי הבנקים לא יורשו לגבות עמלה מיצרני הביטוח.

"אין מנוס מן הקביעה, כי סיכום זה מרחיק אותנו מאוד מרפורמה בשוק ההון", הוסיף מנכ"ל בנק הפועלים. "משמעות הסיכום היא כי יעברו לפחות שמונה שנים עד שהבנקים יורשו להיכנס לענף ביטוח החיים, וכי גם אז, הם לא יוכלו לגבות עמלות מן המפיצים. למעשה, מנסים ליצור כאן מצב שבו לא יתאפשר לבנקים להיכנס לענף, וכך תימנע תחרות חופשית בענף הביטוח שיהיה ריכוזי ומלא בניגודי עניינים".

"אין אנו יכולים להבין. מדוע כניסת הבנקים לתחום הביטוח שוועדת בכר ראתה בה נדבך חשוב ברפורמה, נדחית לתקופה כה ארוכה. גם לא יכולה להיות הצדקה לכוונה לאסור על הבנקים לקבל עמלות הפצה מיצרני הביטוח. מבנה ההפצה של הביטוח מבוסס על עמלות למפיצי המוצרים. שום דבר לא יגרום ללקוח, המבקש לרכוש מוצר ביטוחי, לשלם בעד מה שקיבל עד כה ללא תשלום. במצב כזה, ברור כי הבנקים לא יכנסו לתחום הביטוח והמטרה ליישם רפורמה בתחום זה לא תושג".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות