הדולר זינק ב-2.1%, האם רכבת ההרים תימשך?
שער הדולר הדולר שקל נע כמו רכבת הרים מהירה בחודש וחצי האחרונים, ריצה שהתחילה מאזור ה-3.4 שקלים לדולר עד אזור ה-3.9 ומשם צלל מטה בשבועיים האחרונים לאזור ה-3.5 שקלים. ביומיים האחרונים רואים התחזקות נוספת והיום הדולר היציג זינק בכ-2.1%. בראיון שקיימנו עם יוסי פרנק מנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים הוא מספק הסבר להתנהגות הקיצונית והערכה קדימה, כמו-כן קובי לוי ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי שוקי הון מעריך כי התנודתיות בשוק המט"ח תימשך כל זמן שמשבר הקורונה יכה בשווקים. עם זאת, להערכתו בטווח הארוך קיימים כוחות שתומכים בחזרת התחזקות השקל.
הדולר - לאן? ואיך משקיעים בדולר?
לדברי יוסי פרנק, בחודש האחרון קיים מתאם גבוה בין התנהגות שוקי המניות בארה"ב לבין הדולר שקל, "כאשר שוק המניות בארה"ב ירד בחדות הדולר-שקל זינק בכ-12%, כאשר הבורסות חזרו לעלות ראינו החלשות של הדולר, וכעת הירידות של אתמול בוול סטריט מייצרות שוב ביקושים לדולר, הגורם שמניע את התנהגות הדולר-שקל אלו הגופים המוסדיים, כשחקנים המרכזיים בשווקים הפיננסיים המודלים שלהם בגידור מט"ח מייצרות תנודות חזקות כאשר השווקים סוערים".
התפתחות שער הדולר-שקל בשנה האחרונה - תנודה קיצונית במשבר הקורונה
פרנק מסביר כי הדולר שקל התנתק לגמרי מהפרמטרים הכלכליים, "אם אתה שם גרף של דולר-שקל וה-S&P אתה רואה קורלציה של כמעט 1, למעט בימים מאוד מסוימים, זה מדהים, לא היה מצב כזה במדינת ישראל אף פעם קודם לכן, התופעה הזאת נגרמת כמעט אך ורק מהגופים המוסדיים שלנו, בשנת 2019 המוכרים הכי גדולים של הדולר היו הגופים המוסדיים כי הבורסות עלו."
להערכת פרנק, הגופים המוסדיים עובדים בשיטת גידור לא רלוונטית שגורמת לתנודות בדולר שקל, "המודלים של הגופים המוסדיים פועלים באופן אוטומטי לפי מכסות ההגנה מירידת ערך הדולר, רוב הגופים מגדרים כ-80% מערך התיק, אך יש גופים שמחמירים ומגדרים 90%, בימים כתיקונם זה פחות מורגש, אך מה שקרה כאן לפני שבועיים לערך, הגופים המוסדיים הכניסו את הבנקים לרמת סחרור שלא הייתה כאן בהיסטוריה, עד כדי כך שבנק ישראל התערב, וטוב שהתערב בשביל לספק להם נזילות, למנוע מצב קיצוני עוד יותר."
- ארפי אופטיקל נפלה 6.8%, אלרוב נדל״ן יורדת 5.8%, שוב אנרגיה התחזקה 3.3%; הבנקים והביטוחים טיפסו עד 1.
- נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדוגמא אומר פרנק: "הגופים המוסדיים בישראל מחזיקים 100 מיליארד דולר בהשקעות בחו"ל, במצב של עליית ערך התיק ב-10% ל-110 מיליארד, יאלצו אותם למכור 8 מיליארד דולר בשביל להיצמד למודל 80% גידור. הכוונה ליחס בין שווי התיק המניתי לבין הגידור במט"ח שפועל באופן אוטומטי ומוגדר ביחס קבוע מראש, במקרה ההפוך במצב כפי שחווינו לאחרונה שהבורסות יורדות הם צריכים לרכוש דולרים, זה מזרים ביקושים גבוהים לדולר ועל כן הוא זינק."
בהסתכלות קדימה אומר פרנק: "לדולר שקל יש מחיר שיווי משקל, להערכתי הוא נע בין 3.6-3.7 ותלוי במצב הדולר בעולם, במצב של דולר חזק בעולם זה נוטה יותר לכיוון של 3.7, כאשר עלה מעל זה, הוא ירד חזרה וכשהוא ירד מתחת לזה הוא עלה חזרה, כל פעם הסיבה משתנה – קורונה, בחירות, איום בטחוני או קריסת שווקים פיננסיים, כל פעם יש את הסיפור התורן אבל בסופו של דבר הוא חוזר לשיווי משקל שלו".
גורם נוסף שהשפיע בשבוע האחרון היה הנפקת האג"ח ל-100 שנים, הנפקה בדולר ייצרה מצב של מכירות בדולר ועל כן ראינו החלשות חזקה מדי בשבוע האחרון.
בראיה קדימה צופה פרנק שני תרחישים אפשריים, מצב של רגיעה שזאת האופציה הסבירה לדעתו, לדבריו "העולם הבין איך לטפל בקורונה, כולם מבינים שהאסייתיים התנהגו בצורה הנכונה, העולם ישלם מחיר כבד אבל יתגברו על זה תוך חודשיים שלושה והעולם יחזור לתפקד, יודעים לכמת את הנזק הכלכלי, 30% ירידה זה משקף, מעבר לזה כבר פאניקה, בסיום המשבר יהיה 'בוסט' מטורף לכלכלות".
- שער הדולר בשפל - האם הוא יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים ואיך זה קשור לריבית?
- מלחמת המטבעות: למה טראמפ וסין פתאום מסכימים על דולר חלש
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מלחמת המטבעות: למה טראמפ וסין פתאום מסכימים על דולר חלש
על כן, להערכתו כרגע נראה המשך מחיר שיווי משקל כפי שנמצא כרגע בטווח של 3.6-3.7 שקלים לדולר, האופציה השנייה שפחות סבירה בעיניו היא המשך הכאוס בשווקים, "במצב של כאוס הבורסות ימשיכו לרדת הדולר ימשיך לעלות, הדולר ישקף את מצב הבורסות בעולם בעיקר בגלל התנהגות המוסדיים, במקרה כזה בנק ישראל יצטרך להתערב".
קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי שוקי הון: ״השקל ממשיך להתנהג בהתאם לשוקי המניות. אחרי שבשבוע שעבר השקל התחזק במקביל לעלייה בשוקי המניות, היום ואתמול השקל נחלש במקביל לחזרת המימושים לשוקי המניות. הקשר ממשיך לעמוד על מתאם של כ-0.2-0.3, משמע על ירידה של כ-5% ביומיים האחרונים השקל נחלש בכ-2%. להערכתנו, המתאם בין שוק המניות לבין המסחר בשקל יימשך כל עוד האווירה המשברית תימשך. עם זאת, בטווח הארוך, ולאחר סיום המשבר, קיימים כוחות שתומכים בחזרת ההתחזקות של השקל כמו הפקת הגז, פעילות היצוא בסקטור ההייטק, שלהערכתנו תיפגע פחות במשבר הנוכחי, צירופה של ישראל למדד WGBI ועוד״.
- 2.מוטי 16/04/2020 10:59הגב לתגובה זוהדולר צנח ופרנק שוב טעה. ( כרגיל)
- 1.פנחס 02/04/2020 20:46הגב לתגובה זויש לו 115 מיליארד תקוע מאז ימי פישמן כרגע זו הזדמנות מבחינתו לממש חלק מבלי לרסק את הדולר, שקל הרבה יותר חזק כרגע ריאלית מדולר ויורו, אם לא החרדים כבר הינו מחוץ לקורונה
שער הדולר בשפל - האם הוא יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים ואיך זה קשור לריבית?
שער הדולר-שקל ירד לאחרונה מתחת ל-3.17 שקלים, רף שלא נראה מאז 2021. התחזקות המטבע המקומי, שתורמת להפחתת הלחצים האינפלציוניים במשק, מעוררת הערכות שהשקל עשוי להמשיך להתחזק, אולי אפילו לכיוון שלושה שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל צפויה להשאיר את הריבית במפגש הקרוב ללא שינוי.
שער הדולר שער הדולר-שקל דולר שקל רציף -0.16% ירד אתמול ל-3.17 שקלים, רמה שלא נראתה מאז 2021, ואז עלה מעט בחזרה. הדולר חלש בעולם במחצית השנייה של השנה וזה מכוון - ארה"ב רוצה דולר חלש, זה מחזק את הייצוא שלה. אבל לא זו הסיבה העיקרית לנפילה משער של 3.647 שקלים בתחילת השנה לשער הנוכחי - איבוד ערך של כ-13%. מה שקורה בעולם מתורגם לאחוזים בודדים ביחס בין השקל-דולר. הצניחה מגיעה מסיבות מקומיות.
בראש וראשונה, החוזקה של הכלכלה המקומית, וההצלחה הגדולה במלחמה מול איראן. פרמיית הסיכון ירדה דרמטית וזה התבטא בשווקים בארץ ובשער הדולר. כמו כן, הבסיס של תנועות ההון תוך בשחיקת הדולר ביחס לשקל - יש יותר מכירות דולרים כי יש יותר ייצוא ויותר השקעות שזורמות לכאן גם בשל הפרשי הריביות - משקיעים סולידים מסיטים דולרים לישראל ומשיעים באפיק סולידי בתשואה גבוהה יותר ממקומות אחרים, אם כי כיוון הריבית כאן גם בירידה
התחזקות המטבע המקומי מפחיתה לחצים אינפלציוניים, עם ירידה במחירי יבוא, ומעלה אפשרות להמשך עלייה בשער השקל, כשכלכלנים מסמנים את שער ה-3 שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל הורידה את הריבית ל-4.25% בנובמבר 2025, הפעם הראשונה מזה כמעט שנתיים, אך צפויה לשמור על זהירות במפגש ינואר 2026, עם תחזיות להורדות נוספות עד 3.5% במהלך השנה. ככל שבנק ישראל יחזיק את הריבית גבוהה ממקומות אחירם בעולם, תהיה מוטיבציה למשקיעים זרים להזרים דולרים לכאן וזה יתמוך בשחיקת הדולר. כשזה ישתנה, הזרימות בהדרגה יאטו והכיוון יתהפך. בכל מקרה, הזרמות אלו, חשובות ככל שיהיו, הם גם לא המרכיב העיקרי של השינוי בשער הדולר בחודשים ובשנה האחרונה.
הגורמים להתחזקות השקל כוללים כאמור בעיקר שיפור ביטחוני, כמו הפסקת אש בעזה והפחתת מתיחות עם איראן, שמפחיתים סיכונים גיאופוליטיים ומעודדים השקעות זרות; המשך אקזיטים בהייטק שמכניסים לכאן כסף גדול במקביל למימוש דולרים, המשך גידול בייצוא שמומר מדולרים לשקלים.
- ארפי אופטיקל נפלה 6.8%, אלרוב נדל״ן יורדת 5.8%, שוב אנרגיה התחזקה 3.3%; הבנקים והביטוחים טיפסו עד 1.
- נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לכך, גורם משמעותי בהשפעה על שער הדולר הוא התנהגות המוסדיים בשוק המט"ח. כאשר תיק ההשקעות של המוסדיים בחו"ל עולה במקביל לעליות בוול סטריט הם מצמצמים את החשיפה דרך פעולות ששקולות למכירת דולרים. ההשפעות האלו יומיות וחדות ולכן יש להם אפקט גדול. כלומר, בבסיס, השקעות המוסדיים מצריכות קניית דולרים כי השוק המקומי קטן על הכספים שלנו והמוסדיים קונים מדי חודש מניות בוול סטריט, אבל זו "זרימה טבעית", ביקושים טבעיים. כאשר יש יום של עליות משמעותיות או ירידות משמעותיות, המוסדיים בהתאמה מתקנים בשוקי הנגזרים-אופציות ובאופן ישיר את החשיפה וזה נעשה בצורה מהירה וחדה שמשפיעה על השערים.
שער הדולר בשפל - האם הוא יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים ואיך זה קשור לריבית?
שער הדולר-שקל ירד לאחרונה מתחת ל-3.17 שקלים, רף שלא נראה מאז 2021. התחזקות המטבע המקומי, שתורמת להפחתת הלחצים האינפלציוניים במשק, מעוררת הערכות שהשקל עשוי להמשיך להתחזק, אולי אפילו לכיוון שלושה שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל צפויה להשאיר את הריבית במפגש הקרוב ללא שינוי.
שער הדולר שער הדולר-שקל דולר שקל רציף -0.16% ירד אתמול ל-3.17 שקלים, רמה שלא נראתה מאז 2021, ואז עלה מעט בחזרה. הדולר חלש בעולם במחצית השנייה של השנה וזה מכוון - ארה"ב רוצה דולר חלש, זה מחזק את הייצוא שלה. אבל לא זו הסיבה העיקרית לנפילה משער של 3.647 שקלים בתחילת השנה לשער הנוכחי - איבוד ערך של כ-13%. מה שקורה בעולם מתורגם לאחוזים בודדים ביחס בין השקל-דולר. הצניחה מגיעה מסיבות מקומיות.
בראש וראשונה, החוזקה של הכלכלה המקומית, וההצלחה הגדולה במלחמה מול איראן. פרמיית הסיכון ירדה דרמטית וזה התבטא בשווקים בארץ ובשער הדולר. כמו כן, הבסיס של תנועות ההון תוך בשחיקת הדולר ביחס לשקל - יש יותר מכירות דולרים כי יש יותר ייצוא ויותר השקעות שזורמות לכאן גם בשל הפרשי הריביות - משקיעים סולידים מסיטים דולרים לישראל ומשיעים באפיק סולידי בתשואה גבוהה יותר ממקומות אחרים, אם כי כיוון הריבית כאן גם בירידה
התחזקות המטבע המקומי מפחיתה לחצים אינפלציוניים, עם ירידה במחירי יבוא, ומעלה אפשרות להמשך עלייה בשער השקל, כשכלכלנים מסמנים את שער ה-3 שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל הורידה את הריבית ל-4.25% בנובמבר 2025, הפעם הראשונה מזה כמעט שנתיים, אך צפויה לשמור על זהירות במפגש ינואר 2026, עם תחזיות להורדות נוספות עד 3.5% במהלך השנה. ככל שבנק ישראל יחזיק את הריבית גבוהה ממקומות אחירם בעולם, תהיה מוטיבציה למשקיעים זרים להזרים דולרים לכאן וזה יתמוך בשחיקת הדולר. כשזה ישתנה, הזרימות בהדרגה יאטו והכיוון יתהפך. בכל מקרה, הזרמות אלו, חשובות ככל שיהיו, הם גם לא המרכיב העיקרי של השינוי בשער הדולר בחודשים ובשנה האחרונה.
הגורמים להתחזקות השקל כוללים כאמור בעיקר שיפור ביטחוני, כמו הפסקת אש בעזה והפחתת מתיחות עם איראן, שמפחיתים סיכונים גיאופוליטיים ומעודדים השקעות זרות; המשך אקזיטים בהייטק שמכניסים לכאן כסף גדול במקביל למימוש דולרים, המשך גידול בייצוא שמומר מדולרים לשקלים.
- ארפי אופטיקל נפלה 6.8%, אלרוב נדל״ן יורדת 5.8%, שוב אנרגיה התחזקה 3.3%; הבנקים והביטוחים טיפסו עד 1.
- נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לכך, גורם משמעותי בהשפעה על שער הדולר הוא התנהגות המוסדיים בשוק המט"ח. כאשר תיק ההשקעות של המוסדיים בחו"ל עולה במקביל לעליות בוול סטריט הם מצמצמים את החשיפה דרך פעולות ששקולות למכירת דולרים. ההשפעות האלו יומיות וחדות ולכן יש להם אפקט גדול. כלומר, בבסיס, השקעות המוסדיים מצריכות קניית דולרים כי השוק המקומי קטן על הכספים שלנו והמוסדיים קונים מדי חודש מניות בוול סטריט, אבל זו "זרימה טבעית", ביקושים טבעיים. כאשר יש יום של עליות משמעותיות או ירידות משמעותיות, המוסדיים בהתאמה מתקנים בשוקי הנגזרים-אופציות ובאופן ישיר את החשיפה וזה נעשה בצורה מהירה וחדה שמשפיעה על השערים.
