האם מדד המעו"ף משנה את המגמה הארוכה?
שוק המניות המקומי מסרב לעצור באדום ומעכל כבת יענה כל סימן להיצע שעלול לבלום אותו אפילו זמנית. מדד המעו"ף שהעפיל לרמת 866 הנקודות השבוע, אינו מגלה בשלב זה סימני חולשה משמעותיים דיים כדי שאפשר יהיה לשים איקס אחד גדול על מהלך העליות האחרון. הסוגיה העומדת על הפרק היא האם נחישות זו מבססת שינוי מגמה ארוך טווח או שמא שוב תתברר הסבלנות כמעלה משתלמת ביותר במסחר בניירות ערך ומי שיצטרף עכשיו יאלץ בעוד פרק זמן לא ארוך, להחזיר את רווחיו לשוק? על שאלה זו אשתדל לענות בסעיף אודות הטווח הארוך.
במהלך היום אהיה זמין לשאלות הקוראים באתר דרך הטוקבקים שבתחתית הכתבה. אשתדל לענות לכל שאלה שהיא בכובד ראש וברצינות הראויה.
בטווח הארוך
מבט על מבנה המחירים שהחל ברמת 1,248 הנקודות מגלה שהמגמה הראשית מגמה ראשית עודנה ירידה. מבנה המחירים המיוצג על ידי הגרף החודשי עדיין לא מסודר ובנוי באופן בו יהיה ניתן לקבוע חד משמעית תחתית אחרונה. עליות המחירים החדות נראות בשלב הנוכחי כתיקון טכני אלים ואגרסיבי לגל ירידות שהחל את דרכו ברמת 1,138 ותם ברמת 590 הנקודות. במסגרת תיקון זה יכול מדד המעו"ף "לסחוב" עוד מספר אחוזים מעלה.
מבט בתחתית הגרף יגלה שמחזורי המסחר נותרים נמוכים יחסית לאלו שאפיינו את מגמת הירידה, דבר המחשיד את מהלך העליות האחרון כתיקון טכני ולא כשינוי מגמה ארוך טווח.
עוד אפשר לראות בגרף החודשי שהממוצעים הנעים המצורפים לגרף מסודרים עדיין בסדר יורד, דבר השמור בעיקר למגמות ירידה.
מכאן עולה המסקנה שהמגמה ארוכת הטווח עודנה מגמת ירידה וכי מוקדם מכדי לסתום עליה את הגולל. היפוך מגמה מוחלט רק כאשר יגיע עוד גל ירידות משמעותי וברוטאלי, שייעצר בכל רמה מעל לרמת 590 הנקודות. אירוע כזה יאפשר לקבוע שהתחתית האחרונה נכרתה וששוק המניות המקומי יוצא לדרך חדשה. אנחנו עדיין לא שם.
בטווח הקצר
מטבע הדברים איני יכול לקבוע סיומה של מגמה אחת ותחילה של מגמה אחרת ללא סימנים מובהקים, הרי שבסקירה הנוכחית תשתנה בעיקר הרמה הקריטית. זו ששבירתה תעיד על חיסולה של מגמת העלייה או לפחות תספק את הרמז הראשוני לכך. מעבר לזה, על רקע התנהלותו של השוק המקומי בשבוע האחרון, נותרת הסקירה על כנה כמעט בשלמות.
מגמת עלייה מורכבת ממספר פרמטרים האמורים לשמש יחדיו כדי לקבוע הן את הכיוון והן את העוצמה :
1. הפרמטר הראשון והבסיסי ביותר הוא האופן בו מסודרות נקודות השיא והשפל. נקודות אלו הן אבן היסוד לכל מגמה והעובדה ולפיה הן מסודרות במבנה עולה מעידה על קיומה של מגמת עלייה.
2. רמות התנגדות - יכולתו של השוק להתמודד עם רמות התנגדות מהווה פרמטר נוסף. שבירה מעלה של רמות התנגדות, בעיקר אם הדבר מתבצע תוך מחזור גבוה, מעידות על עוצמתה של המגמה.
3. ממוצעים נעים - כלי עזר ראשון במעלה בקביעת איכות המגמה. כפי שאפשר לראות על הגרף המצורף, מסודרים הממוצעים הנעים בסדר עולה ושיפועם מצביע מעלה.
על פניו, מגמת עלייה מושלמת, לפחות בראייה קצרת טווח. אלא שהימצאותו של מדד המעו"ף סביב יעד המחירים בו נקבתי בחודשים האחרונים, בשילוב עם
למה לשים לב
מבט על התנהגות השוק מעיד כי המגמה היא מגמת עלייה. אלא שהימצאותו של מדד המעו"ף בטווח המחירים המייצג את פוטנציאל העליות של השוק, מחייב בתקופה הקרובה להביט גם על הצד הנעים פחות של השוק.
1. כפי שאפשר לראות, מדד המעו"ף נתמך על קו מגמה עולה. קו זה עובר מתחת לכל נקודות השפל של גל העליות האחרון ולמעשה מייצג את מידת הנחישות של הקונים. בניגוד לדעה הרווחת, שבירה מטה של קו מגמה עולה אינה מעידה על סיומה של מגמה אך היא יכולה להיות בבחינת סימן ראשון. קו מגמה זה מספק השבוע תמיכה סביב רמת 830 הנקודות. כלומר, שבירה של רמה זו כלפי מטה תהיה הסימן הראשון לסיומה של מגמת העלייה ובכל מקרה תחייב בחינה חוזרת של מגמת העלייה.
2. כדי לחסל את מגמת העלייה דרושים מרכיבים נוספים. מעבר לשבירתו של קו המגמה העולה מטה, מדד המעו"ף חייב או לשבור כלפי מטה את רמת 800 הנקודות, רמה ששימשה בעבר כרמת התנגדות וכעת אמורה לשמש כתמיכה, או לחלופין להיכשל פעמיים בשבירת רמת שיא מסוימת.
3. יש לשים לב גם למחזורי המסחר בימי ירידות. התרחבותם בימי ירידות תעלה את הסבירות לסיומו של גל העליות.
4. אפשר לעשות גם שימוש בממוצעים נעים דוגמת הצמד 10/20 ולבחון את יחסי הגומלין של השוק איתם.
סיכום
אפשר ליהנות עדיין מתקופת הרנסאנס האופפת את שוק המניות המקומי. סביר להניח שנראה את מהלך העליות נמשך. אלא שבטווח הזמן הארוך יותר ואחרי שלושה חודשים רצופים של עליות, דומה שאנו קרובים יותר לסופו של המהלך מאשר לתחילתו.
גרף יומי של המעו"ף
גרף חודשי של המעו"ף
* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
שער הדולר בשפל - האם הוא יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים ואיך זה קשור לריבית?
שער הדולר-שקל ירד לאחרונה מתחת ל-3.17 שקלים, רף שלא נראה מאז 2021. התחזקות המטבע המקומי, שתורמת להפחתת הלחצים האינפלציוניים במשק, מעוררת הערכות שהשקל עשוי להמשיך להתחזק, אולי אפילו לכיוון שלושה שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל צפויה להשאיר את הריבית במפגש הקרוב ללא שינוי.
שער הדולר שער הדולר-שקל דולר שקל רציף ירד אתמול ל-3.17 שקלים, רמה שלא נראתה מאז 2021, ואז עלה מעט בחזרה. הדולר חלש בעולם במחצית השנייה של השנה וזה מכוון - ארה"ב רוצה דולר חלש, זה מחזק את הייצוא שלה. אבל לא זו הסיבה העיקרית לנפילה משער של 3.647 שקלים בתחילת השנה לשער הנוכחי - איבוד ערך של כ-13%. מה שקורה בעולם מתורגם לאחוזים בודדים ביחס בין השקל-דולר. הצניחה מגיעה מסיבות מקומיות.
בראש וראשונה, החוזקה של הכלכלה המקומית, וההצלחה הגדולה במלחמה מול איראן. פרמיית הסיכון ירדה דרמטית וזה התבטא בשווקים בארץ ובשער הדולר. כמו כן, הבסיס של תנועות ההון תוך בשחיקת הדולר ביחס לשקל - יש יותר מכירות דולרים כי יש יותר ייצוא ויותר השקעות שזורמות לכאן גם בשל הפרשי הריביות - משקיעים סולידים מסיטים דולרים לישראל ומשיעים באפיק סולידי בתשואה גבוהה יותר ממקומות אחרים, אם כי כיוון הריבית כאן גם בירידה
התחזקות המטבע המקומי מפחיתה לחצים אינפלציוניים, עם ירידה במחירי יבוא, ומעלה אפשרות להמשך עלייה בשער השקל, כשכלכלנים מסמנים את שער ה-3 שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל הורידה את הריבית ל-4.25% בנובמבר 2025, הפעם הראשונה מזה כמעט שנתיים, אך צפויה לשמור על זהירות במפגש ינואר 2026, עם תחזיות להורדות נוספות עד 3.5% במהלך השנה. ככל שבנק ישראל יחזיק את הריבית גבוהה ממקומות אחירם בעולם, תהיה מוטיבציה למשקיעים זרים להזרים דולרים לכאן וזה יתמוך בשחיקת הדולר. כשזה ישתנה, הזרימות בהדרגה יאטו והכיוון יתהפך. בכל מקרה, הזרמות אלו, חשובות ככל שיהיו, הם גם לא המרכיב העיקרי של השינוי בשער הדולר בחודשים ובשנה האחרונה.
הגורמים להתחזקות השקל כוללים כאמור בעיקר שיפור ביטחוני, כמו הפסקת אש בעזה והפחתת מתיחות עם איראן, שמפחיתים סיכונים גיאופוליטיים ומעודדים השקעות זרות; המשך אקזיטים בהייטק שמכניסים לכאן כסף גדול במקביל למימוש דולרים, המשך גידול בייצוא שמומר מדולרים לשקלים.
- רייזור מזנקת 40% אקסון ויז'ן 12%; הביטוח יורד 1.8% - הירידות במדדים התמתנו
- מדד הביטוח ירד 1.3%, הנדל"ן הוסיף 1.9% בהובלת עזריאלי; המדדים ננעלו בעליות עד 1.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לכך, גורם משמעותי בהשפעה על שער הדולר הוא התנהגות המוסדיים בשוק המט"ח. כאשר תיק ההשקעות של המוסדיים בחו"ל עולה במקביל לעליות בוול סטריט הם מצמצמים את החשיפה דרך פעולות ששקולות למכירת דולרים. ההשפעות האלו יומיות וחדות ולכן יש להם אפקט גדול. כלומר, בבסיס, השקעות המוסדיים מצריכות קניית דולרים כי השוק המקומי קטן על הכספים שלנו והמוסדיים קונים מדי חודש מניות בוול סטריט, אבל זו "זרימה טבעית", ביקושים טבעיים. כאשר יש יום של עליות משמעותיות או ירידות משמעותיות, המוסדיים בהתאמה מתקנים בשוקי הנגזרים-אופציות ובאופן ישיר את החשיפה וזה נעשה בצורה מהירה וחדה שמשפיעה על השערים.
שער הדולר בשפל - האם הוא יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים ואיך זה קשור לריבית?
שער הדולר-שקל ירד לאחרונה מתחת ל-3.17 שקלים, רף שלא נראה מאז 2021. התחזקות המטבע המקומי, שתורמת להפחתת הלחצים האינפלציוניים במשק, מעוררת הערכות שהשקל עשוי להמשיך להתחזק, אולי אפילו לכיוון שלושה שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל צפויה להשאיר את הריבית במפגש הקרוב ללא שינוי.
שער הדולר שער הדולר-שקל דולר שקל רציף ירד אתמול ל-3.17 שקלים, רמה שלא נראתה מאז 2021, ואז עלה מעט בחזרה. הדולר חלש בעולם במחצית השנייה של השנה וזה מכוון - ארה"ב רוצה דולר חלש, זה מחזק את הייצוא שלה. אבל לא זו הסיבה העיקרית לנפילה משער של 3.647 שקלים בתחילת השנה לשער הנוכחי - איבוד ערך של כ-13%. מה שקורה בעולם מתורגם לאחוזים בודדים ביחס בין השקל-דולר. הצניחה מגיעה מסיבות מקומיות.
בראש וראשונה, החוזקה של הכלכלה המקומית, וההצלחה הגדולה במלחמה מול איראן. פרמיית הסיכון ירדה דרמטית וזה התבטא בשווקים בארץ ובשער הדולר. כמו כן, הבסיס של תנועות ההון תוך בשחיקת הדולר ביחס לשקל - יש יותר מכירות דולרים כי יש יותר ייצוא ויותר השקעות שזורמות לכאן גם בשל הפרשי הריביות - משקיעים סולידים מסיטים דולרים לישראל ומשיעים באפיק סולידי בתשואה גבוהה יותר ממקומות אחרים, אם כי כיוון הריבית כאן גם בירידה
התחזקות המטבע המקומי מפחיתה לחצים אינפלציוניים, עם ירידה במחירי יבוא, ומעלה אפשרות להמשך עלייה בשער השקל, כשכלכלנים מסמנים את שער ה-3 שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל הורידה את הריבית ל-4.25% בנובמבר 2025, הפעם הראשונה מזה כמעט שנתיים, אך צפויה לשמור על זהירות במפגש ינואר 2026, עם תחזיות להורדות נוספות עד 3.5% במהלך השנה. ככל שבנק ישראל יחזיק את הריבית גבוהה ממקומות אחירם בעולם, תהיה מוטיבציה למשקיעים זרים להזרים דולרים לכאן וזה יתמוך בשחיקת הדולר. כשזה ישתנה, הזרימות בהדרגה יאטו והכיוון יתהפך. בכל מקרה, הזרמות אלו, חשובות ככל שיהיו, הם גם לא המרכיב העיקרי של השינוי בשער הדולר בחודשים ובשנה האחרונה.
הגורמים להתחזקות השקל כוללים כאמור בעיקר שיפור ביטחוני, כמו הפסקת אש בעזה והפחתת מתיחות עם איראן, שמפחיתים סיכונים גיאופוליטיים ומעודדים השקעות זרות; המשך אקזיטים בהייטק שמכניסים לכאן כסף גדול במקביל למימוש דולרים, המשך גידול בייצוא שמומר מדולרים לשקלים.
- רייזור מזנקת 40% אקסון ויז'ן 12%; הביטוח יורד 1.8% - הירידות במדדים התמתנו
- מדד הביטוח ירד 1.3%, הנדל"ן הוסיף 1.9% בהובלת עזריאלי; המדדים ננעלו בעליות עד 1.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לכך, גורם משמעותי בהשפעה על שער הדולר הוא התנהגות המוסדיים בשוק המט"ח. כאשר תיק ההשקעות של המוסדיים בחו"ל עולה במקביל לעליות בוול סטריט הם מצמצמים את החשיפה דרך פעולות ששקולות למכירת דולרים. ההשפעות האלו יומיות וחדות ולכן יש להם אפקט גדול. כלומר, בבסיס, השקעות המוסדיים מצריכות קניית דולרים כי השוק המקומי קטן על הכספים שלנו והמוסדיים קונים מדי חודש מניות בוול סטריט, אבל זו "זרימה טבעית", ביקושים טבעיים. כאשר יש יום של עליות משמעותיות או ירידות משמעותיות, המוסדיים בהתאמה מתקנים בשוקי הנגזרים-אופציות ובאופן ישיר את החשיפה וזה נעשה בצורה מהירה וחדה שמשפיעה על השערים.
