בלעדי

על פי החישובים של המהנדסים, רא"מ תחסוך כמיליארד שקל למדינה

כך על פי ממצאי דו"ח שהוכן על-ידי המהנדסים גדי רוזנטל מאוניברסיטת תל-אביב ואורן נועם אודות הפעילות המתוכננת של שותפות פצלי השמן
ניצן כהן |

נושא השבת אנרגיה מפסולת והפקת אנרגיה ממקורות חלופיים הוא מהטרנדים החמים ביותר בעולם הכלכלי. אחת החברות המעניינות בענף היא שותפות רותם אנרגיה יהש -1.38%   (רא"מ) הפועלת התחום הפקת האנרגיה במישור רותם באמצעות שני גורמים: פצלי שמן והשבת פסולת פלסטיק עירונית.

הפקת אנרגיה מפסולת בעידוד המדינה

המתקן אותו מעוניינת להקים השותפות אמור למעשה לקחת פסולת פלסטיק עירונית ולהפיק ממנו אנרגיה, כשהמשרד להגנת הסביבה מעוניין לעודד תהליכים כאלה שיהוו חלופה להטמנת פסולת אליה הורגלנו ובמקומה מיחזור הפסולת כך שניתן יהיה להפיק ממנה אנרגיה.

המודל העסקי של שותפות רא"מ הוא למעשה רכישה של הפסולת המיועדת להטמנה מהרשויות המקומיות, הפקת האנרגיה ממנו ומכירתה לרשת החשמל הארצית. בשותפות מאמינים שמודל זה יהווה תמריץ לרשויות כמו גם לפרטים להפריד את פסולת הפלסטיק ולמכור לה אותה.

רא"מ, שמעוניינת לקדם את הפרויקט, הזמינה דו"ח של מומחה חיצוני שאמור היה לבחון את החלופות השונות שבין הטמנת פסולת פלסטיק עירונית, שריפתה בהשוואה למכירתה למתקן של השותפות והפקת אנרגיה ממנה. המומחה החיצוני הגיש לאחרונה את ממצאי הבדיקה שלו שהגיעו לידי ביזפורטל.

להערכת המהנדסים צפוי חיסכון שנתי של עד 150 מיליון שקל

ממצאי הדו"ח שהוכן על-ידי המהנדסים גדי רוזנטל מאוניברסיטת תל-אביב ואורן נועם, עולה כי החיסכון שינבע כתוצאה משימוש במתקן הפירוליזה של השותפות לטיפול בפסולת פלסטיק בשני תרחישים שונים שנבחנו, יביא לחיסכון של כ-149 מיליון שקל בשנה בהשוואה לחלופה של הטמנת הפסולת וחיסכון של כ-127 מיליון שקל בשנה בהשוואה לחלופה של שריפת הפסולת.

על פי הדו"ח, בתפוקה מלאה, המתקן אמור לטפל בפסולת פלסטיק בהיקף של 200 אלף טון שמהווים 18% מפסולת הפלסטיק בישראל. בהשוואה לפתרון של שריפת פסולת פלסטיק, המתקן יאפשר חיסכון בפליטת גזי חממה בהיקף של 202 אלף טון.

עוד עולה מנתוני הדו"ח כי פסולת הפלסטיק, באמצעות הליך פירוליזה ושימוש בזרם פצלי נפט (פסולת כרייה), תייצר אנרגיה ותשמש להפקה של נפט וחשמל בתפוקה שנתית של כ-1.5 מיליון חביות נפט בנוסף לייצור חשמל בהספק של - 64MWe.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

 

היקף פסולת הפלסטיק השנתית בישראל נאמדת כיום בכ-1.1 מיליון טון, ולפי התחזיות תוך עשור היא תגדל לכ-1.5 מיליון טון. נכון להיום, כ-84% מפסולת הפלסטיק מכל המקורות בישראל מנותבת להטמנה, כ-11% למחזור וכ-5% נשרפת באופן פיראטי בשטחים פתוחים.

חיסכון של כמיליארד שקל למדינת ישראל

המתקן, לטענת מחבר הדו"ח, יצמצם את שיעור הפלסטיק הנשרף בישראל בשריפות פיראטיות ב-60% ויקטין את היקף ההטמנה בשיעור של 18%. כך שהחיסכון למדינה מוערך במיליארד שקל עד יישום תוכניות המשרד להגנת הסביבה בשנת 2030.

 

לפי מרשם הפליטות של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2018, מקורם של 60% מהחומרים החשודים או המוכרים כמסרטנים הוא בשריפות פסולת פיראטיות או שריפות פסולת כתוצאה מבעירות פנימיות באתרי הטמנה מוסדרים.

 

הדו"ח קובע כי גם בהנחות האופטימיות ביותר מתקני השריפה המשמעותיים אשר יביאו לשינוי לו מייחל המשרד להגנת הסביבה, במימון המדינה, יהיו פעילים רק ב-2030 – עיכוב בהקמתם ו/או נטישת התוכנית עשויים לייצר חיסכון נוסף של מיליארדי שקלים למדינה. על-פי הערכות השותפות, תוספת מקומות העבודה כתוצאה מהקמת המתקן תהיה בהיקף של 300 משרות.

 

נכון לתום המחצית הראשונה של 2019 השלב בו עמדה החברה היה תהליך של בדיקות היתכנות, תכנון והתאמות הנדסיות של הטכנולוגיות לתקינה הישראלית. החברה עדיין נמצאת בשלבים של קבלת היתרים ולכן קשה, לפחות בשלב הזה, למדוד את הביצועים הפיננסיים שלה.

תחילת פעילות מסחרית צפויה בשנים 2024-2023

השותפות, שמוחזקת 70.1% על ידי הציבור, נורת'ווד (22.7%), יעקובי קבוצה 6.9% (7.1%) טרם התחילה להציג הכנסות כלשהן, ועל פי התכנית העסקית, תחילת פעילות מסחרית צפויה בשנים 2024-2023.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בלקסטוןבלקסטון

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע

הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?

רן קידר |
נושאים בכתבה תשתיות בלקסטון

קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI. 

חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק  ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה. 

תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות

קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.

KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%. 

בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד.  דמי הניהול בקרן הפרטית הם  1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.

עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי,  מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.

 משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן