על פי החישובים של המהנדסים, רא"מ תחסוך כמיליארד שקל למדינה
נושא השבת אנרגיה מפסולת והפקת אנרגיה ממקורות חלופיים הוא מהטרנדים החמים ביותר בעולם הכלכלי. אחת החברות המעניינות בענף היא שותפות רותם אנרגיה יהש -5.51% (רא"מ) הפועלת התחום הפקת האנרגיה במישור רותם באמצעות שני גורמים: פצלי שמן והשבת פסולת פלסטיק עירונית.
הפקת אנרגיה מפסולת בעידוד המדינה
המתקן אותו מעוניינת להקים השותפות אמור למעשה לקחת פסולת פלסטיק עירונית ולהפיק ממנו אנרגיה, כשהמשרד להגנת הסביבה מעוניין לעודד תהליכים כאלה שיהוו חלופה להטמנת פסולת אליה הורגלנו ובמקומה מיחזור הפסולת כך שניתן יהיה להפיק ממנה אנרגיה.
המודל העסקי של שותפות רא"מ הוא למעשה רכישה של הפסולת המיועדת להטמנה מהרשויות המקומיות, הפקת האנרגיה ממנו ומכירתה לרשת החשמל הארצית. בשותפות מאמינים שמודל זה יהווה תמריץ לרשויות כמו גם לפרטים להפריד את פסולת הפלסטיק ולמכור לה אותה.
רא"מ, שמעוניינת לקדם את הפרויקט, הזמינה דו"ח של מומחה חיצוני שאמור היה לבחון את החלופות השונות שבין הטמנת פסולת פלסטיק עירונית, שריפתה בהשוואה למכירתה למתקן של השותפות והפקת אנרגיה ממנה. המומחה החיצוני הגיש לאחרונה את ממצאי הבדיקה שלו שהגיעו לידי ביזפורטל.
- עוד צעד בדרך לסגירה פיננסית - רותם אנרגיה גייסה 7.6 מיליון שקל
- רותם אנרגיה חתמה הסכם שימוש בטכנולוגיה של Enefit
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להערכת המהנדסים צפוי חיסכון שנתי של עד 150 מיליון שקל
ממצאי הדו"ח שהוכן על-ידי המהנדסים גדי רוזנטל מאוניברסיטת תל-אביב ואורן נועם, עולה כי החיסכון שינבע כתוצאה משימוש במתקן הפירוליזה של השותפות לטיפול בפסולת פלסטיק בשני תרחישים שונים שנבחנו, יביא לחיסכון של כ-149 מיליון שקל בשנה בהשוואה לחלופה של הטמנת הפסולת וחיסכון של כ-127 מיליון שקל בשנה בהשוואה לחלופה של שריפת הפסולת.
על פי הדו"ח, בתפוקה מלאה, המתקן אמור לטפל בפסולת פלסטיק בהיקף של 200 אלף טון שמהווים 18% מפסולת הפלסטיק בישראל. בהשוואה לפתרון של שריפת פסולת פלסטיק, המתקן יאפשר חיסכון בפליטת גזי חממה בהיקף של 202 אלף טון.
עוד עולה מנתוני הדו"ח כי פסולת הפלסטיק, באמצעות הליך פירוליזה ושימוש בזרם פצלי נפט (פסולת כרייה), תייצר אנרגיה ותשמש להפקה של נפט וחשמל בתפוקה שנתית של כ-1.5 מיליון חביות נפט בנוסף לייצור חשמל בהספק של - 64MWe.
- אדלטק נסוגה מהתביעה נגד דוראד הדרך להרחבת התחנה נפתחה
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
היקף פסולת הפלסטיק השנתית בישראל נאמדת כיום בכ-1.1 מיליון טון, ולפי התחזיות תוך עשור היא תגדל לכ-1.5 מיליון טון. נכון להיום, כ-84% מפסולת הפלסטיק מכל המקורות בישראל מנותבת להטמנה, כ-11% למחזור וכ-5% נשרפת באופן פיראטי בשטחים פתוחים.
חיסכון של כמיליארד שקל למדינת ישראל
המתקן, לטענת מחבר הדו"ח, יצמצם את שיעור הפלסטיק הנשרף בישראל בשריפות פיראטיות ב-60% ויקטין את היקף ההטמנה בשיעור של 18%. כך שהחיסכון למדינה מוערך במיליארד שקל עד יישום תוכניות המשרד להגנת הסביבה בשנת 2030.
לפי מרשם הפליטות של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2018, מקורם של 60% מהחומרים החשודים או המוכרים כמסרטנים הוא בשריפות פסולת פיראטיות או שריפות פסולת כתוצאה מבעירות פנימיות באתרי הטמנה מוסדרים.
הדו"ח קובע כי גם בהנחות האופטימיות ביותר מתקני השריפה המשמעותיים אשר יביאו לשינוי לו מייחל המשרד להגנת הסביבה, במימון המדינה, יהיו פעילים רק ב-2030 – עיכוב בהקמתם ו/או נטישת התוכנית עשויים לייצר חיסכון נוסף של מיליארדי שקלים למדינה. על-פי הערכות השותפות, תוספת מקומות העבודה כתוצאה מהקמת המתקן תהיה בהיקף של 300 משרות.
נכון לתום המחצית הראשונה של 2019 השלב בו עמדה החברה היה תהליך של בדיקות היתכנות, תכנון והתאמות הנדסיות של הטכנולוגיות לתקינה הישראלית. החברה עדיין נמצאת בשלבים של קבלת היתרים ולכן קשה, לפחות בשלב הזה, למדוד את הביצועים הפיננסיים שלה.
תחילת פעילות מסחרית צפויה בשנים 2024-2023
השותפות, שמוחזקת 70.1% על ידי הציבור, נורת'ווד (22.7%), יעקובי קבוצה 5.14% (7.1%) טרם התחילה להציג הכנסות כלשהן, ועל פי התכנית העסקית, תחילת פעילות מסחרית צפויה בשנים 2024-2023.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
