"לא נוכל לקדם את פיתוח מאגר 'לוויתן' אם מסקנות וועדת צמח לא ייאושרו וייצרו וודאות", כך מזהיר גדעון תדמור בכנס G&O Israel שנערך היום על ידי Bizportal בשיתוף עם מידע כנסים. "אם זה יקרה, לא נוכל להגיע לחוף עם כניסה נוספת, לא תהיה יתירות לצריכה מוגברת של גז טבעי ואז בשנת 2017 אנחנו נשב בכנס נוסף שבו נדבר על גז שיש לנו באדמה אבל לא מספיק לשרת את המשק הישראלי".

בפאנל משתתפים פרט לתדמור גם יוסי וירצבורגר ממשרד האנרגיה, אוהד מראני מנכ"ל הכשרה אנרגיה, עו"ד נעם בריימן ממשרד עדי קפלן ומשה אשר המשנה למנהל רשות המסים.

אוהד מראני, מנכ"ל הכשרה אנרגיה התייחס בנושא לסיטואציה הביטחונית בדרום ולהשלכות שלה על החברה. "הסיטואציה הבטחונית מקשה על התעשייה, על חברות בינלאומיות. מפעילים בינלאומיים לא באים להמוניהם לישראל בגלל המצב הגיאופוליטי. המצב הביטחוני בדרום רק עוד יותר ממחיש שאנחנו נמצאים בשכונה בעייתית".

יוסי וירצבורגר, מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה והמים ציין כי "המטרה שלנו הוא לפתח את התעשייה תוך שמירה על האינטרסים של המדינה. אחת מהדלתות שפתחנו הוא תחום קידוחי הנפט ביבשה, ואנחנו פתחנו אותה".

משה אשר התייחס לשאלה, מתי המדינה תראה את הכסף מכל תגליות הגז והשיב: "יש זרזיף קטן שעומד להסתיים, היטל רווחי מס ונפט ממאגר ים-תטיס, אבל המאגר הזה כבר בסיומו. המאגר הבא שממנו ישראל תפיק את ההיטל המיוחד הוא מאגר 'תמר'. לפני וועדת ששינסקי, החלק של הממשלה מאוצרות הטבע היה כ-30%. בעקבות הוועדה, החלק של הממשלה גדל לכ-60%, רמה מקובלת במדינות העולם השונות".

"המודל של ששינסקי קבע מודל מדורג המתחשב במשקיעים, ועד שהמיזם מוציא את השקעתו בתוספת 50%, הוא לא משלם שקל היטל מיוחד. אבל מרגע שהוא עושה את זה הוא מגיע לשיעורים האלו. מספר שנים ייקח להוציא את ההשקעה ורשות המסים צופה שנתחיל לראות את ההיטל בשנת 2019 כאשר באזור 2022-2023 נגיע לשיעור של 50%. אנחנו מעריכים שבכל התקופה עד 2045 המדינה תקבל כ-200 מיליארד שקל מ'תמר' ו'לוויתן' רק בהיטל ששינסקי, 70 מיליארד שקל מ'תמר' וכפול ב'לוויתן'".