
איך לזהות בועות? מה הקשר להולנדים ופרחים והאם הביטקוין הוא בועה?
לאחרונה אנחנו עדים לבועות כלכליות שמתפוצצות, או שעתידות להתפוצץ. ההמון נוהר אחרי ספקולציות לא מבוססות, או על סמך ציוץ של מלך הרכבים החשמליים אילון מאסק על מטבעות קריפטוגרפיים כמו BITCOIN 2.87% והמטבע שהתחיל בתור סאטירה - הדוג'קוין. המטבעות האלו הן בועה מסוג חדש. אבל הן בועה. כל דבר שלא יכול להיות מוסבר כלכלית, ואין לו ערך כלכלי מלבד פסיכולוגיה ועדר של משקיעים שרוכשים אותו, לא נגמר טוב. זה יכול לקחת זמן. במיוחד כשיש המון כסף פנוי וריבית אפס. הריבית האפסית מלבה ומחממת בועות, אבל בסוף הן מתפוצצות.
לפני ימים אחדים מאסק צייץ כי TESLA INC השהתה את האפשרות לרכוש רכבים באמצעות מטבעות ביטקוין, והמטבע צנח ב-12% ונכון לכתיבת שורות אלו המטבע נסחר לפי שער של 49,210 דולר. מאסק משפיע גם על הדוג'קוין - אחרי השתתפות שלו בתכנית הטלוויזיה SNL המטבע צנח. וזה לא רק מאסק והחיבה שלו למטבעות קריפטוגרפיים. אנחנו נתקלים בתופעות כמו מטבע ה-NFT (אחסון דיגיטלי מוצפן) שמשקיעים רבים החליטו להשקיע בו את כספם.
פקעות צבעוני במחיר מופקע בועה כלכלית, וספקולציות זו בהחלט לא תופעה חדשה. הבועה הכלכלית הראשונה המתועדת בעולם המודרני התרחשה בהולנד של המאה ה-17 ונקראת "שיגעון הצבעונים", המתייחסת לפרח הצבעוני, פרח מוגן בארצנו, הכולל כ-100 זנים שונים ברחבי העולם. באותה תקופה פקעות פרח הצבעוני נחתו לראשונה בהולנד, והמחירים שלהם עלו באופן לא פרופורציונלי בהשוואה לערכם האמיתי.
במאה ה-17 הולנד נחשבה למעצמה פוליטית וכלכלית, במהלך תור הזהב ההולנדי הולנד חלשה על טריטוריות במזרח הרחוק (היום טיואן, חלק ממלזיה, אינדונזיה, סרי לנקה), אפריקה (חלק מדרום אפריקה של היום), אמריקה (ניו-יורק, חופי ברזיל, האיים האנטיליים, סורינאם, גויאנה, דמררה ונצואלה ועוד).
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
בשיא של הבועה הפקעות נמכרו במחיר של פי 10 מההכנסה השנתית של חלק גדול מההולנדים. מה שקרה הוא פשוט - תופעת העדר. הביקוש היה גדול, ההיצע היה בהתחלה קטן. קיים תיעוד על כך שסוחרים קיבלו תמורת פקעת אחת בלבד 4 טון חיטה, 8 טון שעורה, 4 שוורים שמנים, 12 כבשים שמנים, 3,500 ליטר בירה, 1,750 ליטר חמאה, 500 ק"ג גבינה, מיטה, חליפה וכוס מכסף - כל זה תמורת פקעת שלעיתים אותו סוחר אפילו לא ראה במו עיניו.
בועה כלכלית מתפוצצת והאימפריה מתרסקת בעקבות הבועה של פקעות הצבעוני הרבה מתעשרים חדשים צצו, בדומה למתעשרים החדשים מביטקוין בימנו אנו. הביקוש גדל על ההיצע וגרם לעליות מחירים. התקופה הזו נמשכה שנה בלבד, בשנת 1637 הבועה התפוצצה ובגדול. בעיר הארלם לא הגיעו כלל קונים לזירת המסחר של הצבעוניים והסוחרים נותרו עם פקעות וחוזים עתידיים ללא קונים, וכך נפלו מחירים של הפקעות ב-90% והובילו למשבר כלכלי. בעקבות ירידות המחירים אנשים פשטו רגל בעקבות אי יכולת החזרת הלוואות שנלקחו כדי לרכוש את הפקעות. התרסקות שוק הצבעוניים הייתה תחילת פירוק האימפריה ההולנדית.
"שיגעון הצבעוניים" היא הבועה הכלכלית המתועדת הראשונה, אך במהלך ההיסטוריה התפוצצו עוד כמה בועות שהצליחו לרסק כלכלות שלמות:
התרסקות וול סטריט ב-1929 - למשבר הגדול מאז ומתמיד של הבורסות, קדמה תקופה של שלוש שנים במסגרתה התרחשה גאות מטורפת בשוק המניות האמריקני. מדד הדאו ג'ונס זינק מרמה של 100 נקודות בשנת 1926 ל-381 נקודות בספטמבר 1929. בעקבות הפיתוי הגדול משקיעים רבים נהרו לבורסה. אבל המשבר שנוצר מריצת אמוק אל הבנקים כדי להנזיל השקעות גרם להתרסקות של 605 תוך שלושה ימים. השוק בהמשך חזר לתקן, אבל תוך חודשים הבורסה המשיכה ליפול ונוצר משבר של שנים בשווקים הפיננסים.
- תת ועדה בסנאט תחקור חשדות לשחיתות ביוזמות הקריפטו של טראמפ
- סטרטג'י מייבשת את היצע הביטקוין - האם מתבשל ראלי?
- תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"
בועת ההייטק ב-1999 - חברות ללא הכנסות יצאו להנפקות בנאסד"ק בגיוסים לפי שווים יוצאים מן הכלל, ובסופו של דבר הכול התפוצץ מבלי שאותן חברות הצליחו להרוויח. אז נכון - חברות הטכנולוגיה ובעיקר האינטרנט בחלקן היו חברות טובות, אבל אז הן היו ללא מודל עסקי חזק. מאז התחום התגבש ובמקום לבחון חברות ואתרי אינטרנט לפי כמות גולשים בלבד, בוחנים אותם לפי מודל עסקי חזק.
המשבר העולמי ב-2008 - משבר גלובלי חריף שהכה בכלכלה העולמית בחוזקה. בשנים שקדמו למשבר התרחשה תקופה של גאות כלכלית בארה"ב, שהתאפשרה הודות למדיניות מוניטרית וקביעת ריבית נמוכה במשק. באותה תקופה אושרה משכנתא כמעט לכל אדם (משכנתאות מסוג סאבפריים - שניתנו למי שרק רצה בשיעור גבוה מערך הדירה - אפילו 100%), בלי קשר ליכולות ההחזר שלו. עליה חדה במספר הלווים שלא יכלו לעמוד בהחזרי המשכנתאות גרמה לגל של הליך פירוק של הגופים המלווים.
ב-2007 החלה צניחה בשערי איגרות חוב מגובות במשכנתאות, והחל מאוקטובר 2007 הסתמנו ירידות גם בשוקי המניות. שנת 2008 החלה כשאירועים שונים מתקבלים על ידי השווקים בשקט יחסי, עד לספטמבר. ב-14 בחודש זה הודיע בנק ההשקעות האמריקני ליהמן ברדרס על הליך פירוק ומשם החל כדור שלג, עד לקריסה בסוף השנה ובחודשים הראשונים של 2009.
ספקולציות - ממה כדאי להיזהר? ספקולציה היא פעולה כלכלית, שבה החזר ההשקעה הראשונית (הקרן), ובנוסף לריבית על הקרן אינו מובטח. משקיעים ספקולנטים יעבירו כספים לנכסים, הון, או חוב ללא ניתוח מעמיק, ועם סיכון גבוה לאי החזר ההשקעה. ההיפך מספקולציה זו השקעה - מונח שמגדיר פעולה שנעשתה לאחר ניתוח מעמיק. כדי לזהות פעולה כספקולציה, נסו להבחין אותה מהמושג "השקעה", כלומר לפני שאתם נוהרים אחרי המון משקיעים, עצרו לחשוב ולנתח.
הספקולנטים עלולים לגרום למחירים של נכסים, סחורות או ניירות ערך לסטות ממחיר המשקף את ערכם הפנימי, וזאת כאשר הם פועלים בעקבות מידע מוטעה או כי הם פועלים מחוסר ידע. במצבים כאלה עולה להיווצר תגובת שרשרת במסגרתה המחירים יעלו משמעותית, מעבר לערך האמיתי של הכנס, שתוביל לצניחת מחירים ובמקרים קיצוניים גם לקריסה של הבורסה. בשנת 1936 כתב הכלכלן הבריטי ג'ון מיינרד קיינס: "ספקולנטים אינם מהווים סיכון כבועות בזרם שוטף של פעילות יזמית. אך הסיטואציה נעשית חמורה כאשר הפעילות היזמית נהפכת לבועה בתוך מערבולת של ספקולציה".
אך יש גם סייג, לפני ספרו של הכלכלן האמריקאי בנג'מין גראהם לעיתים אין מנוס מספקולציות: "חלק מהפעילות הספקולטיבית היא הכרחית או שלא ניתן להימנע ממנה, כיוון שבהרבה מניירות הערך, קיים סיכוי גבוה לרווח כמו גם להפסד, וניתן רק להעריך את הסיכונים לגביהם".
רגולציה ברחבי העולם על פעילות ספקולטיבית בשנת 2008 מנהיגי גרמניה הציעו להטיל חרם בינלאומי על מסחר ספקולטיבי בנפט, בהאשימם את קרנות הגידור בעליית מחירי הנפט של 2008. בשנת 2010 נשיא ארצות הברית היוצא, ברק אובמה, חתם על חוק וולקר שמטפל בפעילות ספקולטיבית של הבנקים שאינה מטיבה עם הלקוחות שלהם. החוק מציין כי השקעות ספקולטיביות מצד הבנקים שיחקו תפקיד מפתח במשבר הכלכלי העולמי. בישראל למקרה שתהיתם, לא קיימת רגולציה על פעילות ספקולטיבית.
איך כל זה קשור לביטקוין? אחד העקרונות של המטבע הקריפטוגרפי הוא שהמחזור לעולם לא יעלה על 21 מיליון יחידות. כיום, נוצרים כ-6.25 מטבעות ביטקוין כל עשר דקות, ונמכרו כבר 18.7 מיליון יחידות נכון לכתיבת שורות אלה. ככל הנראה ביום בו היחידה ה-21 תימכר תתרחש אינפלציה מפלצתית, ובמבט על ההיסטוריה ניתן לראות שכל בועה סופה להתפוצץ, אז לפני שאתם רצים אחרי העדר כעיוורים תחשבו פעמיים, האם זו השקעה שתשתלם לכם בטווח הארוך?
- 10.רועי לוי 17/05/2021 07:47הגב לתגובה זומדפיסים המון כסף בעולם כמו שלא קרה כמעט אף פעם ועדיין אין אינפלציה .. כל הכסף הולך לתחום הזה של מטבעות מומצאים כל שבוע יש איזה כוכב חדש שעולה מאות ואלפי אחוזים. זו אינפלציה רק שלא רואים אותה וכן זו בועה לחלוטין
- 9.לבונטין 16/05/2021 18:05הגב לתגובה זוזה שיש בועה והיא בטח תתפצץ ברור וזה שיש התיקרות ובכל זאת המדד אפס זה ברור זה שאין מה להפקיד כסף בבנק כי הריבית אפס גם זה ברור זה שמחירי הדיור והנדל"ן בשמיים גם ברור אז השאלה מה עושים עם הכסף הצאף
- .. 17/05/2021 09:01הגב לתגובה זופיזור השקעות קצת בכל דבר....
- תפקיד בבנק ותשמור על הערך של הכסף שלך (ל"ת)אנונימי 16/05/2021 20:21הגב לתגובה זו
- 8.תתפטר 16/05/2021 17:39הגב לתגובה זוהביטקוין הוא חלק מעולם בלוק צ'ין שהולך לשנות את התחום הפיננסי כמו שהאינטרנט שינה את עולם המידה ו התקשורת. ממשבר הדוט קום צמחו ענקי טכנולוגיה כמו גוגל אמזון פייפל ועד רבים , אז להשוות את בועת הציבעונים למשבר הדוט קום זה ממש בורות. אם הייתה מספיק חכם להשקיע בחברות אינטרנט פורצות דרך בשנת 2000 לא הייתה כותב פה שטויות. ממליץ לכולם להתעמק בנושא מטבעות הקריפטו ועולם הבלוק צ'ין בכלל לפני שאתם פוסלים את האפשרות להשקיע במהפכה טכנולוגית שתשנה את העולם הפיננסי בעוד עשור או שתים.
- . 17/05/2021 08:59הגב לתגובה זואין קשר בין הטכנולוגיה לבין מטבע הקריפטו. גם אם מחר טכנולוגיית הבלוקצ'יין תהפוך לתקן אחיד בעולם, הדבר לא ישפיע על שער הביטקוין אשר מושפע רק מהביקוש וההיצע לנכס עצמו ומנותק מהטכנולוגיה. ודבר נוסף, הביטקוין אשר היה אמור להעביר את הכח לעם ולמנוע ריכוזיות נשלט ברובו ע"י מספר גופים גדולים ששולטים במחיר שלו כפי שרוצים. הקריפטו זה בסה"כ הייפ אולי ימשך אולי יגמר. הטכנולוגיה כנראה פה להישאר ולהתפתח הלאה
- 7.דויד יוסף 16/05/2021 16:39הגב לתגובה זומחיר צדף יחיד מיליון מטבעות זהב 24קראט משקללמטבע ליחידה 1קג
- 6.ארז 16/05/2021 16:31הגב לתגובה זוזה מאוד יפה לרשום מכל מיני סיסמאות כגון חקר שוק,בדיקה וקריאה על חברות וכו'. בפועל חברות לרוב עולות בזכות השחקנים הגדולים והרובוטים. בגדול שוק מניות האמריקאי כיום הוא אחד הבלופים הגדולים שקיימים ואין קשר ברוב המיקרים בין מצבה הפיננסי ומכפילי הרווח לביצועי החברה. יתרה מכך בהמון פעמים אנליסטים ממליצים על מניה מסויימת ובפועל עושים עליה שורט!
- 5.איתן תרחישים 16/05/2021 15:13הגב לתגובה זואריק שרון בנה 82000 בממוצע שנתי-כשהיו 6 מליון תושב בעשור האחרון- בנו 47000 בממוצע שנתי-כשיש 9 מליון תושב מחייב וועדת חקירה אל תגידו לא ידענו נב איך מלבינים 14מליון שח -
- 4.איתן תרחישים 16/05/2021 15:09הגב לתגובה זוב 2008 דיווחנו- צפי למפולת במשכנתאות עק בהונאה-110% משכנתא שיהיה גם לקנות גיפ-רווח לבנקאי
- 3.חוסר הבנה 16/05/2021 14:53הגב לתגובה זומה שמוזר זה שמעבר לבורות המקובלת בנושאים טכנולוגיים ובענייני קריפטו שאותה נפוץ לראות בקרב כתבים כלכליים איטיים, במקרה שלנו ניכרת בורות רחבה יותר, כולל בנושאים כלכליים בסיסיים כמו אינפלציה ומאפיינים של בועות כלכליות. תמוה ומייאש שהעיתונות הכלכלית בישראל היא מאיכות נמוכה כל כך
- Mm 17/05/2021 01:36הגב לתגובה זומשקיע כדי למכור הונאה כלל עולמית
- 2.שלמה 16/05/2021 13:11הגב לתגובה זואני חושב שהביט שווה 0, אבל ה"בועה" הזו נמשכת מעל עשור . בערך, לא עקבתי. ממה ההסבר לכך? ואם זה מעל עשור, יכול להיות שנראה בפיצוץ רק בעוד עשור או שניים?
- 1.אנונימי 16/05/2021 12:38הגב לתגובה זואל תמחזרו כתבות שכבר פרסמתם, תחדשו...