גלעד בן צבי
צילום: איה בן עזרי
ראיון

"דלק תכניס דיבדנדים גדולים מאוד בשנים הבאות"

גלעד בן צבי, אנליסט אנרגיה בלידר שוק הון, על מניות האנרגיה המתחדשת, על שותפויות הגז - "ההיפך מאנרגיה מתחדשת שסבלו השנה; מכות את השוק פעם אחר פעם עם 150% ב-3 שנים" ועל ההחזקות של דלק - "לניו מד היו ביצועים טובים ומצד שני איתקה יורדת"
אביחי טדסה | (7)

שוק האנרגיה ממשיך להיות אחד המוקדים המרכזיים עבור משקיעים, אך ניצב בפני שורה של אתגרים משמעותיים. עלייה בביקושים, שינויים רגולטוריים, וסביבת ריבית משתנה מציבים אתגרי מימון לחברות ולשותפויות הגדולות, לצד הזדמנויות חדשות בתחום האנרגיה המתחדשת והמסורתית כאחד. גלעד בן צבי, אנליסט אנרגיה בלידר שוק הון, משתף בשיחה עם ביזפורטל את הערכותיו על מצב הסקטור כיום, התחומים שצפויים לבלוט בעתיד, ומה צפוי להשפיע על שוקי האנרגיה בשנת 2025.

לאן צועד סקטור האנרגיה המתחדשת? 

"השנה האחרונה הייתה מאתגרת לסקטור, המניות המובילות הציגו ביצועים מעורבים, מדד האנרגיה המתחדשת הציג תשואת חסר ביחס לשוק, וזה נבע בעיקר בגלל המניות הגדולות, אנלייט, ואנרג'יקס שהציגו ביצועים שליליים. מבחינת סביבת הריבית, חברות האנרגיה מושפעות מכך - בחו"ל היו גל של ירידות ריבית, אבל בארץ זה עדיין לא הורגש, וגם בגלל שינויים בשוק שאנחנו רואים קדימה, בארה"ב רואים גידול בצריכה ובעליה של חוות השרתים, התמיכה של החברות הגדולות בנושא תורמת לסקטור".

מה הגורמים שתומכים ופוגעים בתעשייה ב-2025?

"מאז בחירת טראמפ אנחנו רואים חולשה בסקטור, גם בחו"ל. ביום זכייתו המניות צנחו מעל 15%, גם בארץ הרגשנו את זה, חברות עם חשיפה לארה"ב נחלשו, בינהן אנרג'יקס, דוראל וכדומה. כל ידיעה יכולה להביא לתנודתיות רבה במניות האנרגיה, בין היתר שמועות על קיצוץ הטבות וסובסידיות יכול מאוד לפגוע בסקטור, הסקטור בארה"ב בגלל העלויות, והשונות מאירופה, נשען מאוד על התמיכה הממשלתית".

בתוך התחום של האנרגיה המתחדשת, מה הולך לבלוט? 

"תחום הפאנלים ותחנות הרוח הוא הפופולארי ביותר, לצד זה תחום האגירה צובר תאוצה גדולה באירופה, בישראל ובכלל. לכל מדינה יש את יעדי האנרגיה שלה, הדרך היחידה להגיע לזה היא להכניס מתקני אגירה. ראינו עלייה בהיקפי הצמיחה גם בדוראל שהקימה הרבה מתקנים. אני מניח שתחום האגירה יהיה אחד מהמטרות של החברות בתחום, מכיוון שהן יכולות להתאים יותר את שעות מכירת החשמל, בסופו של דבר באנרגיה סולארית אם מכניסים הרבה הספק ויכולות ייצור, יפלט הרבה חשמל, כשזה יהיה בהיקפים גדולים אז מחירי החשמל התחרותיים ירדו למטה, ראינו את זה בספרד באפריל שהיה הרבה שמש, ובסופי השבוע מחירי החשמל היו שלילים כי אין שם יכולות אגירה, בישראל אנחנו לא שם, מתקני האגירה נותנים יכולת לווסת את הספקי החשמל ולחלק אותם נכון".

"יכול להיות שאנחנו עשויים לראות שינויים מבחינת העדפות המשקיעים, השוק בארה"ב קיבל רוח גבית וזה הביא חברות להגדיל פיתוח שם. באירופה מחירי החשמל ירדו מהשיא, והעדפות היו יותר לארה"ב, יכולים לראות יותר שינויים שם.." מחירי הפאנלים באירופה ביחס לארה"ב שונים, בארה"ב הרבה יותר יקר, בלי תמיכה ממשלתית קשה יותר להקים שם, לכן אירופה יכולה להוות הזדמנות".

החברות בתחום ממונפות ורגישות לשינויי הריבית, ועם הירידה המסתמנת ב-2025, האם ישנה הזמנות עכשיו? 

"החברות בתחום מאוד מבוזרות, לאנלייט לדוגמה יש פיתוח גדול בארה"ב ונכסים מניבים באירופה, גם אנרגי'קס. דוראל ונופר פעילות גם בארה"ב אירופה וישראל. ירידת הריבית תשפיע על חלק מהנתח בפורטפוליו שלהן. מי שיהנה מהריבית כתוצאה מהפיתוח בישראל לא בהכרח יראה את זה בטווח הקצר. לקראת 2026 ירידת הריבית תבוא יותר לידי ביטוי, כל החברות יושפעו מזה, מתוך החברות הגדולות, לדוראל יש את היקף הפיתוח המשמעותי בישראל. השוק מאוד נשען על מימון וחברה שיודעת לעשות מימון נכון בתנאי שוק אטרקטיבי יותר, תהנה מזה, לדעתי דוראל תהנה מזה בצורה הכי משמעותית".

חברות ענק משקיעות בדאטה סנטרים ומתחייבות לשימוש באנרגיה מתחדשת, עד כמה זה משמעותי?

"זה מהלך שמאוד תורם לסקטור בטווח הארוך. כיום, כ-50% מהעסקאות לרכישת חשמל מאנרגיה מתחדשת בארה"ב מבוצעות על ידי חברות ענק, וזה משפיע באופן חיובי על שוק האנרגיה המתחדשת. עם זאת, בטווח הקצר, האופי של חוות השרתים – שצורכות כמויות עצומות של חשמל ורגישות לתקלות – מעניק יתרון לחברות המספקות אנרגיה מסורתית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

למשל, חברות כמו NRG ו-או.פי.סי, המספקות חשמל קונבנציונלי, נהנו מאוד מהביקוש הגבוה. בטווח הקצר, אלה החברות שמרוויחות יותר. בטווח הארוך, השקעות בדאטה סנטרים מספקות ודאות ארוכת טווח לשוק האנרגיה המתחדשת ותורמות ליציבות הסקטור".

"החברות לא יודעות להעריך את מידת ההשפעה"

ברקע השימוע של רשות החשמל, שוק האנרגיה בישראל ובמיוחד תחנות הכוח ניצבים בפני שינויים רגולטוריים משמעותיים שיכולים להשפיע על ביצועי המניות ועל שווי החברות. השינויים הצפויים יוצרים חוסר ודאות שמשפיע על התמחור והאסטרטגיה של השחקנים המובילים בתחום.

איך אתה רואה את הסיכונים של תחנות הכוח ואיך המניות מתומחרות ברקע השימוע של רשות החשמל, מי החברות מעניינות?

"השינויים הרגולטוריים בסופו של דבר משופעים אחד מהשני, השינוי של רכיב הייצור יתווסף בעתיד ל-SMP, כל השינויים די משתלבים אחד בשני וקשה מאוד להעריך איך ואיפה זה יפגוש אותנו. חברות שדיברתי איתן עדיין לא קיבלו תשובות לגבי איך השינויים יבואו לידי ביטוי, לא יודעים להעריך את מידת ההשפעה, יש המון חוסר ודאות, וזה לא תומך בסקטור, כי לא יודעים איפה זה יפול.

ה-SMP יהיה גבוה מבעבר, קשה להעריך מה יהיה תעריף המכירה הסופי שלהם. אם מסתכלים על רכיב הייצור, יש עוד זמן, זה לא ישתנה להערכתי בשנה הקרובה. ב-SMP נראה את השינויים בחודשים הקרובים. להערכתי זה ישפיע מאוד גם על או.פי.סי, ביום שזה יצא החוצה,  החברה ירדה בזמן הפרסום כ-10%. להגיד שההשפעה של השינויים יורידו 10% מהשווי שלה זה די מוגזם, אבל צריך לחכות שהתמונה תתבהר ולקבל אינדיקטור מהרגולטור לאן זה הולך כדי להעריך את מידת ההשפעה על החברות. גם הן לא יודעות להגיד מה תהיה ההשפעה".

החברות והשותפויות במאגרי הגז לוויתן, תמר, עלו יש עדיין פוטנציאל? האם עסקת ניו מד ואבו דאבי תחזור לשולחן? 

"שותפויות הגז, עשו את ההפך המושלם מהאנרגיה המתחדשת מבחינת התשואות. מכים את השוק פעם אחר פעם, עלו מעל 150% בשלוש שנים האחרונות, נושא הוודאות, והרגולציה ברורה והיטיבה איתן, בהתאם לכך, כשהמשק היה בתקופה יותר מאתגרת הן פחות השופעו לרעה. ניו-מד נפגעה מהפסקת המו"מ, אבל מצד שני נשענת מאוד על נכס חזק שמייצר ביקושים קשיחים לעשרות שנים קדימה, ההשפעה של השהיית המו"מ הייתה בעיקר מסחרית, המניה היום נסחרת עם דאונסייד קטן ממחיר העסקה, אני לא רואה השפעה מאוד משמעותית, עם זאת, קשה להעריך אם העסקה תחזור לשולחן. צריך לחשוב מה התיאבון של דלק, כשמניה הייתה ב-7 היה המון ערך בין היתר גם לדלק המשקיע הגדול, עכשיו לא בטוח שיהיה לה תיאבון לעסקה עם אפסייד נמוך, של כ-5%".

התייחסות לישראמקו , רציו, דלק קבוצה, איתקה בת של דלק, נאוויטס

"תמר פטרוליום מאוד הושפעה ממאבקי השליטה וזה דחף את המניה למעלה, בנוסף לישראמקו שגם הושפעה. המניות מציגות ביצועים טובים. איתקה הציגה ביצועי חסר ביחס לשווקים האחרים וירדה מאוד וזה פגע בביצועים של דלק, כאשר מצד אחד לניו מד היו ביצועים חיובים ומצד שני איתקה יורדת. דלק נשענת על תזרים דיבינדים מניו-מד של כ-250 מיליון בשנה דיבידנד וגם איתקה שחילקה היקף מאוד גדול וגם התחייבה לדיבינד מאוד גדול בשנים הבאות. דלק תכניס דיבדנדים גדולים מאוד בשנים הבאות, פעילות מאוד חיובית שההנהלה מצליחה לעשות שם, אומנם הציגה מעט ביצועי חסר אבל לחברות אחזקה אלה ביצועים שהם בסדר גמור".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    דלק תגיע לשער 1000 בקרוב (ל"ת)
    ניב המגיב 07/01/2025 23:21
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מבין עניין 18/12/2024 13:22
    הגב לתגובה זו
    נחלקת דיבידנד יפה. זה אינטרס של תשובה. והמחיר שלה עיום אטרקטיבי ייש עוד המון מקום לעליות
  • 5.
    Jdhs 17/12/2024 17:32
    הגב לתגובה זו
    לא למכור להם כלום,אני בטוח אצביע נגד.חצופים יש מלא נפט מתחת לגז בלווויתן.יצחק יודע עידן יודע יוסי יודע שברון יודעים וגם האמירתים יודעים.לא מוכרים יח אחת גם...
  • 4.
    מצקלו 17/12/2024 17:23
    הגב לתגובה זו
    דלק קבוצה מניה של העשור הקרוב אני קונה כל הזמן. מחזק פוזיציה
  • 3.
    משקיע גז 17/12/2024 15:54
    הגב לתגובה זו
    הענף היחידי בארץ שמילה של משקיעים בו היא מילה.
  • 2.
    ליויתן 17/12/2024 13:59
    הגב לתגובה זו
    ושום מילה על רציו?? גם היא מחלקת בקרוב דבידנדים
  • 1.
    dw 17/12/2024 13:52
    הגב לתגובה זו
    במחיר שהוצע בעבר, 1205, אני כמחזיק ניו מד אצביע נגד. מדובר בפירמה מצוינת, המחלקת לנו דיבידנדים נאים לאורך זמן, ויש פוטנציאל צמיחה נאה דרך אפרודיטה+לוייתן שלב ב. בנוסף ישנה התכנות לשדה נפט חלומי מתחת ללוייתן, אשר לא התבטאה בהצעת הרכש, ואנחנו, מחזיקי ניו מד פרטיים, הצפנו נקודה זו באסיפות מול המפקח. און דה רקורד. מדובר לא בקומץ משקיעים אלא בהיקף של כ 50 מיליון שקלים בנייר. לא מעט. 1205 זה פשוט לא מחיר אטרקטיבי כדי שנסכים להיפרד לנצח מהנייר ואני קורא למוסדיים להתנגד להצעת רכש במחיר שכזה. יש לנו נייר נהדר. לא מוכרים כאלה בזול. אם ההצעה היתה כזו אטרקטיבית אז גם דלק היתה נאותה למכור, ועובדה שלא (למעט 5% סמליים).
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.