"דלק תכניס דיבדנדים גדולים מאוד בשנים הבאות"
שוק האנרגיה ממשיך להיות אחד המוקדים המרכזיים עבור משקיעים, אך ניצב בפני שורה של אתגרים משמעותיים. עלייה בביקושים, שינויים רגולטוריים, וסביבת ריבית משתנה מציבים אתגרי מימון לחברות ולשותפויות הגדולות, לצד הזדמנויות חדשות בתחום האנרגיה המתחדשת והמסורתית כאחד. גלעד בן צבי, אנליסט אנרגיה בלידר שוק הון, משתף בשיחה עם ביזפורטל את הערכותיו על מצב הסקטור כיום, התחומים שצפויים לבלוט בעתיד, ומה צפוי להשפיע על שוקי האנרגיה בשנת 2025.
לאן צועד סקטור האנרגיה המתחדשת?
"השנה האחרונה הייתה מאתגרת לסקטור, המניות המובילות הציגו ביצועים מעורבים, מדד האנרגיה המתחדשת הציג תשואת חסר ביחס לשוק, וזה נבע בעיקר בגלל המניות הגדולות, אנלייט, ואנרג'יקס שהציגו ביצועים שליליים. מבחינת סביבת הריבית, חברות האנרגיה מושפעות מכך - בחו"ל היו גל של ירידות ריבית, אבל בארץ זה עדיין לא הורגש, וגם בגלל שינויים בשוק שאנחנו רואים קדימה, בארה"ב רואים גידול בצריכה ובעליה של חוות השרתים, התמיכה של החברות הגדולות בנושא תורמת לסקטור".
מה הגורמים שתומכים ופוגעים בתעשייה ב-2025?
"מאז בחירת טראמפ אנחנו רואים חולשה בסקטור, גם בחו"ל. ביום זכייתו המניות צנחו מעל 15%, גם בארץ הרגשנו את זה, חברות עם חשיפה לארה"ב נחלשו, בינהן אנרג'יקס, דוראל וכדומה. כל ידיעה יכולה להביא לתנודתיות רבה במניות האנרגיה, בין היתר שמועות על קיצוץ הטבות וסובסידיות יכול מאוד לפגוע בסקטור, הסקטור בארה"ב בגלל העלויות, והשונות מאירופה, נשען מאוד על התמיכה הממשלתית".
בתוך התחום של האנרגיה המתחדשת, מה הולך לבלוט?
"תחום הפאנלים ותחנות הרוח הוא הפופולארי ביותר, לצד זה תחום האגירה צובר תאוצה גדולה באירופה, בישראל ובכלל. לכל מדינה יש את יעדי האנרגיה שלה, הדרך היחידה להגיע לזה היא להכניס מתקני אגירה. ראינו עלייה בהיקפי הצמיחה גם בדוראל שהקימה הרבה מתקנים. אני מניח שתחום האגירה יהיה אחד מהמטרות של החברות בתחום, מכיוון שהן יכולות להתאים יותר את שעות מכירת החשמל, בסופו של דבר באנרגיה סולארית אם מכניסים הרבה הספק ויכולות ייצור, יפלט הרבה חשמל, כשזה יהיה בהיקפים גדולים אז מחירי החשמל התחרותיים ירדו למטה, ראינו את זה בספרד באפריל שהיה הרבה שמש, ובסופי השבוע מחירי החשמל היו שלילים כי אין שם יכולות אגירה, בישראל אנחנו לא שם, מתקני האגירה נותנים יכולת לווסת את הספקי החשמל ולחלק אותם נכון".
- הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות
- קרטל הנפט אופ"ק+ מתקרב להסכם על העלאת התפוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"יכול להיות שאנחנו עשויים לראות שינויים מבחינת העדפות המשקיעים, השוק בארה"ב קיבל רוח גבית וזה הביא חברות להגדיל פיתוח שם. באירופה מחירי החשמל ירדו מהשיא, והעדפות היו יותר לארה"ב, יכולים לראות יותר שינויים שם.." מחירי הפאנלים באירופה ביחס לארה"ב שונים, בארה"ב הרבה יותר יקר, בלי תמיכה ממשלתית קשה יותר להקים שם, לכן אירופה יכולה להוות הזדמנות".
החברות בתחום ממונפות ורגישות לשינויי הריבית, ועם הירידה המסתמנת ב-2025, האם ישנה הזמנות עכשיו?
"החברות בתחום מאוד מבוזרות, לאנלייט לדוגמה יש פיתוח גדול בארה"ב ונכסים מניבים באירופה, גם אנרגי'קס. דוראל ונופר פעילות גם בארה"ב אירופה וישראל. ירידת הריבית תשפיע על חלק מהנתח בפורטפוליו שלהן. מי שיהנה מהריבית כתוצאה מהפיתוח בישראל לא בהכרח יראה את זה בטווח הקצר. לקראת 2026 ירידת הריבית תבוא יותר לידי ביטוי, כל החברות יושפעו מזה, מתוך החברות הגדולות, לדוראל יש את היקף הפיתוח המשמעותי בישראל. השוק מאוד נשען על מימון וחברה שיודעת לעשות מימון נכון בתנאי שוק אטרקטיבי יותר, תהנה מזה, לדעתי דוראל תהנה מזה בצורה הכי משמעותית".
חברות ענק משקיעות בדאטה סנטרים ומתחייבות לשימוש באנרגיה מתחדשת, עד כמה זה משמעותי?
"זה מהלך שמאוד תורם לסקטור בטווח הארוך. כיום, כ-50% מהעסקאות לרכישת חשמל מאנרגיה מתחדשת בארה"ב מבוצעות על ידי חברות ענק, וזה משפיע באופן חיובי על שוק האנרגיה המתחדשת. עם זאת, בטווח הקצר, האופי של חוות השרתים – שצורכות כמויות עצומות של חשמל ורגישות לתקלות – מעניק יתרון לחברות המספקות אנרגיה מסורתית.
- ח"כ רון כץ: “בעוד זמן לא רב נפתח את הדלת ל-7-8 בנקים חדשים”
- הראל הופכת לבעלת עניין בדוניץ-אלעד: המוסדיים רכשו מניות ב-191 מיליון שקל מקרן JTLV
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות...
למשל, חברות כמו NRG ו-או.פי.סי, המספקות חשמל קונבנציונלי, נהנו מאוד מהביקוש הגבוה. בטווח הקצר, אלה החברות שמרוויחות יותר. בטווח הארוך, השקעות בדאטה סנטרים מספקות ודאות ארוכת טווח לשוק האנרגיה המתחדשת ותורמות ליציבות הסקטור".
"החברות לא יודעות להעריך את מידת ההשפעה"
ברקע השימוע של רשות החשמל, שוק האנרגיה בישראל ובמיוחד תחנות הכוח ניצבים בפני שינויים רגולטוריים משמעותיים שיכולים להשפיע על ביצועי המניות ועל שווי החברות. השינויים הצפויים יוצרים חוסר ודאות שמשפיע על התמחור והאסטרטגיה של השחקנים המובילים בתחום.
איך אתה רואה את הסיכונים של תחנות הכוח ואיך המניות מתומחרות ברקע השימוע של רשות החשמל, מי החברות מעניינות?
"השינויים הרגולטוריים בסופו של דבר משופעים אחד מהשני, השינוי של רכיב הייצור יתווסף בעתיד ל-SMP, כל השינויים די משתלבים אחד בשני וקשה מאוד להעריך איך ואיפה זה יפגוש אותנו. חברות שדיברתי איתן עדיין לא קיבלו תשובות לגבי איך השינויים יבואו לידי ביטוי, לא יודעים להעריך את מידת ההשפעה, יש המון חוסר ודאות, וזה לא תומך בסקטור, כי לא יודעים איפה זה יפול.
ה-SMP יהיה גבוה מבעבר, קשה להעריך מה יהיה תעריף המכירה הסופי שלהם. אם מסתכלים על רכיב הייצור, יש עוד זמן, זה לא ישתנה להערכתי בשנה הקרובה. ב-SMP נראה את השינויים בחודשים הקרובים. להערכתי זה ישפיע מאוד גם על או.פי.סי, ביום שזה יצא החוצה, החברה ירדה בזמן הפרסום כ-10%. להגיד שההשפעה של השינויים יורידו 10% מהשווי שלה זה די מוגזם, אבל צריך לחכות שהתמונה תתבהר ולקבל אינדיקטור מהרגולטור לאן זה הולך כדי להעריך את מידת ההשפעה על החברות. גם הן לא יודעות להגיד מה תהיה ההשפעה".
החברות והשותפויות במאגרי הגז לוויתן, תמר, עלו יש עדיין פוטנציאל? האם עסקת ניו מד ואבו דאבי תחזור לשולחן?
"שותפויות הגז, עשו את ההפך המושלם מהאנרגיה המתחדשת מבחינת התשואות. מכים את השוק פעם אחר פעם, עלו מעל 150% בשלוש שנים האחרונות, נושא הוודאות, והרגולציה ברורה והיטיבה איתן, בהתאם לכך, כשהמשק היה בתקופה יותר מאתגרת הן פחות השופעו לרעה. ניו-מד נפגעה מהפסקת המו"מ, אבל מצד שני נשענת מאוד על נכס חזק שמייצר ביקושים קשיחים לעשרות שנים קדימה, ההשפעה של השהיית המו"מ הייתה בעיקר מסחרית, המניה היום נסחרת עם דאונסייד קטן ממחיר העסקה, אני לא רואה השפעה מאוד משמעותית, עם זאת, קשה להעריך אם העסקה תחזור לשולחן. צריך לחשוב מה התיאבון של דלק, כשמניה הייתה ב-7 היה המון ערך בין היתר גם לדלק המשקיע הגדול, עכשיו לא בטוח שיהיה לה תיאבון לעסקה עם אפסייד נמוך, של כ-5%".
התייחסות לישראמקו , רציו, דלק קבוצה, איתקה בת של דלק, נאוויטס
"תמר פטרוליום מאוד הושפעה ממאבקי השליטה וזה דחף את המניה למעלה, בנוסף לישראמקו שגם הושפעה. המניות מציגות ביצועים טובים. איתקה הציגה ביצועי חסר ביחס לשווקים האחרים וירדה מאוד וזה פגע בביצועים של דלק, כאשר מצד אחד לניו מד היו ביצועים חיובים ומצד שני איתקה יורדת. דלק נשענת על תזרים דיבינדים מניו-מד של כ-250 מיליון בשנה דיבידנד וגם איתקה שחילקה היקף מאוד גדול וגם התחייבה לדיבינד מאוד גדול בשנים הבאות. דלק תכניס דיבדנדים גדולים מאוד בשנים הבאות, פעילות מאוד חיובית שההנהלה מצליחה לעשות שם, אומנם הציגה מעט ביצועי חסר אבל לחברות אחזקה אלה ביצועים שהם בסדר גמור".
- 7.דלק תגיע לשער 1000 בקרוב (ל"ת)ניב המגיב 07/01/2025 23:21הגב לתגובה זו
- 6.מבין עניין 18/12/2024 13:22הגב לתגובה זונחלקת דיבידנד יפה. זה אינטרס של תשובה. והמחיר שלה עיום אטרקטיבי ייש עוד המון מקום לעליות
- 5.Jdhs 17/12/2024 17:32הגב לתגובה זולא למכור להם כלום,אני בטוח אצביע נגד.חצופים יש מלא נפט מתחת לגז בלווויתן.יצחק יודע עידן יודע יוסי יודע שברון יודעים וגם האמירתים יודעים.לא מוכרים יח אחת גם...
- 4.מצקלו 17/12/2024 17:23הגב לתגובה זודלק קבוצה מניה של העשור הקרוב אני קונה כל הזמן. מחזק פוזיציה
- 3.משקיע גז 17/12/2024 15:54הגב לתגובה זוהענף היחידי בארץ שמילה של משקיעים בו היא מילה.
- 2.ליויתן 17/12/2024 13:59הגב לתגובה זוושום מילה על רציו?? גם היא מחלקת בקרוב דבידנדים
- 1.dw 17/12/2024 13:52הגב לתגובה זובמחיר שהוצע בעבר, 1205, אני כמחזיק ניו מד אצביע נגד. מדובר בפירמה מצוינת, המחלקת לנו דיבידנדים נאים לאורך זמן, ויש פוטנציאל צמיחה נאה דרך אפרודיטה+לוייתן שלב ב. בנוסף ישנה התכנות לשדה נפט חלומי מתחת ללוייתן, אשר לא התבטאה בהצעת הרכש, ואנחנו, מחזיקי ניו מד פרטיים, הצפנו נקודה זו באסיפות מול המפקח. און דה רקורד. מדובר לא בקומץ משקיעים אלא בהיקף של כ 50 מיליון שקלים בנייר. לא מעט. 1205 זה פשוט לא מחיר אטרקטיבי כדי שנסכים להיפרד לנצח מהנייר ואני קורא למוסדיים להתנגד להצעת רכש במחיר שכזה. יש לנו נייר נהדר. לא מוכרים כאלה בזול. אם ההצעה היתה כזו אטרקטיבית אז גם דלק היתה נאותה למכור, ועובדה שלא (למעט 5% סמליים).

הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק
הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.
מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע?
כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.
בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו.
- יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
- חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024

ח"כ רון כץ: “בעוד זמן לא רב נפתח את הדלת ל-7-8 בנקים חדשים”
בדיון סוער בכנסת על דו"ח הצוות להגברת התחרות במערכת הבנקאית, עלו קריאות לצעדים אמיצים יותר לפתיחת השוק לשחקנים חדשים; באוצר ובבנק ישראל מבהירים: הסיכונים נבחנו, וגם לאי־עשייה יש מחיר
ועדת המשנה לתחרות ושירות ללקוח במערכת הבנקאית של ועדת הכלכלה התכנסה היום (שלישי) לדיון מיוחד בעקבות המלצות הצוות הבין־משרדי שהוקם על ידי שר האוצר ונגיד בנק ישראל להגברת התחרות במערכת הבנקאית במגזר הקמעונאי. הדיון התקיים בראשות ח"כ רון כץ, יו"ר ועדת המשנה לבנקאות, ולצד הסכמה רחבה על הצורך להכניס שחקנים חדשים, התקיים ויכוח עקרוני על העומק והאומץ של המהלכים המוצעים. כתבנו פה עשרות פעמים על הרווחים האדירים של המערכת הבנקאית, ואולי הדיון בועדה היום יעורר את הרגולטור, שיעשה את הצעדים הנדרשים וישנה דרמטית את השוק הבנקאי בישראל.
יוקר המחיה מתחיל בבנקים
בפתח הדיון אמר ח"כ כץ כי “כשמדברים על יוקר המחיה מסתכלים על המדף בסופר, אבל מאחורי זה עומדות עלויות המימון. אם נצליח להוזיל את האשראי לעסקים קטנים ולמשקי הבית, נראה את זה מתגלגל מיד למחירים לצרכן.”
לדבריו, המטרה היא לפתוח את השוק ולאפשר כניסת 7-8 בנקים חדשים בתוך שנים ספורות, מה שייצור תחרות אמיתית על ריביות, עמלות ואיכות השירות.
עפרי אשל, רפרנטית פיננסים באגף התקציבים באוצר, הציגה את עיקרי הדוח וציינה כי התחרות הבנקאית בישראל נמוכה במיוחד, וכתוצאה מכך הריביות גבוהות, השירות פחות טוב והקצאת האשראי אינה יעילה. לדבריה, המתווה החדש מבוסס על רישוי מדורג, שיסיר חסמים רגולטוריים ויאפשר לשחקנים חוץ בנקאיים לגייס מקורות מימון זולים יותר. סימה שפיצר, מהפיקוח על הבנקים, הדגישה כי כיום קיימת חקיקה שמקשה על “פריקות שירותים” ולכן דרושות התאמות רגולטוריות מקלות.
איפה התחרות?
יו"ר פורום מחוללי תחרות, רועי פולקמן, ציין כי חלפו שבע שנים מאז רפורמת שטרום ב-2017 , אך הוקמו רק שני בנקים חדשים, ושום "מפץ תחרותי" לא הגיע. לדבריו, “אם אנחנו רוצים לראות
תוצאות, צריך דוח אמיץ שמביא 7 בנקים בשנה, לא בנק אחד כל שבע שנים.”
- אושר כי יוארך התוקף של שוברים בסך של 150 שקל ומעלה
- עד 450 דולר ליום: מתווה הפיצויים המתגבש לישראלים שנתקעו בחו״ל במהלך המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם חבר הכנסת אוהד טל קרא לנקוט בצעדים אגרסיביים יותר והוסיף כי “יש כאן הזדמנות היסטורית להוריד את יוקר המחיה, אסור להחמיץ אותה.”
נציגי השוק הפיננסי העלו חששות מגודל
הרגולציה: מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות, נמרוד ספיר, הזהיר כי הדרישות המוצעות אינן מותאמות למבנה הפעילות של בתי ההשקעות, וכי פיקוח כפול מצד רגולטורים שונים עלול להרתיע שחקנים חדשים. מנהלת מחלקת המחקר של איגוד הבנקים, גלי כספרי, הדגישה כי אין לאפשר לבנקים החדשים
פטור מהוראות הגינות ויציבות, אך כן יש להקל ברגולציה על שכר הבכירים ופעילויות נוספות, כדי לאפשר להם להתחרות בשחקנים הגדולים