גלעד בן צבי
צילום: איה בן עזרי
ראיון

"דלק תכניס דיבדנדים גדולים מאוד בשנים הבאות"

גלעד בן צבי, אנליסט אנרגיה בלידר שוק הון, על מניות האנרגיה המתחדשת, על שותפויות הגז - "ההיפך מאנרגיה מתחדשת שסבלו השנה; מכות את השוק פעם אחר פעם עם 150% ב-3 שנים" ועל ההחזקות של דלק - "לניו מד היו ביצועים טובים ומצד שני איתקה יורדת"
אביחי טדסה | (7)

שוק האנרגיה ממשיך להיות אחד המוקדים המרכזיים עבור משקיעים, אך ניצב בפני שורה של אתגרים משמעותיים. עלייה בביקושים, שינויים רגולטוריים, וסביבת ריבית משתנה מציבים אתגרי מימון לחברות ולשותפויות הגדולות, לצד הזדמנויות חדשות בתחום האנרגיה המתחדשת והמסורתית כאחד. גלעד בן צבי, אנליסט אנרגיה בלידר שוק הון, משתף בשיחה עם ביזפורטל את הערכותיו על מצב הסקטור כיום, התחומים שצפויים לבלוט בעתיד, ומה צפוי להשפיע על שוקי האנרגיה בשנת 2025.

לאן צועד סקטור האנרגיה המתחדשת? 

"השנה האחרונה הייתה מאתגרת לסקטור, המניות המובילות הציגו ביצועים מעורבים, מדד האנרגיה המתחדשת הציג תשואת חסר ביחס לשוק, וזה נבע בעיקר בגלל המניות הגדולות, אנלייט, ואנרג'יקס שהציגו ביצועים שליליים. מבחינת סביבת הריבית, חברות האנרגיה מושפעות מכך - בחו"ל היו גל של ירידות ריבית, אבל בארץ זה עדיין לא הורגש, וגם בגלל שינויים בשוק שאנחנו רואים קדימה, בארה"ב רואים גידול בצריכה ובעליה של חוות השרתים, התמיכה של החברות הגדולות בנושא תורמת לסקטור".

מה הגורמים שתומכים ופוגעים בתעשייה ב-2025?

"מאז בחירת טראמפ אנחנו רואים חולשה בסקטור, גם בחו"ל. ביום זכייתו המניות צנחו מעל 15%, גם בארץ הרגשנו את זה, חברות עם חשיפה לארה"ב נחלשו, בינהן אנרג'יקס, דוראל וכדומה. כל ידיעה יכולה להביא לתנודתיות רבה במניות האנרגיה, בין היתר שמועות על קיצוץ הטבות וסובסידיות יכול מאוד לפגוע בסקטור, הסקטור בארה"ב בגלל העלויות, והשונות מאירופה, נשען מאוד על התמיכה הממשלתית".

בתוך התחום של האנרגיה המתחדשת, מה הולך לבלוט? 

"תחום הפאנלים ותחנות הרוח הוא הפופולארי ביותר, לצד זה תחום האגירה צובר תאוצה גדולה באירופה, בישראל ובכלל. לכל מדינה יש את יעדי האנרגיה שלה, הדרך היחידה להגיע לזה היא להכניס מתקני אגירה. ראינו עלייה בהיקפי הצמיחה גם בדוראל שהקימה הרבה מתקנים. אני מניח שתחום האגירה יהיה אחד מהמטרות של החברות בתחום, מכיוון שהן יכולות להתאים יותר את שעות מכירת החשמל, בסופו של דבר באנרגיה סולארית אם מכניסים הרבה הספק ויכולות ייצור, יפלט הרבה חשמל, כשזה יהיה בהיקפים גדולים אז מחירי החשמל התחרותיים ירדו למטה, ראינו את זה בספרד באפריל שהיה הרבה שמש, ובסופי השבוע מחירי החשמל היו שלילים כי אין שם יכולות אגירה, בישראל אנחנו לא שם, מתקני האגירה נותנים יכולת לווסת את הספקי החשמל ולחלק אותם נכון".

"יכול להיות שאנחנו עשויים לראות שינויים מבחינת העדפות המשקיעים, השוק בארה"ב קיבל רוח גבית וזה הביא חברות להגדיל פיתוח שם. באירופה מחירי החשמל ירדו מהשיא, והעדפות היו יותר לארה"ב, יכולים לראות יותר שינויים שם.." מחירי הפאנלים באירופה ביחס לארה"ב שונים, בארה"ב הרבה יותר יקר, בלי תמיכה ממשלתית קשה יותר להקים שם, לכן אירופה יכולה להוות הזדמנות".

החברות בתחום ממונפות ורגישות לשינויי הריבית, ועם הירידה המסתמנת ב-2025, האם ישנה הזמנות עכשיו? 

"החברות בתחום מאוד מבוזרות, לאנלייט לדוגמה יש פיתוח גדול בארה"ב ונכסים מניבים באירופה, גם אנרגי'קס. דוראל ונופר פעילות גם בארה"ב אירופה וישראל. ירידת הריבית תשפיע על חלק מהנתח בפורטפוליו שלהן. מי שיהנה מהריבית כתוצאה מהפיתוח בישראל לא בהכרח יראה את זה בטווח הקצר. לקראת 2026 ירידת הריבית תבוא יותר לידי ביטוי, כל החברות יושפעו מזה, מתוך החברות הגדולות, לדוראל יש את היקף הפיתוח המשמעותי בישראל. השוק מאוד נשען על מימון וחברה שיודעת לעשות מימון נכון בתנאי שוק אטרקטיבי יותר, תהנה מזה, לדעתי דוראל תהנה מזה בצורה הכי משמעותית".

חברות ענק משקיעות בדאטה סנטרים ומתחייבות לשימוש באנרגיה מתחדשת, עד כמה זה משמעותי?

"זה מהלך שמאוד תורם לסקטור בטווח הארוך. כיום, כ-50% מהעסקאות לרכישת חשמל מאנרגיה מתחדשת בארה"ב מבוצעות על ידי חברות ענק, וזה משפיע באופן חיובי על שוק האנרגיה המתחדשת. עם זאת, בטווח הקצר, האופי של חוות השרתים – שצורכות כמויות עצומות של חשמל ורגישות לתקלות – מעניק יתרון לחברות המספקות אנרגיה מסורתית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

למשל, חברות כמו NRG ו-או.פי.סי, המספקות חשמל קונבנציונלי, נהנו מאוד מהביקוש הגבוה. בטווח הקצר, אלה החברות שמרוויחות יותר. בטווח הארוך, השקעות בדאטה סנטרים מספקות ודאות ארוכת טווח לשוק האנרגיה המתחדשת ותורמות ליציבות הסקטור".

"החברות לא יודעות להעריך את מידת ההשפעה"

ברקע השימוע של רשות החשמל, שוק האנרגיה בישראל ובמיוחד תחנות הכוח ניצבים בפני שינויים רגולטוריים משמעותיים שיכולים להשפיע על ביצועי המניות ועל שווי החברות. השינויים הצפויים יוצרים חוסר ודאות שמשפיע על התמחור והאסטרטגיה של השחקנים המובילים בתחום.

איך אתה רואה את הסיכונים של תחנות הכוח ואיך המניות מתומחרות ברקע השימוע של רשות החשמל, מי החברות מעניינות?

"השינויים הרגולטוריים בסופו של דבר משופעים אחד מהשני, השינוי של רכיב הייצור יתווסף בעתיד ל-SMP, כל השינויים די משתלבים אחד בשני וקשה מאוד להעריך איך ואיפה זה יפגוש אותנו. חברות שדיברתי איתן עדיין לא קיבלו תשובות לגבי איך השינויים יבואו לידי ביטוי, לא יודעים להעריך את מידת ההשפעה, יש המון חוסר ודאות, וזה לא תומך בסקטור, כי לא יודעים איפה זה יפול.

ה-SMP יהיה גבוה מבעבר, קשה להעריך מה יהיה תעריף המכירה הסופי שלהם. אם מסתכלים על רכיב הייצור, יש עוד זמן, זה לא ישתנה להערכתי בשנה הקרובה. ב-SMP נראה את השינויים בחודשים הקרובים. להערכתי זה ישפיע מאוד גם על או.פי.סי, ביום שזה יצא החוצה,  החברה ירדה בזמן הפרסום כ-10%. להגיד שההשפעה של השינויים יורידו 10% מהשווי שלה זה די מוגזם, אבל צריך לחכות שהתמונה תתבהר ולקבל אינדיקטור מהרגולטור לאן זה הולך כדי להעריך את מידת ההשפעה על החברות. גם הן לא יודעות להגיד מה תהיה ההשפעה".

החברות והשותפויות במאגרי הגז לוויתן, תמר, עלו יש עדיין פוטנציאל? האם עסקת ניו מד ואבו דאבי תחזור לשולחן? 

"שותפויות הגז, עשו את ההפך המושלם מהאנרגיה המתחדשת מבחינת התשואות. מכים את השוק פעם אחר פעם, עלו מעל 150% בשלוש שנים האחרונות, נושא הוודאות, והרגולציה ברורה והיטיבה איתן, בהתאם לכך, כשהמשק היה בתקופה יותר מאתגרת הן פחות השופעו לרעה. ניו-מד נפגעה מהפסקת המו"מ, אבל מצד שני נשענת מאוד על נכס חזק שמייצר ביקושים קשיחים לעשרות שנים קדימה, ההשפעה של השהיית המו"מ הייתה בעיקר מסחרית, המניה היום נסחרת עם דאונסייד קטן ממחיר העסקה, אני לא רואה השפעה מאוד משמעותית, עם זאת, קשה להעריך אם העסקה תחזור לשולחן. צריך לחשוב מה התיאבון של דלק, כשמניה הייתה ב-7 היה המון ערך בין היתר גם לדלק המשקיע הגדול, עכשיו לא בטוח שיהיה לה תיאבון לעסקה עם אפסייד נמוך, של כ-5%".

התייחסות לישראמקו , רציו, דלק קבוצה, איתקה בת של דלק, נאוויטס

"תמר פטרוליום מאוד הושפעה ממאבקי השליטה וזה דחף את המניה למעלה, בנוסף לישראמקו שגם הושפעה. המניות מציגות ביצועים טובים. איתקה הציגה ביצועי חסר ביחס לשווקים האחרים וירדה מאוד וזה פגע בביצועים של דלק, כאשר מצד אחד לניו מד היו ביצועים חיובים ומצד שני איתקה יורדת. דלק נשענת על תזרים דיבינדים מניו-מד של כ-250 מיליון בשנה דיבידנד וגם איתקה שחילקה היקף מאוד גדול וגם התחייבה לדיבינד מאוד גדול בשנים הבאות. דלק תכניס דיבדנדים גדולים מאוד בשנים הבאות, פעילות מאוד חיובית שההנהלה מצליחה לעשות שם, אומנם הציגה מעט ביצועי חסר אבל לחברות אחזקה אלה ביצועים שהם בסדר גמור".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    דלק תגיע לשער 1000 בקרוב (ל"ת)
    ניב המגיב 07/01/2025 23:21
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מבין עניין 18/12/2024 13:22
    הגב לתגובה זו
    נחלקת דיבידנד יפה. זה אינטרס של תשובה. והמחיר שלה עיום אטרקטיבי ייש עוד המון מקום לעליות
  • 5.
    Jdhs 17/12/2024 17:32
    הגב לתגובה זו
    לא למכור להם כלום,אני בטוח אצביע נגד.חצופים יש מלא נפט מתחת לגז בלווויתן.יצחק יודע עידן יודע יוסי יודע שברון יודעים וגם האמירתים יודעים.לא מוכרים יח אחת גם...
  • 4.
    מצקלו 17/12/2024 17:23
    הגב לתגובה זו
    דלק קבוצה מניה של העשור הקרוב אני קונה כל הזמן. מחזק פוזיציה
  • 3.
    משקיע גז 17/12/2024 15:54
    הגב לתגובה זו
    הענף היחידי בארץ שמילה של משקיעים בו היא מילה.
  • 2.
    ליויתן 17/12/2024 13:59
    הגב לתגובה זו
    ושום מילה על רציו?? גם היא מחלקת בקרוב דבידנדים
  • 1.
    dw 17/12/2024 13:52
    הגב לתגובה זו
    במחיר שהוצע בעבר, 1205, אני כמחזיק ניו מד אצביע נגד. מדובר בפירמה מצוינת, המחלקת לנו דיבידנדים נאים לאורך זמן, ויש פוטנציאל צמיחה נאה דרך אפרודיטה+לוייתן שלב ב. בנוסף ישנה התכנות לשדה נפט חלומי מתחת ללוייתן, אשר לא התבטאה בהצעת הרכש, ואנחנו, מחזיקי ניו מד פרטיים, הצפנו נקודה זו באסיפות מול המפקח. און דה רקורד. מדובר לא בקומץ משקיעים אלא בהיקף של כ 50 מיליון שקלים בנייר. לא מעט. 1205 זה פשוט לא מחיר אטרקטיבי כדי שנסכים להיפרד לנצח מהנייר ואני קורא למוסדיים להתנגד להצעת רכש במחיר שכזה. יש לנו נייר נהדר. לא מוכרים כאלה בזול. אם ההצעה היתה כזו אטרקטיבית אז גם דלק היתה נאותה למכור, ועובדה שלא (למעט 5% סמליים).
משקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexelsמשקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexels

מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה

מה הגורמים שמשפיעים על משקיעים פרטים בהשקעות? וגם - משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם  וביטחון יתר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע

בשנים האחרונות אתם מרוויחים הרבה כסף בהשקעות שלכם - גם משקיעים-חוסכים דרך גופים מוסדיים וגם משקיעים באופן ישיר. השקעה עצמאית יכולה להיות נהדרת, אתם עוקפים את דמי הניהול, אתם אמורים גם להרוויח יותר כי אן לכם דמי ניהול והבנצ'מרק-מדד הוא בהישג יד ודווקא הגופים המוסדיים לרוב לא מגיעים למדד, ומעבר לכך - אם אתם קוראים, לומדים, משקיעים זמן ויש לכם סבלנות, אתם יכולים להרוויח תשואה עודפת. 

צריך לזה אופי, צריך משמעת, צריך הבנה בקריאת דוחות, מגמות, קריאת המפה, ובעיקר סבלנות כי שווקים יכולים לרדת. זו התורה שלנו להשקעות ויש לא מעטים שפועלים בדרך הזו ומייצרים תשואות מצוינות על פני זמן. 

אבל בשנים האחרונות רוב המשקיעים העצמאיים עשו כסף גם בלי מחשבה, בלי ניתוח, אלא אחרי נהירה להייפיים - מניות כמו פלנטיר, קרנות על הביטקוין, טסלה, אנבידיה ועוד הן ההשקעות המרכזיות של משקיעים עצמאיים. חלק קטן יחסית מושקע במניות בארץ, הרוב בוול סטריט.

דווקא בגלל שמשקיעים עצמאיים הרוויחו הרבה, דווקא בגלל שחלקם עשו זאת באופן אוטומטי, בלי לחשוב, אל פשוט בהתחברות למגמה, כדאי להם לקרוא מה קרה בעבר בשיטות ההשקעה האלו -  בגדול, משקיעים הפסידו. אז תפעלו איך שתרצו, זה הכסף שלכם, אבל תנסו לראות גם את הצד השני. 

על פי המחקרים בתחום, משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם - ביטחון יתר הוא האשם המרכזי. המסקנה הכואבת עולה מסדרה של מחקרים מקיפים: המשקיע הפרטי הממוצע פשוט לא מצליח להכות את השוק. יותר מכך - ככל שהוא סוחר יותר בניירות הערך שלו, כך הוא דווקא מפסיד יותר כסף. שניתח 66,465 משקי בית בהובלת פרופ' בראד ברבר וטרנס אודיאן מאוניברסיטת קליפורניה, מגלה תמונה מדאיגה: המשקיע העצמאי הפעיל ביותר מפסיד כ-10% בשנה לעומת מדד השוק.

תיק השקעות מסחר עצמאי ברוקר
צילום: standret

איך בונים תיק השקעות שלא יחטוף אפילו אם נחטף נשיא?

אתם צריכים להבין את שלושת המגמות שיניעו את השווקים לא רק בשנה הקרובה אלא גם בשנים שלאחריה - הריבית והאינפלציה חשובות אבל הבנה של תשתיות, ביטחון וגיאופוליטיקה חשובים יותר: מנהל ההשקעות הראשי של סיגמא-קלאריטי עם התחזיות שיעצבו לדעתו את השנים הקרובות

עידן אזולאי |
נושאים בכתבה סיגמא קלאריטי

כפי שמתרחש כבר לא מעט שנים (וליתר דיוק, במידה רבה מאז 2008), גם בשנת 2025, נתוני הכלכלה והמגמות של שוקי המניות והאג"ח היו ברובן שונות במידה לא מועטה מהתחזיות שניתנו בתחילתה. זוכרים שהקונצנזוס שהתגבש בתחילת אפריל עם הטלת המכסים של טראמפ, היה שאלו יאיצו את האינפלציה ויפגעו בסחר העולמי? המציאות התבררה כשונה לחלוטין. בשנת 2025 קיבלנו שיעור נוסף שלעיתים המציאות אינה "מתיישרת" עם התיאוריות ויש לה דינמיקה משלה. 

הדרך להתמודד עם האתגר הזה של הרכבת תיק השקעות במציאות היא לנסות לזהות את המגמות ארוכות הטווח שיניעו את הסקטורים והכלכלות השונות ופחות את התנודות קצרות הטווח. לשם דוגמה, האם יש השפעה רבה על תיק ממוצע אם האינפלציה תהיה בשנה הקרובה 1.9% או 2.4%? בשוליים בלבד. לעומת זאת, אם המגמה של עלייה במתח הגיאו-פוליטי בעולם תימשך, התעשיות הביטחוניות תמשכנה להיות מושפעות מכך במידה רבה. להלן שלוש מגמות מאקרו עיקריות שהשפעתן תורגש להערכתנו לא רק בשנה הקרובה, אלא לאורך זמן רב.

סחורות

אחרי תקופה ארוכה שבה שוק הסחורות התנהל באופן "רגוע" (הקלה בשרשראות אספקה, ירידת מחירי אנרגיה וחלק מהמתכות, והאטה בפעילות התעשייתית), נראה שמתחילים להצטבר התנאים שמאפיינים את תחילתו של מחזור עליות חדש. ראשית, ישנו האלמנט הטכני. מאחר ושוק הסחורות פיגר אחר ביצועי שוקי המניות, ההקצאה שניתנה לו בתיקי ההשקעות היתה קטנה למדי. משקיעים אוהבים "נכסים שעובדים". מצב כזה יוצר קרקע נוחה לשינוי כיוון. כל שיפור מתון בביקוש או כל זעזוע קטן בצד ההיצע עלול להתגלגל לתגובה חזקה במחיר מהסיבה הפשוטה שמעט מאוד משקיעים כבר נמצאים “בעמדה” ליהנות ממנו, והכניסה המאוחרת יוצרת גל קניות מצטבר.

הסיבה השניה שבגינה אנחנו סבורים ששוק הסחורות ראוי למקום ראוי בתיק ההשקעות היא הירידה בהיצע לצד עלייה בביקוש. דינמיקה כלכלית בסיסית. בניגוד למוצרים ושירותים, בהפקת נפט, בכרייה, בזיקוק ובהובלה אין “כפתור” להגדלת תפוקה מהירה. פרויקטים חדשים לוקחים שנים, אישורים לוקחים זמן, והעלות ההונית גבוהה. לכן, השנים האחרונות של השקעות חסרות בהרחבת היצע יצרו מצב שבו המערכת הגלובלית מגיבה לאט יותר לעלייה בביקוש. כשיכולת התגובה נמוכה, המחיר הוא שמאזן את השוק, הוא עולה עד שהביקוש מתמתן או עד שהיצע חדש באמת מגיע, ותהליך כזה, מטבעו, אינו אורך שבועות אלא של רבעונים ושנים.