טיאסג'י: הרווח התפעולי לפני תשלום מבוסס מניות הסתכם ב-9 מ' שקל
טיאסג'י טיאסגי -3.15% דיווחה על תוצאותיה לרבעון השלישי. ההכנסות ברבעון עלו בכ-16% לכ-84 מיליון שקל, לעומת כ-73 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי עלה בכ-10% לכ-19 מיליון שקל, לעומת כ-17 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי עלה בכ-12.5% לכ-5 מיליון שקל, לעומת כ-4.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
בתחום הפעילות הביטחוני עלו ההכנסות בכ-19% והסתכמו בכ-62 מיליון שקל, בהשוואה לכ-52 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח המגזרי עלה בכ-33% לכ-7.8 מיליון שקל, לעומת כ-5.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
מערכת לחילוץ נ"צ
בתחום הפעילות האזרחי צמחו ההכנסות בכ-7% לכ-22 מיליון שקל, לעומת כ-21 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, הרווח המגזרי עלה בכ-16% לכ-1.6 מיליון שקל, לעומת כ-1.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
- פטריות מרינה בדרך לבורסה: ההנפקה מתוכננת לתחילת 2026 לפי שווי של 700-800 מיליון שקל
- הנפקת הרכב הגדולה בעולם: צ'רי הסינית גייסה 1.2 מיליארד דולר - וזינקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח התפעולי לפני עלות תשלום מבוסס מניות עלה בכ-20% לכ-9 מיליון שקל, לעומת כ-7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה ציינה כי עלות התשלום מבוסס מניות הסתכמה ברבעון בכ-1.9 מיליון שקל, לעומת כ-0.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
ה-EBITDA המתואם בניטרול עלות תשלום מבוסס מניות, הוצאות בגין רכישת חברות וכן הוצאות בגין הנפקה ראשונה של מניות החברה לציבור, עלה בכ-20% והסתכם בכ-14 מיליון שקל, לעומת כ-12 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
נכון לסוף הרבעון השלישי 2024, לחברה מזומנים ושווי מזומנים בהיקף של כ-105.2 מיליון שקל, זאת לעומת כ-41.5 מיליון שקל נכון לסוף הרבעון המקביל אשתקד. החברה ציינה כי הגידול נובע בעיקר מהשלמת הנפקת מניות ראשונה לציבור וכן מגידול בתזרים המזומנים השוטף המיוחס לגידול בהיקפי הפעילות.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
כזכור, טיאסג'י טיאסגי -3.15% הונפקה על ידי התע"א ופורמולה מערכות לפי שווי של 462 מיליון שקל לפני מספר חודשים. המניה צנחה כמעט מדי יום והיא איבדה קרוב ל-30% מערכה לשווי של 333 מיליון שקל. התע"א ופורמולה הרוויחו בהנפקה 100 מיליון שקל, ולמרות שהירידה במניה הקטינה את הרווח התיאורטי שלהן, עדיין נותרה התחושה שהשתיים "סידרו" את הציבור.
אריק קילמן, מנכ"ל טיאסג'י; קרדיט: החברה
בנוסף כתבנו על כך שהמנכ"ל אריק קלמן מכהן ב-80% משרה בטיאסג'י. זה אומר שהוא לא כל כולו בחברה. קלמן שהיה מנכ"ל מג'יק מבלה את שאר הזמן שלו בקבוצת פורמולה שמחזיקה בשליטה במג'יק וגם בשליטה בטי.אס.ג'י לצד התעשייה האווירית, האינטרסים שלו לא כולם בטיאסג'י.
"אנחנו מסכמים את הרבעון השלישי של 2024 עם תוצאות חזקות הכוללות צמיחה משמעותית בהכנסות וברווחים ועלייה חדה ב-EBITDA המתואם", מנכ"ל טיאסג'י, אריק קילמן אחרי הדוחות. "אנו ממשיכים לקדם הרחבה והשבחה של פעילויות החברה תוך כדי הגדלת יכולות השיווק והמכירות בארץ ובחו"ל. החברה מרחיבה את פיתוח מוצריה בשני המגזרים ואף זכתה בשישה מכרזים ברשויות מקומיות במהלך הרבעון השלישי. בהמשך להשלמת הנפקת מניות החברה בבורסה בת"א, וכפי שצוין בתשקיף, החברה מקדמת מהלכי מיזוגים ורכישות אשר יוסיפו יכולות לחברה וימנפו את הפוטנציאל העסקי שלה".
מניית טיאסג'י נסחרת לפי שווי של 355 מיליון שקל אחרי ירידה של 18% מאז ההנפקה.
- 1.סטארטאפ 17/11/2024 22:17הגב לתגובה זויש לכתבכם בעיה עם TSG, בטח דרכו עליו פעם? הכתיבה עוינת, כאילו כל הנפקה מזנקת . אתם פתטיים
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
