הכלכלה הישראלית בהנמכת ציפיות - איך אפשר לצאת מזה?
משרד הכלכלה הישראלית בהנמכת ציפיות. אם היא היתה חברה נסחרת, מחיר המניה שלה היה יורד. הנמכת ציפיות במדינות מתבטאת במחיר החוב - אגרות החוב יורדות, התשואה עליהן עולה. הבוקר נפתחת הוועידה הכלכלית של ביזפורטל כשברקע כלכלה במשבר, אבל יש גם צד חיובי. נתחיל בשלילי ונסיים באופטימי.
המדינה מפסידה 12 מיליארד שקל בחודש
הדוח האחרון של האוצר לחודש אוגוסט היה גרוע. ההכנסות הסתכמו בכ-37 מיליארד שקל, ההוצאות ב-49 מיליארד שקל. הפסד של 12 מיליארד שקל. באחוזים זה מפחיד - הפסד של 32% מההכנסות. האם הייתם משקיעים בחברה כזו? כנראה שלא. במדינות זה שונה. מדינה נשענת על התושבים שלה - היא מגייסת מהם אג"ח, היא מעלה להם מסים, היא יכולה להיות בגירעון מצרפי בהון תחת הנחה שהגירעון הזה יתגלגל על הילדים ועל הילדים של הילדים.
הנחת הבסיס היא שלאדם הפרטי יש אורך חיים מוגבל ולכן הוא לא יכול להתמנף מעל רף מסוים כי הוא צריך להחזיר את החוב על פני 20-30 שנה, גם אם נגזים - 40 שנים, אלא שמדינה יכולה לקחת חובות ל-50 ו-100 שנים ויכולה לגלגל חובות בלי הפסקה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ'; קרדיט: משרד האוצר
ההבדל הזה לא מפחית מהצורך של מדינה להיות כמה שיותר מאוזנת כלכלית, כמה שפחות להשאיר לדורות הבאים חובות ועסק בצרות. לכן, החשיבות בבקרה ובתקציב, לכן הנתונים כל כך מדאיגים.
- צ'ק פוינט: הצמיחה מאטה, התחרות מתגברת - האם העתיד מאיים?
- גיל שויד: "כדי שאנחנו והמדינה נצליח, צריכים להמשיך - To Deliver, למרות הקושי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש מקריסה
מנהלים במשק, בעלי חברות, משתפים אותנו בחודשים האחרונים בחששות ובחרדות שלהם. הם מסבירים לנו שקשה לעשות עסקים בחו"ל, שיש מקומות שלא מקבלים אותנו באהדה, שזה מתחיל להתבטא בדוחות של החברות. כולם יודעים שכלכלת ישראל תחת הנמכת ציפיות ו"אזהרת רווח", אבל החשש הגדול הוא שמירידה מדורגת בכלכלה יגיע משבר גדול. במקרים רבים משברים מתגלגלים באיטיות עד שהם מגיעים לנקודה שממנה יש קריסה.
הדוח של המדינה עם שיעור הפסד של 32% אם הוא היה של חברה, היה מבטא חברה שכנראה קרובה לקריסה. זה לא מבטא את מצבה של המדינה, אבל החששות מתעצמים.
התקווה - לדלוור, לדלוולר לדלוור
אלא שיש גם מחצית כוס מלאה. אין חברה שלא עברה משבר, אין מדינה שלא עברה משבר. השאלה הגדולה היא איך יוצאים ממנו. יש חברות שלא הצליחו להיחלץ, שינו צורה, נמכרו, ויש חברות שיצאו מזה. זה עולה בהפסדים כבדים בדרך, אבל המנהלים והעובדים הצליחו להוציא חברות מהבוץ. במדינה צריך שהממשלה, הפירמות והציבור כולו יוציא את המדינה מהבוץ, והדרך לעשות זאת היא לדלוור. לקראת ועידת הכלכלה נפגשנו עם גיל שויד מנכ"ל צ'ק פוינט שבקרוב יפנה את מקומו לנדב צפריר וימשיך להיות היו"ר הפעיל. איך אתם מתמודדים עם המצב בארץ, מה הלקוחות אומרים, עושים, אתם מרגישים קושי? - שאלנו. שויד ענה שיש דרך אחת להתמודד עם זה. למרות הכאב והקושי והמועקה, וגם בימים קשים הם לא עוצרים. צ'ק פוינט לא עוצרת. היא נפגשת עם לקוחות, היא לא דוחה, היא ממשיכה להציע, ליצור, לפתח - "אנחנו מדלוורים".
אם לא נדלוור, יבינו שיש בעיה גדולה, שאנחנו לא מתפקדים ואז מצבנו יהיה גרוע יותר, סיכם שויד וזה בעצם מסר חשוב לכולם. החברות צריכות להמשיך לדלוור-לספק את הסחורה, העובדים, הציבור צריכים להמשיך לעשות זאת, גם הממשלה כמובן. אחרת, התחזית של ההידרדרות האיטית שיכולה להאיץ, עלולה להגיע. לדלוור זה המקום שבו כל אחד "תורם" ליציאה מהמשבר, זה ברמת החברות וברמת הפרטים, אך כמובן שאם הם ידלוורו, המסים שיגבו יעלו, המשק יתחזק.
- היום בבורסה: נייס תעלה, החוזים על האפס; הסנטימנט החיובי צפוי להימשך
- אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
גיל שויד מנכ"ל צ'ק פוינט
עד כה החברות מדלוורות - הדוחות הכספיים לרבעון השני טובים. גם בחברות המקומיות וגם בישראליות שמעבר לים. מעבר לכך, אם אנחנו נתייחס לברומטר הכי חשוב של הכלכלה - הבורסה - הרי שהיא חיובית. היא עלתה במעל 10% מתחילת השנה. ההמון מעריך שנצא מזה, וחוכמת ההמון מתבררת במקרים רבים כנכונה.
מעבר לכך, אם ניקח ספציפית את מניית הבורסה היא עלתה בשיעור מאוד משמעותי. זה גם בזכות ההשקעה של המיליארדר ביל אקמן, אבל זה בעיקר כי המשקיעים תופסים אותה כמניית צמיחה עם פוטנציאל מאוד גבוה. הבורסה נסחרת במכפיל רווח של מעל 30, לכאורה יקר, וזה בשעה שהכלכלה הישראלית בדרך למטה. איך זה ייתכן?
התשובה לא חד משמעית, אבל היא מבטאת את הצד האופטימי. יש לנו כלכלה נהדרת, יש לנו חברות ענק, חברות מובילות, חברות גלובליות. יש לנו בורסה שלא מבטאת את הפוטנציאל האדיר של הכלכלה המקומית. הפוטנציאל נשאר גדול. אף אחד לא יודע מה יקרה בהמשך, אבל דבר אחד ברור - אם החברות והציבור ידלוור, הסיכויים לצאת מזה יעלו.
- 12.גולדפינגר 13/09/2024 17:18הגב לתגובה זוכאשר מדינה בגירעון מעלה מיסים היא מכבידה על מנועי הצמיחה, ובכלכלה גלובלית וביחוד בענף ההיטק קל ממאוד לשנע עובדים ולעבור לסביבה תומכת יותר!
- 11.גולדפינגר 13/09/2024 17:16הגב לתגובה זוובכמה עלו הבורסות בעלום? NYSE NASDAQ London Stock Exchange Hong Kong
- 10.מה אפשר לעשות? להחליף שלטון רקוב (ל"ת)אורן 13/09/2024 08:31הגב לתגובה זו
- 9.אבנר 12/09/2024 21:40הגב לתגובה זואלא שהגרנדמייזר מאפשר להנהגה החרדית הארורה ולמתנחלים לבזוז את קופת המדינה
- מריה 14/09/2024 09:47הגב לתגובה זואסון
- 8.מחדליהו וגראנדמייזר 12/09/2024 20:09הגב לתגובה זוגם שר חוסר בטחון הפנים והחול בים - ה"גבר" בן גביר
- אנג'לה 12/09/2024 22:11הגב לתגובה זוככה נראית המדינה
- 7.מזרח תיכון חדש ישן 12/09/2024 12:15הגב לתגובה זומה הקשר בין הסלט שיצרת לנתונים שהבאתה ? ממתי מסתכלים על חודש אחד? מה היו הוצאות הביטחון מתוך הנתונים. ? הגיגים פוליטים במסווה כלכלי.
- 6.מפחיד 12/09/2024 10:12הגב לתגובה זוהמשבר הוא בלתי נמנע. ההבדל הוא שבמקרה הזה מדובר במדינה ולא בחברה עסקית. בחברה בדרך כלל העובדים משלמים את המחיר, במדינה האזרחים.
- 5.רחל 12/09/2024 09:59הגב לתגובה זולמשל ביטוח לאומי שבוכה כבר שנים על גרעונות וקביעת יעד לפשיטת רגל אי שם בשנת 2040, עד שיום אחד ילחץ על כפתור ויגדיל את המס לשכירים בעוד אחוז. תוך חודש יעבור מגירעון לעודף של מיליארדים. מנכ"ל הביטוח לאומי ופקידיו יקבלו בונוס ויעשה הרמת כוסית חגיגית על ההצלחה.
- 4.איך אתה מסביר את הבורסה? (ל"ת)חיים 12/09/2024 09:53הגב לתגובה זו
- בהרבה מקרים בהיסטוריה לפני הקריסה היו חגיגות. (ל"ת)מפחיד 13/09/2024 11:14הגב לתגובה זו
- 3.do 12/09/2024 09:53הגב לתגובה זואופטיציות עלאק...לדלוורביזפורטל מציע לאזרחים לנסות לקדם את המדינה בעוד הממשלה ממשיכה להוביל אותה לחורבן. זה הכי אופטימי שלכם ?
- 2.מאשה 12/09/2024 09:04הגב לתגובה זותתחילו לשנות חשיבה ולא לדוורר על ניוטרל
- 1.דן 12/09/2024 08:44הגב לתגובה זולשלח ריבית בכספי הרווחים של ה $. יש 217 מיליארד $ - כ 15 עד 20 מיליארד רווח.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 0% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהיום בבורסה: נייס תעלה, החוזים על האפס; הסנטימנט החיובי צפוי להימשך
תזכורת: מינואר המסחר בבורסה בת"א יהיה משני עד שישי - הנה שעות המסחר, מה השינוי זה אמור לעשות ולמה הוא עלול דווקא להזיק?
המניות הדואליות חוזרות עם עלייה קטנה - 0.1% אחרי שוול סטריט ננעלה אמש בירידות - נעילה שלילית בוול-סטריט; מארוול נפלה ב-7%, פרמאונט זינקה ב-9%. מניית נייס 0% תעלה ב-1.7%, טבע 0% ב-0.7%.. הנה הרשימה של הגדולות (הקליקו לקבל את כל הרשימה):
החוזים על המדדים העיקריים בוול סטריט סביב האפס. אסיה בירידות בהמשך למגמה בוול סטריט. לכאורה אמורה להיות פתיחה מגומגמת בשוק המקומי, אבל הסנטימנט החיובי כאן חזק.
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד פחות מחודש אנחנו עוברים לימי מסחר בשישי, במקום ביום ראשון. הנהלת הבורסה רוצה להיות "ככל העמים", רק לא ברור מה ייתן לה מסחר דליל ביום שישי, ולמה היא מוותרת על היום הכי חשוב בשבוע בעיניים גלובליות - יום ראשון שבו הבורסה המקומית היא היחידה שפתוחה. במקום לנצל את היתרון האדיר הזה, הבורסה מבטלת אותו.
