הכלכלה הישראלית בהנמכת ציפיות - איך אפשר לצאת מזה?
משרד הכלכלה הישראלית בהנמכת ציפיות. אם היא היתה חברה נסחרת, מחיר המניה שלה היה יורד. הנמכת ציפיות במדינות מתבטאת במחיר החוב - אגרות החוב יורדות, התשואה עליהן עולה. הבוקר נפתחת הוועידה הכלכלית של ביזפורטל כשברקע כלכלה במשבר, אבל יש גם צד חיובי. נתחיל בשלילי ונסיים באופטימי.
המדינה מפסידה 12 מיליארד שקל בחודש
הדוח האחרון של האוצר לחודש אוגוסט היה גרוע. ההכנסות הסתכמו בכ-37 מיליארד שקל, ההוצאות ב-49 מיליארד שקל. הפסד של 12 מיליארד שקל. באחוזים זה מפחיד - הפסד של 32% מההכנסות. האם הייתם משקיעים בחברה כזו? כנראה שלא. במדינות זה שונה. מדינה נשענת על התושבים שלה - היא מגייסת מהם אג"ח, היא מעלה להם מסים, היא יכולה להיות בגירעון מצרפי בהון תחת הנחה שהגירעון הזה יתגלגל על הילדים ועל הילדים של הילדים.
הנחת הבסיס היא שלאדם הפרטי יש אורך חיים מוגבל ולכן הוא לא יכול להתמנף מעל רף מסוים כי הוא צריך להחזיר את החוב על פני 20-30 שנה, גם אם נגזים - 40 שנים, אלא שמדינה יכולה לקחת חובות ל-50 ו-100 שנים ויכולה לגלגל חובות בלי הפסקה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ'; קרדיט: משרד האוצר
ההבדל הזה לא מפחית מהצורך של מדינה להיות כמה שיותר מאוזנת כלכלית, כמה שפחות להשאיר לדורות הבאים חובות ועסק בצרות. לכן, החשיבות בבקרה ובתקציב, לכן הנתונים כל כך מדאיגים.
- צ'ק פוינט: הצמיחה מאטה, התחרות מתגברת - האם העתיד מאיים?
- גיל שויד: "כדי שאנחנו והמדינה נצליח, צריכים להמשיך - To Deliver, למרות הקושי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש מקריסה
מנהלים במשק, בעלי חברות, משתפים אותנו בחודשים האחרונים בחששות ובחרדות שלהם. הם מסבירים לנו שקשה לעשות עסקים בחו"ל, שיש מקומות שלא מקבלים אותנו באהדה, שזה מתחיל להתבטא בדוחות של החברות. כולם יודעים שכלכלת ישראל תחת הנמכת ציפיות ו"אזהרת רווח", אבל החשש הגדול הוא שמירידה מדורגת בכלכלה יגיע משבר גדול. במקרים רבים משברים מתגלגלים באיטיות עד שהם מגיעים לנקודה שממנה יש קריסה.
הדוח של המדינה עם שיעור הפסד של 32% אם הוא היה של חברה, היה מבטא חברה שכנראה קרובה לקריסה. זה לא מבטא את מצבה של המדינה, אבל החששות מתעצמים.
התקווה - לדלוור, לדלוולר לדלוור
אלא שיש גם מחצית כוס מלאה. אין חברה שלא עברה משבר, אין מדינה שלא עברה משבר. השאלה הגדולה היא איך יוצאים ממנו. יש חברות שלא הצליחו להיחלץ, שינו צורה, נמכרו, ויש חברות שיצאו מזה. זה עולה בהפסדים כבדים בדרך, אבל המנהלים והעובדים הצליחו להוציא חברות מהבוץ. במדינה צריך שהממשלה, הפירמות והציבור כולו יוציא את המדינה מהבוץ, והדרך לעשות זאת היא לדלוור. לקראת ועידת הכלכלה נפגשנו עם גיל שויד מנכ"ל צ'ק פוינט שבקרוב יפנה את מקומו לנדב צפריר וימשיך להיות היו"ר הפעיל. איך אתם מתמודדים עם המצב בארץ, מה הלקוחות אומרים, עושים, אתם מרגישים קושי? - שאלנו. שויד ענה שיש דרך אחת להתמודד עם זה. למרות הכאב והקושי והמועקה, וגם בימים קשים הם לא עוצרים. צ'ק פוינט לא עוצרת. היא נפגשת עם לקוחות, היא לא דוחה, היא ממשיכה להציע, ליצור, לפתח - "אנחנו מדלוורים".
אם לא נדלוור, יבינו שיש בעיה גדולה, שאנחנו לא מתפקדים ואז מצבנו יהיה גרוע יותר, סיכם שויד וזה בעצם מסר חשוב לכולם. החברות צריכות להמשיך לדלוור-לספק את הסחורה, העובדים, הציבור צריכים להמשיך לעשות זאת, גם הממשלה כמובן. אחרת, התחזית של ההידרדרות האיטית שיכולה להאיץ, עלולה להגיע. לדלוור זה המקום שבו כל אחד "תורם" ליציאה מהמשבר, זה ברמת החברות וברמת הפרטים, אך כמובן שאם הם ידלוורו, המסים שיגבו יעלו, המשק יתחזק.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
גיל שויד מנכ"ל צ'ק פוינט
עד כה החברות מדלוורות - הדוחות הכספיים לרבעון השני טובים. גם בחברות המקומיות וגם בישראליות שמעבר לים. מעבר לכך, אם אנחנו נתייחס לברומטר הכי חשוב של הכלכלה - הבורסה - הרי שהיא חיובית. היא עלתה במעל 10% מתחילת השנה. ההמון מעריך שנצא מזה, וחוכמת ההמון מתבררת במקרים רבים כנכונה.
מעבר לכך, אם ניקח ספציפית את מניית הבורסה היא עלתה בשיעור מאוד משמעותי. זה גם בזכות ההשקעה של המיליארדר ביל אקמן, אבל זה בעיקר כי המשקיעים תופסים אותה כמניית צמיחה עם פוטנציאל מאוד גבוה. הבורסה נסחרת במכפיל רווח של מעל 30, לכאורה יקר, וזה בשעה שהכלכלה הישראלית בדרך למטה. איך זה ייתכן?
התשובה לא חד משמעית, אבל היא מבטאת את הצד האופטימי. יש לנו כלכלה נהדרת, יש לנו חברות ענק, חברות מובילות, חברות גלובליות. יש לנו בורסה שלא מבטאת את הפוטנציאל האדיר של הכלכלה המקומית. הפוטנציאל נשאר גדול. אף אחד לא יודע מה יקרה בהמשך, אבל דבר אחד ברור - אם החברות והציבור ידלוור, הסיכויים לצאת מזה יעלו.
- 12.גולדפינגר 13/09/2024 17:18הגב לתגובה זוכאשר מדינה בגירעון מעלה מיסים היא מכבידה על מנועי הצמיחה, ובכלכלה גלובלית וביחוד בענף ההיטק קל ממאוד לשנע עובדים ולעבור לסביבה תומכת יותר!
- 11.גולדפינגר 13/09/2024 17:16הגב לתגובה זוובכמה עלו הבורסות בעלום? NYSE NASDAQ London Stock Exchange Hong Kong
- 10.מה אפשר לעשות? להחליף שלטון רקוב (ל"ת)אורן 13/09/2024 08:31הגב לתגובה זו
- 9.אבנר 12/09/2024 21:40הגב לתגובה זואלא שהגרנדמייזר מאפשר להנהגה החרדית הארורה ולמתנחלים לבזוז את קופת המדינה
- מריה 14/09/2024 09:47הגב לתגובה זואסון
- 8.מחדליהו וגראנדמייזר 12/09/2024 20:09הגב לתגובה זוגם שר חוסר בטחון הפנים והחול בים - ה"גבר" בן גביר
- אנג'לה 12/09/2024 22:11הגב לתגובה זוככה נראית המדינה
- 7.מזרח תיכון חדש ישן 12/09/2024 12:15הגב לתגובה זומה הקשר בין הסלט שיצרת לנתונים שהבאתה ? ממתי מסתכלים על חודש אחד? מה היו הוצאות הביטחון מתוך הנתונים. ? הגיגים פוליטים במסווה כלכלי.
- 6.מפחיד 12/09/2024 10:12הגב לתגובה זוהמשבר הוא בלתי נמנע. ההבדל הוא שבמקרה הזה מדובר במדינה ולא בחברה עסקית. בחברה בדרך כלל העובדים משלמים את המחיר, במדינה האזרחים.
- 5.רחל 12/09/2024 09:59הגב לתגובה זולמשל ביטוח לאומי שבוכה כבר שנים על גרעונות וקביעת יעד לפשיטת רגל אי שם בשנת 2040, עד שיום אחד ילחץ על כפתור ויגדיל את המס לשכירים בעוד אחוז. תוך חודש יעבור מגירעון לעודף של מיליארדים. מנכ"ל הביטוח לאומי ופקידיו יקבלו בונוס ויעשה הרמת כוסית חגיגית על ההצלחה.
- 4.איך אתה מסביר את הבורסה? (ל"ת)חיים 12/09/2024 09:53הגב לתגובה זו
- בהרבה מקרים בהיסטוריה לפני הקריסה היו חגיגות. (ל"ת)מפחיד 13/09/2024 11:14הגב לתגובה זו
- 3.do 12/09/2024 09:53הגב לתגובה זואופטיציות עלאק...לדלוורביזפורטל מציע לאזרחים לנסות לקדם את המדינה בעוד הממשלה ממשיכה להוביל אותה לחורבן. זה הכי אופטימי שלכם ?
- 2.מאשה 12/09/2024 09:04הגב לתגובה זותתחילו לשנות חשיבה ולא לדוורר על ניוטרל
- 1.דן 12/09/2024 08:44הגב לתגובה זולשלח ריבית בכספי הרווחים של ה $. יש 217 מיליארד $ - כ 15 עד 20 מיליארד רווח.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
