הכלכלה הישראלית בהנמכת ציפיות - איך אפשר לצאת מזה?
משרד הכלכלה הישראלית בהנמכת ציפיות. אם היא היתה חברה נסחרת, מחיר המניה שלה היה יורד. הנמכת ציפיות במדינות מתבטאת במחיר החוב - אגרות החוב יורדות, התשואה עליהן עולה. הבוקר נפתחת הוועידה הכלכלית של ביזפורטל כשברקע כלכלה במשבר, אבל יש גם צד חיובי. נתחיל בשלילי ונסיים באופטימי.
המדינה מפסידה 12 מיליארד שקל בחודש
הדוח האחרון של האוצר לחודש אוגוסט היה גרוע. ההכנסות הסתכמו בכ-37 מיליארד שקל, ההוצאות ב-49 מיליארד שקל. הפסד של 12 מיליארד שקל. באחוזים זה מפחיד - הפסד של 32% מההכנסות. האם הייתם משקיעים בחברה כזו? כנראה שלא. במדינות זה שונה. מדינה נשענת על התושבים שלה - היא מגייסת מהם אג"ח, היא מעלה להם מסים, היא יכולה להיות בגירעון מצרפי בהון תחת הנחה שהגירעון הזה יתגלגל על הילדים ועל הילדים של הילדים.
הנחת הבסיס היא שלאדם הפרטי יש אורך חיים מוגבל ולכן הוא לא יכול להתמנף מעל רף מסוים כי הוא צריך להחזיר את החוב על פני 20-30 שנה, גם אם נגזים - 40 שנים, אלא שמדינה יכולה לקחת חובות ל-50 ו-100 שנים ויכולה לגלגל חובות בלי הפסקה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ'; קרדיט: משרד האוצר
ההבדל הזה לא מפחית מהצורך של מדינה להיות כמה שיותר מאוזנת כלכלית, כמה שפחות להשאיר לדורות הבאים חובות ועסק בצרות. לכן, החשיבות בבקרה ובתקציב, לכן הנתונים כל כך מדאיגים.
- צ'ק פוינט: הצמיחה מאטה, התחרות מתגברת - האם העתיד מאיים?
- גיל שויד: "כדי שאנחנו והמדינה נצליח, צריכים להמשיך - To Deliver, למרות הקושי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש מקריסה
מנהלים במשק, בעלי חברות, משתפים אותנו בחודשים האחרונים בחששות ובחרדות שלהם. הם מסבירים לנו שקשה לעשות עסקים בחו"ל, שיש מקומות שלא מקבלים אותנו באהדה, שזה מתחיל להתבטא בדוחות של החברות. כולם יודעים שכלכלת ישראל תחת הנמכת ציפיות ו"אזהרת רווח", אבל החשש הגדול הוא שמירידה מדורגת בכלכלה יגיע משבר גדול. במקרים רבים משברים מתגלגלים באיטיות עד שהם מגיעים לנקודה שממנה יש קריסה.
הדוח של המדינה עם שיעור הפסד של 32% אם הוא היה של חברה, היה מבטא חברה שכנראה קרובה לקריסה. זה לא מבטא את מצבה של המדינה, אבל החששות מתעצמים.
התקווה - לדלוור, לדלוולר לדלוור
אלא שיש גם מחצית כוס מלאה. אין חברה שלא עברה משבר, אין מדינה שלא עברה משבר. השאלה הגדולה היא איך יוצאים ממנו. יש חברות שלא הצליחו להיחלץ, שינו צורה, נמכרו, ויש חברות שיצאו מזה. זה עולה בהפסדים כבדים בדרך, אבל המנהלים והעובדים הצליחו להוציא חברות מהבוץ. במדינה צריך שהממשלה, הפירמות והציבור כולו יוציא את המדינה מהבוץ, והדרך לעשות זאת היא לדלוור. לקראת ועידת הכלכלה נפגשנו עם גיל שויד מנכ"ל צ'ק פוינט שבקרוב יפנה את מקומו לנדב צפריר וימשיך להיות היו"ר הפעיל. איך אתם מתמודדים עם המצב בארץ, מה הלקוחות אומרים, עושים, אתם מרגישים קושי? - שאלנו. שויד ענה שיש דרך אחת להתמודד עם זה. למרות הכאב והקושי והמועקה, וגם בימים קשים הם לא עוצרים. צ'ק פוינט לא עוצרת. היא נפגשת עם לקוחות, היא לא דוחה, היא ממשיכה להציע, ליצור, לפתח - "אנחנו מדלוורים".
אם לא נדלוור, יבינו שיש בעיה גדולה, שאנחנו לא מתפקדים ואז מצבנו יהיה גרוע יותר, סיכם שויד וזה בעצם מסר חשוב לכולם. החברות צריכות להמשיך לדלוור-לספק את הסחורה, העובדים, הציבור צריכים להמשיך לעשות זאת, גם הממשלה כמובן. אחרת, התחזית של ההידרדרות האיטית שיכולה להאיץ, עלולה להגיע. לדלוור זה המקום שבו כל אחד "תורם" ליציאה מהמשבר, זה ברמת החברות וברמת הפרטים, אך כמובן שאם הם ידלוורו, המסים שיגבו יעלו, המשק יתחזק.
- קמהדע מאריכה מכרז אספקה בקנדה עד 14 מיליון דולר
- תשובה: "הכלכלה היא המפתח ליציבות אזורית"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
גיל שויד מנכ"ל צ'ק פוינט
עד כה החברות מדלוורות - הדוחות הכספיים לרבעון השני טובים. גם בחברות המקומיות וגם בישראליות שמעבר לים. מעבר לכך, אם אנחנו נתייחס לברומטר הכי חשוב של הכלכלה - הבורסה - הרי שהיא חיובית. היא עלתה במעל 10% מתחילת השנה. ההמון מעריך שנצא מזה, וחוכמת ההמון מתבררת במקרים רבים כנכונה.
מעבר לכך, אם ניקח ספציפית את מניית הבורסה היא עלתה בשיעור מאוד משמעותי. זה גם בזכות ההשקעה של המיליארדר ביל אקמן, אבל זה בעיקר כי המשקיעים תופסים אותה כמניית צמיחה עם פוטנציאל מאוד גבוה. הבורסה נסחרת במכפיל רווח של מעל 30, לכאורה יקר, וזה בשעה שהכלכלה הישראלית בדרך למטה. איך זה ייתכן?
התשובה לא חד משמעית, אבל היא מבטאת את הצד האופטימי. יש לנו כלכלה נהדרת, יש לנו חברות ענק, חברות מובילות, חברות גלובליות. יש לנו בורסה שלא מבטאת את הפוטנציאל האדיר של הכלכלה המקומית. הפוטנציאל נשאר גדול. אף אחד לא יודע מה יקרה בהמשך, אבל דבר אחד ברור - אם החברות והציבור ידלוור, הסיכויים לצאת מזה יעלו.
- 12.גולדפינגר 13/09/2024 17:18הגב לתגובה זוכאשר מדינה בגירעון מעלה מיסים היא מכבידה על מנועי הצמיחה, ובכלכלה גלובלית וביחוד בענף ההיטק קל ממאוד לשנע עובדים ולעבור לסביבה תומכת יותר!
- 11.גולדפינגר 13/09/2024 17:16הגב לתגובה זוובכמה עלו הבורסות בעלום? NYSE NASDAQ London Stock Exchange Hong Kong
- 10.מה אפשר לעשות? להחליף שלטון רקוב (ל"ת)אורן 13/09/2024 08:31הגב לתגובה זו
- 9.אבנר 12/09/2024 21:40הגב לתגובה זואלא שהגרנדמייזר מאפשר להנהגה החרדית הארורה ולמתנחלים לבזוז את קופת המדינה
- מריה 14/09/2024 09:47הגב לתגובה זואסון
- 8.מחדליהו וגראנדמייזר 12/09/2024 20:09הגב לתגובה זוגם שר חוסר בטחון הפנים והחול בים - ה"גבר" בן גביר
- אנג'לה 12/09/2024 22:11הגב לתגובה זוככה נראית המדינה
- 7.מזרח תיכון חדש ישן 12/09/2024 12:15הגב לתגובה זומה הקשר בין הסלט שיצרת לנתונים שהבאתה ? ממתי מסתכלים על חודש אחד? מה היו הוצאות הביטחון מתוך הנתונים. ? הגיגים פוליטים במסווה כלכלי.
- 6.מפחיד 12/09/2024 10:12הגב לתגובה זוהמשבר הוא בלתי נמנע. ההבדל הוא שבמקרה הזה מדובר במדינה ולא בחברה עסקית. בחברה בדרך כלל העובדים משלמים את המחיר, במדינה האזרחים.
- 5.רחל 12/09/2024 09:59הגב לתגובה זולמשל ביטוח לאומי שבוכה כבר שנים על גרעונות וקביעת יעד לפשיטת רגל אי שם בשנת 2040, עד שיום אחד ילחץ על כפתור ויגדיל את המס לשכירים בעוד אחוז. תוך חודש יעבור מגירעון לעודף של מיליארדים. מנכ"ל הביטוח לאומי ופקידיו יקבלו בונוס ויעשה הרמת כוסית חגיגית על ההצלחה.
- 4.איך אתה מסביר את הבורסה? (ל"ת)חיים 12/09/2024 09:53הגב לתגובה זו
- בהרבה מקרים בהיסטוריה לפני הקריסה היו חגיגות. (ל"ת)מפחיד 13/09/2024 11:14הגב לתגובה זו
- 3.do 12/09/2024 09:53הגב לתגובה זואופטיציות עלאק...לדלוורביזפורטל מציע לאזרחים לנסות לקדם את המדינה בעוד הממשלה ממשיכה להוביל אותה לחורבן. זה הכי אופטימי שלכם ?
- 2.מאשה 12/09/2024 09:04הגב לתגובה זותתחילו לשנות חשיבה ולא לדוורר על ניוטרל
- 1.דן 12/09/2024 08:44הגב לתגובה זולשלח ריבית בכספי הרווחים של ה $. יש 217 מיליארד $ - כ 15 עד 20 מיליארד רווח.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

60 מיליון שקל: מור נכנסת לאפקון עם השקעה בהקצאה פרטית
סך הגיוס מגיע לכ-74 מיליון שקל, יחד עם הפניקס, מנורה, ספרה ואלטרנטיב שהעמיקו השקעה
קבוצת אפקון אפקון החזקות 4.34% , שפועלת בתחומי ההנדסה, האנרגיה, התעשייה והתשתיות בישראל ובשווקים בינלאומיים, מדווחים על מהלך שמכניס לחברה משקיע מוסדי חדש. מור בית השקעות מור השקעות 0.11% משקיעה כ-60 מיליון שקל באפקון החזקות במסגרת הקצאה פרטית של מניות, ובכך נכנסת לראשונה להשקעה בקבוצה. מבחינת השוק זה עוד סימן לכך שהחברה מצליחה למשוך גופים גדולים לעסקאות ממוקדות, בלי רעש מסביב. ההשקעה מביאה את מור להחזקה של כ-3.8% מהונה של אפקון, ובמקביל היא מקבלת גם אופציות שעשויות להגדיל את האחזקה בהמשך. במילים פשוטות, זה מהלך שמתחיל בנתח קטן יחסית, אבל משאיר למור דלת פתוחה להגדיל נוכחות אם התנאים יתאימו.
במקביל למניות, יוקצו למור אופציות לפי שווי חברה של כ-2.120 מיליארד שקל. אופציות הן זכות לרכוש מניות בעתיד במחיר שנקבע מראש, ואם ימומשו מור צפויה להפוך לבעלת עניין באפקון. בעל עניין זה גוף שמחזיק נתח מהותי מהחברה ומגיע איתו גם סט חובות דיווח רחב יותר, ככה שהכניסה כבר הופכת ליותר מסתם השקעה נקודתית. להקצאה הפרטית הצטרפו גופים מוסדיים נוספים ובהם הפניקס, מנורה, ספרה ואלטרנטיב בית השקעות, כך שסך המזומן שייכנס לאפקון במסגרת המהלך יעמוד על כ-74 מיליון שקל. בשורה התחתונה, אפקון מקבלת הזרמת הון לא קטנה, וגם מחזקת את השורה של השמות שמופיעים לצידה.
מפת בעלי העניין והשליטה בקבוצה ומי ילווה את העסקה
עם מימוש האופציות, מור צפויה להצטרף כבעלת עניין נוספת בקבוצת אפקון, לצד הפניקס שמחזיקה בכ-7% מהחברה, מגדל עם כ-6% ומנורה עם כ-6%. מעל כולם נמצאת משפחת שמלצר, בעלת השליטה בקבוצה, עם כ-63% מההון. בפועל, מדובר בהרחבה של מעגל הגופים המוסדיים סביב החברה, תוך שמירה על שליטה ברורה אצל בעלת השליטה. זה מהלך שמוסיף עוד שכבת תמיכה פיננסית, אבל לא מזיז את מרכז הכובד של השליטה. בגלל זה ההקצאה נתפסת כמהלך ממוקד שמחזק את החברה בלי להפוך את המבנה שלה על הראש.
החתמים שליוו את העסקה הם רוסאריו קפיטל ומנורה מבטחים חיתום. מבחינת החברה, זה עוד מהלך שמסדר לה אוויר קדימה ומחזק את החיבור עם המוסדיים שמלווים אותה גם בסבבים כאלה.
- מנדל״ן לחשמל: אפקון ונמקו ישקיעו עד 185 מיליון דולר במיזם אנרגיה בארה"ב
- קבוצת אפקון עם מיקוד מחדש; ה-EBITDA צמח ב-31%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באפקון מציגים את המהלך כחלק מהכיוון הכולל של הקבוצה, ומדווחים שההשקעה משקפת הבעת אמון בפעילותה של אפקון, באסטרטגיית הצמיחה שלה ובפוטנציאל ארוך הטווח של הקבוצה. בחברה מדגישים בעיקר את הפן של שותפות והמשך צמיחה, ולא רק את המספרים היבשים.
