אבישי עובדיה
צילום: משה בנימין
דעה

הכלכלה הישראלית בהנמכת ציפיות - איך אפשר לצאת מזה?

האם הייתם משקיעים בחברה שמכניסה 35 מיליארד שקל ומפסידה 12 מיליארד שקל? מה ההבדל בין מדינה לחברה, מה הפחד הגדול של אנשי העסקים, איך חברות מתמודדות עם המצב הקשה ומה הפתרון של גיל שויד למצב?
אבישי עובדיה | (15)

משרד הכלכלה הישראלית בהנמכת ציפיות. אם היא היתה חברה נסחרת, מחיר המניה שלה היה יורד. הנמכת ציפיות במדינות מתבטאת במחיר החוב - אגרות החוב יורדות, התשואה עליהן עולה. הבוקר נפתחת הוועידה הכלכלית של ביזפורטל כשברקע כלכלה במשבר, אבל יש גם צד חיובי. נתחיל בשלילי ונסיים באופטימי.

 

המדינה מפסידה 12 מיליארד שקל בחודש

הדוח האחרון של האוצר לחודש אוגוסט היה גרוע. ההכנסות הסתכמו בכ-37 מיליארד שקל, ההוצאות ב-49 מיליארד שקל. הפסד של 12 מיליארד שקל. באחוזים זה מפחיד -  הפסד של 32% מההכנסות. האם הייתם משקיעים בחברה כזו? כנראה שלא. במדינות זה שונה. מדינה נשענת על התושבים שלה - היא מגייסת מהם אג"ח, היא מעלה להם מסים, היא יכולה להיות בגירעון מצרפי בהון תחת הנחה שהגירעון הזה יתגלגל על הילדים ועל הילדים של הילדים. 

הנחת הבסיס היא שלאדם הפרטי יש אורך חיים מוגבל ולכן הוא לא יכול להתמנף מעל רף מסוים כי הוא צריך להחזיר את החוב על פני 20-30 שנה, גם אם נגזים - 40 שנים, אלא שמדינה יכולה לקחת חובות ל-50 ו-100 שנים ויכולה לגלגל חובות בלי הפסקה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ'; קרדיט: משרד האוצר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ'; קרדיט: משרד האוצר

ההבדל הזה לא מפחית מהצורך של מדינה להיות כמה שיותר מאוזנת כלכלית, כמה שפחות להשאיר לדורות הבאים חובות ועסק בצרות. לכן, החשיבות בבקרה ובתקציב, לכן הנתונים כל כך מדאיגים.

 

החשש מקריסה

מנהלים במשק, בעלי חברות, משתפים אותנו בחודשים האחרונים בחששות ובחרדות שלהם. הם מסבירים לנו שקשה לעשות עסקים בחו"ל, שיש מקומות שלא מקבלים אותנו באהדה, שזה מתחיל להתבטא בדוחות של החברות. כולם יודעים שכלכלת ישראל תחת הנמכת ציפיות ו"אזהרת רווח", אבל החשש הגדול הוא שמירידה מדורגת בכלכלה יגיע משבר גדול. במקרים רבים משברים מתגלגלים באיטיות עד שהם מגיעים לנקודה שממנה יש קריסה.

הדוח של המדינה עם שיעור הפסד של 32% אם הוא היה של חברה, היה מבטא חברה שכנראה קרובה לקריסה. זה לא מבטא את מצבה של המדינה, אבל החששות מתעצמים.

 

התקווה - לדלוור, לדלוולר לדלוור

אלא שיש גם מחצית כוס מלאה. אין חברה שלא עברה משבר, אין מדינה שלא עברה משבר. השאלה הגדולה היא איך יוצאים ממנו. יש חברות שלא הצליחו להיחלץ, שינו צורה, נמכרו, ויש חברות שיצאו מזה. זה עולה בהפסדים כבדים בדרך, אבל המנהלים והעובדים הצליחו להוציא חברות מהבוץ. במדינה צריך שהממשלה, הפירמות והציבור כולו יוציא את המדינה מהבוץ, והדרך לעשות זאת היא לדלוור. לקראת ועידת הכלכלה נפגשנו עם גיל שויד מנכ"ל צ'ק פוינט שבקרוב יפנה את מקומו לנדב צפריר וימשיך להיות היו"ר הפעיל. איך אתם מתמודדים עם המצב בארץ, מה הלקוחות אומרים, עושים, אתם מרגישים קושי? - שאלנו. שויד ענה שיש דרך אחת להתמודד עם זה. למרות הכאב והקושי והמועקה, וגם בימים קשים הם לא עוצרים. צ'ק פוינט לא עוצרת. היא נפגשת עם לקוחות, היא לא דוחה, היא ממשיכה להציע, ליצור, לפתח - "אנחנו מדלוורים". 

אם לא נדלוור, יבינו שיש בעיה גדולה, שאנחנו לא מתפקדים ואז מצבנו יהיה גרוע יותר, סיכם שויד וזה בעצם מסר חשוב לכולם. החברות צריכות להמשיך לדלוור-לספק את הסחורה, העובדים, הציבור צריכים להמשיך לעשות זאת, גם הממשלה כמובן. אחרת, התחזית של ההידרדרות האיטית שיכולה להאיץ, עלולה להגיע. לדלוור זה המקום שבו כל אחד "תורם" ליציאה מהמשבר, זה ברמת החברות וברמת הפרטים, אך כמובן שאם הם ידלוורו, המסים שיגבו יעלו, המשק יתחזק.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

גיל שויד מנכ

גיל שויד מנכ"ל צ'ק פוינט

עד כה החברות מדלוורות - הדוחות הכספיים לרבעון השני טובים. גם בחברות המקומיות וגם בישראליות שמעבר לים. מעבר לכך, אם אנחנו נתייחס לברומטר הכי חשוב של הכלכלה - הבורסה - הרי שהיא חיובית. היא עלתה במעל 10% מתחילת השנה. ההמון מעריך שנצא מזה, וחוכמת ההמון מתבררת במקרים רבים כנכונה.

מעבר לכך, אם ניקח ספציפית את מניית הבורסה היא עלתה בשיעור מאוד משמעותי. זה גם בזכות ההשקעה של המיליארדר ביל אקמן, אבל זה בעיקר כי המשקיעים תופסים אותה כמניית צמיחה עם פוטנציאל מאוד גבוה. הבורסה נסחרת במכפיל רווח של מעל 30, לכאורה יקר, וזה בשעה שהכלכלה הישראלית בדרך למטה. איך זה ייתכן?

התשובה לא חד משמעית, אבל היא מבטאת את הצד האופטימי. יש לנו כלכלה נהדרת, יש לנו חברות ענק, חברות מובילות, חברות גלובליות. יש לנו בורסה שלא מבטאת את הפוטנציאל האדיר של הכלכלה המקומית. הפוטנציאל נשאר גדול. אף אחד לא יודע מה יקרה בהמשך, אבל דבר אחד ברור - אם החברות והציבור ידלוור, הסיכויים לצאת מזה יעלו.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    גולדפינגר 13/09/2024 17:18
    הגב לתגובה זו
    כאשר מדינה בגירעון מעלה מיסים היא מכבידה על מנועי הצמיחה, ובכלכלה גלובלית וביחוד בענף ההיטק קל ממאוד לשנע עובדים ולעבור לסביבה תומכת יותר!
  • 11.
    גולדפינגר 13/09/2024 17:16
    הגב לתגובה זו
    ובכמה עלו הבורסות בעלום? NYSE NASDAQ London Stock Exchange Hong Kong
  • 10.
    מה אפשר לעשות? להחליף שלטון רקוב (ל"ת)
    אורן 13/09/2024 08:31
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אבנר 12/09/2024 21:40
    הגב לתגובה זו
    אלא שהגרנדמייזר מאפשר להנהגה החרדית הארורה ולמתנחלים לבזוז את קופת המדינה
  • מריה 14/09/2024 09:47
    הגב לתגובה זו
    אסון
  • 8.
    מחדליהו וגראנדמייזר 12/09/2024 20:09
    הגב לתגובה זו
    גם שר חוסר בטחון הפנים והחול בים - ה"גבר" בן גביר
  • אנג'לה 12/09/2024 22:11
    הגב לתגובה זו
    ככה נראית המדינה
  • 7.
    מזרח תיכון חדש ישן 12/09/2024 12:15
    הגב לתגובה זו
    מה הקשר בין הסלט שיצרת לנתונים שהבאתה ? ממתי מסתכלים על חודש אחד? מה היו הוצאות הביטחון מתוך הנתונים. ? הגיגים פוליטים במסווה כלכלי.
  • 6.
    מפחיד 12/09/2024 10:12
    הגב לתגובה זו
    המשבר הוא בלתי נמנע. ההבדל הוא שבמקרה הזה מדובר במדינה ולא בחברה עסקית. בחברה בדרך כלל העובדים משלמים את המחיר, במדינה האזרחים.
  • 5.
    רחל 12/09/2024 09:59
    הגב לתגובה זו
    למשל ביטוח לאומי שבוכה כבר שנים על גרעונות וקביעת יעד לפשיטת רגל אי שם בשנת 2040, עד שיום אחד ילחץ על כפתור ויגדיל את המס לשכירים בעוד אחוז. תוך חודש יעבור מגירעון לעודף של מיליארדים. מנכ"ל הביטוח לאומי ופקידיו יקבלו בונוס ויעשה הרמת כוסית חגיגית על ההצלחה.
  • 4.
    איך אתה מסביר את הבורסה? (ל"ת)
    חיים 12/09/2024 09:53
    הגב לתגובה זו
  • בהרבה מקרים בהיסטוריה לפני הקריסה היו חגיגות. (ל"ת)
    מפחיד 13/09/2024 11:14
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    do 12/09/2024 09:53
    הגב לתגובה זו
    אופטיציות עלאק...לדלוורביזפורטל מציע לאזרחים לנסות לקדם את המדינה בעוד הממשלה ממשיכה להוביל אותה לחורבן. זה הכי אופטימי שלכם ?
  • 2.
    מאשה 12/09/2024 09:04
    הגב לתגובה זו
    תתחילו לשנות חשיבה ולא לדוורר על ניוטרל
  • 1.
    דן 12/09/2024 08:44
    הגב לתגובה זו
    לשלח ריבית בכספי הרווחים של ה $. יש 217 מיליארד $ - כ 15 עד 20 מיליארד רווח.
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.